דף ראשי - 3 חדשות בשורה שניה

לאורך כשני מיליון שנים, זמן קצרצר במונחים אבולוציוניים, המוח האנושי שילש את גודלו. ההתפתחות המהירה הזו היא כנראה מה שאפשר לנו לפתח יכולות שכליות מורכבות כמו שפה, או יכולת המצאה מפותחת. חוקרים רבים מנסים להבין את הבסיס לתופעה, בין היתר על ידי השוואה בין הדנ"א של בני אדם מודרניים, בני אדם עתיקים ושימפנזים.

באתר הארכיאולוגי נחל עין גב II שבעמק הירדן, חשפה משלחת ארכיאולוגית של האוניברסיטה העברית מעל 100 אבנים מחוררות בנות כ-12,000 שנה, שהיו ככל הנראה בשימוש ככלי עזר לטוויית חוטים – עדות ראשונה מסוגה לשימוש נרחב במשקולות פלך בתקופה זו. החוקרות, טליה ישוב ופרופ' ליאור גרוסמן מהמעבדה לארכאולוגיה חישובית במכון לארכאולוגיה, השתמשו בסריקות תלת ממדיות ובטכנולוגיה חישובית מתקדמת לניתוח המבנים המורפולוגיים של האבנים המחוררות, ומצאו התאמה ברורה לשימוש של משקולות פלך.

שם הקרן: האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה מעודדת קיומם של כנסים מדעיים בינלאומיים המאורגנים על-ידי חוקריה, ורואה חשיבות בכנסים אלו להידוק הקשרים בין חוקריה לבין עמיתיהם בארץ ובעולם - לטובת קידום המדע, המחקר, החינוך והתרבות. לצורך כך מקצה האוניברסיטה משאבים פנימיים לסיוע בארגון כנסים אלו, באמצעות ועדת הכנסים האוניברסיטאית. החלטות הוועדה נקבעות בהתאם לאמות המידה למתן תמיכה.

מחקר חדש, בהשתתפות פרופ' יהודה הופמן ממכון רקח לפיזיקה, מיפה את האזור שנמצא במרחק של עד מיליארד שנות אור מכדור הארץ. המחקר חושף הבנה מעמיקה יותר על מבנה היקום, במיוחד בקשר שבין התפלגות החומר האפל לתנועת הגלקסיות. מיפוי זה מאיר אזורים כבידתיים כמו חומת סלואן וצביר שפלי, ומציע תובנות חדשות על האופן שבו מבנים מסיביים משפיעים על היקום 

להמשך קריאה: https://www.ynet.co.il/environment-science/article/h1r00o11yaa