מחקר

דיוויד פרלמן, אספן וחוקר גלויות יוצא דופן, תרם כ-130 אלף גלויות מאוספו הפרטי למרכז לחקר הפולקלור באוניברסיטה העברית. האוסף כולל גלויות שהודפסו על ידי מעל 1,500 מו"לים - 80 אלף מהן ממוינות (החל בגלויה הראשונה שנוצרה על ידי הדואר האוסטרי בירושלים בשנת 1883 ועד גלויות שנוצרו ערב הקמת המדינה) ו 50 אלף גלויות בתפזורת שנוצרו אחרי 1948 עם הקמת מדינת ישראל ועד השנים האחרונות (מחציתן של חברת "פלפוט"). אוסף זה של גלויות ארץ הקודש הוא הגדול בעולם, מבסס את המרכז לחקר הפולקלור כמוסד מוביל בחקר הגלויה מבין המוסדות האקדמיים בעולם.

חוקרי האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה, המנטרים באופן יומי את מצב התחלואה בישראל, פרסמו היום (חמישי) דו"ח חדש, שצופה עליה משמעותית בנדבקים, בחולים במצב קשה עד בינוני ובתמותה בימים הקרובים בייחוד לאור סכנה של הדבקה בין דורית מואצת בחגים.

הכירו את ה-LincRNA, מולקולות RNA שנחשבו בעבר כרעש חסר שימוש, והתגלו לאחרונה כממלאת תפקיד מרכזי בהתפתחות האדם. במחקר חדש נפתרה חידה מרתקת הקשורה אליהן. את המחקר הוביל ד"ר יונתן צור מהאוניברסיטה העברית, מהמומחים והחוקרים המוכרים ביותר בארץ במחקר בסיסי בפוריות

המחקר מוכיח כי להבנת משטרי אקלים, כלומר שינויים נרחבים ועמוקים במזג האוויר, השפעה מכרעת על בריאות הציבור, וכי הבנת הקשר בין השניים כפי שבוצע במחקר הנוכחי עשויה לשפר משמעותית את יכולת מערכות הבריאות המקומית והעולמית להתמודד עם משברים בריאותיים עתידיים בעונות החורף הקרובות

מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי Journal of Anthropological Archaeology חושף כי זהות אתנית ומסורת מקומית עשויה להשפיע על קדרים באופן בלתי מודע, עד כדי כך שהם מייצרים "חתימות" נסתרות בכלים סטנדרטים שהם מייצרים מבלי שהרגישו בכך. המחקר, שנערך על עבודה של מאות כלים בהודו ובוצע באמצעות אנליזה חישובית חדשנית, עשוי להיות בעל השלכות מרתקות לעולמות הארכאולוגיה והתעסוקה

מחקר שביצע ד"ר יובל בנזימן מהאוני' העברית קבע כי המנהיגים עברו לטעון בהצהרותיהם לתקשורת כי את הקורונה ניתן לנצח במערכה מלחמתית, ויצרו אשליה שיש להם תוכנית מוכנה כיצד להשיג זאת. מהלך זה סייע להם לרתום את אזרחיהם למהלכים ממשלתיים מורכבים, אך גם יצרו מצג-שווא שהמנהיגים לא עמדו בו

מחקרים שפורסמו לאחרונה מצביעים על כך שככל הנראה עישון מהווה גורם סיכון לתחלואה קשה ולתמותה מנגיף הקורונה. ידוע בוודאות כי העישון הינו גורם סיכון עצמאי למחלות רקע רבות כגון מחלת ריאות כרונית, מחלת לב, סוכרת וסרטן, שכולם מעלים בפני עצמם את הסיכון לתחלואה קשה בנגיף ה-COVID-19. אלא שעד כה, זה לא גרם לשינוי של ממש בדפוסי הפעולה של חברות הטבק והעישון. 

בקצרה: מחקר שהתפרסם ב-Nature Nanotechnology בראשות פרופ' דני פורת מהאוני' העברית הדגים לראשונה הולכת זרם חשמלי משמעותי למרחק רב במולקולות של דנ"א. החוקרים הופתעו לגלות כי ההולכה החשמלית עוברת בשידרת הדנ"א, שנחשבה ערוץ הולכה לא סביר. הגילוי משמש כיום כבסיס לפיתוח גלאי שיוכל לזהות ברגישות ובמהירות סמנים לסרטן ואף את וירוס הקורונה.

מחקרים מראים שצום לסירוגין ממזון (ללא הגבלה בשתיית מים) מקנה יתרונות בריאותיים רבים כמו ירידה במשקל, שיפור לחץ דם וירידה ברמת הסוכר בדם. באנשים הסובלים מהשמנת יתר, עודף כולסטרול או סוכרת צום לסירוגין הוביל לשיפורים במדדי המחלה. במחקרים מקיפים שנעשו בעכברים, משטרי צום לסירוגין הקנו יתרונות בריאותיים מרחיקי לכת. בין היתר, עכברים סוכרתיים שצמו לסירוגין הפסיקו לחלוטין להראות סימני מחלה. בניסוי אחר, עכברים שצמו לסירוגין חיו למשך זמן רב יותר.

דו"ח חדש שפורסם ע"י צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית והדסה קובע כי מקדם ההדבקה עלה חזרה מעל ל-1, וכי בשבועיים הקרובים יש לצפות לכ-600 חולים במצב קשה מהנגיף. החשש שלהם הוא מפני אי ספיקה בבתי החולים. נתוני הדו"ח הוצג במהלך ישיבת קבינט הקורונה