מחקר
מחקר: לראשונה הוכח כי עטלפי פירות מנווטים בסביבתם הטבעית על ידי זיכרון מרחבי
מחקר חדש: הצטברותם של תאים 'מזדקנים' בגוף מעודדת התפתחות סרטן
עבודת המחקר, שפורסמה בכתב העת Nature Communications, חשפה כי הצטברות כרונית של תאים מזדקנים מביאה למצב קדם-סרטני ומעודדת יצירת גידולים. מוביל המחקר, פרופ' איתי בן-פורת: "המחקר מעודד אותנו לחשוב על אסטרטגיות חדשות לטיפולים שמטרתם מניעת התפתחות סרטן ממאיר ע"י סילוק של תאים 'זקנים' בגוף"
מומחים ישראלים: בחלל סגור ניתן להידבק בקורונה דרך האוויר – אוורור נכון ושהות קצרה בתוכו יצמצמו את הסיכון
צוות מולטי-דיסיפלינרי של מומחים ישראלים שיגר למשרד הבריאות מכתב פתוח, בו הודגש החשש מפני הישארות בחללים סגורים לא מאווררים, וביקשו שתינתן התייחסות רבה יותר לדרכי מניעה יעילות של הדבקה דרך האוויר, לא רק דרך רסיסים טיפתיים – זאת בהמשך למכתב שנשלח אתמול בנושא על ידי 239 מדענים לארגון הבריאות העולמי
חוקרת מהאוני' העברית מצאה מנגנון פיזיולוגי שיוכל להסביר כיצד מוטציה יחידה בחלבון יכולה לגרום לאוטיזם
הפרעות על הספקטרום האוטיסטי המייצגות כ-1% מהאוכלוסייה נובעות ממוטציות גנטיות הבאות לידי ביטוי עוד בטרם הלידה, ופוגעות ביכולתו של הילד לתפקד מבחינה חברתית. מוטציות אלה בחלבונים מסוימים משפיעות על האיזון בתהליכים רבים בגוף ובמוח ומשבשות את הפעילות העצבית באופן נרחב. מוטציה אחת בתעלת סידן, שנודעת בשם "תסמונת טימוטיG406R “, גורמת לדפוסי מחלה קשים ומרובים במיוחד בילודים, ביניהם בעיות בתפקודי הלב, עיכוב התפתחותי, אצבעות מחוברות או מחסור באצבעות בגפיים, ואף הפרעות על הקשת אוטיסטית. לעיתים היא אף גורמת למוות פתאומי בילדות המוקדמת.
ניתוח של חוקרי האוני' העברית: ללא פעולה מיידית נאלץ לחזור לסגר - תוך שבועיים, חשש למעל 100 נפטרים בשבועות הקרובים
ניתוח שבוצע על ידי צוות חוקרים ממכון רקח לפיסיקה ובית הספר לבריאות הציבור מהאוניברסיטה העברית, שעוסק בניטור מגפת הקורונה, העלה כי קצב העלייה במאושפזים נתמכים נשימתית "מיישר קו" עם קצב העלייה של הנדבקים החדשים. עלייה זו צפויה להוביל למעל ל-100 נפטרים בשבועות הקרובים. בקצב ההכפלה הנוכחי, טוענים החוקרים, בעוד כשבועיים נהיה בהתדרדרות שעלולה להוביל לכשל ביכולת העמידה של מערכת הבריאות ותחייב סגר מוחלט. על המסמך חתומים פרופ' ינון אשכנזי, פרופ' רן ניר פז, פרופ' דורון גזית,
מחקר ישראלי חדש: כיצד נוצרו החלבונים הראשונים בטבע?
ההכרה המדעית בחשיבותם של החלבונים נמשכת מעל מאה שנה, ולמרות זאת טרם התגלה כיצד הם נוצרו. מאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת "PNAS" בהובלת חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומכון ויצמן, מספק תובנות חדשות על האבולוציה של החלבונים ואף הצליחו לשחזר את יצירת החלבון הקדום ביותר
נפטר פרופ' אמריטוס זאב שטרנהל: "מופת לאדם ששילב מצוינות אקדמית עם מחויבות עמוקה לחברה ולמדינה שלנו"
פרופ' אמריטוס זאב שטרנהל במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים ומומחה בעל שם עולמי בפשיזם ולאומיות, נפטר הבוקר בגיל 85. פרופ' שטרנהל היה חתן פרס ישראל לחקר מדע המדינה לשנת ה'תשס"ח 2008 ונבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשנת 2010 וכחבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ב-2016. הוא הותיר אחריו את רעייתו זיוה, מרצה לאדריכלות, שתי בנות - טלי ויעל, ונכדים.
נשיא המדינה ביקר במעבדות המחקר של המרכז לחקר מדעי המוח ושמע על פריצות הדרך האחרונות בחקר הקורונה
בעקבות ריבוי המחקרים וריכוז המאמצים למאבק בקורונה באוניברסיטה העברית, ביקר נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין הבוקר, יום חמישי, כ"ו בסיוון, 18 ביוני, במעבדות המחקר של המרכז לחקר מדעי המוח ע"ש אדמונד ולילי ספרא. הסיור התקיים בליווי נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן וסגן הנשיא לקשרי חוץ, יוסי גל.