מחקר

האוניברסיטה העברית עלתה 5 מקומות ומדורגת השנה במקום ה- 81, מבין 100 האוניברסיטאות הטובות ביותר בעולם, כך לפי מדד שנגחאי לשנת 2024 שפורסם היום (ה').

את רשימת חמש האוניברסיטאות המובילות בעולם פותחת הרווארד, לאחריה סטנפורד, MIT, קיימבריג', וברקלי שבקליפורניה.

בדומה לשנה שעברה, גם השנה מדורגות שלוש אוניברסיטאות ישראליות במאה המוסדות המובילים בעולם. לצד האוניברסיטה העברית, שמדורגת במקום ה- 81, מדורגים הטכניון (85) ומכון ויצמן (69). זהו הישג מצוין לאקדמיה הישראלית, ובמיוחד לאוניברסיטה העברית.

המועצה האירופית למחקר של האיחוד האירופי (ERC) הכריזה היום (ג') על תמיכתה ב-28 הצעות מחקר ישראליות שהוגשו בשנת 2022, 5 מהן בהובלת חוקרי האוניברסיטה העברית.

רשימת הזוכים מהאוניברסיטה העברית:

חוקרי האוניברסיטה העברית חושפים במחקר חדש מסלולים תאיים חדשים המובילים למחלת אלצהיימר ובמה המחלה שונה מהזדקנות המוח, שעד כה לא היו ידועים. הממצאים, המבוססים על ניתוח מתקדם של מאגר ייחודי שאפיין 1.65 מיליון תאי מוח בודדים שנמדדו ב-465 מוחות מזדקנים, מספקים תובנות חדשות על התפתחות המחלה ומניחים את היסודות לפיתוח טיפולים מותאמים אישית, ומציעים תקווה חדשה למיליוני אנשים הסובלים מאלצהיימר ברחבי העולם

בימים אלה עולה לאוויר פודקאסט 'הכותרת המשפטית' - שיתוף פעולה בין הפקולטה למשפטים ופודקאסט 'הכותרת' מבית  ynet- מומחי הפקולטה למשפטים בשיחה עם העיתונאי רענן שקד במגוון נושאים: בין ענישה לשיקום, גבולות הדין הבינלאומי, בין הבעת דעה אישית ברשתות החברתיות ומקום העבודה, מהפכת הבינה המלאכותית, אג'נדה חברתית בתאגידים והגנה משפטית בתחומי הקולינריה

להאזנה – https://www.ynet.co.il/radio/hakoteret

מחקר חדש שנערך על ידי פרופ' יובל גוטליב וצוותו מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה חושף את התלות ההדדית בין קרציות לחיידקים סימביוטיים החיים בתוכן. החוקרים גילו כי חיידקים אלו מספקים לקרציות חומרים חיוניים להישרדותן ולהתרבותן. התגלית פותחת אפשרויות חדשות לפיתוח אסטרטגיות יעילות למאבק בקרציות ומחלות הנישאות על ידן

להמשך קריאה – https://phys.org/news/2024-08-bacteria-hidden-survival.html

מחקר חדש שנערך על ידי ד"ר יונת רום מבית הספר לחינוך בחן לראשונה את מערכות היחסים בין אחים במשפחות עם ילד על הספקטרום האוטיסטי מנקודת מבטם של האחים והאימהות. ממצאי המחקר חושפים את הפער: בעוד שהילדים לא דיווחו על הבדלים משמעותיים, האימהות דיווחו על פחות חום, קרבה וקונפליקט ביחסי האחים

להמשך קריאה - https://www.mako.co.il/home-family-kids/Article-020ba35c6245191026.htm

ד"ר קלאודיה קדר, ראשת החוג ללימודי ספרד, פורטוגל ואמריקה הלטינית, מסבירה במאמר ל"הארץ" כיצד המאבק על הקול הלטיני הופך את סוגיית ההגירה למרכזית בבחירות בארה"ב. פרופ' קדר מנתחת את האסטרטגיות של שתי המפלגות ואת הגורמים המשפיעים על החלטות הבוחרים הלטיניים 

להמשך קריאה - הרפובליקאים משתמשים בהגירה כנשק נגד קמלה האריס. הבוחרים הלטינים אולי יכריעו את הכף דווקא לטובתה - בעולם (haaretz.co.il) 

מחקר חדש שנערך על ידי הדוקטורנטית מיכל מורגנשטרן, בהנחיית פרופ' אייל קלמנט מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, חושף כי קבלת החלטות בנוגע לחיסונים ברפתות מושפעת בעיקר מגורמים אנושיים בסביבת הרפתן, כגון וטרינרים, קולגות ותושבי המושב או הקיבוץ. ממצא מעניין במיוחד הוא העובדה שקיים פער משמעותי בין המלצת הוטרינר והבנת הרפתן את ההמלצה. החוקרים מסיקים כי יש להשקיע יותר בחיזוק התקשורת בין וטרינרים ללקוחותיהם כדי שהמסרים הנכונים יועברו כיאות. 

מחקר חדש שנערך על ידי ד"ר אסף לוי, אלכס דנוב וענבל פולין, בשיתוף ד"ר פיליפוס פפתאנוס מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ופרופ' תומי קפלן מביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב, חושף תובנות חדשות על מערכת נשק חיידקית הפועלת כמזרק מיקרוסקופי. החוקרים פיתחו כלי למידת מכונה חדשני המשלב נתונים גנטיים וביוכימיים המזהה רעלנים. ממצאי המחקר עשויים להוביל ליישומים חדשים ברפואה, חקלאות וביוטכנולוגיה, כולל פיתוח אנטיביוטיקה חדשה  

מחקר חדש שנערך על ידי ד"ר אורן פורקוש ושרון מרדכי מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה והחוג למדעי הקוגניציה והמוח מציע מנגנון חדש להסבר התנהגות החבאת מזון אצל בעלי חיים. במקום להסתמך על זיכרון, בעלי חיים משתמשים במנגנון עצבי הדומה לפונקציות גיבוב במחשבים, המאפשר אחסון ואחזור יעילים של מיקומי מחבואי מזון. המחקר מציע הסבר יעיל יותר לאופן שבו בעלי חיים יכולים לנהל אלפי מחבואי מזון ללא עומס יתר על מערכות הזיכרון שלהם 

מחקר חדש שנערך על ידי צוות בינלאומי בהובלת פרופ' דניאל שטרסר ופרופ' רועי בר מהמכון לכימיה מצא כי זוגות של מולקולות פחמן דו-חמצני מתנהגות באופן מפתיע כאשר הן נחשפות לקרינה חזקה. החוקרים גילו שהמולקולות עוברות שינוי מבני לא סימטרי, בניגוד לתחזיות המקובלות. תגלית זו עשויה לשפוך אור חדש על תהליכים כימיים באטמוספירה ובחלל החיצון 

מחקר חדש בהובלת הדוקטורנטית כנרת אנדוולט, בהנחיית ד"ר רוני פורת מהמחלקה למדע המדינה והמחלקה ליחסים בינלאומיים ופרופ' ערן הלפרין מהמחלקה לפסיכולוגיה חושף גישה חדשנית לגישור על פערי הישגים בקרב סטודנטים מקבוצות מיעוט בהשכלה הגבוהה. המחקר מדגיש את הצורך בחיזוק תחושת השייכות, ומציע התערבות פסיכולוגית לטפח הכללה והצלחה 

להמשך קריאה – https://phys.org/news/2024-07-higher-minority-students-minor-adjustments.html  

פרופ' עדו קן, ד״ר אביב שטרן, הדוקטורנט יהודה סלייטר ופרופ׳ עליזה פליישר מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, חושפים במחקר חדשני את הפוטנציאל הטמון בשילוב אנרגיה סולארית וחקלאות. מטרת המחקר- לתת הערכה כלכלית כיצד התקנת מערכות אגרו-וולטאיות על גבי חממות ובתי רשת תשפיע על אספקת מזון וטקסטיל (כותנה) 

להמשך קריאה - https://www.ynet.co.il/environment-science/article/b1dshmltr  

מחקר חדש בהובלת הדוקטורנטית מיקה גוזיקביץ' ופרופ' שהם חשן-הלל מבית הספר למינהל עסקים ומרכז פדרמן לחקר הרציונליות, ד"ר אלכס גיללס-הלל מהפקולטה לרפואה והמרכז הרפואי הדסה וד"ר תום גורדון-הקר מאוניברסיטת בן-גוריון, חושף תופעה מדאיגה של אי שוויון בטיפול בכאב בין נשים לגברים, המיוחסת לתפיסות סטריאוטיפיות. המחקר נערך בישראל ובארה"ב 

להמשך קריאה – https://www.ynet.co.il/health/article/b1q0cfk5r