פרופ' תמיר שפר, נשיא האוניברסיטה העברית, מר איל וולדמן, חתן פרס ישראל ומייסד חברת מלאנוקס, ומר עופר וולדמן העניקו השבוע את פרס וולדמן ופרס ישינסקי לחוקרים מצטיינים באוניברסיטה.
פרס וולדמן הוענק השנה בפעם הראשונה, לזכרה של ד"ר מרים וולדמן ז"ל, אימם של האחים איל ועופר וולדמן שהייתה בוגרת הפקולטה לחקלאות וחברת סגל באוניברסיטה. מקבלי הפרס הם ארז פויר, מורן מדמון ואמיר רונן מהפקולטה לחקלאות.
האוניברסיטה העברית משיקה בימים אלה שיתוף פעולה חדש עם "מרכז אלון לחזרה לחיים", מיזם חברתי הפועל למען חיילי וחיילות המילואים השבים מהחזית ומבקשים להשתלב מחדש בשגרת החיים.
האוניברסיטה העברית ציינה שנתיים לאירועי השבעה באוקטובר בעצרת זיכרון שהתקיימה בסימן חוסן ותקווה לימים טובים יותר.
מחקר חדש שנערך באוניברסיטה העברית, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בר-אילן, ופורסם בכתב העת International Journal on Child Maltreatment: Research, Policy, and Practice מגלה כי הדרך שבה הורים עוזרים לילדיהם לווסת רגשות – למשל עידוד שיח על רגשות, מתן לגיטימציה לביטוי רגשי, מציאת פתרונות או עידוד להסחת דעת – יכולה להגן על ילדים מפני השפעות שליליות של מלחמה, גם כאשר ההורים עצמם חווים תסמיני פוסט־טראומה.
מחלות זואונוטיות מאיימות יותר ויותר על אוכלוסיות אנושיות וחיות הבר, ומובילות לעלייה עולמית בתמותה המונית, בשתי האוכלוסיות. מגפות כמו שפעת העופות ומחלות זואונוטיות אחרות - שמקורן בבעלי חיים - הפכו בשנים האחרונות לאיום ממשי על בריאות הציבור והמערכות האקולוגיות ברחבי העולם.
מחקר חדש, שנערך על ידי פרופ' רן נתן, הדוקטורנט עידן טלמון, ד"ר סשה פקרסקי, יואב ברטן וד"ר ניקי ת'י מהמעבדה לאקולוגיה של תנועה במכון למדעי החיים של האוניברסיטה העברית, מציע דרך חדשה ופורצת דרך לזהות אותן מוקדם הרבה יותר – בעזרת בעלי החיים עצמם.
תרופת המרשם פינסטריד (Finasteride) , שניתנת לגברים צעירים ברחבי העולם לטיפול בהתקרחות גברית, עשויה להיות כרוכה בסיכון נפשי חמור. מחקר חדש של פרופ' מאיר ברזיס מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, אשר פורסם בכתב העת The Journal of Clinical Psychiatry חושף כי הקשר בין השימוש בתרופה לבין תופעות פסיכיאטריות חמורות, ביניהן דיכאון, חרדה והתנהגות אובדנית הוא עקבי ומתועד היטב, אך טרם נענה בפעולה רגולטורית הולמת.
יהלומים ממכרה וורספוד שבדרום אפריקה מספקים לראשונה עדות ישירה לקיומן של סגסוגות מתכתיות עשירות בניקל, שנוצרו בעומק של 280-470 קילומטרים במעטפת כדור הארץ.
צוות אסטרונומים, בהובלת ד״ר איתי ספרדי ופרופ' רפאלה מרגוטי מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי ובהשתתפות פרופ' אסף חרש ממכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית בירושלים וחוקרים נוספים, גילה אירוע הרס כוכב על ידי חור שחור (TDE), הראשון מחוץ למרכז גלקסיה, שפלט קרינה עזה בגלי רדיו. האירוע, שסומן בשם AT 2024tvd, חשף אותות רדיו המתפתחים בקצב הגבוה ביותר שנמדדו אי-פעם מאירוע מסוג זה והמחקר פורסם בכתב העת The Astrophysical Journal Letters.
מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אשר פורסם בכתב העת The International Journal for the Psychology of Religion בוחן כיצד מלחמת חרבות ברזל משפיעה על רמות הדתיות והרוחניות בקרב צעירים. בסקר שנערך בקרב יותר מ־1,200 סטודנטים, החוקרים מצאו כי מחציתם דיווחו על שינוי כלשהו ברמת הדתיות ו/או הרוחניות שלהם – כאשר עליות היו שכיחות יותר מירידות. הממצאים מראים כי הרקע התרבותי והחשיפה הישירה למלחמה קשורים למידה שבה אנשים מעמיקים את אמונתם, פונים לרוחניות או מתרחקים מן הדת.
מדענים מהאוניברסיטה העברית בירושלים מציעים לראשונה הסבר חדש לשאלה עתיקה במדעי החיים: מדוע כל האורגניזמים על פני כדור הארץ מבוססים על חומצות אמינו מסוג אלפא, ולא על סוגים אחרים שהיו זמינים בשפע בכדור הארץ הקדום?
המחקר, בהובלת ד"ר מורן פרנקל-פינטר מהמכון לכימיה ומהמרכז לננו-טכנולוגיה באוניברסיטה העברית, יחד עם שרה פישר וישי אזרזר, מצביע על כך שהיתרון האבולוציוני של חומצות אמינו אלפא נובע מהיכולת שלהן ליצור מבנים יציבים ועמידים לאורך זמן.