מחקר

שפה אנושית נתפשת כמאפיין ייחודי למין האנושי, עם תכונות שמבדילות אותה מאמצעי תקשורת של בעלי חיים. מחקר חדש בהובלת פרופ' ענבל ארנון מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, המתפרסם בכתב העת Science  חושף כי לשירת הלווייתן גדול הסנפיר יש מבנה סטטיסטי הדומה לזה הקיים בכל שפה אנושית.

צוות חוקרים בינלאומי מהאקדמיה האוסטרית למדעים, אוניברסיטת וינה והאוניברסיטה העברית בירושלים חשף פרשת שחיתות מרתקת מלפני כמעט 2,000 שנה, המתועדת בפפירוס ביוונית עתיקה שנמצא במדבר יהודה. המחקר, שפורסם בכתב העת היוקרתי 'Tyche', מציג את אחד תיעוד המשפטיים המקיפים ביותר שנמצאו מתקופת השלטון הרומי בארץ ישראל.

המועצה האירופית למחקר של האיחוד האירופי (ERC) הכריזה היום (ה') על תמיכתה במספר הצעות מחקר ישראליות, 3 מהן בהובלת חוקרי האוניברסיטה העברית. שלושת החוקרים מהאוניברסיטה העברית זכו בעבר במענק ERC וכעת יקבלו את מענק ERC Proof of Concept  - מימון המשך לבעלי מענק קיים על מנת לפתח רעיונות שעלו ממחקרם לשלב יישומי, בשווי 150,000 יורו כל אחד.

מקבלי המענקים מהאוניברסיטה העברית הם:

המחקר, שהובל על ידי  על ידי פרופ' ג'אי פיינברג והדוקטורנט שחר גבירצמן ממכון רקח לפיסיקה, חוקר את המנגנונים הפיזיקליים של רעידות אדמה, ושם דגש על תהליך היווצרותן הראשוני ("נוקליאציה") ועל המעבר ממצב של תנועה איטית למצב של שבירה  דינמית. המחקר מתמקד בתהליך השבירה המתרחש על פני משטח המגע  בין גופים - במקרה של רעידת אדמה אלו הלוחות הטקטוניים - ומציע מודל חדשני להבנת תהליכים אלה. מחקר זה פותח צוהר לניבוי אפשרי רעידות אדמה לפני שהן הופכות הרסניות. 

ארכיאולוגים חשפו אבן גבול נדירה מהתקופה הרומית המאוחרת באתר אבל בית מעכה שליד מטולה בגליל העליון. האבן, ששימשה במקור לסימון גבולות קרקע במסגרת רפורמות המס של הקיסר הרומי דיוקלטיאנוס, מספקת תובנות על בעלות קרקע, דפוסי התיישבות מקומיים וסדרי מינהל של האימפריה הרומית. הגילוי חושף גם שני שמות מקומות שלא היו ידועים בעבר, ומרחיב את הבנתנו אודות הגאוגרפיה ההיסטורית והנוף החברתי-כלכלי של האזור.

מחקר חדש בהובלת פרופ' יניב אלקובי והסטודנטים סוואסטיק קאר ורייצ'ל דיס מהפקולטה לרפואה, חושף את המנגנונים המרתקים של תאי ביצית בהתכוננותם ליצירת חיים חדשים. המחקר, שפורסם בכתב העת Current Biology מתאר כיצד ביציות מתפתחות יוצרות מבנים תאיים המארגנים את התפתחות העובר, ומספק תובנות חשובות על תהליכים חיוניים לרבייה ולביולוגיה התפתחותית.

מחקר חדש של ד"ר אור שמש מבית הספר לרוקחות, שפורסם בכתב העת Cell Reports, מצא כי נוכחותו של נגיף ההרפס במוחם של חולי האלצהיימר הייתה גבוהה והתגלתה באותם אזורים שבהם נמצא נוכחות מוגברת של חלבון הטאו – אחד משני החלבונים המזוהים ביותר עם מחלת האלצהיימר, ושביטוי יתר שלו הוא כיום אחד האמצעים לאבחון. הממצאים פותחים פתח לגילוי דרכים חדשניות למאבק באלצהיימר.

בשנים האחרונות דווח לא פעם על תצפיות עב"מים ברחבי העולם. ד"ר אוהד רוה, ראש המחלקה לכלכלת סביבה וניהול בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, יחד עם ד"ר נתן גולדשטיין מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן, בחנו את התופעה באמצעות כלים כלכליים-חברתיים, מה שמאפשר לראשונה לעשות שימוש בגישה חדשה למדידת תשומת לב שאנשים מפנים ברמת המאקרו.

להמשך קריאה

מחקר חדש חושף כיצד פקטורי שעתוק, חלבונים המווסתים את פעילות הגנים, פועלים יחד כדי לעצב את זהות התא. המחקר מגלה מנגנון של "חיפוש מודרך", שבו ה-DNA ומבנה הכרומטין משמשים כ"מפת דרכים", המכוונת את החלבונים הללו למטרות גנטיות ספציפיות. גילוי זה מציע תובנות חדשות על רכישת זהות התא ועשוי לקדם את הרפואה הרגנרטיבית.

מחקר של פרופ' אורן פרוי מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה מדגיש את תפקידו הקריטי של השעון הצירקדי (הידוע גם כשעון הביולוגי) בוויסות פעילות מערכת החיסון ותפקודי העיכול, ומגלה את השפעתו על התפתחותן והתקדמותן של מחלות מעי דלקתיות (IBD) כמו מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית. המחקר, שפורסם בכתב העת Science Direct, מצא כי שיבושים בקצב הצירקדי המעלים את חומרתן של דלקות, מדגישים את הצורך בטיפול המותאם למחזורי הגוף הטבעיים על מנת לשפר את תוצאותיו.

שנה מאז העסקה הראשונה והיחידה לשחרור החטופים, ומצבם של המשוחררים, בפרט ילדים, רק נהיה יותר מורכב ויותר חמור. כך עולה מדוח תמונת מצב שחיברו ארבע פסיכולוגיות ממטה משפחות החטופים ומארגון המטפלים והמטפלות FLM - FIRST LINE MEDICINE שהתנדבו לתת טיפולים נפשיים מאז 7 באוקטובר 2023, ובפרט למשפחות החטופים ולחטופים.

המועצה האירופית למחקר של האיחוד האירופי (ERC) הכריזה היום (ג') על תמיכתה במספר הצעות מחקר ישראליות, 2 מהן בהובלת חוקרי האוניברסיטה העברית. שני חוקרי וחוקרות האוניברסיטה העברית שיקבלו השנה את המענק, יצטרפו לעשרות חוקרים אחרים של האוניברסיטה שקיבלו את המענק בשנים הקודמות.

מקבלי המענקים מהאוניברסיטה העברית הם:

-              פרופ' דינה שניידמן מביה"ס להנדסה ומדעי המחשב זכתה במענק בסך 2 מיליון אירו על הצעת מחקר בתחום למידה עמוקה לגילוי מבוסס מבנה של קולטני מערכת החיסון אדפטיבית:

מחקר חדש בראשות ד"ר רועי יניב מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים ובמרכז הרפואי שיבא, בשיתוף עם ד"ר אסף הוכמן מהאוניברסיטה העברית ופרופ' יואב יאיר מאוניברסיטת רייכמן, הציג התקדמות משמעותית בהבנת התפקיד של מדידת שדות חשמליים אטמוספריים בחיזוי אירועי מזג אוויר קיצוניים. באמצעות בחינה מדוקדקת של מערכות מזג אוויר חורפיות בלחץ נמוך, הידועות כ"שקעים קפריסאים", המחקר חושף תובנות חדשות על תפקיד השדה החשמלי בחיזוי משקעים כבדים.