פרס הרקטור הוענק ליונתן שריץ, סטודנט שנה ג' בחוג לפכ"מ בפקולטה למדעי החברה, שהקים משלחת סיוע התנדבותית לאוקראינה תוך שיתוף פעולה עם ארגוני סיוע הומניטרי ישראלים אחרים, אשר דאגה להעברת ציוד סיוע ומזון לאוקראינה, חילוץ בעלי חיים לפולין, הסעת אימהות ותינוקות לתחנת הרכבת, סיוע צמוד לפליטים נכים, ועוד.

פרסי דיקן הסטודנטים הוענקו לחמישה סטודנטים; איתי כץ, סטודנט שנה ג' בתואר בוגר בחוגים יחסים בין לאומיים, גאוגרפיה, סביבה וגאואינפורמטיקה, שקיבל את הפרס על התנדבותו בארגון "אקופיס מזרח-תיכון", המפגיש פעילי איכות סביבה ירדנים, פלסטינים וישראלים במטרה לפתח שיתופי פעולה בתחומי שימור הטבע, בדגש על מקורות מים באזור. ד"ר אריאל ליפשיץ, סטודנט שנה ב' בתואר מוסמך בחוגים בריאות הציבור ובתוכנית מיוחדת במדעי הטבע, המתנדב במסירות רבה מזה שנים בארגון "איחוד הצלה" בתור רופא כונן הרכוב על אופנוע טיפול נמרץ. אוהד מלכה, סטודנט שנה א' בתואר בוגר בפקולטה למשפטים ובבית הספר לעבודה סוציאלית, המתנדב בלובי למלחמה באלימות מינית, בפרויקט יזהר למזעור נזקי הסמים וגם מסייע לפליטים מאוקראינה המגיעים ארצה בשל המלחמה. רע'דה עואד, סטודנטית שנה ב' בתואר מוסמך בפקולטה למשפטים, המתנדבת במרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ופיזית בעמותת נשים נגד אלימות. עינת קרמר, סטודנטית שנה ב' במסלול דוקטורט בבית הספר לעבודה סוציאלית, המובילה בהתנדבות את אשכול "חברה, תרבות ורוח" בפורום האקלים של בית הנשיא, וכן מתנדבת בוועדת הקיימות של מזכרת בתיה, "צוות ירוק" בבית הכנסת בו היא חברה ובהובלה בהתנדבות של מיזם שהקימה הנקרא "שמיטה ישראלית" מיזם המקדם את שנת השמיטה כשנת שיא להובלת עשייה חברתית-סביבתית.

פרסי הצטיינות על תרומה יוצאת דופן בתוכניות נושאות המלגה הוענק לשלושה סטודנטים. עידן הרוש מתוכנית "חונכות מדעית", סטודנט שנה ב' בתואר שני לביוכימיה ומדעי המזון, הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה. אילן התנדב עם תלמידים בבית ספר עתיד ברחובות וסייע להם להצליח בבגרות במקצועות מדעיים בהצלחה, נתן להם אוזן קשבת וידיעה שיש מבוגר שמאמין בהם, והפך לדמות מפתח בבית הספר. דוחא עביד מתוכנית "מדברות עברית", סטודנטית שנה א' בתואר שני בתוכנית גלוקל בפקולטה למדעי החברה. דוחא היא רכזת בתוכנית והייחוד שלה מתבטא בתרומה האישית, האכפתיות והנתינה מכל הלב לסטודנטיות והמתנדבות שעובדות תחתיה. אנא אילין מתוכנית אוניברסיטה בעם, סטודנטית שנה ג' בתואר בוגר לפסיכולוגיה ומדעי הדתות הפקולטה למדעי החברה ומדעי הרוח. במסגרת התוכנית, אנא לימדה קבוצה של נשים חרדיות פסיכולוגיה, התמודדה עם העומס והדרישות של התוכנית, הייתה נוכחות חשובה לצוות שלה והשקעה אינסופית על אף האתגרים.

"הסטודנטים שלנו הם המובילים בארץ, בחזית האקדמית ובחזית המעורבות החברתית והתרומה לקהילה. אנחנו גאים בהם ובתרומתנו לקהילות השונות בירושלים, רחובות ובשאר הארץ" ציין דיקן הסטודנטים, פרופ' גיא הרפז. "היחידה למעורבות חברתית היא יחידת דגל בדיקנט והעשייה של סטודנטים במסגרת התוכניות השונות חשובה ומבורכת" סיכם בדבריו רקטור האוניברסיטה, פרופ' ברק מדינה.

חורבת תפן שליד כרמיאל, אחד האתרים המבוצרים הבולטים באזור, תוארכה על ידי חוקרים לתקופת השלטון הסלאוקי במאה השניה לפני הספירה. מחקר חדש של רועי צבר, דוקטורנט מהחוג לארכיאולוגיה והמזרח הקדום באוניברסיטה העברית, חושף כעת כי הסברה לגבי תיארון החורבה אינה נכונה, וכי המצודה הוקמה למעשה לאחר התפוררות הממלכה הסלאוקית ובשיא פריחתן של ממלכות מקומיות קטנות ברחבי דרום הלבאנט. לפי המחקר החדש, שפורסם בכתב העת BASOR, המבצר הוקם בשלהי שלטונו של המ לך החשמונאי אלכסנדר ינאי. מקומה הגיאוגרפי של המצודה מרמז כי היא נבנתה על מנת לעזור בהגנה על גבולה הצפון מערבי של ממלכת החשמונאים.

במחקרים קודמים, העריכו חוקרים שהמצודה נבנתה במאה ה-2 לפנה''ס על ידי תושבי עכו ונכבשה על ידי החשמונאים רק לאחר מכן. כעת, קובע המחקר שהמצודה הוקמה למעשה ברבע הראשון של המאה ה-1 לפנה''ס על ידי החשמונאים עצמם, כמצודת גבול אל מול העיר עכו. החוקרים חפרו בארבעה מוקדים באתר וחשפו לראשונה את רצפות המגדלים שהקיפו את המצודה ואת יסודותיהם. במהלך החפירה, נמצ או כלי חרס, זכוכית, כלי עצם, מתכות ומטבעות שתוארכו לתקופת החשמונאים וכך הוכיחו כי המצודה הוקמה בתקופה זו.

המחקר נערך כחלק מ ''פרויקט הגליל ההליניסטי'', בהנחיית פרופ' עוזי ליבנר, גם הוא מהאוניברסיטה העברית, שמטרתו לאסוף נתונים ארכיאולוגיים חדשים אודות התקופה ההלניסטית בגליל וכך להכיר טוב יותר את התרבות של תושביו, שהידיעות עליה מועטות ונתונות במחלוקת. צבר הסביר את משמעות הממצאים: "ממצאים מפתיעים אלה, מאפשרים להגדיר את התרבות החומרית שאפיינה את תושבי הגליל שהגיעו מיהודה בתקופה זו, טרם הפך הגליל לזור מיושב בצפיפות ביהודים, כפי שתואר בכתביו של יוסף בן מתתיהו. המחקר עוזר לנו להבין פרק זמן עלום בהיסטוריה של הגליל ובהיסטוריה של העם היהודי ובכך לקרב אותנו עוד צעד בדרך להבנה טובה יותר של החיים שחיו פה לפני יותר מ 2000 שנה.''

המחקר המקורי

פרסומים בתקשורת: YNET