דף ראשי - 3 חדשות א'

שאלות הסטודנטים בנאום נשיא אוקראינה זלנסקי

שאלות הסטודנטים בנאום נשיא אוקראינה זלנסקי

23 יוני, 2022

כחלק משידור נאום נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, לקהילת האוניברסיטה העברית, ניתנה הזדמנות לסטודנטים ואנשי סגל לשאול את הנשיא שאלות הנוגעות למאמצי ההסברה, התמיכה שאוקראינה מקבלים ממדינות העולם, הקשר עם ישראל והעם היהודי והחזון להמשך.

ביקור פרופ' פמלה רונלד, זוכת פרס וולף בחקלאות לשנת 2022, בקמפוס ברחובות

ביקור פרופ' פמלה רונלד, זוכת פרס וולף בחקלאות לשנת 2022, בקמפוס ברחובות

16 יוני, 2022

פרופ' פמלה רונלד, מהמחלקה לפתולוגיה של צמחים ובמרכז הגנום באוניברסיטת קליפורניה, דיוויס וזוכת פרס וולף בחקלאות לשנת 2022, הגיעה להרצאה מרתקת ומפגש פתוח עם הסטודנטים בפקולטה לחקלאות!

ראה גם: סגל, סטודנטים
בתמונה מימין לשמאל: גייל אספר, פרופ' אשר כהן, ד"ר יסמין רביד (מייסדת שותפה בקינוקו) וד"ר אמנון דקל (צילום: איגור פרברוב)

סטארט-אפ שמייצר מזון על משורשי פטריות במקום ה-1 בתחרות סטארט אפ השנה של ASPER-Huji Innovate

15 יוני, 2022

קרא עוד
Kinoko-Tech, שקיבלה את הפרסם במסגרת תחרות "פרס אספר", פיתחה חלבון חדש על בסיס צמחי המבוסס על שילוב של רקמת פטריות אכילה וקטניות, הגדלות בטכנולוגיית תסיסה במצב מוצק

Kinoko-Tech, סטארט-אפ שמייצר מזון על משורשי פטריות וקטניות, זכה בתואר הסטארט אפ של האוניברסיטה העברית לשנת 2022.

הזוכים בפרס הוכרזו השבוע במסגרת מושב חבר הנאמנים ה-85 של האוניברסיטה העברית. הפרס ניתן במסגרת תחרות ״פרס אספר״ של מרכז החדשנות והיזמות באוניברסיטה, וקרן אספר, והוא מהווה לב חדש בחיבור המתבקש בין האקדמיה והתעשייה, שמטרתו לפתח בקרב קהילת הסטודנטים, הסגל והבוגרים של האוניברסיטה העברית את תחום היזמות והחדשנות, מתוך החיבור המתבקש בין האקדמיה לתעשייה.

Kinoko-Tech היא חברת פודטק חדשנית, שנוסדה על ידי בוגרים של הפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית.  החברה מצאה דרך ליצור סופרפוד עשיר בחלבון ללא אלרגנים, העשוי שורשי פטריות וקטניות. Kinoko-Tech פיתחה חלבון חדש על בסיס צמחי המבוסס על שילוב של רקמת פטריות אכילה וקטניות, הגדלות בטכנולוגיית תסיסה במצב מוצק. בסטארט-אפ אמרו כי את החלבון ניתן לבשל בקלות או לערבב במוצרי מזון שונים. החברה מתמקדת בייצור מזון בר קיימא, טעים ומזין ומציעה חלופות טעימות, בריאות וידידותיות לסביבה למקור החלבון ללא אלרגנים כך שכולם יוכלו להשתמש בהן וליהנות מהם.

לתחרות ניגשו 45 סטארט-אפים מתחומי הקיימות, שפותחו על ידי סטודנטים ובוגרי האוניברסיטית העברית וסטארט-אפיסטים עצמאיים שהשתמשו בקניין רוחני של העברית. ההתמודדות בתחרות דרשה שימוש בטכנולוגיות חדשניות ועמידה ביעדי הפיתוח של האו"ם (SDG's). כל מיזם התבקש לפרט אילו מיעדי ה-SDG הוא מנסה לטייב ומהו היקף ההשפעה החברתית - מעגלית ו/או כלכלית - הצפויה מהקמת החברה.

במהלך התחרות נפגשו היזמים עם בכירים בקרנות ההון סיכון המובילות בישראל על מנת לשפר את סיכוייהם לזכות בתמיכה ומימון נוסף וכך את סיכוייהם להגדיל את פעילותם הברוכה. אותם בכירים בקרנות הון הסיכון גם סייעו בבחירת העולים לגמר התחרות.

חמשת הסטארט-אפים שעלו לגמר הציגו היום את המיזמים בפני חברי חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית, המורכב ממנהלים ובכירים מרחבי העולם. והם אלה שלמעשה בחרו את הזוכה. ועדת השיפוט כללה את יו״ר חבר הנאמנים, הראל בית-און, מיכל צור (בוגרת ויזמת וותיקה), גייל אספר (יו״ר קרן אספר) ומשה (״מו״) לוי, מנכ״ל קרן אספר. שאר חברי וועד המנהל הצביעו גם הם והיווה 25% מערך השיפוט.

פרופ׳ אשר כהן, נשיא האוניברסיטה, ציין כי: "האוניברסיטה העברית הפכה בשנים האחרונות למקור משמעותי של הנבטת חברות במגוון רחב של תחומים. אין ספק שהידע והכלים שהתלמידים והתלמידות שלנו רוכשים כאן, בעברית, מעניקים להם את היכולת להוביל את הדור הבא של יזמים טכנולוגיים שיובילו את הקידמה האנושית, בייחוד בכל הקשור לנושא הקיימות וההתמודדות עם משבר האקלים".

גייל אספר, יו״ר קרן אספר, הוסיפה: אנו מעודדים חברות וסטארט-אפים נוספים לפעול על מנת ליצור אימפקט חיובי על החברה והסביבה בהן אנו חיים באמצעות טכנולוגיות חדשניות. בעזרת פרס אספר אנו שמחים מאוד להביע את הערכתנו ותמיכתנו ביזמים החדשניים אשר פועלים ליצירת עתיד טוב יותר למען האנושות".

ד״ר אמנון דקל, מנכ״ל מרכז החדשנות של האוניברסיטה העברית, בירך ופירט על הנימוקים לזכייה: "כל המיזמים שראינו מהווים את חוד החנית של החיבור בין מיזם עסקי ובין הצורך והרצון לשפר את העולם שבו אנו חיים. מיזם עסקי שיכול לקיים את עצמו תוך שהוא מתקן את העולם הוא מודל חשוב ומבשר את הבאות בעולם הקיימות. אנו גאים במיזמים שהשתתפו בתחרות ומחכים לראות את קבוצת החברות שיתחרו בשנה הבאה".

ארבעת הסטארט אפים הנוספים שעלו לגמר: Daika wood - פיתחה דרך למחזר פסולת עץ והפיכתו לחומר גלם טבעי ובטוח לתעשיות רבות, תוך שמירה על תכונותיו המקוריות כמו חמימות ואקוסטיקה; Antidote היא קופת החולים הווירטואלית הראשונה ומטרתה לתת שירות ללקוחות לא מבוטחים. טכנולוגית החברה המבוססת על בינה מלאכותית המעניקה כיסוי בריאותי בפחות ממחצית העלות של האלטרנטיבות הקיימות, מה שהופך אותה לביטוח הבריאות הזול בארצות הברית; Diptera.ai יצרה שיטה ממוקדת וידידותית לסביבה להדברה מפני יתושים; Immunyx Pharma פיתחה גישה מהפכנית לטיפול בניוטרופילים, אוכלוסיית תאי החיסון הגדולה ביותר, באמצעות טכנולוגיה חדשנית. החברה מציעה שינוי כללי המשחק בכל הקשור לסיוע למיליוני חולים להתגבר על מחלותיהם.

קראו פחות
צילום: רפי בן חקון

נאומו של פרופ' ברק מדינה, רקטור האוניברסיטה, בטקס הענקת תארי דוקטור לשם כבוד

14 יוני, 2022

קרא עוד
יושב ראש חבר הנאמנים של האוניברסיטה, מר דן שלזינגר; נשיא האוניברסיטה, פרופ' אשר כהן, סגני הנשיא וסגניות הרקטור, הדיקנים, ראשי הרשות לתלמידי מחקר, מקבלי ומקבלות תואר דוקטור; אורחות ואורחים יקרים.

ברכות חמות למקבלות ולמקבלי התואר דוקטור לפילוסופיה של האוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטורט היא פרויקט קשה ומורכב, וההצלחה שלכם להגיע לקו הסיום, להשלים את הפרויקט הגדול הזה, היא דבר שאתם רשאים להיות גאים בו.

אתן ואתם מצטרפים היום לקבוצה ייחודית של מי שמוטלת עליהם חובה אזרחית ראשונה במעלה, של מחויבות לשיטות המדעיות. כאינטלקטואלים, עליכם להימנע מלרתום עצמכם – את יכולותיכם ומעמדכם – לקידום תפיסות פופוליסטיות, לאומניות וגזעניות. אינטלקטואלים, בלשונו של ז'יליֶן בֶּנדָה, הם מי "שתנועתם נמצאת בניגוד גמור לריאליזם של ההמונים", אלה הם, כדבריו, "עושי דברו של צדק מופשט". הענקת תואר הדוקטור של האוניברסיטה העברית מבוססת על ההכרה שלנו בכך שמתקיימת בכם התכונה הזו של אינטלקטואלים, של מי שמחויבים לחיפוש אחר האמת, אחר הידיעה לשמה. עושי דברו של צדק מופשט.

אתם ואתן דור העתיד של ההשכלה הגבוהה בישראל ושל מוסדות המחקר המובילים בעולם ושל הנהגת החברה האזרחית שלנו. לא פחות משישה מבין מקבלי התארים על במה זו בעבר זכו בפרס נובל, ואני מאחל לכולנו שגם אתם תעשו חיל, בקידום הידע האנושי.

ביסוד המהלך הקמת האוניברסיטה העברית, לפני כמאה שנה, עמדה ההכרה בכך שלשם יצירת תשתית למדינה נאורה הכרחי לאפשר לציבור לרכוש השכלה גבוהה, הכרחי לקיים מחקר מדעי. בעיקר, ביסוד הקמת האוניברסיטה מונחת ההכרה בכך שאוניברסיטה עצמאית וחזקה נחוצה לקיומה של חברה דמוקרטית, מכבדת זכויות אדם, דוגלת בשוויון, בסובלנות ובפלורליזם. לאוניברסיטה נועד תפקיד מפתח בהטמעה של חשיבה ביקורתית ובהגנה על הדמוקרטיה הישראלית.

האוניברסיטה העברית בירושלים היא מוסד להשכלה גבוהה בעל חזון ייחודי. אנחנו מחויבים למצוינות אקדמית במחקר ובהוראה אך גם לקידום החברה הישראלית והאנושות בכללה. המחויבות שלנו לחברה הישראלית אינה באה כמובן על חשבון המחויבות למצוינות אקדמית – ההפך הוא הנכון. החתירה למצוינות, תוך כיבוד החופש האקדמי, היא שמאפשרת לנו לממש את הייעוד שלנו של קידום החברה הישראלית.

בין היתר, אנו משתדלים לתרום את חלקנו לצמצום פערים בחברה הישראלית ולקידום שוויון בחברה. אחד האתגרים העיקריים שניצבים בפנינו כחברה הוא הפערים הניכרים, באיכות החינוך, בתנאי המחייה, בזמינות השירותים הרפואיים, בתוחלת החיים, בהכנסה ובהיבטים מגוונים נוספים. צמצום הפערים הללו הוא מהלך מורכב וקשה, ולכן גם אפשרי. אנחנו מאמינים שבצד צעדים שנועדו לצמצם כבר בטווח הקצר את אי-השוויון, הדרך המרכזית היא הרחבת הנגישות להשכלה גבוהה. מבחינתנו, יעד מרכזי הוא הבטחת מגוון בקרב ציבור הסטודנטים שלנו, הן במישור ההשתייכות לקבוצות מכוננות-זהות, באמצעות הגדלת שיעור הסטודנטים הערבים והחרדים, והן במישור החברתי-כלכלי, באמצעות הגדלת מספר הסטודנטים שהם דור ראשון לאקדמיה, בדרכים מגוונות.

אנו מפעילים מגוון רחב של תכניות שנועדו להבטיח שוויון הזדמנויות, לרבות הפעלת מערך נרחב ביותר של מכינות, שאין כדוגמתו באף מוסד אחר להשכלה גבוהה שאני מכיר, בארץ או בעולם, תוך השקעת משאבים כספיים ניכרים; מערך מלגות נרחב מאד, לסיוע למי שנזקק לכך, כדי לוודא שלא תימנע מאף מועמד או מועמדת האפשרות לרכוש השכלה גבוהה באוניברסיטה העברית רק מחמת מצוקה כספית; הפעלת תכניות לימודים בשיתוף פעולה עם גורמי ממשל, כדי להשתתף בהכשרת דור העתידי של מנהיגי הציבור בישראל; הפעלת תכניות רבות לקידום מגוון ורב-תרבותיות בקרב הסטודנטים והסגל באוניברסיטה, מתוך הכרה בכך שהדבר הכרחי להבטחת הכשרה אקדמית נאותה. העיקר הוא במעטפת הנרחבת לסטודנטים, שנועדה להעניק סיוע אקדמי, חברתי ונפשי, והסיוע הזה ניתן, רובו ככולו, על-ידי הסטודנטים המצוינים שלנו. זהו מהלך שמטרתו לא רק לסייע לזקוקים לעזרה אלא גם לחזק בקרב כלל הסטודנטים שלנו את המחויבות לערך החשוב ביותר, נדיבות. נדיבות בשיתוף סיכומי השיעור, בהזמנת מי שמתקשים להצטרף אליכם להגיש עבודות יחד, בהצעת שותפות.

המחויבות הייחודית הזו שלנו למצוינות אקדמית לקידום החברה הישראלית באה לידי ביטוי גם בשיתופי פעולה במחקר עם גורמי חברה אזרחית, גורמי ממשל והמגזר העסקי.

את כל אלה עשו ועושים האנשים שהם האוניברסיטה העברית בירושלים, ובכלל זה אתן ואתם, ועל-כך תודתנו.

עלינו לשאוף להשתפר. זכרו את דבריו של הנביא צפניה, שפעל כאן בירושלים בסביבות שנת 620 לפני הספירה, באחת מנבואות החורבן שלו. צפניה אמר כך: "והיה בעת ההיא, אחפש את ירושלים בנרות, ופקדתי על האנשים הקופאים על שמריהם האומרים בלבבם לא ייטיב ה' ולא ירע". זהו המקור למנהג לחפש בעזרת נר את החמץ בערב פסח, אך בהקשר הנוכחי, אחפש את ירושלים בנרות משמעו חיפוש אחר החוטאים, אחר מי שבגין מעשיהם ומחדליהם עלול לבוא עלינו אסון, שבגינם החברה שלנו מקולקלת. ומיהם האנשים הללו – מי שקופאים על שמריהם, מי שאומרים בלבבם, לא ייטיב ה' ולא ירע, כלומר מבטאים ייאוש מהאפשרות להביא לשינוי בחברה שלנו, מה זה משנה מה אעשה, זה ממילא לא יועיל ולא יזיק. אל יהי חלקנו עם המיואשים הללו, הציניים. אין לנו ברירה אלא להיאבק, ליטול חלק בפעילות ציבורית, בייעוץ לגורמי ממשל, להסתכן בביקורת ולא לקפוא על השמרים.

אני מבקש לקרוא לכם, תלמידי המחקר וחברי הסגל כאחד, שלא להכפיף עצמכם לסמכות. מוטלת עלינו החובה לדבוק בחשיבה עצמאית וביקורתית, לנהוג באומץ, תוך נכונות לשלם על כך מחיר – בין משום שיתברר שאנחנו טועים ונימצא מבוישים, ובין משום שאף שיתברר שאנחנו צודקים, לא הכול יסכימו לקבל זאת. במסגרת המחויבות שלנו לקדם את הידע האנושי, לפרוץ קדימה, ולהנחיל את הידע הקיים למי שטרם נחשף לו, מוטלת עלינו גם המשימה להיות שומרי סף. מוטל עלינו להצביע על טיעונים שגויים, להפריך תזות שאינן עומדות במבחן הביקורת, לבקר חשיבה לא רציונלית שמוליכה לתפיסות מופרכות ולתיאוריות קונספירציה למיניהן ולגישות שמתיימרות לטעון לעליונותה של קבוצה אתנית כלשהי על פני אחרת. אין לנו ארץ אחרת ומוטלת עלינו החובה להעז.

אל לנו לקפוא על השמרים גם במובן זה שעלינו להכיר בכך שבצד הסיפוק שבהישגים שכבר השגנו, דרך רבה עוד לפנינו. זה נכון במישור המוסדי – האוניברסיטה שלנו היא המובילה בישראל, בה לומדים הסטודנטיות והסטודנטים הכי טובים בארץ ובה נעשה המחקר הטוב ביותר, אבל בעולם יש מוסדות טובים מאיתנו ואנחנו צריכים עוד להשתפר. איננו עושים מספיק לכינון שותפות של אמת של כל בנות ובני החברה בישראל, איננו מצליחים במידה מספקת להבטיח שוויון הזדמנויות לכול ואנחנו צריכים להמשיך ולשאוף להיות טובים יותר. וכל זה נכון גם במישור האישי של כל אחת ואחד מאיתנו. עלינו להרחיב את אופקינו, ללמוד תחומים חדשים, לשמם ולשם הבנה טובה יותר של התחום שבו אנחנו עוסקים; עלינו להוסיף עוד לתרומה של כל אחת ואחד מאיתנו לחברה, עלינו לראות טוב יותר את מי שסביבנו. עלינו לשאוף להשפיע על המדיניות הציבורית. פעילות במישור הציבורי עלולה להיות לעיתים מתסכלת וכמעט מייאשת. לא כל ההחלטות נעשות באופן ענייני ויש מעט מאד פרגון והכרת תודה לפי שפועלים במישור הציבורי; דווקא משום כך, זקוקים לנו שם. אם זה היה קל, לא היה צורך באנשים ונשים מוכשרים כל-כך כמוכם בפעילות ציבורית.

תודה מקרב לב למנחים ולמנחות של תלמידות ותלמידי המחקר, על נדיבותם, על ההכרה שלהם בכך שההנחיה היא לא רק נתינה אלא בראש ובראשונה קבלה, ועל האנושיות שלהם.

תודה גם לבני המשפחה ולחברים, על התמיכה והעידוד גם ברגעים הקשים. ההישגים שלנו – ולא אחת גם החולשות שלנו – הם במידה מכרעת תוצאה של הסביבה שבה אנחנו חיים. הם נובעים מהמשפחה שלנו ומהקהילה שבה גדלנו, הישגינו הם בזכות המסגרת שבה אנחנו פועלים, בזכות העבודה הקשה והחכמה של מי שקדמו לנו. אני משוכנע שתוכלו להמשיך ולהתגאות במעשים הטובים של בנותיכם ובניכם, של בני הזוג וההורים. תודה גם על הבחירה להשתתף איתנו ביום הזה, יום חגה של האוניברסיטה העברית, יום החג שלכם מקבלי התואר דוקטור.

ברכות חמות לכם, מקבלי ומקבלות תארי הדוקטור. אני מאחל לכם המשך הצלחה, בהשתלמות הפוסט-דוקטורט, בפעילות מדעית ומחקרית מגוונת ובהובלה מצוינת של החברה שלנו. אנו שמים בכן ובכם את מבטחנו. עשו טוב.

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, סגל
קרדיט תמונה: Igor Farberov

נאומו של הסופר חיים באר בטקס הענקת תואר דוקטור לשם כבוד

14 יוני, 2022

כבוד נשיא האוניברסיטה, רקטור האוניברסיטה, חבר הנאמנים, עמיתי מקבלי ומקבלות תארי דוקטור לשם כבוד, זוכי הפרסים, בוגרות ובוגרים, אורחות ואורחים יקרים.

מה נורא ומה נפלא המקום הזה! המקום שבו עומדות עכשיו רגלינו יקר לי עד מאוד, ונפשי קשורה בו בחבלי אהבה וגעגוע.

שלושה מחבלי האהבה והגעגוע האלה ברצוני לחלוק אתכם עכשיו:

ראה גם: בתקשורת, סגל
Etienne Girardet, unsplash

מנהלי חנויות קיבלו תמריצים כספיים כדי לקדם מוצרי טבק

12 יוני, 2022

מחקר של האוניברסיטה מצא שחברות הטבק מציעות הטבות ומתנות לבעלי חנויות כדי לשווק את המוצר שלהן במיקום בולט ובתצוגה יפה יותר, ומלמדות אותם איך לעקוף את החקיקה שאוסרת את פרסום והצגת המוצרים

מחקר בהובלת האוניברסיטה מצא כי חברות הטבק משתמשות בטקטיקות שיווק ישירות מול מנהלי ובעלי חנויות שמוכרות מוצרי טבק כדי להשפיע בסופו של דבר על הצרכן. המחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המוביל Tobacco Control, נערך על-ידי צוות חוקרים בהובלת ד"ר יעל בר-זאב ופרופ' חגי לוין מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה והמרכז הרפואי הדסה, ובשיתוף חוקרים מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון שבארה"ב.

החוקרים ערכו סקר עם 43 מנהלים ובעלי חנויות, כגון קיוסקים, חנויות נוחות בתחנות דלק ומכולות שכונתיות, בהן נמכרו מוצרי טבק, ומצאו כי חברות הטבק משפיעות באמצעים שונים על החנויות כדי להשפיע על מיקום המוצרים על המדפים ואת האופן שבו מוצג המוצר לצרכן. בין היתר, חברות הטבק מעניקות תמריצים כספיים למנהלי החנויות שמבוססים על מכירות או על קידום המוצרים שלהן, מזמינות אותם למסיבות, ואף מעניקות הנחות לקנייה אישית של המוצרים שלהם. מהמחקר עולה שחברות הטבק מתדרכות את מנהלי החנויות איך לתקשר עם לקוחות לגבי המוצרים שלהם ואיך להתמודד עם החקיקה החדשה הקשורה לאיסור פרסום ואיסור הצגת המוצרים.

קרא עוד

"יותר ממחצית משתתפי המחקר ציינו שחברות הטבק נתנו להם ארונות תצוגה או שילוט מיוחד בחינם, על מנת להתמודד ולעקוף את איסור ההצגה ואיסור פרסום המוצרים. יותר מרבע מהמשתתפים ציינו שקיבלו הסברים על החקיקה החדשה ו-11% אף אמרו שההסברים כללו הכוונה איך ניתן לעקוף את החקיקה", מסבירה ד"ר בר-זאב. "בנוסף, מצאנו שחברות הטבק משקיעות בחנויות מסוימות יותר מאחרות, שבהן מוכרים לא רק את הסיגריות של מוצר הטבק בחימום אלא גם את המכשיר עצמו". לטענת החוקרים, בחנויות אלה גם היו יותר דוכנים מיוחדים להצגת המוצר ויותר הכוונה והשפעה של אנשי המכירות של חברות הטבק.

בניגוד להדרכה המקיפה שמקבלים בעלי חנויות מחברות הטבק, רק מיעוט מהמשתתפים ציין שקיבל הדרכה או הכוונה מהממשלה או מהרשות המקומית על החקיקה החדשה. לדעת צוות החוקרים, משרד הבריאות והרשויות המקומיות צריכות לעבוד ישירות עם בעלי החנויות וללוות את החקיקה חדשה בהדרכה בשטח, במקום להפקיר את השטח לחברות הטבק. במקביל, על הממשלה לתקן את החקיקה הקיימת כך שיאסר על חברות הטבק קשר ישיר ומתן תמריצים לחנויות עצמן. לדברי ד"ר בר-זאב, "למרות שמדינת ישראל עשתה פריצת דרך והתקדמות משמעותית עם חוק איסור פרסום ושיווק של מוצרי הטבק והצגתם בנקודות המכירה, המחקר שלנו מוכיח שוב שהחקיקה 'מפגרת' אחרי החברות המסחריות שמוצאות דרכים שונות לעקוף אותה ולהמשיך לשווק את המוצרים".

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Alban Martel, unsplash

איך יודעים שזה "זה"? מחקר מצא מה גורם לנו לרצות מערכת יחסים אחרי הדייט הראשון

8 יוני, 2022

בין אם אתם אנשים של היכרות בחיים האמתיים, ובין אם אתם מדפדפים באפליקציית ההיכרויות, אתם ודאי יודעים כמה חשוב הוא הדייט הראשון. מחקר חדש בדק מה גורם לנו להימשך יותר לאנשים מסוימים כשאנחנו מתאהבים, בעוד שלאנשים אחרים פחות? צוות החוקרים, בהובלת ד"ר שיר אציל מהמחלקה לפסיכולוגיה, טוען כי החיבור עם בן הזוג תלוי במידת הסנכרון של הגוף שלנו, באופן זהה לתקשורת שבין ההורים לתינוק. ממצאי המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת Scientific Reports.

ראה גם: בתקשורת, מחקר
קרדיט: מוקי שוורץ

פרס דן מידן לשנת 2022 הוענק לפרופ' פבלו ג'רילו-הררו מאוניברסיטת MIT

25 מאי, 2022

קרא עוד
חתן הפרס היוקרתי, שמוענק זו השנה הרביעית, הוא מוביל עולמי בתחומו, שכן תגליותיו מאפשרות לייצר התקנים לוגיים חדשניים המבוססים על מוליכי-על

היום (25.5) הוענק פרס דן מידן היוקרתי לחקר הננו-מדעי זו השנה הרביעית באירוע חגיגי, מטעם המרכז לננו-מדע ולננו-טכנולוגיה שבאוניברסיטה העברית (HUCNN). הפרס, אשר גובהו עומד על 10,000 דולר, מוענק מדי שנה למדענים צעירים ומצטיינים מישראל או מחו"ל המבטאים הישגים אקדמיים משמעותיים בתחום הננו-מדעים והננו-טכנולוגיה. הזוכים נבחרים בקפידה על-ידי ועדת הפרס, הכוללת את פרופ' אורי בנין, יו"ר הועדה ולשעבר מנהל מייסד של המרכז, פרופ' אוריאל לוי,  מנהל המרכז כיום, ופרופ' ראם סרי, סגן נשיא האוניברסיטה העברית למחקר ופיתוח.

השנה, חתן הפרס היוקרתי הוא פרופ' פבלו ג'רילו-הררו מהמחלקה לפיזיקה שבאוניברסיטת MIT. הפרס מוענק לפרופ' ג'רילו-הררו על עבודתו החלוצית בתחום הננו-חומרים הדו-ממדיים, הבנויים משכבות חד-אטומיות מוגדרות ומוכוונות. יו"ר ועדת הפרס, פרופ' בנין מסביר כי "למעשה, פרופ' ג'רילו-הררו פתח חזית מחקר חדשה בתחום הננו-חומרים, הפיזיקה שלהם והתקנים הננו-מטריים הנגזרים מכך. כתוצאה מתגליותיו, ניתן כעת לייצר טרנזיסטורים מבוססי מוליכי-על ומכשירים נוספים שמהווים בסיס להתקנים לוגיים חדשניים".

פרופ' ג'רילו-הררו נחשב למוביל עולמי במחקר של חומרים דו-ממדיים שמהם הכין מבנים שכבתיים מוכוונים. מחקרו יוצא הדופן הראה כי הזווית היחסית של השכבות השונות יכולה לשנות את תכונות המבנה באופן בסיסי ומהותי. "תרומתו פורצת הדרך כוללת, בין היתר, יצירה והבנה של מבנים דו-ממדיים טופולוגיים ומגנטיים, וכן גילוי של מוליכות-על ומצבים מתואמים בגרפן דו-שכבי מוכוון ב'זווית קסם'," מדגישים חברי ועדת הפרס. פרופ' ג'רילו-הררו מצטרף לשורת חתני פרס דן מידן הקודמים: פרופ' יי צ'וי (2019), פרופ' עלי ג'ווי (2020), פרופ' מקסים ו' קובלנקו (2021) ופרופ' אנדריאה אלו (2021).

פרס דן מידן לחקר הננו-מדע נוסד על-ידי האוניברסיטה העברית בשיתוף עם הידידים האמריקאים של האוניברסיטה (AFHU) ותרומתו הנדיבה של ד"ר מידן, אשר מילא תפקיד מרכזי בהקמת היוזמה הלאומית הישראלית לננו-טכנולוגיה (INNI). יוזמה זו סייעה למצב את ישראל כמובילה בננו-טק והובילה להקמת 10 מרכזי ננו-טק בארץ. המרכז לננו-מדע ולננו-טכנולוגיה באוניברסיטה העברית מטפח מזה 21 שנה מחקר חוצה תחומים ברמה עולמית בתחומי כימיה, פיזיקה, הנדסה, מדעי החיים, חקלאות, רוקחות ורפואה. פועלות בו מעל 100 קבוצות מחקר ויותר מ-600 סטודנטים לתואר מוסמך ודוקטורט. המרכז מאפשר למדענים, מהנדסים, ובעיקר לסטודנטים הטובים והמבריקים בישראל, לעבוד בחזית החדשנות הננו-טכנולוגית המובילה כיום.

קראו פחות