מחקר

מחקר חדש בהובלת פרופ' לירז חי מהמכון לכימיה, חושף תובנות חדשות על התפתחות ביופילם- קבוצה של תאים שנדבקים זה לזה על משטח. מממצאי המחקר עולה כי הסביבה החוץ-תאית משפיעה על התפתחות הביופילם, ועל הסתגלות ללחץ סביבתי. המחקר משלב ביולוגיה מולקולרית עם ביופיזיקה ועשוי לתרום להתמודדות עם חיידקים ברפואה, בתעשייה ובסביבה 

להמשך קריאה:  https://phys.org/news/2024-09-bacteria-passive-physics-biofilms.html  

פרופ' איתן לרנר והדוקטורנטית פז דרורי מהמכון למדעי החיים פיתחו שיטה המשפרת משמעותית את הרגישות והספציפיות של זיהוי וירוסים. השיטה החדשה תסייע בניטור התפרצויות ויראלית באמצעות מערכת ניידת ופשוטה לתפעול המתאימה לשימוש רחב יותר בקליניקות 

להמשך קריאה: https://phys.org/news/2024-09-3d-setup-enables-fast-accurate.html 

מחקר חדש, בהשתתפות פרופ' יהודה הופמן ממכון רקח לפיזיקה, מיפה את האזור שנמצא במרחק של עד מיליארד שנות אור מכדור הארץ. המחקר חושף הבנה מעמיקה יותר על מבנה היקום, במיוחד בקשר שבין התפלגות החומר האפל לתנועת הגלקסיות. מיפוי זה מאיר אזורים כבידתיים כמו חומת סלואן וצביר שפלי, ומציע תובנות חדשות על האופן שבו מבנים מסיביים משפיעים על היקום 

להמשך קריאה: https://www.ynet.co.il/environment-science/article/h1r00o11yaa 

מחקר חדש שנערך על ידי פרופ' יוסי בוגנים ופרופ' חיים סידר מהפקולטה לרפואה חושף כי האתגר המרכזי בתכנות מחדש של תאים, טמון המתפקדים כ"זיכרון" DNA- בדפוסי מתילציית התאי עיקש. דפוסים אלה מונעים מתאים מתוכנתים לאמץ באופן מלא זהות חדשה, מה שמגביל את יעילותם בטיפולים ארוכי טווח. 

להמשך קריאה: https://phys.org/news/2024-09-uncover-cells-struggle-fully-identity.html  

מחקר פורץ דרך חושף כי קופי מרמוסט מסמנים זה את זה בשמות באמצעות קריאות ייחודיות, יכולת שעד כה נחשבה לנחלתם הבלעדית של מספר מצומצם של מינים. הממצאים מספקים תובנות חדשות על התפתחות השפה האנושית, ומציעים קשר לאתגרים חברתיים דומים לאלו של אבותינו הקדומים.

סימון אחרים בשמות קוליים, ולמידת שמות מאחרים נחשבות יכולות קוגניטיביות גבוהות בקרב חיות חברתיות. עד כה, יכולות אלו ייוחסו רק למספר מצומצם של מינים: בני אדם, דולפינים ופילים, ובאופן מפתיע, לא נצפו יכולות דומות בקרב קרובינו האבולוציוניים, הפרימטים.

סקירת מחקרים מקיפה נערכה לראשונה במטרה להעריך את השפעות צריכת הקנאביס בנשים בהיריון על התפתחות מחלות או הפרעות פסיכיאטריות אצל העוברים • נמצא כי הסיכון לצריכת קנאביס עתידית אצל הצאצאים היה גבוה ב-20% במקרים של חשיפה לסם במהלך ההיריון

קורונה, הפיכה משפטית, מלחמה: כבר כמה שנים שמנהלי בית הספר צריכים להתמודד עם משברים לאומיים. מחקר חדש של ד"ר אדר כהן, ראש המחלקה ללימודי הוראה בביה"ס לחינוך בחן מהן הדרכים של מערכת החינוך להתמודד עם משברים לאומיים וכיצד משפיע הניסיון לשמור על יציבות בית ספרית בעתות של טראומה על יישוב מחלוקות.

להמשך קריאה - -kids/Article-family-https://www.mako.co.il/home3c8efa2c1e9191026.htm7

מחקר חדש מצא כי היכולת ההורית לחשוב על הילד ולווסת רגשות שליליים משפיעה משמעותית על איכות התמיכה בהכנת שיעורי בית. המחקר מדגיש את החשיבות הקריטית של פיתוח יכולות הוריות ספציפיות, לצד מאמצים לשיפור הדינמיקה המשפחתית סביב שיעורי בית

ממצאי מחקר חדש שנערך על ידי ד"ר ליגת שליו ופרופ' אדם רוז מביה"ס לבריאות הציבור, בשיתוף חוקרים בביה"ח איכילוב, מראים כי חודש לאחר אירועי השבעה באוקטובר, ישנה עלייה ב-46% בכמות המטופלים שהגיעו למיון בבית החולים לשם קבלת הערכה או קבלת טיפול פסיכיאטרי, בהשוואה לאותה התקופה בשנת 2022. מרבית המטופלים שהגיעו לחדר המיון לאחר ה-7.10 לא היו עם אבחנה פסיכיאטרית קודמת

להמשך קריאה - https://news.walla.co.il/item/3689900

האוניברסיטה העברית עלתה 5 מקומות ומדורגת השנה במקום ה- 81, מבין 100 האוניברסיטאות הטובות ביותר בעולם, כך לפי מדד שנגחאי לשנת 2024 שפורסם היום (ה').

את רשימת חמש האוניברסיטאות המובילות בעולם פותחת הרווארד, לאחריה סטנפורד, MIT, קיימבריג', וברקלי שבקליפורניה.

בדומה לשנה שעברה, גם השנה מדורגות שלוש אוניברסיטאות ישראליות במאה המוסדות המובילים בעולם. לצד האוניברסיטה העברית, שמדורגת במקום ה- 81, מדורגים הטכניון (85) ומכון ויצמן (69). זהו הישג מצוין לאקדמיה הישראלית, ובמיוחד לאוניברסיטה העברית.

המועצה האירופית למחקר של האיחוד האירופי (ERC) הכריזה היום (ג') על תמיכתה ב-28 הצעות מחקר ישראליות שהוגשו בשנת 2022, 5 מהן בהובלת חוקרי האוניברסיטה העברית.

רשימת הזוכים מהאוניברסיטה העברית:

חוקרי האוניברסיטה העברית חושפים במחקר חדש מסלולים תאיים חדשים המובילים למחלת אלצהיימר ובמה המחלה שונה מהזדקנות המוח, שעד כה לא היו ידועים. הממצאים, המבוססים על ניתוח מתקדם של מאגר ייחודי שאפיין 1.65 מיליון תאי מוח בודדים שנמדדו ב-465 מוחות מזדקנים, מספקים תובנות חדשות על התפתחות המחלה ומניחים את היסודות לפיתוח טיפולים מותאמים אישית, ומציעים תקווה חדשה למיליוני אנשים הסובלים מאלצהיימר ברחבי העולם

בימים אלה עולה לאוויר פודקאסט 'הכותרת המשפטית' - שיתוף פעולה בין הפקולטה למשפטים ופודקאסט 'הכותרת' מבית  ynet- מומחי הפקולטה למשפטים בשיחה עם העיתונאי רענן שקד במגוון נושאים: בין ענישה לשיקום, גבולות הדין הבינלאומי, בין הבעת דעה אישית ברשתות החברתיות ומקום העבודה, מהפכת הבינה המלאכותית, אג'נדה חברתית בתאגידים והגנה משפטית בתחומי הקולינריה

להאזנה – https://www.ynet.co.il/radio/hakoteret

מחקר חדש שנערך על ידי פרופ' יובל גוטליב וצוותו מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה חושף את התלות ההדדית בין קרציות לחיידקים סימביוטיים החיים בתוכן. החוקרים גילו כי חיידקים אלו מספקים לקרציות חומרים חיוניים להישרדותן ולהתרבותן. התגלית פותחת אפשרויות חדשות לפיתוח אסטרטגיות יעילות למאבק בקרציות ומחלות הנישאות על ידן

להמשך קריאה – https://phys.org/news/2024-08-bacteria-hidden-survival.html

מחקר חדש שנערך על ידי ד"ר יונת רום מבית הספר לחינוך בחן לראשונה את מערכות היחסים בין אחים במשפחות עם ילד על הספקטרום האוטיסטי מנקודת מבטם של האחים והאימהות. ממצאי המחקר חושפים את הפער: בעוד שהילדים לא דיווחו על הבדלים משמעותיים, האימהות דיווחו על פחות חום, קרבה וקונפליקט ביחסי האחים

להמשך קריאה - https://www.mako.co.il/home-family-kids/Article-020ba35c6245191026.htm