מחקר
ניתוח של חוקרי האוני' העברית: ללא פעולה מיידית נאלץ לחזור לסגר - תוך שבועיים, חשש למעל 100 נפטרים בשבועות הקרובים
ניתוח שבוצע על ידי צוות חוקרים ממכון רקח לפיסיקה ובית הספר לבריאות הציבור מהאוניברסיטה העברית, שעוסק בניטור מגפת הקורונה, העלה כי קצב העלייה במאושפזים נתמכים נשימתית "מיישר קו" עם קצב העלייה של הנדבקים החדשים. עלייה זו צפויה להוביל למעל ל-100 נפטרים בשבועות הקרובים. בקצב ההכפלה הנוכחי, טוענים החוקרים, בעוד כשבועיים נהיה בהתדרדרות שעלולה להוביל לכשל ביכולת העמידה של מערכת הבריאות ותחייב סגר מוחלט. על המסמך חתומים פרופ' ינון אשכנזי, פרופ' רן ניר פז, פרופ' דורון גזית,
מחקר ישראלי חדש: כיצד נוצרו החלבונים הראשונים בטבע?
ההכרה המדעית בחשיבותם של החלבונים נמשכת מעל מאה שנה, ולמרות זאת טרם התגלה כיצד הם נוצרו. מאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת "PNAS" בהובלת חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומכון ויצמן, מספק תובנות חדשות על האבולוציה של החלבונים ואף הצליחו לשחזר את יצירת החלבון הקדום ביותר
נפטר פרופ' אמריטוס זאב שטרנהל: "מופת לאדם ששילב מצוינות אקדמית עם מחויבות עמוקה לחברה ולמדינה שלנו"
פרופ' אמריטוס זאב שטרנהל במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים ומומחה בעל שם עולמי בפשיזם ולאומיות, נפטר הבוקר בגיל 85. פרופ' שטרנהל היה חתן פרס ישראל לחקר מדע המדינה לשנת ה'תשס"ח 2008 ונבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשנת 2010 וכחבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ב-2016. הוא הותיר אחריו את רעייתו זיוה, מרצה לאדריכלות, שתי בנות - טלי ויעל, ונכדים.
נשיא המדינה ביקר במעבדות המחקר של המרכז לחקר מדעי המוח ושמע על פריצות הדרך האחרונות בחקר הקורונה
בעקבות ריבוי המחקרים וריכוז המאמצים למאבק בקורונה באוניברסיטה העברית, ביקר נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין הבוקר, יום חמישי, כ"ו בסיוון, 18 ביוני, במעבדות המחקר של המרכז לחקר מדעי המוח ע"ש אדמונד ולילי ספרא. הסיור התקיים בליווי נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן וסגן הנשיא לקשרי חוץ, יוסי גל.
פוענח המנגנון בקרב חולי קורונה שגורם לתמותה מוגברת מהנגיף
במחקר שבוצע לראשונה בארץ, במרכז הרפואי הדסה על ידי פרופ' עבד אל-ראוף חג'אזי, מנהל מערך המעבדות בהדסה וחוקר באוני' העברית, נמצא המנגנון האחראי על יצירת קרישיות יתר בדמם של חולי COVID-19, שהביא לתמותה נרחבת בקרב חולים בנגיף ברחבי העולם. החוקר: "אם נצליח למנוע את היווצרות קרישי הדם לפני שהם נוצרים כנראה שהחולים לא יזדקקו למכונות הנשמה או לטיפול נמרץ"
מרהיב: לראשונה תועד המנגנון אשר יוצר פולס חשמלי בתא עצב
לראשונה תועד בזמן אמת התהליך אשר מעורר דחף עצבי בתאים חיים. המחקר פורץ-הדרך הזה פורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי "NATURE", מאמץ מחקרי לו נדרשו מגוון רחב של מומחים בקריסטלוגרפיה וספקטרוסקופיה מאוניברסיטאות מובילות בעולם. בעבודת המחקר היה שותף גם פרופ' איגור שפירו מהאוניברסיטה העברית, אשר השלים את המומחיות הדרושה בהדמיות מחשב של תהליכים קוונטים
מחקר: חיות מריחות סכנה, האם ישנן חיות המסוגלות להריח מצב בטוח?
קשה לחפש את הארוחה הבאה בידיעה שברגע זה אתה עצמך חשוף לבעלי חיים, שעבורם אתה מהווה את הארוחה הבאה. כדי לבחור את ההתנהגות ההגנתית הטובה והיעילה בכל רגע נתון, מעריכות חיות באופן מתמיד את מידת הסכנה בסביבתן. הן חייבות להשתמש בכל המידע החושי הזמין עבורן, ולייצר תמונת מצב מדויקת שתכוון את החלטתן - האם לשחר למזון באזור מסוים או להסתלק ממנו. יכולתן של חיות לזהות סכנה הינה חיונית לשרידותן, אבל התנהגות זהירה יתר על המידה עלולה להשפיע על יכולתן לצרוך די מזון כדי לשרוד.
חוקרים מהאוניברסיטה העברית: עדיין לא ניתן לקבוע באופן מלא האם יש התפרצות כוללת של קורונה
צוות חוקרים ממכון רקח לפיסיקה ומהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית ערך ביום א׳ ניתוח של העלייה בשיעורי ההדבקה בנגיף הקורונה מאז תחילת הקלות הסגר, ובמיוחד בעשרת הימים האחרונים.
לאחר בדיקת פרמטרים רלוונטיים, כמו מספר החולים המאותרים, שינוי במספר המאושפזים והשוואה בין מדינות שנקטו במדיניות טיפול דומה בנגיף, החוקרים הגיעו למספר מסקנות: