מחקר

cbd_oil._nora_topicals_unsplash

מחקר שהוצג במסגרת כנס הקנאביס העולמי ICRS2021: רכיב הקנאביס CBD נמצא יעיל ביותר בטיפול בנפגעי חבלת ראש

22 יוני, 2021

מחקר חדש שבוצע בהובלת פרופ' אסתר שהמי וד"ר סיגל לירז-זלצמן מהאונ' העברית , נבדקה השפעתו של רכיב הקנאביס CBD על התפקוד המוטורי והקוגניטיבי של עכברים לאחר חבלת ראש. התוצאות המפתיעות לטובה גרמו לחוקרים להיות מעודדים: "היות ובטיחות בשימוש של CBD באדם כבר הוכחה במקרים אחרים, ניתן להמליץ עליו לשימוש קליני גם במצבים אלו"

ראה גם: בתקשורת, מחקר
קורונה

גיבורים, על תנאי: מחקר חדש חושף את תחושותיהם המורכבות של הרופאות והרופאים הפלסטינים ב"מלחמה בקורונה"

22 יוני, 2021

קרא עוד
ברגע שאיום המגפה העולמית הפך מוחשי, ישראל יצאה למלחמה. וממש כמו במלחמה, הרופאות והרופאים שהתייצבו בחזית סיכנו את עצמם והפכו לגיבורים. כולנו (עדיין) זוכרים את אירועי מחיאת הכפיים בשעה 18:00 מהמרפסות לטובת אנשי הרפואה בישראל, מתרגשים כשפרופ' גליה רהב מביה"ח שיבא השיאה משואה לכבוד הצוותים הרפואיים ביום העצמאות ה-72 של מדינת ישראל. אלא שכשחמישית מנשות ואנשי צוותי הבריאות בישראל הם אזרחיות ואזרחים פלסטינים, הגבורה הישראלית קיבלה פנים חדשות ומעניינות, אך לא תמיד נעימות.

במרכזו של מחקר חדש שבוצע על ידי ד"ר גיא שלו, אנתרופולוג רפואי ופוליטי בתוכנית עמיתי בובר באוניברסיטה העברית, ופורסם לאחרונה במגזין המדעי "סוציולוגיה ישראלית", בגיליון "חברה פוגשת מגפה", בוצעו סדרת ראיונות עם רופאים ורופאות פלסטיניות, פעילים חברתיים ומובילות דעת קהל, וכן על ניתוח מדיה. המחקר מתמקד בחוויות ובנקודות המבט של רופאות ורופאים פלסטינים בעבודתם בבתי החולים ובקהילה, בזמן משבר בריאותי ולאור נראות חיובית חסרת תקדים כפלסטינים בציבוריות היהודית-ישראלית. במיוחד הוא בוחן זאת לאור קמפיינים ציבוריים שהציגו את דמות הרופאה הפלסטינית כגיבורה הנאבקת על בריאותו של הציבור הישראלי, במטרה לאתגר את ההדרה של אזרחיות ואזרחים פלסטינים בישראל. "נראות זו בשעת משבר לאומי מדגישה את מגבלות ההכרה של המיעוט הלאומי הילידי הפלסטיני בישראל, ואת הפוטנציאל והמגבלות של השדה הרפואי כזירה לפוליטיקה של הכרה", מסביר השבוע ד"ר שלו. כל ממצאי של המחקר הוצגו במסגרת הכנס "ימים של מגפה: השפעת הקורונה על יהודים, ערבים, היחסים והסכסוך", שנערך במכון טרומן באוניברסיטה העברית ב-16.6 בקמפוס הר הצופים באוניברסיטה העברית.

ה"בעיה" שעומדת בלב המחקר היא המתח שבין הנראות המוגברת של אנשי ונשות הצוותים הרפואיים פלסטינים אזרחי ישראל בזמן ההתמודדות עם מגפת הקורונה, לבין השתייכותם למיעוט מודר ומופלה במדינת ישראל. המתח הזה, שהועצם על ידי האופן הצבאי והביטויים המילטנטיים של המשבר הבריאותי במהלך ההתמודדות עם המגיפה בישראל, הציב את אנשי ונשות הבריאות הפלסטינים כשחקנים מרכזיים בשדה הפוליטי-לאומי.

במסגרת העבודה בוצע מחקר אנתרופולוגי במימון מכון טרומן למחקרי שלום, המבוסס על ראיונות עומק עם 30 רופאות ורופאים פלסטינים אזרחי ישראל וכן עם פעילות ופעילים חברתיים. מטרתם של ראיונות העומק הוא לשמוע באמצעות שיחה קרובה ופתוחה על חוויותיהם של המרואיינים, נקודות מבטם, תקוותיהם וציפיותיהם במערך המורכב של המתחים הללו, ולחקור את הפוטנציאל והמגבלות של השדה הרפואי. באמצעות ראיונות אלו, החוקר בדק מספר נקודות ביניהן - מה קורה כאשר רופאות ורופאים הופכים מעורבים בפוליטיקה לאומית?; אילו אופקים פוליטיים נפתחים, ומה מגבלותיהם?; כיצד שחקניות ושחקנים שונים מבינים את הפוליטי ואת המקצועי בהקשרים אלו?; מהן ההשלכות עבור רופאות ורופאים פלסטינים, עבור המיעוט הפלסטיני בישראל, ועבור מערכת הבריאות הציבורית הישראלית?

מחקר זה נשען בחלקו על עבודת הדוקטורט של ד"ר שלו, אותה ביצע באוניברסיטת צפון קרוליינה בארה"ב במימון הקרן הלאומית למדע בארה"ב (NSF). עבודה זו עסקה בחוויות של רופאות ורופאים פלסטינים אזרחי ישראל במערכת הבריאות הישראלית, ומבוססת על 22 חודשי עבודת שדה. במסגרת המחקר התקיימה תצפית בשני בתי חולים וראיון עם סטודנטיות, רופאים, נשות אדמיניסטרציה ופוליטיקאים. ד"ר שלו חשף את הניסיונות לשמר את ההיגיינה הפוליטית של מערכת הבריאות כנקייה מ"פוליטיקה", וגילה כי החלוקה ל"ניטרלי" ו"פוליטי" לא הייתה עקבית. זאת ועוד, הוא הסיק כי כללי הזיהום והטוהר במערכות בריאות פועלים באופן סלקטיבי על רופאים יהודים-ישראלים ופלסטינים, כשלטענתו הניטרליות פועלת כמנגנון שמשתיק ומדכא את הלאומיות פלסטינית.

הראיונות עם רופאות ורופאים פלסטינים במחקר הנוכחי מעלים תחושות מעורבות לגבי הדגש על מקצוע הרפואה כמנוף פוליטי להכרה בזכויות אזרחיות וקולקטיביות. מחד, חלק מהמרואיינים הביעו סיפוק מכך שמכירים בעבודה הקשה שלהם ובתרומתם החשובה לחברה ולמערכת הבריאות, במיוחד בזמן העומס המתיש שבהתמודדות עם מגפת הקורונה. מאידך, הרופאות והרופאים חשו לא בנוח עם ההפרדה שעושים רבים בציבור היהודי-ישראלי בינם, כרופאים מצילי חיים ושוחרי טוב, לבין שאר בני עמם ונציגותם הפוליטית כאיום קיומי. כמה מהרופאות והרופאים מחו באופן נחרץ כנגד קמפיינים אלו וחשו שהם מוזילים את מקצוע הרפואה ומציבים תנאים בלתי אפשריים לפלסטינים להתקבל כאזרחים וכחלק מקהילה בעלת זכויות פוליטיות.

לדוגמה, אחד מהמרואיינים סיפר כי "די, אני כבר לא מסוגל כל הזמן לברוח, לא מסוגל כל הזמן להתחנן, לא מסוגל כל הזמן להוכיח את עצמי, אני לא... אני לא מוכן להיות... להשתמש ברפואה שלי בשביל להוכיח את עצמי. זהו, אם אני לא הוכחתי את עצמי – לא רק אני, כל העם שלי, בעיקר אלה שבונים את הארץ וסוללים אותה. אם אלה לא הצליחו להוכיח את עצמם – אני לא רוצה להוכיח את עצמי. כל פעם הדיון הזה חוזר וכל פעם (אני) פותח את הדברים האלה. זהו". (מאג'ד, שם בדוי, רופא. ריאיון מה-3.5.2020).

זאת ועוד, מראיונות עם פעילות ופעילים חברתיים שיזמו והובילו קמפיינים בזמן הקורונה, במרכזם אנשי ונשות בריאות ישראלים ופלסטינים (7 מרואיינות ומרואיינים מ-5 יוזמות שונות), עולה כי מערכת הבריאות נבחרה בקפידה כשדה ליוזמה ופעילות. עבור מובילות ומובילי הקמפיינים, בית החולים סיפק במהלך המשבר מסגרת שבה היה אפשר לעשות שימוש אפקטיבי בדימוי של אנשי הרפואה הפלסטינים לקידום אג'נדה פוליטית. הם רצו להתנגד לדמוניזציה של האזרחים הפלסטינים בשיח הפוליטי הרעיל, במטרה להפוך את השתתפותם במשחק הפוליטי ללגיטימית וכדי להדגיש שיתוף פעולה, שותפות וקהילתיות. כולם הדגישו כי הם מחשיבים את בתי החולים כמודל עבור החברה.

"[הרופאה הזו] היא גיבורה. היא הצילה חולה ישראלי. זאת אומרת, היא... שונאים אותה פה ביומיום, היא זוכה ליחס רע, אבל היא הצילה חולה ישראלי. המטרה היא שכאילו אתה תראה את זה ותבין, ושתיווצר לך מחשבה שהם לא תומכי לחימה, הם לא שונאי ישראל, הם פה בשביל כולנו", סיפר אסף קפלן, פעיל פוליטי, בריאיון בתאריך 19.5.2020.

לסיכום, הממצאים הראשוניים שעולים מן המחקר מעידים כי הדמיון הפוליטי של אקטיביסטים יהודים-ישראלים לא תמיד תואם את החוויה והתקוות של הרופאות והרופאים, שהם מציבים בחזית הקמפיינים שלהם. נראות וגבורה אמנם חותרות תחת הדרה ודמוניזציה, אך מסגרת אידאולוגית ואתיקה פרופסיונלית מציבות תקרות זכוכית בדרך להכרה קולקטיבית לאומית.

ויש גם מחשבות לשינוי מעשי בעקבות המחקר. ד"ר שלו מספר השבוע כי "במסגרת תפקידי כיו"ר הועד המנהל של עמותת 'רופאים לזכויות אדם', אנו יוזמים בימים אלה פרויקט שבשלב ראשוני יימשך שנתיים, במסגרתו נקיים תכנית התערבות בבתי חולים בישראל. מטרת הפרויקט היא לקדם שותפות אמת במערכת הבריאות, שותפות שבבסיסה קבלה של האחר במלוא זהותו, כחלק מקהילה עם היסטוריה, שאיפות וזכויות קולקטיביות. הפרויקט שואף לאפשר לחברות ולחברי צוותי הבריאות את הביטחון והחירות להביע את מלוא זהותם, כולל זו הלאומית".

למאמר המדעי: https://www.jstor.org/stable/27006639?seq=1#metadata_info_tab_contents

לפרסום בתקשורת: https://www.mako.co.il/health-news/local/Article-f6bece5f7dd2a71026.htm

 

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
photo by jonathan borba, unsplash

מחקר בינלאומי חדש על לידות בזמן קורונה: עליות משמעותיות במספר הלידות השקטות ובכמות הניתוחים הקיסריים שבוצעו בחדרי לידה

21 יוני, 2021

קרא עוד
מחקר תצפיתי גדול ונרחב שבוצע ביוזמת פרופ' אלכסנדר יוסקוביץ מנהל מחלקת הרדמה מיילדותית ואמבולטורית של המרכז הרפואי שערי צדק והפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, ניסה לבחון את ניהול ההרדמה המיילדותית והשימוש במשככי כאבים במהלך תקופת הקרונה, בקרב נשים יולדות במספר מרכזים רפואיים בארץ ובעולם. במהלך עבודתם נחשפו החוקרים לנתונים מדאיגים שהתקבלו לגבי נשים שנכנסו לחדרי הלידה כשהם עם תסמיני נשימה ברורים בעקבות הידבקות בנגיף הקורונה SARS-CoV-2. השערת המחקר של החוקרים הייתה כי נשים עם תסמינים נשימתיים (RS) יחוו לידה מורכבת יותר מאשר נשים ללא תסמינים אלו.

המחקר בוצע בסך הכל בשמונה מרכזים רפואיים בישראל, ספרד ופורטוגל בין התאריכים 1 באפריל ל- 31 ביולי 2020. הנתונים נאספו בזמן אמת במהלך התצפיות על חולות קורונה בזמן לידה וכן מהתיעוד הרפואי הממוחשב שנאסף בבתי החולים. בנוסף, נבדקו משתנים דמוגרפיים אימהיים, סימנים חיוניים לקורונה, ערכי מעבדה במהלך הלידה, מהלך הלידה, משככי כאבים שניתנו בלידה ו/או במהלך הניתוח הקיסרי, הרדמה לאחר ניתוח כולל טיפול במסכת חמצן, משך האשפוז, פרטים רפואיים ראשוניים לגבי הילודים (כגון מבחן אפגר, משקל לידה וכל סיבוך כמו מוות עוברי תוך-רחמי, הגבלת גדילה תוך רחמית ולידה מוקדמת - לפני 37 שבועות שלמים להריון), ועוד.

על פי תוצאות המחקר, 165 נשים עם זיהום לקורונה ילדו בשמונת המרכזים במהלך תקופת המחקר - 0.9% מסך 18,250 הנשים שילדו בכל המרכזים הרפואיים בתקופה זו. 12% סבלו מתסמונת נשימתית בעקבות ההידבקות הנגיף ו-88% (היתר) היו ללא תסמינים. בקרב נשים עם תסמינים נשימתיים, 7% מהיולדות סבלו גם מדלקת ריאות ו-4% מהיולדות סבלו מהתפתחות והחמרה בתסמונת הנשימתית שנגרמה בעקבות הקורונה. ראוי לציין כי מרבית הנשים שסבלו מתסמיני נשימה בעייתיים לא נזקקו בסופו של דבר לתמיכה באמצעות חמצן - רק 4.25% הונשמו דרך צינורית אף, כ-2% נעזרו במסכת פנים, ורק כ-1% הזדקקו להחדרת חמצן גבוהה באף.

הנתונים המשמעותיים ביותר קשורים לעלייה בכמות היילודים בניתוחים קיסריים - גידול של פי 5 מבזמן שגרה! 30% מהנשים שנדבקו בקורונה וסבלו מתסמינים נשימתיים נאלצו לעבור לידה קיסרית בהרדמה כללית. כ-16% מתוכו עברו לידה קיסרית בגלל אי התקדמות בלידה, כ-27% בשל מצוקה עוברית וכ-3% בעקבות מצוקה נשימתית מצד האם וכל היתר (57%) בשל סיבות עובריות אחרות. כן נרשם שיעור גבוה מהצפוי של מוות עוברי תוך-רחמי, IUFD - Intrauterine Fetal Demise - 3% (על פי הספרות הרפואית-מחקרית, רק כ-0.2-0.3% מהלידות במדינות מתקדמות הן לידות שקטות).

זאת ועוד, בקרב נשים שסבלו מתסמינים נשימתיים חמורים, החוקרים שמו לב לעלייה בשיעור גיל ההיריון המוקדם (כ-50% לידות לפני השבוע ה-37) ובשיעור הלידות הקיסריות - עד 65% (לעומת 22.1% בקבוצה ללא תסמיני נשימה). למרבה המזל, לא נגרם שום סיבוך כתוצאה מההרדמה בעקבות הניתוחים או שינוי בריאותי משמעותי אחר. כמו כן, במהלך תקופת המחקר התרחש מוות של יולדת כתוצאה מתסחיף ריאתי מסיבי - חמישה ימים לאחר הלידה הקיסרית באישה עם עבר בריאותי תקין, לה היו תסמינים נשימתיים בעקבות הידבקות בקורונה. בעקבות כל הממצאים קבעו החוקרים במאמר כי "נשים הסובלות מקורונה עם תסמינים חמורים הן אוכלוסייה מיוחדת הדורשת שיקולים פרטניים וניהול זהיר".

במחקר לקחו חלק חוקרות וחוקרים, רופאות ורופאים, ביניהם פרופ' אמיליה גואש אחראית הרדמה מיילדותית של בית חולים אוניברסיטאי La Paz שבמדריד, בשיתוף פעולה הדוק עם פרופ' יהודה גינוסר מבית חולים הדסה עין כרם, ד"ר דניאל שטלין מהמרכז הרפואי שערי צדק, פרופ' קרולין וייניגר מנהלת היחידה להרדמה מיילדותית, מערך הרדמה, כאב וטיפול נמרץ ממרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי, פרופ' חיים ברקנשטט מנהל מערך ההרדמה של המרכז הרפואי שיבא, וקבוצה נוספת של אנשי ונשות מחקר נוספים מהארץ, ספרד ופורטוגל (סה"כ 17).

לפרסום המדעי: https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/14767058.2021.1937105

פרסומים בתקשורת: mako, N12, mamy, בחדרי חרדים, הידען.

קראו פחות
workers. by etienne girardet, unsplash

מחקר: מה עמד מאחורי ההחלטה לאפשר לפועלים פלסטיניים להישאר בלילות בשטחי ישראל במשבר הקורונה

16 יוני, 2021

קרא עוד
ד״ר יעל ברדה מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, וד״ר עמרי גרינברג ממכון טרומן באוניברסיטה העברית וממרכז מינרבה שבאוניברסיטת חיפה, ביצעו לאחרונה מחקר הבודק את השפעת מגפת הקורונה על מנגנון הניהול הבירוקרטי של אשרות עבודה ותנועה של פלסטינים בידי ישראל. המחקר יוצג במסגרת הכנס "ימים של מגפה: השפעת הקורונה על יהודים, ערבים, היחסים והסכסוך", שהתקיים מטעם מכון טרומן באוניברסיטה העברית ב-16.6 בקמפוס הר הצופים. בהמשך הוא צפוי להתפרסם בהמשך בכתב עת מדעי.

המחקר מתמקד בשינוי המהותי שהתרחש בשל המגיפה בנוגע ליחסה של ישראל לפועלים הפלסטיניים מהגדה המערבית ועזה. מאז 1967, לישראל מדיניות קפדנית שלא התירה לפועלים/ות פלסטיניים/ות מהגדה המערבית ומעזה, אשר עובדים בתוך שטחי ״הקו הירוק״, להישאר במשך הלילה בשטחי ישראל. במרץ 2020, כאשר ישראל והרשות הפלסטינית החלו להגיב לנגיף והתפרצותו הגדולה, צמח באופן מהיר מאוד שינוי רדיקלי - כ-40,000 פועלים פלסטינים, בעיקר בענף הבנייה, קיבלו היתרים ייחודיים להישאר בישראל למשך כל הסגר הראשון. פועלים אשר חזרו (מאילוץ או בחירה) לבתיהם בזמן זה, איבדו את ההיתר. השינוי התרחש בשל לחצים של שחקנים כלכליים על המדינה, ותוך שיתוף פעולה הדוק בין זרועות שונות במדינה. יחדיו, גורמים אלו הובילו לשינוי הקיצוני בבירוקרטיה הישראלית, אשר לפתע לא החצינה את מה שקודם הגדירה כשיקולים ביטחוניים מרכזיים. במחקר הנוכחי ניסו החוקרים להבין כיצד הדבר התרחש, ולשים את ההתרחשות בהקשר היסטורי – לא רק כחריג, אלא כחלק ממערך שמשלב בין שיקולים כלכליים לרטוריקה בטחונית בכל הנוגע לניהול אוכלוסייה פלסטינית.

המחקר מבוסס על מספר דרכים לאיסוף חומרים ואפיקי ניתוח. בשלב הראשון נאספו מסמכים בהקשר הספציפי של הקורונה, כגון הצהרות ומודעות של ״מטה הבטיחות בענף הבנייה״, התאחדות הקבלנים, המנהל האזרחי, דו״חות של ארגוני זכויות אדם, ועוד. לאחר מכן, התבצע מחקר בארכיונים שונים ונאספו מסמכים נוספים: חלק קטן מלפני 67׳, הרבה מאוד מ-68׳ (לאחר תחילת הכיבוש וגיבוש המדיניות) ועד 72', והרבה מאוד קטעי עיתונות מסוף שנות ה-80, לאחר פרוץ האינתיפאדה הראשונה - כאשר נושא פועלי הבניין הפלסטינים בלט מאוד בשיח החדשותי והתרבותי. מסמכים אלו כללו, בין היתר, דו״חות של משרדי ממשלה, פרוטוקולים מישיבות של ועדות כנסת, הממשלה ומשרדי ממשלה, התכתבויות בין אזרחים לגורמי מדינה, ועוד.

בשלב השני, בוצע ניתוח שיח תקשורתי וייצוגים תרבותיים לגבי אותם פועלים, ובעיקר העיסוק התקשורתי בלינת הפלסטינים במהלך הקורונה (כולל שלבי שינוי המדיניות וההחרגה), וכן למשל פרויקט צילום בשם Invisible Presence של הצלם רון אמיר. במקביל, החוקרים השתמשו גם במידע שעלה ברשתות חברתיות, כולל על ידי פועלים פלסטינים, אותו הם ניתחו והסיקו ממנו מסקנות. בנוסף, קיימו החוקרים סדרת ראיונות גם עם פועלים פלסטינים - וגם עם עיתונאים/ות, אקטיביסטים/ות, בכירים לשעבר במערכת הביטחון (בעיקר במנהל האזרחי) ועוד. בסך הכל התקיימו 12 ראיונות במסגרת מחקר מתגלגל. חלק מהראיונות היו קבוצתיים.

אחד הדגשים של המחקר הוא האופן בו גורמים לא-מדינתיים (השחקנים הכלכליים) משפיעים על מה שהמדינה מציגה כתחום שבו השיקול המרכזי הוא ביטחוני. השלב המשברי והצורך בהחרגה אפשרו להציץ לתוך חלק מהגורמים שמשפיעים גם בזמנים ״רגילים״ (ולא רק בזמן משבר והחרגה): שיקולים כלכליים – גם של המדינה כגוף וגם של שחקנים עצמאיים – הכתיבו ומכתיבים חלקים מהותיים ממנגנוני ההיתרים והאשרות של ישראל, באמצעותו היא גם מנטרת פלסטינים רבים, וגם מהדקת את האחיזה שלה על הכלכלה הפלסטינית וגם על החיים של פלסטינים. זאת ועוד, זמן הקורונה הראה שגם מדיניות אשר נראית חקוקה בסלע, עשויה הלכה למעשה להתהפך כאשר יש בכך אינטרס עבור גורמים כלכליים, אשר מפעילים יחד עם המדינה אמצעי שכנוע - תקשורתיים-רטוריים ואחרים - על מנת להצדיק זאת באופן ציבורי.

"אפשרות שליטה של המדינה במקום הלינה של מי שחיים תחת שליטתה (גם אם אינם אזרחים – כפי שמתקיים במקרה של הפועלים הפלסטינים) מהווה ממד מרכזי בניהול אוכלוסייה, בוודאי בהקשרים (כמו אלו בישראל/פלסטין) של אוכלוסייה מוחלשת ויחסים שכוללים תלות הדדית מסוימת בין כלכלת מדינה לבין השימוש בכוח העבודה הזול והמוחלש (מבחינת תנאים, זכויות, שכר, ואפשרויות תעסוקה)", מסבירים החוקרים השבוע. "הכוונה כאן היא שזה כלי מרכזי בשליטה של המדינה, גם מעבר ליחסי ההעסקה – היתרי ואיסורי לינה הם רכיב קריטי באפשרויות התנועה והשהות של מי שתלויים באישורים כאלו, וכך מאפשרים למדינה גם ניטור ומעקב, וגם קרימינליזציה של פרקטיקות מסוימות שלעתים המדינה מעלימה מהן עין ולעתים מקפידה עליהן במיוחד (כגון לינה ומעבר ללא היתר)".

עוד ציינו החוקרים: "לא ניתן לנתק בין מדיניות כלכלית ניאוליברלית (של הפרטת שירותים, אי-פיקוח של המדינה על גורמים כלכליים, עידוד תחרות, וניצול כוח העבודה), לבין היבטים של גזענות וקולוניאליזם. הבירוקרטיה של המדינה עשויה לשרת גם אינטרסים של שחקנים כלכליים שאינם חלק ממנגנוני המדינה. נגיף הקורונה אילץ מדינות ושחקנים כלכליים להתמודד באופן חשוף יותר עם אג׳נדות מהותיות מבחינתן, אשר לרוב נותרות עלומות מבחינת הציבור והתקשורת. בשל מצב החירום, התגובות הרטוריות והסנקציות השונות הנכללות בהתמודדויות אלו הופכות אסטרטגיות חבויות לפרקטיקות גלויות".

לפרסום בתקשורת - ערוץ 7

קראו פחות
לחשוב מחדש על יעקב ועשו: מחקר חדש מוכיח שריבים בין תאומים לא משפיעים על מידת הקרבה ביניהם

לחשוב מחדש על יעקב ועשו: מחקר חדש מוכיח שריבים בין תאומים לא משפיעים על מידת הקרבה ביניהם

16 יוני, 2021

 

קרא עוד

מחקר חדש במחלקה לפסיכולוגיה באונ' העברית שופך אור על מורכבות היחסים בין תאומים, ובוחן גם כיצד משפיעה ההורות על יחסים אלו. זהו המחקר המקיף ביותר שנעשה בנוגע ליחסים בין תאומים לאורך הילדות

יחסים בין תאומים מרתקים את הדמיון האנושי משחר ההיסטוריה. יעקב ועשו, קסטור ופולוקס, רמוס ורומולוס, מייצגים רק חלק מהדוגמאות לעיסוק ביחסים בין תאומים. לתאומות יש השפעה מרכזית על מאפיינים רבים בחיי התאומים ומשפחותיהם, בין היתר בנוגע לבריאות נפשית, בעיות התנהגותיות, יכולת ליצירת יחסים חברתיים, השכלה והתפתחות מקצועית. בעוד ששיעור הילודה של תאומים עולה בעשורים האחרונים, ובישראל אחד מתוך 10 ילדים הוא תאום, הידע האקדמי על יחסים בין תאומים הוא דל, ומעט מאוד ידוע על המורכבות של היחסים בין התאומים.

מחקר חדש, הבוחן לעומק את היחסים בין התאומים לאורך הילדות ונחשב למחקר המקיף ביותר בנושא זה, נערך על ידי ד"ר הילה סגל ופרופ' אריאל כנפו-נעם מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית ופורסם בכתב העת Journal of Social and Personal Relationships. החוקרים בחנו את יחסי התאומים לאורך תקופת הילדות במטרה להבין מהם הממדים המרכזיים ביחסים אלו, איך הממדים השונים ביחסים מתפתחים עם השנים, וגם כיצד סגנון הורות משפיע על טיב היחסים של התאומים.

המחקר נערך כחלק ממחקר התאומים הישראלי, שבראשו עומד פרופ' כנפו-נעם, ומשתתפים בו תאומים ומשפחותיהם מכל רחבי הארץ. מדגם המחקר כלל מעל 1500 זוגות תאומים ומשפחותיהם והחוקרים עקבו אחריהם מגיל 3 ועד גיל 9. לצורך המחקר, הורי התאומים ענו על שאלון היחסים בין התאומים ועל שאלוני הורות. הזיגוטיות של התאומים (היותם תאומים זהים או תאומי אחווה, כלומר לא זהים) נקבעה על פי בדיקות DNA ושאלוני הורים. שיטת המחקר כללה מידול מסוג Latent Growth Modeling המתאר את ההתפתחות של יחסי התאומים לאורך הילדות, הקשרים בין ממדי היחסים השונים, וההשפעה של זיגוטיות והורות על יחסים אלו.

החוקרים מצאו חמישה ממדים מרכזיים הקיימים ביחסים בין תאומים: קרבה (למשל, ״נהנה מאוד עם התאום האחר״), תלות (למשל, ״מצוברח כשהוא נמצא בנפרד מהתאום האחר״), דומיננטיות (למשל, ״אוהב להגיד לתאום האחר מה לעשות״), קונפליקט (למשל, ״רב ומתווכח עם התאום האחר״) ויריבות (למשל, ״מקנא או לא-שמח כשאת ]האמא[, עושה דברים עם התאום האחר״). נמצא שלאורך הילדות יחסי התאומים מתאפיינים ברמות גבוהות של קרבה ורמות נמוכות של קונפליקט. בעוד שחלה ירידה קלה בממדי הקרבה והתלות בין התאומים, רמת הקונפליקט ביניהם נשארת קבועה למדי. לדברי החוקרים "ההבנה של המורכבות ביחסי התאומים יכולה לשמש הורים ומטפלים בבואם לגדל ולטפל בתאומים. כך למשל, הורים עשויים להיות מודאגים מכך שהריבים בין התאומים ישפיעו על מידת הקרבה שלהם, אך אנו מצאנו במחקר כי שני הממדים, קונפליקט וקרבה, לא קשורים זה לזה, ויכולים להתקיים במקביל".

כמו כן, החוקרים מצאו שרמת היריבות עולה סביב גיל 6, אך יורדת בהמשך. ד"ר סגל: "היריבות בין התאומים קשורה לתחרות ביניהם. אנו משערים שהכניסה למסגרת בית הספר בגיל 6 מגבירה את היריבות בין התאומים מכיוון שהשוואה ביניהם מקבלת סממנים פורמליים. זו הפעם הראשונה שיש קריטריונים ברורים יותר להשוואה, על סמך ציונים, התקדמות בקריאה ובחשבון וכדומה".

בעוד שמחקרים קודמים מצאו שתאומים זהים קרובים זה לזה יותר מתאומי אחווה (״לא זהים״) המחקר הנוכחי מצביע כי הקשר הקרוב מתחיל כבר בילדות המוקדמת. בנוסף, בעוד שאצל תאומי אחווה הקרבה יורדת לאורך הילדות, הקרבה בין תאומים זהים נשארת יציבה. עוד עולה מהמחקר כי רמת הקונפליקט והיריבות בין תאומים זהים לתאומי אחווה - דומה. לדברי ד"ר סגל: "הממצא כי דמיון גנטי משפיע על יחסי קרבה אך לא על יחסי קונפליקט חשוב להבנת המורכבות של יחסי התאומים. אנו משערים כי הקרבה הגדולה בין תאומים זהים נשענת על מנגנון אבולוציוני של קידום גנים משותפים. לעומת זאת, התחרות על ״המשאב ההורי״ נותרת בעינה גם בקרב תאומים זהים, ומייצרת קונפליקטים ביחסים ביניהם כמו גם בין תאומי אחווה״.

ממצא מעניין נוסף קשור להורות. נמצא שהורות חיובית (חמה ותומכת) קשורה ליחסי קרבה בין התאומים, ואילו הורות שלילית (עוינת ומענישה) קשורה לקונפליקט בין התאומים. יותר מכך, הורות שלילית מנבאת עלייה בקונפליקט בין התאומים לאורך הילדות. פרופ׳ כנפו-נעם: "ממצא זה יכול להכווין הורים ביצירת יחסים חיוביים יותר בין ילדיהם התאומים ובהבנת כוחם והשפעתם על היחסים". 

סיפור יעקב ועשו מדגיש את היריבות בין התאומים כבר מבטן אימם, דרך סיפור הבכורה והנתק ביניהם שנמשך 20 שנה, ועד לפגישה המרגשת ביניהם שהובילה לחידוש היחסים. החשש של יעקב הבוגר מפני הפגישה היה כה רב - עד שהוא העדיף לחלק את המחנה כולו שהיה ברשותו לשניים. אלא שהאירוע הסתיים בטוב: "וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל-צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ; וַיִּבְכּוּ". ד"ר סגל מסבירה: "המחקר הנוכחי מראה כיצד יחסי התאומים אינם חד-ממדיים - לא רק קרבה כי אם גם קונפליקט, לא רק תלות אלא גם יריבות. לכן, למרות שהסופר המקראי בוחר לתאר לנו את היריבות בין יעקב ועשיו, תאומי אחווה, ניתן להניח כי יחסי היריבות לא מנעו מהם גם רגעים של קרבה הדדית ביניהם".

ד"ר סגל מסכמת וטוענת כי "אחת השאלות שמטרידות הורים, מחנכים ומטפלים היא נושא ההפרדה בין תאומים במסגרות חינוכיות. הממצאים שלנו מראים שלא ניתן לתת המלצה כללית לגבי ההפרדה בין תאומים, ושכדאי לבחון את המורכבות ביחסים אלו באופן ספציפי בין כל זוג".

 

למאמר המדעי: https://onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1111/acel.13386 

לפרסום בתקשורת: YNET, פאולה וליאון

קראו פחות
ראה גם: מחקר
ציפורים

מחקר חשף: כיצד הצליחו הציפורים לעוף (ומדוע בני האדם לא מנתרים כל היום)?

15 יוני, 2021

במחקר בינלאומי חדש, שבוצע בין היתר בהובלת פרופ׳ אביהו קלר מבית הספר לרפואה באונ' העברית, ופורסם בכתב העת היוקרתי Science Advances, מופתה הרשת העצבית של העופות, המבקרת את התנועה המתואמת של הכנפיים. הם מצאו שהבסיס האבולוציוני להתפתחות יכולת הנפנוף המתואמת והאחידה של הכנפיים בציפורים נוצר בזכות מוטציה טבעית שהתפתחה בגן נחייה, שגרמה להתפתחות של רשת עצבית ייחודית

ראה גם: בתקשורת, מחקר
Photo by Егор Камелев on Unsplash

הולכים בדרכה של SpaceIL: חברת ZzappMalaria שהוקמה על ידי בוגר האוניברסיטה העברית עלתה לגמר תחרות AI XPRIZE ומתמודדת על פרס בשווי 3 מיליון דולר

13 יוני, 2021

photo by jonathan borba, unsplash

"מתוצאות המחקר מובן כי הפרדת אם מהתינוק שלה לאחר הלידה במהלך מגיפת הקורונה הייתה מיותרת"

10 יוני, 2021

קרא עוד
במסגרת ההתנהלות הישראלית מול הקורונה, הוחלט בישראל להפריד תינוקות שזה עתה נולדו מאימהותיהן החולות בקורונה, גם אם אין להן תסמינים, ולעתים גם כאשר הן רק חשודות כחולות. מחקר חדש שבוצע לאחרונה קובע – מדובר במהלך מיותר. המחקר בוצע על ידי ד"ר נעה אופק שלומאי, מנהלת יחידת פגים ויילודים בבית החולים הדסה עין-כרם ומהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית

האם הנקה עלולה לגרום להעברת הנגיף מהאם לתינוק? על פי ארגון הבריאות העולמי, שפרסם בחודש יולי האחרון מסר מרגיע, הנגיף לא מסוגל לעבור בחלב האם, זאת מאחר ובניסויים שנערכו לא נמצאו שברי נגיפי קורונה פתוגניים, כלומר כאלו שעלולים להדביק את הנולדים בנגיף הקורונה. "יתרונות ההנקה עולים על הסיכון מפני הדבקה בנגיף הקורונה", קבע יו"ר הארגון ד"ר טדרוס אדהנום. גם משרד הבריאות פרסם לפני חצי שנה הודעה לפיה לא הצטברו עדויות להדבקת תינוק בקורונה באמצעות חלב אם. מחקר חדש שבוצע בהובלת ד"ר נעה אופק שלומאי, מנהלת יחידת פגים ויילודים בבית החולים הדסה עין-כרם ומהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, ניסה לבחון את הקביעות של ארגון הבריאות העולמי ומשרד הבריאות המקומי באמצעות מחקר על מדגם ישראלי נרחב, במספר רב של בתי חולים. בין היתר ניסו החוקרים והחוקרות (13), רופאים ורופאות בפגיות בארץ, לענות דרך המחקר על שאלות מורכבות כגון האם הפרדה של יילוד מאימו לאחר הלידה מפחיתה את הסיכון להידבקות בנגיף, והאם תינוקות הצורכים חלב אם בדרך לא ישירה מהאם (שאיבה, לדוגמה) עלולים לסכן את התינוק שלהם בחשיפה לנגיף? העבודה המרתקת והמקיפה פורסמה לאחרונה בכתב העת Pediatrics, תחת הכותרת " Neonatal SARS-CoV-2 Infections in Breastfeeding Mothers".

המחקר כלל בדיקה ב-12 מתוך 26 מרכזי רפואה בהם מתקיימות לידות בישראל, בין החודשים מרץ עד מאי 2020. בשני המרכזים הרפואיים שנחקרו, הדסה הר הצופים ועין כרם שבירושלים, בוצעו על ידי ד"ר אופק שלומאי וצוותה בדיקות לנגיף לכל הנשים שילדו החל מה-1 באפריל 2020 - כחלק ממדיניות המוסדות. ביתר המרכזים שבהם בוצע המחקר (10) נבדקו מקרים שבהם היה חשד משמעותי להידבקות בנגיף קורונה בקרב הנשים היולדות. בקרב כל הנבדקות, הסימפטומים הקליניים של האמהות היולדות הוערכו לפני הלידה, במהלך ואחרי הלידה. כל האמהות עברו שתי בדיקת קורונה - מטוש אף ומשטח גרון. אמהות שנמצאו חיוביות לקורונה הופרדו במהירות מהיילודים בלידה או לאחר הלידה, ולפני שחרורן מבית החולים קיבלו הנחיות מסודרות לגבי המשך הטיפול ברכים הנולדים ותודרכו לגבי אמצעי זהירות למניעת זיהומים, כולל עטיית כפפות ומסיכות בעת הטיפול בתינוק.

בדיקות קורונה נלקחו מהתינוקות 14-21 יום לאחר שחרורם מביה"ח. החוקרים נעזרו בראיונות טלפונים כדי לשמור עם האמהות על קשר, עד חודשיים לאחר הלידה, וקיבלו מענה על שאלות כגון האם התינוקות ממשיכים להיות ניזונים מחלב אם או מפורמולה, האם הם נדבקו בנגיף, וגם האם ישנם חולי קורונה שנכחו בסביבה שלהם במהלך אותה תקופה. החוקרים והחוקרות עשו מאמץ עילאי לקבל את הסכמת כל יולדת להעברת נתונים רפואיים עליהן ועל התינוקות שלהן, כדי לקבל תמונה רחבה ככל האפשר על הידבקות אפשרית ב-SARS-COV-19.

במהלך תקופת המחקר זוהו 73 נשים יולדות חיוביות לקורונה מתוך 45,000, שילדו ב-12 המרכזים הרפואיים שבהם נערך המחקר. לאחר בדיקה מול האמהות וקבלת רשותן, הסכימו להשתתף במחקר 53 אמהות חיוביות לנגיף ו-55 הילודים שלהן (היו גם תאומים). מתוך 53 האמהות - 41 (74.5%) העבירו חלב אם שנשאב מראש לתינוקות הנולדים שלהן, במהלך תקופת ההפרדה בין האם לתינוק בביה"ח, שנמשכה ברוב המקרים יומיים עד שלושה. כמו כן, השאלונים הטלפונים חשפו כי לא מעט מהתינוקות היו בסביבה מזוהמת בקורונה לאחר שחרורם מביה"ח - ב-40% מהבתים הללו (22 מתוך 55) היה לפחות אדם אחד נוסף שחלה בקורונה, בנוסף לאם נדבקה. עוד נמצא כי רובם המכריע של התינוקות הנולדים, 47 (85%), ניזונו מחלב באמצעות הנקה ולא באמצעות שאיבת חלב או תחליפי חלב. כלומר, הנקה הייתה עדיפה על פני תחליפי חלב עבור נשים רבות שנבדקו במחקר.

בסך הכל הושגו בדיקות קורונה מ-33 מתוך 55 (60%) ילודים בין 14 ל-21 יום לאחר השחרור. כל תוצאות בדיקת ה-PCR לנוכחות נגיף הקורונה היו שליליות, למרות שהילודים טופלו בחלקם על ידי אמהות שעדיין היו חולות, ו-3 מהתינוקות היו במגע עור אל עור עם אמהותיהם לאחר הלידה, לפני שגילו שהן חיוביות לנגיף. לאף אחד מהילודים הללו לא היה חום, שיעול או תסמיני מחלת קורונה אחרים - על פי המידע שהתקבל במהלך שיחות המערב הטלפוניות עם האמהות.

"למיטב ידיעתנו (משיחות טלפון ובדיקת דיווחי מחלקת חירום בילדים), אף אחד מהתינוקות הללו גם לא אושפז בבית חולים מחשש להידבקות בקורונה או בעקבות גורם אחר, בין 14 ועד 21 יום לאחר השחרור", צוין עוד במאמר המדעי. ניתן לטעון כי כל הממצאים שהתקבלו במחקר זה מאשרים תוצאות של מחקרים קודמים, בהם לא נמצאה עדות להעברה נגיף הקורונה דרך חלב האם בכל דרך שהיא (שאיבה, הנקה ועוד).

"תוצאות מחקר זה מבוססות על נתונים מקיפים וארציים, המשתרעים מרגע הלידה ועד שבועיים לפחות לאחר השחרור, ומאופיינים בשיעור השתתפות גבוה יחסית", סיכמו החוקרים והחוקרות במאמר המדעי. "הממצאים שלנו לא מראים שום סימני הידבקות בקרב ילודים של אמהות שנמצאו חיוביות לנגיף הקורונה. מרבית הילודים היו ללא תסמינים, ואלה שסבלו מתסמינים קליניים של קורונה – נמצא כי הסיבות להידבקות שלהם קשורות ללידה עצמה (חשיפה לחולה במהלך הלידה) או לשהות בפגיה. התוצאות שלנו חושפות עוד כי הנקה אינה מובילה להעברה נגיפית מאמהות לתינוקותיהן, כל עוד ננקטים אמצעי זהירות היגייניים".

לפיכך, ד"ר אופק שלומאי וצוותה קובעים: "מתוצאות המחקר מובן כי הפרדת אם מהתינוק לאחר הלידה במהלך מגיפת הקורונה נראית מיותרת, כל עוד מבוצעות הבדיקות נגד הקורונה. יתר על כן, המחקר שלנו מגלה כי הנקה על ידי אם החולה בקורונה הינה בטוחה לילוד שלה, כל עוד נשמרים אמצעי מניעת זיהומים. מסקנות אלה, אנו מאמינים, יכולות לשמש את קובעי המדיניות בהמשך המשבר המתמשך של הקורונה".

 

לפרסום המדעי: https://pediatrics.aappublications.org/content/147/5/e2020010918.long

לפרסומים בתקשורת: הארץ, MSN, המבשר, יתד נאמן, בחדרי חרדים,

קראו פחות
בולות מחימר שהתגלו בתל צף. צילום - טל רוגובסקי

איך אטמו מבנים ומשלוחים לפני 7,000 שנה? עדות לצורת מינהל ששרדה מהאלף ה-5 לפנה"ס באתר חפירות בעמק בית שאן

10 יוני, 2021

טביעת החותם הנדירה שנמצאה היא העדות הקדומה ביותר בארץ לשימוש בחותם לצורך חתימת משלוחים או נעילת דלתות. החותם מתוארך לתקופה הכלקוליתית התיכונה, כאלפיים שנה לפני הופעת הכתב

Photo by Ivan Bandura on Unsplash

חוקרים מהמכון למדעי החיים פיתחו שיטה לניטור מהיר ויעיל של חומרים מזיקים לבני אדם בדוגמאות סביבתיות

8 יוני, 2021

טיהור שפכים הוא תהליך של הרחקת חומרים מזהמים, כימיקלים וחיידקים המסוכנים לבני אדם ממי הביוב, במטרה להפוך אותם למי קולחין, בהם ניתן לבצע שימוש חוזר בחקלאות או הזרמה לנחלים. טיהור מי שפכים הוא תהליך חשוב והכרחי, כיוון שגם אם אין כוונה לבצע במים שימוש חוזר, רצוי להימנע מחדירה של החומרים המזיקים לסביבה או למי התהום. הואיל ודוגמאות סביבתיות, דוגמת מי שפכים (אבל גם מי ים, קרקע ואוויר), מכילות בדרך כלל מספר עצום של מרכיבים, האנליזה הכימית שלהן היא מסובכת, יקרה וממושכת – ולעיתים קרובות לא יעילה. עקרונית, אפשר לייעל בהרבה את האנליזה אם נתמקד רק במרכיבים הרעילים של הדוגמה.

חדשות סוף השבוע

2 מתוך 5 פריצות הדרך המדעיות של השנה של חוקרי האוניברסיטה העברית! צפו בכתבת חדשות סוף השבוע, ששודרה במוצ"ש 5.6 בערוץ 12

3 יוני, 2021