חוקרים בפקולטה לחקלאות הצליחו לפתח מערכת חיישנים ביולוגיים שמסוגלת לזהות מחלות בצמחים כבר בשלבים המוקדמים. הממצאים עשויים להועיל משמעותית לשיפור הביטחון התזונתי ברחבי העולם ולמזעור נזקים בחקלאות
חוקרי האוניברסיטה העברית פיתחו כדורי תרופה מזעריים עם כיפות מתכתיות שיכולים לנוע בזרם הדם ולרפא בדיוק רב את מקום הגידול. הפיתוח החדשני מאפשר שליטה מרחוק במיקום ובקצב שחרור התרופה, ללא תופעות לוואי ומבלי לפגוע ברקמות בריאות בגוף
RNA הוא המתווך בהפיכת הוראות המוצפנות ב-DNA לחלבונים בתאים שלנו. במסגרת התהליך, חלקים ממנו מתנתקים וחוברים לאחרים כדי להרכיב שורה חדשה של מולקולות RNA – מה שמשנה מהותית את הרכבן. לעיתים, החלקים הללו נוצרים במעגלים ויוצרים RNA מעגלי. כעת, לראשונה בעולם, צוות החוקרים יתמקד בהיבטים ביולוגיים חדשים של מולקולות ה-RNA המעגליות, במטרה לחשוף מדוע לבני אדם יש מוח חזק ומורכב יותר מאשר לאורגניזמים אחרים בעלי מספר גנים דומה. באמצעות מעבדתה של פרופ' שפרלינג, מומחית בעלת שם עולמי לעיבוד RNA, החוקרים מנסים להבין את האופן שבו נוצר RNA מעגלי על ידי מכונות השחבור בתאים – ואף לנתח מתי זה מתרחש וכיצד הוא מווסת במוח.
יצירת RNA מעגליים, שקיימים בעיקר במוח, מקודמת על ידי אלמנטים גנומיים ספציפיים לבני אדם ופרימטים אחרים, הנקראים Alu. הגנום האנושי מורכב מכ-11% של אלמנטים Alu והרחבתם בפרימטים עומדת בקורלציה עם מורכבות המוח. במילים אחרות, ההשערה היא שהחלבונים החדשים, המתורגמים מאותם RNA מעגליים ספציפיים, מגבירים מהותית את המורכבות המולקולרית, מה שמשפר את תפקודי המוח. "האם RNA מעגליים מקודדים לחלבונים? האם חלבונים אלו מתפקדים? האם ניתן למצוא אותם במוח? זה מה שאנחנו מנתחים. מעולם לא הסתכלו על זה", משתף פרופ' שטאם.
לטענת פרופ' שפרלינג, "אם אכן נמצא כי יש לנו חלבונים חדשים, זה פותח שדה מחקרי חדש לחלוטין עם פונקציות חיוניות למוח האנושי". לתגלית כזו עשויות להיות השלכות רחבות, לדוגמה, על איתור של חומרים גנטיים המתואמים עם סכיזופרניה, אפילפסיה, אוטיזם או מחלה נוירולוגית. במסגרת הפרויקט התלת-שנתי, החל מהקיץ הקרוב יתקיים באוניברסיטה העברית בירושלים קורס קיץ בינלאומי שנתי מרוכז, במשך שבועיים, בביולוגיה של RNA בהנחיית פרופ' שטאם ופרופ' שפרלינג, הכוללים מעבדה והרצאות.
מאגר המידע כולל גם אלפי ביו-מרקרים חדשים שיאפשרו לזהות תמותת תאים ולאבחן בשלבים מוקדמים מגוון מחלות במערכות החשובות ביותר בגוף האדם, באמצעות בדיקת דם
Scroll down for the English version
בגאווה גדולה אנחנו מציינים את היום הבינלאומי לנשים במדע באוניברסיטה העברית. זוהי הזדמנות להוקיר את ההישגים של החוקרות המופלאות שלנו, שמובילות את האוניברסיטה לשיאים חדשים, כל אחת בתחומה.
בשנת 2022 נרצחו 24 נשים בישראל. נתון זה מייצג עלייה של 50% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
צוות חוקרים בינלאומי בשיתוף האוניברסיטה העברית חשף במחקר שפורסם בכתב העת המדעי Nature, כי מספר הנפטרים בשיא המגפה עמד על 14.8 מיליון בני אדם בכל העולם.
"מקווים שהמדינות יבחנו מחדש מקרי מוות רבים כדי למנוע את המגפה הבאה"
בחפירות שנערכו לאחרונה בעופל שמדרום להר הבית נחשפו שרידי מבנה ציבורי מפואר מימי הבית השני שחרב בשנת 70 לספירה. בתוך שכבת החורבן התגלו עשרות מטבעות יהודיים מתקופת המרד הגדול ברומאים (66 – 70 לסה"נ), רובם עשויים ברונזה. יוצא דופן ונדיר במיוחד הינו מטבע כסף בעריך של חצי שקל מהשנה השלישית למרד, שאותר בין המטבעות – אחד הבודדים מסוגו שהתגלו בחפירות אי פעם. החפירות נערכו בידי משלחת מהאוניברסיטה העברית בראשות פרופ' עוזי ליבנר מהמכון לארכיאולוגיה, בשיתוף ארמסטרונג קולג' מאוקלהומה שבארה"ב, ובסיוע החברה הממשלתית לפיתוח מזרח ירושלים, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים.
המחקר, שפורסם השבוע בכתב העת היוקרתי CELL, ניתח דנ"א מ- 33 חברי הקהילה היהודית שנקברו במאה ה- 14 בעיר ארפורט שבגרמניה. פרופ' שי כרמי מהאוניברסיטה העברית, מוביל המחקר, מצא כי:
במחקר המקיף ביותר שנעשה בנושא, נמצא כי איכות הזרע מתדרדרת עם השנים אצל גברים בכל העולם, כולל באפריקה, אמריקה הלטינית ואסיה, וכי קצב הירידה אף מתגבר במאה ה-21
"מחקר זה מהווה קריאת השכמה לחוקרים, לקובעי מדיניות, לרשויות הבריאות ולציבור ברחבי העולם ובישראל, שמחייבת התייחסות ונקיטת פעולות לתיקון המצב הקיים"
פריצת דרך עולמית של האוניברסיטאות העברית, בר אילן ותל אביב:
נחשפה העדות הקדומה ביותר לבישול של דגי ענק על ידי האדם הקדמון, לפני כ- 780,000 שנים, זוהי העדות הקדומה ביותר בעולם גם לשימוש מכוון באש לצורך בישול מזון.
שרידי דגי ענק (באורך של מעל 2 מטר) שנחשפו באתר הארכיאולוגי של גשר בנות מצביעים על כך שהאדם הקדמון שלט באש לצורך בישול מכוון והבין את התועלת התזונתית הגבוהה בבישול דגים טרם אכילתם.