600 ימים אחרי 7 באוקטובר, עצרה  האוניברסיטה העברית למשך 58 דקות את פעילותה בקריאה לשחרור 58 החטופים שעדיין נמצאים בגיהינום השבי! 
בעצרות שהתקיימו במקביל בארבעת הקמפוסים של האוניברסיטה (הר הצופים, קמפוס ספרא, עין כרם ורחובות), כל דקה הוקדשה לכל חטוף שנמצא בשבי חמאס, כבר 600 ימים.

רבים נוטים להתייחס לתקווה כשאיפה או תכונה, אלא שתקווה היא נושא מדעי לכל דבר, שמעסיק בשנים האחרונות חוקרים ואקדמאיים. כעת, התקווה זוכה למקום גם באקדמיה הישראלית. לאחרונה, במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג ופרופ׳ אלי פיקרסקי דיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית, בישר חוקר התקווה, פרופ' בן קורן על הקמת "המכון לחקר התקווה" באוניברסיטה העברית בירושלים. הנשיא הרצוג התייחס לדברים ואמר:" התקווה זורמת בדם שלנו, כעם וכאומה משחר ההיסטוריה. ברגע שאנשים יידעו שיש מטרה ויש רצון, משם תגיע התקווה"

מחקר חדש חושף דפוסים חברתיים נסתרים בממלכות העבריות הקדומות באמצעות ניתוח שמות פרטיים מכתובות ארכאולוגיות. החוקרים, מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת חיפה, יישמו שיטות סטטיסטיות מתחום האקולוגיה כדי לנתח את מגוון השמות שנמצאו, וגילו כי בממלכת ישראל היה גיוון אונומסטי (של שמות) רחב בהרבה מאשר בממלכת יהודה – ממצא שיכול להעיד על חברה פתוחה וחשופה יותר להשפעות חיצוניות.