מחקר
"מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה, פְּנֵי אֱלֹהִים": האם התגלו פסלים המייצגים את אלוהי ישראל, בהם האמינו וסגדו בני ישראל?
"האם אלו פניו של האלוהים?", זו השאלה שהופיעה השבוע על גבי השער של כתב העת המדעי "Biblical Archaeology Review" ומתקשרת לעבודתו המחקרית פורצת הדרך והמהפכנית של פרופ' יוסי גרפינקל, ראש המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית. במחקרו ביצע פרופ' גרפינקל השוואה בין צלמיות של אלים זכריים שנמצאו בחורבת קיאפה, במקדש בתל מוצא שליד ירושלים וממצא נוסף מאוסף משה דיין שבמוזיאון ישראל.
מחקר במפרץ אילת: האם האוקיינוסים יצילו אותנו מעליית ריכוז הפחמן שמגביר את התחממות כדה"א?
חוקרים מציעים גישה חדשה להתמודדות עם הקורונה: הכנסת מערכת החיסון לפעולה עוד לפני שהגוף מותקף ע"י הנגיף
לדברי חוקרים מהאוני' העברית, אוני' סטנפורד והמרכז הבינתחומי הרצליה, גישה זו עשויה לשפר את תגובת המערכת החיסונית לווירוס, לקצר את תקופת המחלה, להפחית את הסיכון לסיבוכים, ואף לקצר את תקופת ההדבקה. החוקרים: "אנו מקווים שבעקבות המאמר ייצאו לדרך ניסויים קליניים שיבחנו את הגישה החדשה"
שוברים שיאים חדשים: מערת החוואר הארוכה בעולם אותרה באזור ים המלח
חוקרי מערות ישראלים, בראשות צוות מהאוני' העברית, הצליחו למצוא את מערת החוואר הארוכה בעולם בדרום ים המלח. אורכה הכללי עומד על מעל לקילומטר. החוקרים סיפרו בהתרגשות: "גילוי שדות המערות בחוף ים-המלח הוא אחד הגילויים המשמעותיים והדרמטיים ביותר בעבודת השטח במערות ישראל בשנים האחרונות"
סקר בעברית ובערבית: המוסיקה מקלה על הלחץ והבדידות בזמן משבר הקורונה? استبيان ألموسيقى والتعامل مع أزمه الكورونا
בימים אלה נערך מחקר בין-לאומי (הכולל את ישראל, ארבע מדינות מדרום אמריקה, סין, ארה"ב ושש מדינות מאירופה), במסגרתו נחקר העיסוק בפעילויות שונות ובהן מוסיקה, במטרה להקל על המתח, החרדה, והבדידות, ולחזק את החוסן והרווחה הנפשית שלהם בשגרת החיים הלא-צפויה והמורכבת שנכפתה על כולנו. נשמח להבין ממך כיצד עובר עליך משבר הקורונה ומה הן דרכי ההתמודדות שלך עם המצב. תשובותיך תוכלנה ללמד אותנו כיצד ניתן להתמודד עם משברים מורכבים ולשמור על בריאות נפשית מיטבית.
מחקר ארכיאולוגי חדש חושף: שברי רגל שנמצאו במערת עמוד זוהו כשרידים של אישה ניאנדרטלית שחיה באזורנו
השרידים שנמצאו, של אישה שכינויה המדעי הוא "עמוד 9", הם ככל הנראה בין העדויות המאוחרות ביותר הידועות כיום לקיומו של האדם הניאנדרטלי במזה"ת, והם בו-זמניים להופעה של האדם המודרני בארץ. במחקר חדש בהובלת ד״ר אוסבורן פירסון מהאוני' של ניו מקסיקו ופרופ' אראלה חוברס מהאוני' העברית, קובעים החוקרים: "'עמוד 9' היא ניאנדרטל, אבל עם נופך מקומי"
מחקר פורץ דרך: חיידקי המעי ה"טובים" מסוגלים לעצור את היווצרות סרטן המעי הגס ואת התפתחותו? אל תבנו על זה
מחקר של חוקרי האוניברסיטה העברית שהתפרסם ב-Nature חושף מנגנון מפתיע הדרוש להתנעת הפעילות הסרטנית של מוטציה נפוצה בסרטן המעי הגס. פרופ' ינון בן- נריה, ממובילי המחקר: "התגלה שהמוטציה הסרטנית הכה נפוצה, שבכל העולם חשבו שהיא עומדת בפני עצמה, תלויה באופן מוחלט בסביבתה". וגם: למה מומלץ לאנשים שנמצאים בסיכון לחלות בסרטן המעי הגס לצמצם אכילת מזונות המכילים פוליפנולים?
חוקר מהאוני' העברית יצר רשימה של 145 תרופות שיכולות להשפיע לטובה או לרעה על הקורונה - ביניהן אספירין ואינסולין
הוויאגרה והאספירין הן שתי תרופות מתוך רשימה חדשה של תרופות אותה יצר ד"ר יובל טבח מהאוני' העברית וצוותו, לגביהן נמצא כי יתכן שיש להן פוטנציאל להשפיע לטובה או לרעה על מהלך המחלה בנגיף הקורונה. הרשימה פורסמה ב-“iScience”
חוקרים הצליחו לשחזר את השדה המגנטי של כדה"א בט' באב, 586 לפנה"ס – ולחשוף את עוצמת חורבן י-ם בידי הבבלים
מדי שנה בתשעה באב, יהודים ברחבי העולם זוכרים את חורבן בית ראשון. כעת, בזכות הזיכרון ההיסטורי הארוך של העם היהודי, והודות לממצאים ארכיאולוגיים שנחשפו לאחרונה בחפירות עיר דוד, חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות הצליחו לשחזר את השדה המגנטי של כדור הארץ באוגוסט 586 לפנה"ס – ולחשוף את עוצמת חורבן ירושלים בידי הבבלים.
מחקר חדש מערער את התפיסה לגבי פציעה והשתקמות מפציעה בצמחים
בניגוד לבעלי חיים, הדרך היחידה של הצמחים להתמודד עם פציעות היא לגדל את האיברים הפגועים מחדש. היכולת שלהם להשתקם לאחר פציעה חמורה היא אחת התכונות המרשימות והמסקרנות ביותר. אנחנו נתקלים ביכולת הזאת ביומיום, למשל, כאשר אנחנו טובלים ענף במים ורואים אותו מגדל מחדש את מערכת השורשים הקטועה שלו.
חוקרים מהאונ' העברית זיהו שלוש תפיסות שונות למונח "שלום" בקרב ישראלים ופלסטינים שמשקפות אסטרטגיות הפוכות לפתרון הסכסוך המדיני
הסכסוך הישראלי-פלסטיני והפתרונות שהוצעו לו עד כה, הם נושאים מקטבים בחברה הישראלית והפלסטינית. כל פתרון עתידי למשבר הממושך יצטרך לגשר בין הקטבים השונים בשתי החברות, על מנת לייצר אופרציה ישימה ויציבה שתזכה לתמיכת הרוב בשני העמים. במחקר חדש שפורסם החודש במגזין הנחשב PNAS, ד"ר עודד אדומי לשם ופרופ' עירן הלפרין בחנו כיצד ישראלים ופלסטינים מבינים את הקונספט של "שלום" וכיצד ההבנה של המושג משפיעה על תמיכה בפתרונות שונים לקונפליקט.