מחקר

הכתובת של 'כריסטוס שנולד ממריה' (צילום באדיבות צחי לאנג, רשות העתיקות)

בזכות חוקרת האונ' העברית: פוענחה כתובת בת 1,500 שנה, "כריסטוס, שנולד ממריה", שנחשפה ע"י רשות העתיקות

20 ינואר, 2021

קרא עוד
בחפירת רשות העתיקות בכפר טייבה שבעמק יזרעאל, נמצאה לאחרונה כתובת הקדשה לישוע, בנה של מריה הכתובת היתה שייכת למשקוף דלת כנסייה בתקופה הביזנטית (שלהי המאה ה-5 לספירה) ונחרתה ביוונית על אבן. היא נמצאה כשהיא משולבת בשימוש חוזר, באחד מקירותיו של מבנה מפואר המתוארך לתקופה הביזנטית או הערבית הקדומה, אשר ממנו נחשפו שני חדרים בעלי רצפת פסיפס עם עיטור גיאומטרי. הכתובת התגלתה במהלך חפירה ארכיאולוגיות שניהלו צחי לאנג וקוג'אן חאכו מרשות העתיקות, לפני סלילת כביש פנימי ביישוב. כחלק ממדיניות רשות העתיקות לקירוב הציבור לארכיאולוגיה, השתתפו בחפירה חניכי המכינות הקדם-צבאיות הרדוף וחנתון, תלמידים מבית הספר "דמוקרטי בעמק", וכן מתנדבים ועובדים מהקהילה המקומית. 

ד"ר לאה די-סגני, מומחית לכתובות יווניות עתיקות מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, אשר פיענחה את הכתובת, אמרה כי "הביטוי 'כריסטוס שנולד ממריה', נועדה להגן על הקוראים אותה מעין הרע, והיא הייתה נפוצה בתחילת כתובות ומסמכים בני התקופה. 'כריסטוס' - בתרגום מיוונית - 'משיח', היה כינויו של ישוע". די-סגני הוסיפה כי הכתובת מברכת את הבאים לשערי המקום ומברכת אותם דבר שמעיד על כך שהיא הוצבה במקור על כנסייה ולא מנזר. "בעוד שהכנסייה ברכה על כניסת מאמינים בשעריה במנזרים נמנעו מלעשות כן", ציינה. 

תאודוסיוס, המוזכר בכתובת כאחראי על ייסוד המבנה, היה מהבישופים הראשונים בנצרות. הוא שימש כארכיבישוף האזורי שהיא הסמכות הדתית העליונה של מיטרופוליט בית שאן, אשר טייבה בעמק השתייכה אליו. ד"ר וואליד אטרש מרשות העתיקות אמר כי "מדובר בעדות הראשונה לכנסייה מהתקופה הביזנטית בטייבה, המצטרפת לעדויות נוספות לפעילותם של תושבים נוצרים באזור. בעבר נחשפו במקום שרידים של כנסיה מהתקופה הצלבנית, ולאחרונה נתגלה במקום מנזר מאותה סידרה של מנזרים הכפופים למיטרופוליט של בית שאן".

פרסומים בתקשורת: 

https://www.ynet.co.il/environment-science/article/S1ThA4HJu

https://travel.walla.co.il/item/3412575

 

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
סטודנטים בקמפוס הר הצופים, מדשאות רוח. צילום ששון תירם

מחקר חדש: הרחבת ההשכלה חשובה לסטודנטים חדשים לא פחות מרכישת מקצוע

19 ינואר, 2021

קרא עוד

ההרשמה לאוניברסיטאות ולמכללות צפויה להיפתח כמעט בכל מוסדות הלימוד האקדמיים ב-17.1. בשנה שעברה חלה עלייה במספר הנרשמים ברוב מוסדות הלימוד, המסלולים, החוגים והפקולטות, לעומת השנה שעברה (תשפ"א לעומת תש"פ), זאת למרות התפרצות מגיפת הקורונה והאילוץ שנוצר ללמוד מרחוק. האם הצורך לרכוש מקצוע בתקופה מדאיגה ומאתגרת כמו זאת שאנחנו נמצאים בה כיום הוא שמוביל צעירים רבים להצטרף לעולם האקדמי, או דווקא הלחץ הסביבתי שמופעל עליהם? האם לסטודנטים חדשים חשוב להרחיב אופקים יותר מאשר לרכוש מקצוע מכובד בבואם ללמוד באקדמיה? האם היוקרה שבלימודי התואר הראשון חשובה להם?

מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטה העברית על-ידי צוות שכלל את הדוקטורנטיות תרצה וילנר ושאדה קשקוש, בהנחית ובהובלת דר' יוליה ליפשיץ-ברזילר, מרצה בבית הספר לחינוך ע"ש שלמה (סימור) פוקס באוניברסיטה ופרופ' איתמר גתי מביה"ס לחינוך והמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה, ניסה לענות על שאלות אלה. המחקר ביקש לבדוק מהי הסיבה המרכזית שבעטיה סטודנטים חדשים נרשמים ללימודים אקדמיים - האם זה כדי לרכוש מקצוע, להעשיר את הידע הכללי שלהם וההשכלה, האם בשל הרצון להצטרף לחברה הסטודנטיאלית, אולי בגלל היוקרה של התואר אליו הם נרשמו או שמא החלו ללמוד בעקבות לחץ משפחתי?

השאלות כולן אוגדו לשאלון קצר שהועבר למעל 1,000 סטודנטים מהאוניברסיטה העברית, יהודים וערבים, במהלך חודש אוקטובר 2020, בזמן משבר הקורונה - כשהנתונים שעלו הושוו לנתונים שהתקבלו מתשובותיהם של 1,000 סטודנטים שנאספו באוקטובר 2019 לפני משבר הקורונה, ולנתונים שהתקבלו ממעל ל-1,000 סטודנטים מהחברה הערבית ונאספו לפני תחילת שנת הלימודים תש"ף בשנת 2019, ממגוון מוסדות להשכלה גבוהה בישראל.

המשיבים סימנו כי המניע שנמצא במקום הראשון לבחירה בלימודים אקדמיים הוא רכישת השכלה וידע, במקום השני - רכישת מקצוע, בשלישי - מסגרת חברתית, ברביעי - יוקרה, כאשר לחץ מהסביבה הוא המניע השכיח פחות. ניכר גם כי ישנם ההבדלים בין התשובות של סטודנטים ב-2020 מול אלו ב-2019, אחרי ולפני פרוץ מגפת הקורונה. הסטודנטים שהתחילו ללמוד השנה היו פחות מעוניינים ברכישת ידע והשכלה, והשיקול של יוקרה בלט פחות בהשוואה לשנה שעברה. מאידך, ניכר כי חלה עלייה משנה שעברה בכמות הנשאלים שציינו שהם היו מעוניינים להשתלב בלימודי ההשכלה הגבוהה בעקבות רצונם להשתלב במסגרת חברתית אקדמית. נתונים אלה יכולים להיות מפתיעים שכן כיום רוב הלימודים האקדמיים ברוב המוסדות מתקיימים בזום, מרחוק.

מההשוואה מגזרית בין המניעים של סטודנטים יהודים וסטודנטים ערבים להשתלב בלימודים אקדמיים, מתברר כי ישנם הבדלים מובהקים בארבעה מניעים – מסגרת חברתית, יוקרה, רכישת ידע והשכלה, ורכישת מקצוע. הסטודנטים הערבים מיחסים חשיבות גבוהה יותר ליוקרה, לרכישת ידע והשכלה ולרכישת מקצוע בהגיעם ללמוד במערכת ההשכלה הגבוהה, וחשיבות מעטה יותר למסגרת החברתית. הסטודנטים היהודים מייחסים חשיבות רבה יותר לעומת הסטודנטים הערבים למסגרת החברתית, אך במידה פחותה יותר מהם לרכישת ידע והשכלה, רכישת מקצוע ויוקרה כמניעים התורמים למוטיבציה להצטרף ללימודים אקדמיים. המניעים הבולטים ביותר ללימודים אקדמיים בשתי הקבוצות הם רכישת ידע והשכלה ורכישת מקצוע. כמו כן, בולט שלימודים בגלל "לחץ ההורים" (או המשפחה) אינם בולטים גם בקרב הצעירים מהחברה הערבית, בדומה לחברה היהודית.

ממצאים אלו ואחרים של המחקר יוצגו בכנס השנתי של הארגון הישראלי לפסיכומטריה שיתקיים מיד לאחר פתיחת ההרשמה לשנת הלימודים הבאה. פרופ' גתי, ראש צוות המחקר, מומחה לייעוץ והכוונה בבחירת תחום לימודים ומקצוע, ציין השבוע כי "האתגר של המוסדות להשכלה גבוהה הוא מורכב ורב-ממדי – כיצד לתת מענה למגוון הציפיות של הסטודנטים שבאו ללמוד תחומים שונים ומסיבות שונות. בפרט, האתגר הוא התמהיל בין הקניית השכלה ורכישת ידע שיסייע בהשתלבות תעסוקתית, להצדיק את יוקרת התואר האקדמי, לאפשר מגוון פעילויות חברתיות, והרחבת מעגל ומגוון החברים ללימודים, ולשכנע את המעטים שבאו בגלל לחץ סביבתי שיש תמורה ללימודיהם ולמאמץ הנדרש מהם כדי להצליח".

פרסומים בתקשורת: 

ישראל היום: https://www.ifatmediasite.com/CustomerMedia/S_ShowItem.aspx?FromMail=tru...

לימודים כחול לבן: https://limudimisrael.co.il/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%97%d7%93%d7%a9-...

ערוץ 7: https://www.inn.co.il/news/465056

קראו פחות
brain. Alina Grubnyak unsplash

מחקר חדש: כך מקים הגוף צוות חירום ייחודי נגד שבץ מוחי - שברי RNA-מוביל

18 ינואר, 2021

שבריRNA-מוביל, שעד לאחרונה נודעו כשלבי פירוק של הרנ״א-המוביל בדרך לסילוקם מהגוף, התגלו במחקר חדש שבוצע בהובלת פרופ' חרמונה שורק מהאונ' העברית, כמולקולות בעלות חשיבות רבה למניעת קריסת מערכת החיסון בעקבות שבץ מוחי, שהסיכון לו עולה בחולי קורונה

ראה גם: בתקשורת, מחקר
אמיר לולו

"היהודים, כרגיל, יהרסו את עצמם": חוקר באונ' העברית חושף את ההבדלים הפוליטיים בין האחים נתניהו

12 ינואר, 2021

קרא עוד
מה יוני נתניהו היה חושב על מהלכיו הפוליטיים של ביבי אילו היה חי? האם היה מסוגל לתמוך בהם? מחקר שבוצע לאחרונה באוניברסיטה העברית, על ידי הדוקטורנט אמיר לולו מהמחלקה למדע המדינה, תחת הכותרת "בין יוני לביבי: השוואה בין השקפות האחים נתניהו", ניסה למצוא הבדלים בין התפיסות הפוליטית של שני האחים המפורסמים. להפתעתו, הוא מצא כי אכן ניכרים הבדלים משמעותיים בגישתם הפוליטית, כשההבדל המרכזי הוא בתפיסה של כל אחד את הבעיה המרכזית של העם היהודי החי בישראל.

על פי המחקר, בעוד יוני האמין שהסכנה הגדולה ביותר של ישראל היא חוסר באמון הפנימי של היהודים בנוגע לצדקת דרכם, האחדות של העם והיכולת שלו לא להתנוון ולהישבר אל מול המציאות של המדינה (בעיה פנימית), מכתיבתו של בנימין, אבל לא פחות במהלכים המדיניים בשנים האחרונות, נראה כי הוא מתרכז בעיקר בחיזוק כוחה הבינלאומי של ישראל (בעיה חיצונית). למעשה, יוני ראה את הקיום של המדינה היהודית כדבר המוטל בספק, בעוד אחיו הצעיר בנימין לא הביע זאת בכתביו וראה בישראל מדינה מספיק חזקה כדי להתמודד עם משברים פנימיים. משברים חיצוניים, בין מדינתיים, הם שהטרידו אותו.

במסגרת המחקר בוצעה השוואה בין הספרים של בנימין נתניהו – ביניהם "מקום תחת השמש", ו"מלחמה בטרור" וגם "נאום בר אילן" לבין הספר הערוך של יוני נתניהו - "מכתבי יוני". נוסף על כך, נעשה שימוש במקורות משניים כמו הספר של אנשל פפר על בנימין נתניהו – "ישראל על פי נתניהו: מה השתנה בחזון של רה"מ ב-25 השנים האחרונות", הספר של הייסטינגס על יוני נתניהו – "יוני", וכתבות מהתקופה האחרונה בשביל לתת הקשר לימינו.

בשנים האחרונות עמל ביבי לחזק את מעמדה הבינלאומי של ישראל, אם זה מול מדינות ערב או אל מול מדינות אחרות בעולם שלא בהכרח מעורבות בסכסוך הישראלי ערבי. דוגמה טובה לכך ניתן למצוא בהתרכזותו בנורמליזציה מול מדינות ערב בעת האחרונה, וכינון יחסי שלום עם מספר מדינות ערביות עמן לא התקיימו יחסים מדיניים. התפיסה של ביבי היא שדרך חיזוק העוצמה הבינלאומית של ישראל היא תצליח לשנות את המציאות האזורית שלה. במילים אחרות, אם אנחנו מעוניינים להגיע להישגים כמו הסכם קבע עם הפלסטינים, אנחנו קודם צריכים להיות כוח משמעותי יותר בזירה העולמית.

בספרו "מקום תחת השמש", בפרק האחרון, תחת הכותרת "לשאלת הכוח היהודי", ביבי מקדיש חלקים נרחבים ממנו בשביל לחדד את תפיסתו בנוגע לבעיה המרכזית שעומדת בפני בישראל ופוגעת באינטרסים שלה. לפי ביבי הבעיה של הפוליטיקה הישראלית היא שהיא לא נותנת מספיק התייחסות לזירה הבינלאומית. ישראל, ביבי גורס, היא אומה קטנה שלא יכולה להסתמך רק על הכוח הצבאי שלה, ולכן היא זקוקה לצאת מהפוליטיקה של הגטאות ולהילחם גם בזירה הבינלאומית - דרך עבודה דיפלומטית במישור הבינלאומי אל מול הממשלות הזרות, ולא פחות חשוב, בגיוס תמיכה ציבורית רחבה, תוכל ישראל לקיים בריתות. ההזנחה של הזירה הבינלאומית אל מול הפלסטינים לפי הבנתו היא שזו שפוגעת בשימור ההישגים של ישראל, ורק דרך פעולה אקטיבית יהיה אפשר לשנות את המצב.

יוני לא ראה בזירה הבינלאומית עניין חשוב כמו אחיו הצעיר בנימין. הוא אמנם חשב שלזירה הבינלאומית יש השפעה חשובה על ישראל, אך לצד התסכול ממדינות העולם שעלה מכתביו יש נקודה אחת שיותר בולטת בכתיבה שלו והיא הסכנה שבחוסן של מדינת ישראל. יוני לא פעם חוזר במכתביו על החשש מפני הסכנה שהיחלשות של העם היהודי אשר נלחם על חייו. ההיחלשות היא תולדה של המלחמה, ההיסטוריה, אבל בעיקר של הפוליטיקה הפנימית. יוני כותב בהקשר זה, לדוגמה, כי "בלי מטרה מוגדרת ומציאותית, לא נצטרך להילחם בערבים כדי לחיות. לערבים לא יהיה צורך בכך. היהודים, כרגיל, יהרסו את עצמם", או על ההיסטוריה של עם ישראל כי "גם אז [בהיסטוריה] כמו היום היו הרבה תקופות מכוערות בדברי ימינו שרק בנו האשם לקיומן".

נדמה שיוני, יותר מכל דבר אחר, חשש ליכולת של העם היהודי להחזיק לאורך המאבק המתמשך אל מול מדינות ערב. בניגוד לדעתו של ביבי לאורך השנים, הפחד שלו היה שהיהודים לא מספיק חזקים מבפנים (אחרי כל שנות הגלות) בשביל לקיים מדינה עצמאית וחופשית היה גדול ביותר.  לא פעם החשש הזה גבר על הפחד ממלחמה, ולבטח חשש זה היה גדול יותר מהדאגות שלו בדבר מעצמות העולם. דברים אלה הטרידו את יוני, אבל לדברים אלה לא היה משקל זהה כמו לחשש שלו מפני כוחם הפנימי ואחדותם של העם היהודי: "כשאין היהודים בצרה, שמאחדת אותם, הם מתחילים להילחם זה בזה... אני נעשה פסימי לגבי סיכויינו להחזיק מעמד...  עם ציבור תושבים שכזה. אם לא נהרס מבחוץ – הנחה היפותטית, כמובן, כיוון שאני בטוח ב-100% שזה לא יקרה – נהרס מבפנים".

"המחקר מספק לנו נקודת מבט שכמעט ולא נחקרה או לא נחקרה בכלל ובכך הוא תורם לקורא רובד נוסף שדרכו ניתן להתבונן על שני אישים חשובים אלה", מסביר החוקר. "במילים פשוטות, העבודה היא מצפן להגות הפוליטית של יוני ובנימין, שתי דמויות מרכזיות, המשפיעות על התרבות הישראלית המודרנית. יונתן שזכה למעמד אלמותי על גבורתו ודרך חייו אשר הפכו לאגדה לאחר מותו, וראש הממשלה בנימין נתניהו שמוגדר כדמות היהודית-ישראלית החשובה ביותר במאה ה-21. החקירה הנוכחית מכילה בתוכה גם את ההנחה שהקשר החזק בין האחים יכול ללמד אותנו על ההגות של כל אחד מהם, ולכן היא (החקירה) חשובה גם למציאות הפוליטית של ימינו. יוני הוא כנראה הדמות המשמעותית ביותר או אחת מהמשמעויות בחייו של בנימין נתניהו. לפיכך אין זה מפתיע שיש דמיון רב בין ההשקפות שלהם, למרות שנמצאו ביניהם גם מספר הבדלים משמעותיים. אפשר להגיד בביטחון שיוני היה גאה ברוב ההחלטות של אחיו הצעיר, אבל היה מזכיר לו כל פעם מחדש, כמה העם היהודי רך מבפנים".

פרסומים בתקשורת: https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=IEMKGM&c41t4nzVQ=FJF

קראו פחות
ראה גם: מחקר
dogs. by Anoir Chafik UNSPLASH

הכלב הוא (תמיד) חברו הטוב ביותר של האדם: מחקר מצא כי תקופת הקורונה עודדה אימוץ כלבים

12 ינואר, 2021

קרא עוד
האם היחסים בין כלבים ובעליהם הורעו במהלך משבר הקורונה? האם יותר כלבים אומצו ו/או ננטשו בעקבות התפשטות הנגיף בארץ והתעצמות בעיות כלכליות וחברתיות בקרב בעלי הכלבים? האם כלבים סבלו יותר במהלך משבר הקורונה – עד כדי הופעת בעיות חברתיות חדשות על ידי בעליהם? מחקר שבוצע לאחרונה על ידי חוקרות וחוקרים מהאוניברסיטה העברית, ד״ר ליאת מורגן וד״ר טל רז מביה"ס לרפואה וטרינרית באוניברסיטה העברית, וד״ר בוריס יעקובסון מהשירותים הווטרינרים במשרד החקלאות (נערך במימון מלא של השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות), ופורסם בכתב העת היוקרתי Humanities and Social Sciences Communications מבית nature, ניסה לענות על שאלות אלה ובעיקר לבחון את השפעת הסגר והבידוד החברתי שנכפו על תושבי ישראל על ההתנהגות בעלי הכלבים והכלבים עצמם, ורווחתם האישית.

"הדיווחים על בעלי חיים כנשאים פוטנציאליים של נגיף ה-Covid19, המשבר הכלכלי ובמיוחד הבהלה שנוצרת סביב הנגיף במהלך המגיפה הזאת, עלולים לגרום לעלייה דרמטית בנטישת כלבים", ציינו החוקרים במאמרם. "ההערכה היא שמיליוני חיות מחמד ננטשים מדי שנה בעולם, בלי קשר למגפה הנוכחית. כתוצאה מכך, מספר הולך וגדל של בעלי חיים משוטטים ברחובות חופשיים, המקלטים שמקבלים את אותם בעלי חיים הופכים לצפופים, רווחת חייהם של בעלי החיים נפגעת, והסיטואציה הנוכחית עלולה להוות נטל על משלמי המיסים. יתר על כן, נוצרת בעיה חמורה בכל הנוגע לבריאות הציבור, עקב העברה פוטנציאלית של מחלות זואונוטיות (כגון כלבת) והתקפות על אנשים על ידי בעלי חיים משוטטים".

כדי לבחון את כמות הכלבים שאומצו וננטשו, ואת רווחת בעלי הכלבים בישראל במהלך משבר הקורונה, נעזרו החוקרים בארבעה אמצעים - (1) נתונים שנאספו בין ינואר 2016 למאי 2020 מאתר Yad4, מנוע חיפוש מקוון לאימוץ חיות מחמד בישראל, שד"ר מורגן הינה המייסדת שלו; (2) נתונים שנאספו בין נובמבר 2016 עד מאי 2020 דרך Google Trends לגבי חיפושים אינטרנטיים ברחבי העולם אודות כלבים מאומצים; (3) נתונים שנאספו משאלון מקוון לבעלי כלבים בישראל, שהיה זמין למילוי בין התאריכים 27 במרץ 2020 ל-30 באפריל 2020, במהלך משבר הקורונה והסגר הראשון; (4) נתונים שנאספו משאלון מקוון המיועד לאנשים בישראל שאימצו כלבים ממקלטים במהלך משבר הקורונה, והיה זמין למילוי בין ה-20 במאי ל-25 במאי 2020 – ממש לאחר סיום הסגר בישראל.

ניתוח הנתונים מאתר Yad4 נעשה באמצעות שימוש ב-Google Analytics. ממצאי הבדיקה התברר כי ככל שההגבלות החברתיות היו החמירו במהלך מגפת הקורונה בישראל, מספר המאמצים הפוטנציאליים (אנשים המעוניינים לאמץ כלב), כמו גם מספר מאמצי הכלבים גדל משמעותית. זאת ועוד, מבדיקה לגבי כמות הכלבים שננטשו, דרך האתר, התגלה כי לא חל שינוי משמעותי לעומת החודשים שלפני התפרצות הקורונה בארץ. "מספר הכלבים שפורסמו באתר, המייצג את מרבית הכלבים הנטושים בישראל, לא השתנה באופן משמעותי לאורך שנות הבדיקה, כולל במהלך תקופת מגיפת הקורונה. מאידך, אימוץ כלבים השתנה דרסטית לעומת תקופות קודמות, במיוחד לאחר שאובחן המטופל הראשון ב-COVID-19 בארץ, ואף במידה נוספת במהלך הסגר", הוסבר במאמר.

כך, לדוגמה, בתקופה שבין אבחון חולה הקורונה הראשון בארץ ועד תחילת הסגר הראשון המספר ממוצע הבקשות לאימוץ שהוגשו באופן מקוון היה 31.1 בקשות ליום בממוצע, במהלך הסגר המספר הממוצע של בקשות לאימוץ כלבים היה 111.3 בקשות ביום; ובמהלך הפתיחה ההדרגתית לאחר הסגר בחודש מאי הוגשו 73 בקשות אימוץ ליום. עם זאת, לפני התפרצות נגיף הקורונה בסין, הרבה לפני הבהלה העולמית, המספר היומי הממוצע של בקשות לאימוץ כלבים עמד על ​25.7 בקשות ביום בלבד.

מספר המבקרים היומי באתר Yad4, מאז נודע על החולה הראשון ב-COVID-19 בישראל ועד לסיום הסגר הראשון, היה גבוה משמעותית בהשוואה לתקופות לפני פרוץ מגיפת הקורונה. לדוגמה, המספר המוחלט של ביקורים מקוונים בחודש אפריל 2020 היה 221,959 ביקורים, בהשוואה ל-72,703 בחודש אפריל 2019, ו- 91,920 ביקורים באוקטובר 2019 – שהוא החודש שנחשב לעמוס ביותר מבחינת טראפיק (תנועת גולשים) באתר Yad4. זאת ועוד, על פי נתוני Google Trends, חיפושים מקוונים ברחבי העולם אחר המילים "אימוץ כלב" היו גבוהות משמעותית בתקופות ההתפרצות הקורונה בסין ולאחריה, בעיקר בתקופות שבהן מדינות בעולם הכריזו על סגרים, דבר המצביע על כך שלא מדובר רק בתופעה מקומית.

אפשרות נוספת העומדת לרשות הציבור באתר Yad4 הייתה למלא בקשה לשמש כמשפחת אומנה, כחלופה לאימוץ. לפני הקורונה, הביקוש למשפחות אומנה בקרב ארגוני בעלי חיים היה גבוה במיוחד, אך מספר המשפחות האומנות הזמינות היה נמוך מאוד. למעשה, הארגונים נעזרו בכל המשפחות שהיו זמינות. בתקופת המגיפה, מהדיווחים הראשונים להתפשטות נגיף ה-Covid-19 בסין ועד לאחר סיום הסגר הראשון בישראל, מספר המשפחות האומנות שהצטרפו לרשימת המשפחות הפנויות לאימוץ היה גבוה לעומת הביקוש, כשהכמות עלתה בהתמדה לאורך הזמן. על פי תוצאות המחקר, בזמן התפרצות הקורונה בסין, 226 משפחות אומנה הפכו זמינות וביקשו לקבל כלבים לאומנה, כשבסוף חודש אפריל האחרון היו לא פחות מ-844 משפחות אומנה זמינות לאימוץ כלבים.

השאלונים המקוונים, שהועברו על ידי צוות המחקר לאנשים שאימצו כלבים במהלך משבר הקורונה, נכתבו בשפה העברית והתבססו על מיקוד לקבוצת מגיבים שהוגדרה מראש, ברמת דיוק גבוהה, המאופיינת בתחומי העניין שלהם והתנהגותם המקוונת (למשל, משתמשים שקונים באינטרנט מזון לכלבים או מבצעים חיפושים לקבלת מידע כללי על כלבים). החוקרים נעזרו ברשתות החברתיות כדי להפיץ את הסקר שלהם. מתוך 508 מגיבים, 312 מהנשאלים הצהירו כי אימצו כלב/ים במהלך משבר הקורונה (בחודשים ינואר – מאי), כשמתוכם 38.5% הצהירו כי שקלו לאמץ כלב במשך זמן רב כשמבחינתם זו הייתה הזדמנות טובה לנצל את הסגר לאמץ חיית מחמד, 37.8% מהם ציינו כי תכננו לאמץ כלב ללא כל קשר למגיפת הקורונה; 8.0% ציינו כי הם מרגישים בודדים ו/או לחוצים והאמינו כי בעלות על יצור חי עשויה לסייע למצבם; ו-9.3% שמעו על נטישת כלבים בתקשורת וחשו שזו תקופה טובה לאמץ כלבים כדי להצילם. רק 8 משתתפים, שאימצו כלב במהלך המגפה (2.6%), החזירו או ויתרו על הכלב שלהם או ציינו כי שקלו לנטוש אותו בשאלון.

על מנת לחקור את הקשר בין איכות חייהם של הבעלים וכלביהם בתקופת הקורונה, הופץ שאלון מקוון נוסף לבעלי כלבים, גם הוא בשפה העברית, באמצעותו נבחנו שאלות הנוגעות לרווחתם בעלי הכלבים, כמו גם רווחת הכלבים עצמם. נכללו שאלות כמו השפעת המגפה על רמות הלחץ והמצב הכלכלי של בעלי הכלבים, רמת הדאגה שלהם לבריאותם והתפיסות שלהם בנוגע לרווחת הכלב שלהם ולהתנהגותם תחת הסגר. החלק המעניין בשאלון נוגע לבקשה לציין בעיות התנהגות חדשות שהופיעו אצל הכלבים מאז פרוץ המגיפה בישראל, והאם המשיבים שקלו לוותר על הכלב שלהם בשל כך. מספר המשיבים שזיהו בעיות התנהגות בכלב/ים שלהם היה נמוך (11.6% מבעלי הכלבים), כמו גם מספר האנשים ששקלו לוותר על הכלב/ים שלהם (1%). "אנחנו משערים כי לבעלי הכלבים היה יותר זמן לבלות עם הכלב שלהם במהלך הסגר, מה שעשוי היה להקל על פיתוח היחסים ביניהם. עם זאת, השערה זו מצריכה בדיקה מחקרית נוספת לאורך טווח", נכתב במאמר המדעי.

"לסיכום, המחקר שלנו מצביע על כך שככל שהבידוד החברתי החמיר במהלך מגפת הקורונה, כך גובר העניין באימוץ כלבים", ציינו החוקרים בסיום מאמרם. "שיעור האימוץ עלה משמעותית במשבר, בעוד שנטישת הכלבים כמעט לא השתנתה לעומת תקופות קודמות להופעת וירוס הקורונה. הממצאים מציגים את היתרונות הפוטנציאליים של יחסי אדם וכלב במהלך מגיפת ה-COVID-19. אנו משערים שבעלות על כלב עשויה אפילו למנוע התפתחות של הפרעות דחק פוסט-טראומטיות (PTSD) הנגרמות כתוצאה מהמגיפה או לפחות להקל על ההתמודדות איתה, ברגע שהיא התרחשה. לאחר התפרצות ה-SARS בשנת 2003, שעשויה להיות שוות ערך מבחינות בריאותיות וחברתיות למגפת ה-COVID-19, דווח כי חולים רבים סבלו מהפרעות דחק פוסט-טראומטיות. ידוע כי לכלבים יש השפעה חיובית על הטיפול ב-PTSD. לפיכך, זהו כיוון מחקר עתידי חשוב".

---

לקריאת המאמר המדעי: https://www.nature.com/articles/s41599-020-00649-x

לפרסומים בתקשורת

וואלה - https://finance.walla.co.il/item/3411003

ישראל היום - https://www.israelhayom.co.il/article/837965

ynet - https://www.ynet.co.il/laisha/article/ryteqp1fd

פורטל הכרמל והצפון - http://www.karmel.co.il/%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa/%d7%aa%d7%a7%d7%9...

קראו פחות
prof._lee_mordechai

ד"ר לי מרדכי במחקר חדש: כך מצליחים להפוך את מגיפת הקורונה לגרסה שנייה של "המוות השחור"

11 ינואר, 2021

קרא עוד

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת מרילנד בחנו במחקר חדש כיצד אנו נוטים לפרש באופן קיצוני את ההשפעות של מגפות בעבר ובהווה, ועד כמה קל לנו לקשר בינם לבין אירועים היסטוריים אחרים כדי ליצור דרמה ואקשן, ולהאדיר פנדמיות שלא לצורך

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%A4%D7%94_%D7%94%D7%9...

צמד החוקרים ד"ר לי מרדכי מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים והפוסט דוקטורנט מריל אייזנברג מה-The National Socio-Environmental Synthesis Center באוניברסיטת מרילנד שבארה"ב, גילו שפרשנויות מהמאה ה-19 לגבי מגפות בעולם העתיק ממשיכות לעצב את התפיסה המודרנית שלנו, על פיה פנדמיות גורמות בהכרח למוות המוני ושינויים היסטוריים רחבי טווח. המחקר, שמפורסם כעת בכתב העת היוקרתי American Historical Review, מסביר כי מסביבות שנת 1900 חוקרים פירשו שורה של התפרצויות מקומיות בעולם העתיק כפנדמיה נוראית אחת, שאותה תיארו כאירוע היסטורי מסיבי שהוביל לסוף העולם העתיק.

שני ההיסטוריונים הצביעו במחקריהם הקודמים על היעדר ההוכחות לטענה שהפנדמיה היוסטיניאנית הרגה עשרות מליוני אנשים מסביב לים התיכון, והובילה לשינויים היסטוריים דרסטיים בין המאות השישית לשמינית. הפרשנות הלא-ביקורתית שניתנה לפנדמיה ממשיכה לעוות עד היום, לטענת החוקרים, את הציפיות שלנו מפנדמיות קשות, בנות זמננו. לאורך מאה השנים האחרונות, טוענים ד"ר מרדכי ואייזנברג, החברה המודרנית הפנימה מודל שרואה במחלות מסוימות – כמו למשל ה'דבר' – כפנדמיות פוטנציאליות שעשויות לגרום למוות המוני בקנה מידה היסטורי ברמת ה'מוות השחור', שהרג בין רבע לחצי מאוכלוסיית אירופה בימי הביניים. כשאנחנו משתמשים במודל כזה, אנחנו נוטים לפרש באופן קיצוני הן את ההשפעות של מגפות היסטוריות בעבר והן את ההשפעות האפשריות של מגפות בהווה, כפי שראינו בתחילת משבר הקורונה.

כמקרה בוחן, ד"ר מרדכי ואייזנברג עקבו אחרי המחקרים על הפנדמיה היוסטיניאנית וגילו שחוקרים החלו לשים לב אליה בסוף המאה ה-19, בזמן מגפת הדבר העולמית. כדי להמחיש את הסכנה הפוטנציאלית במגפה זו וכדי לשכנע מקבלי החלטות שדרושות פעולות נחרצות, רופאים ומדענים החלו להדגיש את ההשפעות של מחלות דומות בעבר. היחלשות מגפת הדבר בשנות ה-20 של המאה ה-20 נחשבה להוכחה שהרפואה המודרנית הצליחה לנצח את מגפת הדבר, ולמנוע השפעות קטסטרופליות כמו אלו להם גרמה בעבר.

אלא שבמקביל הפרשנות המחקרית לפאנדמיה היוסטיניאנית הלכה והקצינה לאורך המאה ה-20 – עד שהגיעה לתאר מצב של פנדמיה שנמשכה כמאתיים שנה, הרגה עשרות מליוני אנשים והשפיעה על שטח עצום מאנגליה ועד אתיופיה. למרות מיעוט העדויות התומכות בהסברים כאלו, ככל שהפנדמיה גדלה כך ההשפעות הפוליטיות החברתיות והתרבותיות שיוחסו לה גדלו. לאחרונה נטען שהפנדמיה הזאת מסבירה אפילו אירועים היסטוריים גדולים עוד יותר, כמו למשל נפילת האימפריה הרומית או עליית האיסלאם, שלא בצדק.

ההנחות המוקדמות של חוקרים שבחנו פנדמיות בעבר, לגבי ההשפעות הקיצוניות להן פנדמיות כאלו היו עשויות לגרום, השפיעו באופן משמעותי על השאלות שאותן שאלו במחקריהם, טוענים ד"ר מרדכי ואייזנברג. כלומר, התפיסות המוטעות מראש עשויות להשפיע בצורה שלילית על מחקריהם השונים. אותן ההנחות גם ממשיכות להגדיל את החששות שלנו ממגפות במאה ה-21, כפי שראינו במקרים של שפעת העופות, שפעת החזירים וכמובן עכשיו גם הקורונה. הנחות אלו מסבירות מדוע אנחנו כל כך חוששים ממגפות היום ולמה התייחסנו לקורונה כ"מוות שחור" נוסף.

"המסר שלי הוא שאסור ליפול לפרשנויות-כזב שנוצרות סביב הפנדמיות", מסכם ד"ר מרדכי. "במקום לבדוק את מה שקרה במגפות בעבר או בהווה, אנחנו פשוט מניחים מה אמור לקרות במהלכן ובסופן, בלי להתבסס על נתונים אמיתיים או מדויקים או ממצאים ברורים. תגובות עתידיות למחלות מדבקות צריכות להתבסס אך ורק על הראיות והנסיבות הקשורות למקרה ספציפי – ולא על הנחות מוקדמות מהעבר שעשויות להיות לא מדויקות".

לפרסום המדעי:https://academic.oup.com/ahr/advance-article/doi/10.1093/ahr/rhaa510/604...  

לפרסום בתקשורת: https://www.ynet.co.il/environment-science/article/HJBd5ndRw

קראו פחות
Doctors performing surgery. unspalsh

מחקר ישראלי חדש חושף ממצאים מדאיגים על שכיחות הפרעות קצב לב אצל חולי קורונה

31 דצמבר, 2020

ד"ר משה רב-אחא, ד"ר אמיר אורלב וד"ר יואב מיכוביץ מהאונ' העברית והמרכז הרפואי שערי צדק מצאו קשר מובהק בין קורונה לבין הפרעות קצב לב, וחשפו לראשונה את הדרך המהירה ביותר עבור רופאים לאפיין מי חולה בסיכון גבוה ומי נחשב בסיכון נמוך, כדי להקל על מערכות הבריאות בגלי תחלואה קשים

מתיחת גבות. engin akyurt, unsplash

כיווץ השפתיים והרמת גבות: חוקרות הצליחו להאיץ את פעילות מעיים הכרחית וחשובה לאחר ניתוח קיסרי בעזרת תרגילים מיוחדים

31 דצמבר, 2020

ראה גם: בתקשורת, מחקר