מחקר

''תוצאות המחקר יסייעו לתעשייה להגדיל את התפוקה של החומרים הפעילים המופקים מהצמחים ולמחקר לפתח זנים חדשים למטופלי קנאביס רפואי.''

צמח הקאנביס הולך וצובר פופולאריות ברחבי העולם ועוזר לטיפול במגוון רחב של מחלות. כעת, הצליחו חוקרים במעבדתו של פרופ' סשה ויינשטיין מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית להנדס גנטית את הצמח ולהעלות את רמות הביטוי של החומרים בעלי המשמעות הרפואית בצמח. החוקרים הצליחו להגביר את רמות החומר הפעיל THC, החומר הפסיכואקטיבי המרכזי בצמח בכ 17% ואת רמות ה CBG, החומר ממנו נוצרים שאר החומרים הפעילים בצמח, בכ 25% וכן השפיעו על רמות החומרים הטרפניים, שאחראים למיקסום השפעות הצמח, ב 20-30%.

מטרת המחקר, הייתה למצוא דרך להתערב במסלולים הביוכימיים שבצמח הקנאביס במטרה להעלות או להוריד ייצור של חומרים מסוימים בעלי משמעות רפואית. החוקרים השתמשו בווירוס, נטרלו את הגנים בתוכו שעשויים לפגוע בצמח והרכיבו אותו מחדש כך שהוא יביא לידי ביטוי את הגנים שמשפיעים על החומרים הפעילים בצמח הקאנביס.  מדובר בשימוש חדשני בכלים אלה, שנבנו בשיטות של ביולוגיה סינתטית בלבד. לאחר מכן, פיתחו החוקרים טכנולוגיה חדשנית שהדביקה את הצמח בווירוס שהונדס גנטית. בשיתוף פעולה עם החברה המסחרית MARIANA BIOSCIENCE LTD, נבדק הצמח שנדבק ונמצא כי רמות החומרים הרלוונטים אכן עלו. זוהי הפעם הראשונה בעולם שחוקרים מצליחים לבצע מהלך כזה על צמחי קנאביס.

כיום, קיימת פעילות מחקרית ענפה בניסיון לאפיין חומרים נוספים שניתן להפיק מהקאנביס והתגלו עד היום מעל ל-200 חומרים בעלי פעילות ביולוגית הנמצאים בצמח. יחד עם זאת, שיטות המאפשרות טיפוח של זנים המיועדים לייצור של חומרים מסוימים או התאמה של יחס ספציפי בין חומרים אלו חסרות. לפי פרופ' ויינשטיין,  ''תוצאות מחקר זה ישתלבו הן בתעשייה על-מנת להגדיל את התפוקה של החומרים הפעילים המופקים מהצמחים והן במחקר, לצרכי טיפוח ופיתוח זנים חדשים למטופלי קנאביס רפואי.'' לדבריו, ניסויים נרחבים יותר בצמח נערכים בימים אלה והוא צפוי להיות זמין לתעשייה ולמחקר כבר בחודשים הקרובים.

פרסומים בתקשורת: mako

פרס דן מידן לחקר הננו-מדע לשנת 2022 יוענק על-ידי המרכז לננו-מדע ולננו-טכנולוגיה באוניברסיטה העברית (HUCNN). חתן הפרס היוקרתי לשנת 2022 הוא פרופ' פבלו ג'רילו-הררו מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת MIT

פרס דן מידן לחקר הננו-מדע לשנת 2022 מוענק לפרופ' ג'רילו-הררו על עבודתו החלוצית בתחום הננו-חומרים הדו-מימדיים הבנויים משכבות חד-אטומיות מוגדרות ומוכוונות. תרומותיו פורצות הדרך כוללות יצירה והבנה של מבנים דו-מימדיים טופולוגיים ומגנטיים, וגילוי של מוליכות-על ומצבים מתואמים בגרפן דו-שכבתי מוכוון בזווית קסם.

פרס דן מידן לחקר הננו-מדע מוענק מדי שנה למדען/ית מצטיין/נת בשלב של עד אמצע הקריירה, מישראל או מחו"ל, על הישגים האקדמיים יוצאי דופן בתחום הננומדע והננוטכנולוגיה ונבחר על-ידי ועדת הפרס: פרופ' אורי בנין (יו"ר, לשעבר מנהל מייסד של HUCNN), פרופ' אוריאל לוי (מנהל HUCNN) ופרופ' ראם סרי (סגן נשיא האוניברסיטה העברית למחקר ופיתוח).

פרופ' ג'רילו-הררו מצטרף לשורת חתני פרס דן מידן הקודמים: פרופ' יי צ'וי (2019), פרופ' עלי ג'ווי (2020), פרופ' מקסים ו' קובלנקו (2021) ופרופ' אנדריאה אלו (2021). פרופ' ג'רילו-הררו הוא חלוץ בהכנה ומחקר של מערכת גרפן דו-שכבתי מוכוון ב"זוית קסם". הוא מוביל עולמי במחקר של חומרים דו-מימדיים שמהם הכין מבנים שכבתיים מוכוונים. פרופ' ג'רילו-הררו הראה כי הזוית היחסית בין השכבות השונות יכולה לשנות את תכונות המבנה באופן בסיסי ומהותי. תרומותיו כוללות מחקר של מבנה הפסים עבור שכבות גרפן, מחקר תכונות מגנטיות של חומרים דו-מימדיים שכבתיים, גילוי של מצבים טופולוגיים ועוד.

בשנת 2018 פרסם עבודה מרעישה בה הצליח להכין מערכת של שתי שכבות של גרפן המוכוונות ביניהן בזוית קסם קטנה ומדויקת. בסדרת עבודותיו בתחום זה חשף עם שותפיו מצבים אלקטרוניים מתואמים במערכת זו וכן תכונות על-מוליכות מפתיעות. למעשה, נפתחה כאן חזית מחקר חדשה בתחום הננו-חומרים, הפיזיקה שלהם ותקנים ננומטריים שנגזרים מכך. כתוצאה מתגליות אלו, ניתן כעת לייצר טרנזיסטורים מבוססי מוליכי-על והתקנים נוספים שמהווים בסיס להתקנים לוגיים חדשניים.

התגליות גם הובילו למחקר פורה ומתפתח במהירות בתחום החומרים דו-מימדיים הנשלטים עם הרכבים שונים מעבר לגרפן. פרופ' ג'רילו-הררו זכה בפרס וולף בפיזיקה (2020) ובפרס בקלי. הוא פרסם מעל 110 עבודות שמצוטטות באופן נרחב. הוא ללא ספק אחד המדענים המובילים בעולם בתחום פיזיקת המצב המוצק וננו-פיזיקה.

פרס דן מידן לחקר הננו-מדע נוסד על-ידי האוניברסיטה העברית בשיתוף עם הידידים האמריקאים של האוניברסיטה העברית (AFHU) והתרומה הנדיבה שנתן ד"ר מידן, שמילא תפקיד מרכזי בהקמת היוזמה הלאומית הישראלית לננו-טכנולוגיה (INNI). ארגון זה סייע למצב את ישראל כמובילה בננו-טק והוביל להקמת 10 מרכזי ננו-טק בישראל.

מאז הקמתו בשנת 2001, המרכז לננו-מדע ולננו-טכנולוגיה באוניברסיטה העברית מטפח מחקר חוצה תחומים ברמה עולמית בתחומי כימיה, פיזיקה, הנדסה, מדעי החיים, חקלאות, רוקחות ורפואה ומאכלס מעל 100 קבוצות מחקר ויותר מ-600 M.סטודנטים לתואר מוסמך ודוקטורט. המרכז מאפשר למדענים, מהנדסים, ובעיקר לסטודנטים הטובים והמבריקים בישראל, לעבוד בחזית החדשנות הננו-טכנולוגית. ננו-מדעים וננוטכנולוגיה נמצאים בחזית המחקר הבסיסי והיישומי בתחומי מחקר אלה.

הפרס יוענק באירוע חגיגי שיתקיים במאי 2022 באוניברסיטה העברית.

במענקי ERC Consolidator זוכים חוקרים בולטים שצברו בין שבע ל-12 שנות ניסיון אחרי קבלת תואר הדוקטור, על הישגים מזהירים ומשמעותיים במחקר. התנאי לקבלת המענק הוא שהמחקר חייב להיערך בגוף מחקר ציבורי או פרטי הפועל באחת ממדינות האיחוד האירופי או באחת מהמדינות המשויכות לתוכנית. גובה המימון עומד על סכום של עד 2 מיליון יורו למענק, ולעתים מקבלים עוד מיליון יורו לתמיכה ברכישת ציוד או שימוש בתשתיות ייעודיות. התוספת ניתנת לתקופה של חמש שנים ומכסה בעיקר את עלות ההעסקה של החוקרים הזוכים ושל אנשי צוות נוספים המגבשים את צוותי המחקר.

שני חוקרי האוניברסיטה העברית שזכו במענק הם פרופ' קרים אדיפרסיטו ממכון איינשטיין למתמטיקה, הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע על מחקרו "מתורת הודג' ועד קומבינטוריקה וגיאומטריה" ופרופ' גיל שגב מבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב על המחקר "יסודות הקריפטוגרפיה נטולת הזמן".

כבר בגיל 27, פרופ' אדיפרסיטו זכה בפרס האירופי בקומבינטוריקה. מחקרו עוסק בקשר בין קומבינטוריקה, אלגברה, טופולוגיה וגיאומטריה. במחקר שזיכה אותו במענק היוקרתי, הוא מציע גישה חדשה להשערת דודזיוק-זינגר. פרופ' שגב בילה שנתיים כחוקר פוסט-דוקטורט ב-Microsoft Research Silicon Valley לפני שהצטרף לאוניברסיטה העברית. מחקרו מתמקד בקריפטוגרפיה ובמשחק הגומלין שלה ביסודות וביישומי מדעי המחשב. החוקר משתף כי "התקדמות משמעותית לקראת היעדים שלנו תאפשר לנו להבין את הנחת היסוד של קריפטוגרפיה עם שחרור בזמן, ותהיה לה השפעה ארוכת טווח בתחום".

ידוע כי הוספת משאבים כגוון חנקן, זרחן ואשלגן למערכות אקולוגיות גורמת להכחדה של מיני צמחים, אך הסיבות לתופעה נמצאות במחלוקת. בעוד שמחקרים מסויימים קישרו את התופעה לעלייה במסה הכוללת של הצמחים, שמגבירה את התחרות בין המינים, אחרים ייחסו את הכחדת המינים לרעילות של עודף חנקן בקרקע. צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מצא שרעילות החנקן היא הגורם המרכזי להכחדה, בעוד שלעלייה במסה הייתה השפעה שולית על מגוון המינים.

המחקר שהתבצע במסגרת עבודת המוסמך של הסטודנט ניר בנד ונערך בהנחיית פרופ' רונן קדמון מהמחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות וד''ר ניב דה מלאך מהמכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות, בשיתוף עם פרופ' מיכה מנדל מהמחלקה לסטטיסטיקה, כולם מהאוניברסיטה העברית, שהתפרסם השבוע בכתב העת המדעי PNAS. הצוות ביצע ניתוח על של נתונים שנאספו מ-630 ניסויים, שבחנו את ההשפעה של הוספת משאבים על מגוון מיני הצמחים בכמאה אתרים שונים בעולם. כך לדוגמא, בחן הצוות את המערכת האקולוגית באזור בית גוברין שבישראל ומצא כי מגוון המינים היה נמוך בעשרות אחוזים בחלקות בהן הייתה נוכחות גבוהה של חנקן, לעומת חלקות אחרות.

באמצעות שיטות סטטיסטיות מתקדמות, החוקרים הפרידו בין ההשפעה הישירה של חנקן לבין ההשפעה העקיפה, שקשורה לעלייה בביומסה כתוצאה מתוספת חנקן. התוצאות הראו שההשפעה הישירה של החנקן הייתה הגורם העיקרי לירידה במגוון המינים והביאה להכחדה של 20% מהמינים בממוצע.  

ניר בנד, מוביל המחקר, טוען  ''מחקר זה מדגיש את חשיבות הצמצום הגלובלי בפעולות שגורמות לעליה ברמת החנקן במערכות אקולוגיות, לאור ההשלכות ההרסניות של הזיהום החנקני". ביחס למצב בישראל, מוסיף בנד ''בעוד שבאירופה ובארה"ב שילוב של ניטור ומאמצים להפחת פליטות חנקן הובילו לירידה בזיהום, בישראל לא קיימת תוכנית ניטור של שקיעת חנקן, למרות שניסויים בישראל הראו שהמערכות האקולוגיות בארץ רגישות מאוד לתוספות חנקן.

מאמר מקורי

פרסומים בתקשורת: YNET

ברכות לפרופ' חרמונה שורק, פרופ' רות לפידות ופרופ' גדעון שלח, זוכי פרס א.מ.ת לשנת 2022!

פרס א.מ.ת לאומנות, מדע ותרבות, מוענק מידי שנה ע"י קרן א.מ.נ. - לקידום המדע התרבות והאמנות בישראל ובחסות ראש הממשלה, על הצטיינות והישגים אקדמאים או מקצועיים בעלי השפעה מרחיקת לכת ותרומה מיוחדת לחברה, בחסות ראש הממשלה.

פרופ' חרמונה שורק, מהמכון למדעי החיים ומרכז אדמונד ולילי ספרא לחקר המוח, היא זוכת פרס א.מ.ת למדעי החיים בתחום חקר המוח, בעקבות תרומתה יוצאת הדופן למדעי העצב המולקולריים הבסיסיים והישומיים בישראל ומחוצה לה. פרופ' שורק היא מדענית מובילה במיזוג תחומי הגנומיקה והביוכימיה בפענוח המסלולים המולקולריים שמווסתים את אחד המוליכים העצביים החשובים ביותר במוח, אצטילכולין, במצבי בריאות וחולי.

פרופ' רות לפידות, מהפקולטה למשפטים ומהמחלקה ליחסים בינלאומיים בפקולטה למדעי החברה, היא זוכת פרס א.מ.ת למדעי החברה בתחום משפטים, בעקבות פעילותה האקדמית כחוקרת וכמורה וכן פעילותה הציבורית הענפה. פרופ' לפידות היא זוכת פרס ישראל בחקר המשפט ונחשבת לחלק מגדולי המשפט במדינת ישראל וככזאת היא הטביעה את חותמה במחקר, בהוראה, ובעשייה מגוונת למען החברה בישראל ומדינת ישראל.

פרופ' גדעון שלח-לביא, מהחוג ללימודי מזרח אסיה בפקולטה למדעי הרוח, הוא זוכה פרס א.מ.ת למדעי הרוח בתחום הארכיאולוגיה, בשל היותו הארכאולוג הישראלי הראשון שהצליח לבסס קריירה אקדמית כחוקר מוביל בתחום הארכאולוגיה של אזורים המצויים מחוץ לארץ-ישראל והמזרח הקרוב. עבודתו של פרופ' שלח מרחיבה את אופקי הארכיאולוגיה הישראלית לאזורים ותרבויות שלא היו קודם לכן חלק מן המחקר האקדמי הישראלי והעניקה כבוד רב למדינת ישראל בזירה הבינלאומית.

ברכות!

קרדיט לתמונה של פרופ' שלח: Teng Mingyu

להלן רשימת הזוכים: 

פרופ' ענבל גושן ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח היא כלת פרס הרקטור לחוקרת ומורה מצטיינת לשנת הלימודים תשפ"א.

פרופ' גושן היא מדענית מצטיינת. בשורה של מחקרים פורצי-דרך היא גילתה, יחד עם צוות החוקרות והחוקרים במעבדה שלה, את תפקידם של תאים בשם אסטרוציטים בפעילות של למידה ויצירת זיכרון במוח. הפעילות של תאים אלה היא שקובעת אילו חוויות ייצרבו רק בזיכרון לטווח קצר ואילו יישמרו גם בזיכרון ארוך הטווח. למחקרים אלה עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת בהבנה של סיבות לפגיעה בזיכרון ולאיתור דרכים לשיפור הזיכרון. בזכות מחקריה בנושא יצירת זיכרון ובהבנת תפקידם של האסטרוציטים, פרופ' גושן נמנית עם חוקרי המוח המובילים בעולם.

פרופ' גושן מצטיינת בהוראה, והיא מדריכה מעולה. טובי הסטודנטיות והסטודנטים באוניברסיטה, מהארץ ומהעולם, משתפים איתה פעולה במחקר. ענבל מסייעת בנדיבות לחוקרות ולחוקרים אחרים. היא מנהיגה אקדמית ותורמת רבות לקידום הפעילות האקדמית במרכז אלס"ק לחקר המוח. היא גם פעילה רבות בקידום שוויון הזדמנויות לנשים במדע, בייזום מפגשים עם מדעניות מובילות אחרות, בסיוע בהכוונה ובייעוץ ובדוגמה האישית שהיא נותנת למדעניות צעירות.

בזכות ההצטיינות יוצאת הדופן שלה במחקר ובהוראה, פרופ' ענבל גושן היא כלת פרס הרקטור לשנה זו.

פרופ' ישי יפה מבית-הספר למנהל עסקים הוא חתן פרס הרקטור לחוקר ומורה מצטיין לשנת הלימודים תשפ"א.

פרופ' יפה הוא חוקר מוביל בעולם בתחום המימון. התמחותו היא בתחום ממשל תאגידי בעיקר בהקשר של קבוצת אחזקות, שפעילה בו-זמנית במספר שווקים. הוא מומחה להבנת ההשלכות של פעילות של גופים כאלה על היבטים של תחרות ומחירים בשוק וכוחם של צעדים רגולטוריים לצמצם את ההשפעות השליליות של קבוצות כאלה. הוא עוסק גם בבחינה היסטורית של התהליכים הכלכליים והתאגידיים שמובילים לגלובליזציה והוא מומחה בתחום של השקעות בינלאומיות. לצד כל אלה, הוא אחד החוקרים המובילים בעולם בתחום הממשל התאגידי של בנקים. בין היתר, הוא היה מבין הראשונים שזיהו בעיות מבניות באופן הפעולה של הבנקים ביפן, במחקר שהפך לקלאסיקה, והוסיף לכך מחקרים חדשניים רבים בתחום הממשל התאגידי בתחום הבנקאות.

למחקריו הרבים של ישי השפעה לא רק בקהילה האקדמית אלא גם בקרב קובעי מדיניות. הוא מוביל ועדות ציבוריות בארץ ובעולם, להסדרת הפעילות של קרנות הפנסיה ושל חברות אחזקות, ופעיל מאד בתחום של צעדים להגברת התחרותיות במשק, בין היתר להוזלת יוקר המחייה.

בנוסף לפעילותו האקדמית והציבורית הנרחבת, ישי הוא מורה מחונן, שזוכה להערכה רבה של תלמידיו ותלמידותיו. משקיע מאד, משיב במהירות לכל פנייה, ומוביל את תכניות הלימודים הייחודיות באוניברסיטה לשילוב מנהל עסקים ולימודי מזרח אסיה. הוא פעיל מאד בבית-הספר למנהל עסקים. הוא השלים תקופת כהונה מוצלחת מאד כדיקן וממשיך למלא תפקידים בכירים בבית-הספר. בזכותו מבקרים בבית-הספר חוקרים בינלאומיים מובילים והוא גורם מחבר, מוערך על-ידי כלל חברי הסגל בבית-הספר, ממגוון תחומי הדעת.

בזכות הצטיינותו במכלול פעילותו האקדמית, פרופ' ישי יפה הוא חתן פרס הרקטור לשנה זו.

פרופ' לירן כרמל המכון למדעי החיים בפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע הוא חתן פרס הרקטור לחוקר ומורה מצטיין לשנת הלימודים תשפ"א.

פרופ' כרמל הוא מורה מצטיין, שזוכה להערכה רבה של הסטודנטיות והסטודנטים הרבים שהוא מלמד. הוא מלמד קורסים קשים ומאתגרים, ומצליח בהם מאד. הוא מגלה עניין רב בהצלחת הסטודנטים, ובמאור פנים והשקעה רבה מוביל את הסטודנטים להצליח בלימודים. הוא מתנדב לכל משימה במכון, וכאשר חבר במכון חלה ולא יכל ללמד עוד, לירן לא היסס למלא את מקומו ולהשלים את הוראת הקורס. לירן מצטיין גם בתרומה לאוניברסיטה ולקהילה, והוא מכהן, בין היתר, כראש החוג לתלמידי תיכון שלומדים באוניברסיטה.

פרופ' כרמל הוא חוקר מצטיין. תחום המחקר שלו הוא ייחודי: לירן הוא בעל תארי בוגר ומוסמך בפיזיקה, דוקטורט במתמטיקה ומדעי המחשב והוא עוסק במחקר במדעי החיים. הרקע הייחודי שלו מכשיר אותו לעיסוק בתחום החדשני של חקר ד.נ.א. קדום. הוא הפך להיות אחד החוקרים המובילים בעולם בתחום זה, בעקבות כך שפיתח, עם ערן משורר, שיטה לשחזור תבניות פעולה של גנים מתוך הפקת ד.נ.א. קדום, תהליך שמאפשר להסיק מסקנות מרתקות על מאפיינים של אנשים שחיו לפני אלפי שנים, לרבות מראה הפנים שלהם. למחקר פוטנציאל להניב תרומה רבה להבנת האבולוציה של האדם. לירן מיישם שיטות חישוביות להבנת הגנטיקה של אוכלוסיות שנכחדו, והוא משתף פעולה במחקר עם ביולוגים ניסיונאים ועם ארכיאולוגים חוקרי מאובנים. בעקבות הישגיו המצוינים, לירן מוביל, עם קבוצת חוקרים במכון למדעי החיים ובמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה את ההקמה של מרכז לחקר ד.נ.א. קדום והאבולוציה של האדם.

בזכות הצטיינותו במכלול פעילותו האקדמית, פרופ' לירן כרמל הוא חתן פרס הרקטור לשנה זו.

פרופ' אורנה קופרמן מבית-הספר להנדסה ולמדעי המחשב על שם רחל וסלים בנין היא כלת פרס הרקטור לחוקרת ומורה מצטיינת לשנת הלימודים תשפ"א.

פרופ' קופרמן היא חוקרת מצטיינת, העוסקת באימות פורמלי של מערכות, כלומר בחקר הבטחת נכונות של תוכנה, דבר שהוא קריטי במערכות רבות. היא בעלת מעמד בינלאומי מוביל בקהילת החוקרות והחוקרים במדעי המחשב, ובמסגרת זו היא פעילה במערכות של כתבי עת מובילים ובארגון כנסים בינלאומיים וזכתה בשורה של פרסים יוקרתיים בגין הצטיינותה האקדמית.

פרופ' קופרמן מצטיינת בהוראה. היא מלמדת קורס בנושא מודלים חישוביים, חישוביות וסיבוכיות, שנחשב הקשה ביותר בתחום מדעי המחשב. היא זוכה להערכות ההוראה הגבוהות ביותר בבית-הספר למדעי המחשב, בזכות יכולת הפשטה והסבר מעולים, הקפדה על ארגון וסדר ובעיקר בזכות יחס נפלא לסטודנטיות ולסטודנטים. היא גם מנחה מבוקשת מאד של תלמידות ותלמידים לתארים מתקדמים.

בצד כל זאת, אורנה היא אזרחית נהדרת באוניברסיטה ומחוצה לה. בעבר היא שימשה כסגנית הרקטור, כראש בית הספר למדעי המחשב וכיועצת נשיא האוניברסיטה לשוויון מגדרי. היא פועלת להנגשת המדע בהרצאות בבתי-ספר תיכוניים ובמרכזי גמילה. בצד זאת, היא מובילה פעילות לעידוד נשים ללמוד מקצועות בתחום ההנדסה ומדעי המחשב, להבטחת שוויון הזדמנויות לנשים ולסטודנטים מקבוצות אחרות שאינן מיוצגות כראוי בתחומים אלה. בצד כל אלה, אורנה אקטיבית מאד בהבטחת שוויון מגדרי, באמצעות פעילות נמרצת לקידום שוויון לחרדים ולחרדיות. היא מובילה את המאבק להשתלבות סטודנטים חרדים באקדמיה, תוך הצבעה על העוולה הקשה שגורמות תכניות לימודים בהפרדה מגדרית ומגזרית. בפעילותה מוכיחה פרופ' קופרמן שאפשר לשלב בין מצוינות במחקר ובהוראה עם מעורבות ציבורית נרחבת, לכינון חברה טובה יותר.

בזכות הצטיינותה הייחודית במגוון התחומים של הפעילות האקדמית והציבורית, פרופ' אורנה קופרמן היא כלת פרס הרקטור לשנה זו.

פרופ' אריה קצוביץ' מהמחלקה ליחסים בינלאומיים בפקולטה למדעי החברה הוא חתן פרס הרקטור לחוקר ומורה מצטיין לשנת הלימודים תשפ"א.

פרופ' קצוביץ' הוא מעמודי התווך של המחלקה ליחסים בינלאומיים, דבר שבא לידי ביטוי בכל המישורים המקצועיים. מחקריו של פרופ' קצוביץ' עוסקים בחקר השלום ויישוב סכסוכים ובגלובליזציה. הוא פיתח תיאוריות ייחודיות באשר  להשלכות של הסכמי שלום על קשרים חוצי-גבולות בינלאומיים.

בתחום ההוראה, פרופ' קצוביץ' מלמד קורסים מרכזיים בתכנית הלימודים של המחלקה בתארים השונים. במשך עשרות שנים הוא מתנדב ללמד את קורס המבוא של תואר הבוגר. זהו קורס מאתגר מבחינה פדגוגית ומינהלית, וחרף היותו מבכירי החוקרים במחלקה, אריה ממשיך ללמדו באהבה ותוך השקעה רבה, שזוכה להכרה ולהערכה רבה של מאות הסטודנטים שלומדים בקורס מדי שנה. בתקופת מגפת הקורונה אריה הוכיח את מחויבותו להוראה כאשר התייצב, כמעט לבדו בכל הקמפוס, ללמד את הקורס בכיתה, בפני מצלמה בלבד, וכאשר הסטודנטים שלו הבחינו שהוא מלמד מאולם הכיתה, אט אט החלו גם הם להגיע לקמפוס, ולהצטרף אליו במאבק לשמור על שגרת הפעילות האקדמית גם בימים הקשים. אריה מלמד גם קורסים מתקדמים וסמינרים, ובכולם הוא מצטיין.

פרופ' קצוביץ' מחויב מאוד להנחיית תלמידי מחקר, ועד כה הכשיר עשרות תלמידי מוסמך, דוקטורט ופוסט-דוקטורט. רק לאחרונה השלים ספר פורץ-דרך, בשיתוף עם שלושה מתלמידי המחקר שלו. הוא מרכז מדי שנה כנס דוקטורנטים בינלאומי, בהשתתפות קרוב למאה תלמידי מחקר מכל העולם, אף זאת בהתנדבות ובמשך שנים רבות. אריה הוא לא רק מנחה אלא גם מנטור בכל רמ"ח איבריו.

בנוסף לכל אלה, אריה פעיל מאד בתחום הניהול האקדמי באוניברסיטה ומחוצה לה. הוא מילא שורה של תפקידי ניהול באוניברסיטה, הוביל את העמותה ללימודים בינלאומיים, ייעץ למשרד החינוך ועוד. אריה הוא דוגמה לחברי הסגל באוניברסיטה.

בזכות הצטיינותו במחקר, בהוראה ובפעילות ציבורית, פרופ' אריה קצוביץ' הוא חתן פרס הרקטור לשנה זו.

פרס ע"ש מיכאל מילקן למורים מצטיינים על הצטיינות נמשכת בהוראה

השנה הזוכים בפרס הם:

פרופ' נורה בונה                         החוג לבלשנות, הפקולטה למדעי הרוח

ד"ר הדר אריהן-זכאי                 ביה"ס לרוקחות, הפקולטה לרפואה

פרופ' דורון טייכמן                     הפקולטה למשפטים

פרופ' יהודה ניומרק                    ביה"ס לבריאות הציבור ולרפואה קהילתית, הפקולטה לרפואה

ד"ר נועה ניצן                             בית הספר למנהל עסקים

ומכון איינשטיין למתמטיקה, הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע

פרס הוקרה מיוחד- פרופ' תמר אלאור, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בפקולטה למדעי החברה

פרס הוקרה מיוחד ניתן לפרופ' תמר אלאור מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בפקולטה למדעי החברה.

הפרס ניתן לתמר על תרומתה האקדמית המצוינת, במחקר ובהוראה ועל הפעילות הציבורית הנרחבת שלה. מחקריה של פרופ' אלאור משלבים אנתרופולוגיה, ארכאולוגיה, שימור ואומנות. הפעילות של פרופ' אלאור כוללת ייזום תערוכות שבהן מוצגים מחקריה והובלה של פסטיבל הסרטים האנתרופולוגי, בשיתוף עם סינמטק ירושלים.

פסטיבל הסרטים האנתרופולוגי הוא אירוע בין-לאומי, שבו משתתפים במאים, יוצרים, חוקרים ואנתרופולוגים בעלי ובעלות שם עולמי, וסטודנטיות וסטודנטים מהארץ והעולם. הפסטיבל הוא מוסד רב ערך, שתורם תרומה חשובה מאד לחקר האנתרופולוגיה והבנה והכרה של תרבויות, ואגב כך תורם גם לקידומה של האוניברסיטה ושל ירושלים.

הפסטיבל הפך למוסד עבור כל מי שהאנתרופולוגיה, וחקר התרבויות קרוב לליבם. בפסטיבל נבחרים סרטים ייחודיים, המבוססים על אתנוגרפיה בתרבויות שונות מרחבי העולם. בכל שנה מוצגים כ- 15 סרטים, שנבחרים על ידי צוות בהובלתה של פרופ' אלאור. ארוע הפתיחה של הפסטיבל מלווה  בהופעה חיה, בנושא קרוב לתחום של הסרט הנבחר, ובכל שנה משתתפים בו מאות אנשים, מכל רחבי הארץ. הסרטים מלווים בהרצאות אקדמיות של חוקרות וחוקרי המחלקה, ונכתבות עבודות מחקר של סטודנטים בהשראת סרטים שהוצגו בפסטיבל. הנחישות של תמר, היוזמה, המעמד המקצועי הבכיר ובעיקר הנדיבות ועבודת הצוות, הניבו פרי הילולים בדמות פסטיבל שהפך להיות עמוד תווך בתחום חקר האנתרופולוגיה.

לצד הפסטיבל, פרופ' אלאור משתפת פעולה עם מוזאונים, שבהם היא מציגה את עבודותיה במתכונת של תערוכה ולא רק כפרסומים אקדמיים. בין היתר, היא הציגה במוזיאון תל-אביב את הפרויקט שלה על הנעליים כאובייקט תרבותי אוניברסלי במוזאון האומנות בחולון הציגה את המחקר שלה על אשפה ומחזור.

פעילויות אלה, הפקת פסטיבל הסרטים הבינלאומי והתערוכות, מחזקות את הקשר שבין האוניברסיטה לבין הציבור הרחב ותורמות רבות להנגשה לציבור הרחב של הידע שמושג במחקר ולכינון דיאלוג בין האקדמיה לציבור.

הפרס הוא ביטוי להערכה הרבה שרוחשים לפרופ' אלאור חבריה וחברותיה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה וכלל קהילת האוניברסיטה העברית.

פרס הרקטור לתלמידים מצטיינים לתואר בוגר ולתואר מוסמך

הפקולטה למדעי הרוח

תואר בוגר: דור היימברג, אורי מיר, יהונדב צדקה

תואר מוסמך: שיר ונטורה, ניצן ישראלי, עמיר לקח אביבי

בית הספר לחינוך ע"ש סימור פוקס

תואר בוגר: תמר בן-שלמה

תואר מוסמך: בתשבע ויגודה, שני כהן, האלה מחול, תמרה מנין אנג'ל

הפקולטה למשפטים

תואר בוגר: אביתר אברהמי, נועה בלוך

תואר מוסמך: מריה טרוצקי, שני סבג אילוז, אוריה פרץ, ספיר שבו

בית הספר למנהל עסקים

תואר בוגר: שקד כהן

תואר מוסמך: צופית ורהפטיג, אור ישראלי, אייל פונצ'ק, ירון פרדקוב, לירן שוסיוב

הפקולטה למדעי החברה

תואר בוגר: דוד אביכזר, אלעד דהאן, אפרת מלכה, שקד צימרמן, עידן שבו

תואר מוסמך: מריה ארהרד, נתנאל בן פורת, רחל ברוך,  אודיאה גבאי,  אילנית דאר-יחזקאל,

יוליה מרי ויטורף,  דניאל זוהר,  אמיר שמר

ביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד

תואר בוגר: אילאיל לוין

תואר מוסמך: הדס בן-מאיר גבריאלוב, נועה למברגר, גל עוזיאל, ליר ראובן, הדס שור, ניצן שרון-לביא

הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע

תואר בוגר: יובל אילני, מעיין ליבנה, אפק ציפרמן-לוטן

תואר מוסמך: אלון יובל גוטפרוינד, יואב מירון, עומר שוסיוב

ביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב ע"ש רחל וסלים בנין

תואר בוגר: עידן אורזך, נועם בלום, אלון ויזנר, עינבר ליבוביץ

תואר מוסמך: ניר לביא, נעמה שמש הלוי

הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית

תואר בוגר: דניאלה הבר, שני לייזר, ינאי שרם

תואר מוסמך: נופית וקנין, נעה נח, פלג שלום שניידר

ביה"ס לרפואה וטרינרית ע"ש קורט

תואר מוסמך: חן שרר גיבשטיין

הפקולטה לרפואה

תואר בוגר: נועה ברקוביץ, גאריק הויכמן, שקד יצקן, אוריה קדוש, טל קצובר דואק, דניאל שפקטורוב

תואר מוסמך: מאיה ברוך דוסקלוביץ, ד"ר תהילה כהן-אביטן, רנאל יוסף לוטטי, הודא נזאל, גיא פסקין, אוריה צובארי, אלישיב צנגן

הפקולטה לרפואת  שיניים

תואר בוגר: יובל ירושלמי

תואר מוסמך: רון בראונשטיין, יהונתן מעטוף

מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח

תואר מוסמך: חביבה מושבי מרקיינד

צמחים רבים מייצרים את השורשים שלהם מעל הקרקע, דוגמת הקיסוס שמשתמש בשורשיו בכדי לטפס על מבנים ועץ הפיקוס שמשתמש בהם כדי לתמוך בענפיו הגדולים. אם כך, מה גורם לצמחים מסוימים ליצור שורשים ב"מקום הלא נכון''? מחקר חדש בהובלתו של פרופ' עידן עפרוני מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, שפורסם בכתב העת היוקרתי Science, חושף את המנגנון שגורם לשורשים לצמוח באוויר. בעזרת מחקר גנטי קפדני ובידוד הגנום של מספר צמחים נפוצים, צוות המחקר הצליח לזהות את התאים שמאפשרים את התופעה המיוחדת.

פרופ' עופרי, יחד עם  מועתסם עומרי וד"ר נעמה גיל-ירום, בדקו את המטען הגנטי של בטטה, שעועית, עגבנייה, אורז, תירס, חיטה וצמחים נפוצים נוספים, ומצאו שהם חולקים מערכת בקרת שורשים כפולה, שמאפשרת להם גם להשריש באוויר, אם יצטרכו. החוקרים השתמשו בטכניקות חדשניות כדי לסנן מקרוב אלפי תאים, עד שהצליחו לזהות את אלה ששולטים ביכולת הצמח ליצור שורשים באוויר.

"היכולת לייצר שורשי אוויר היא יתרון רב לצמח", הסביר  פרופ' עפרוני. "במקרה שהשורשים התת-קרקעיים מוצפים או ניזוקים, הצמח יכול להצמיח שורשי אוויר ולשרוד", הוסיף. צמחים פיתחו את התכונה הזו מוקדם באבולוציה שלהם והיא נשמרה המרבית הצמחים הקיימים היום.

למרות הממצאים שממחישים נחישות של הצמחים להישאר בחיים, מה שמועיל בטבע עשוי להוות חיסרון בחקלאות. על מנת לאפשר לחקלאים לגדל צמחים עמידים למחלות קרקע, צמחים רבים מושתלים עם מערכת שורשים של צמח אחד ומערכת נוספת של צמח אחר מעל פני הקרקע. עם זאת, במידה והצמח המושתל יצמיח שורש אווירי לפני השורש הקרקעי, מאמץ ההשתלה יהפוך לחסר תועלת. המחקר החדש מציע פתרון לבעיה על ידי פיתוח צמחים ללא שורשי אוויר כלל.

למחקר יש השלכות יישומיות משמעותיות. פרופ' עפרוני: ''בעתיד אנו מקווים למצוא את הדרך לשנות את קוד ה-DNA של הצמח, על מנת לייצר מערכות שורש מותאמות אישית מעל ומתחת לאדמה. כדי להפיק את המרב מהאדמה שיש לנו, עלינו לייעל את ניצול המשאבים של גידולי המזון שלנו. מדובר במשימה מרתיעה ומורכבת, אבל, צעד אחר צעד, אנחנו מגיעים לשם"

המחקר המקורי

פרסומים בתקשורת: הארץ, YNET

יום האישה הבינלאומי 2022

פרויקט מאמרי דעה של עמיתות מיזם "לוקחות במה" באוניברסיטה
שנועד להגדיל את הייצוג והחשיפה של חברות הסגל כדוברות ושותפות בשיח הציבורי
 

אנדומטריוזיס: מחלה אחת, נשים שונות

ד״ר דנה לסרי, ביה''ס לעבודה סוציאלית

איה ורטהיימר, מנכ''לית שותפה בקהילת אנדומטריוזיס ישראל 

למרות שמדובר במחלה שמשפיעה על 10% מהנשים בעולם וגובה מחיר פיזי ונפשי משמעותי מהנשים המתמודדות עימה, אנדומטריוזיס עדיין לא נמצאת מספיק בשיח.

לקריאת הכתבה >

כמה עולה להיות אישה?

פרופ' רננה פרס, ביה''ס למנהל עסקים

הסטודנטיות דנה טיילר ונסיה מוראי 

המס הורוד הוא מס סמוי שמוטל על נשים בלבד, ומשמעותו מחיר גבוה יותר על מוצרי צריכה בסיסיים. למה זה קורה וכיצד אנחנו יכולות לשנות את זה?

לקריאת הכתבה >

איפה אתם הגברים? ריפוי בעיסוק קורא לכם! 

ד"ר יפית גלבוע, ד"ר לנה ליפסקיה וד"ר מור נחום, ביה''ס לריפוי בעיסוק

מהי תופעת "ההדרה העיסוקית", כיצד היא משפיעה על בחירותיהם המקצועיות של גברים ונשים ומהם הפערים החברתיים שנוצרים בעקבות כך?

לקריאת הכתבה >

פרספקטיבה אישית על מיעוט הנשים בעמדות מפתח באוניברסיטאות

פרופ מונה דביר-גינזברג, הפקולטה לרפואת שיניים

התפיסות החברתיות של תכונות אופי של מנהלות ומנהלים, מובילות לפער בין גברים ונשים בהגעה למשרות ניהוליות בכירות באקדמיה - כיצד אנו יכולות לשנות את המציאות הזו?

לקריאת הכתבה > 

"למען הדורות הבאות" 

ד''ר שהם חשן-הלל, מביה''ס למנהל עסקים

פרופ' נטע קליגלר-וילנצ'יק, המחלקה לתקשורת ועיתונאות

פרופ' נטע ברק-קורן, הפקולטה למשפטים 

פנייה של צוות חוקרות להנהלת האוניברסיטה, הובילה לגיבוש מסמך הנחיות מקיפות ראשון מסוגו, המגנות על זכויותיהן של חוקרות בחופשת לידה.

לקריאת הכתבה > 

איך שומרים על מגוון ומה למדתי מעולם הצמחים? 

ד"ר תמר פרידלנדר, הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה

תופעת ההפרייה העצמית אומנם מאפיינת צמחים רבים, אך גם עשויה לפגוע במגוון הגנטי ולהשפיע על ההתפתחות האבולוציונית של הצמח.

לקריאת הכתבה > 

למה נשים (לא) לומדות מדעי המחשב?

פרופ' יפעת בן-דוד קוליקנט, ביה''ס לחינוך ושרה גנוט מהמרכז האקדמי לב

האם הסיבה לרתיעה של נשים מלימודי המחשב נעוצה בסביבה הגברית המאפיינת אותם? נתונים חדשים מוכיחים שכן.

לקריאת הכתבה > 

מעורבותן של נערות ערביות באלימות ועבריינות

פרופ' מונא חורי-כסאברי, סגנית נשיא האוניברסיטה לאסטרטגיה ומגוון

לנא ג'יריס-לולו, ביה"ס לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית

התרגלנו לשמוע על אלימות גברית, אבל ממה נובעת אלימות נשית? אלימות נשים במגזר הערבי קשורה לחוויות פרסונליות של אפליה מגדרית ואתניתולכן דורשת יותר רגישות מצד אנשי מקצוע כשמתמודדים עם ההדרה הכפולה.

לקריאת הכתבה >