מחקר חדש חושף דפוסים חברתיים נסתרים בממלכות העבריות הקדומות באמצעות ניתוח שמות פרטיים מכתובות ארכאולוגיות. החוקרים, מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת חיפה, יישמו שיטות סטטיסטיות מתחום האקולוגיה כדי לנתח את מגוון השמות שנמצאו, וגילו כי בממלכת ישראל היה גיוון אונומסטי (של שמות) רחב בהרבה מאשר בממלכת יהודה – ממצא שיכול להעיד על חברה פתוחה וחשופה יותר להשפעות חיצוניות.
מחקר חדש של פרופ' אריאל צ'יפמן מהמכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן באוניברסיטה העברית מציע מודל חדש להבנת ההתפתחות והאבולוציה של מבנה הגוף בבעלי חיים פרוקי-רגליים — בפרט ארגון הגוף לחטיבות גוף או טגמטה (Tagmata).
ד"ר יפיי ז'אנג, עמרי כהן, פרופ' ערן שרון ופרופ' מיכאל משה ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית, מצאו שפרח הוורד מתעצב באופן מיוחד במינו, בשונה מכל האחרים בטבע. בעולם הצומח, כמעט כל הצורות נקבעות לפי "המשפט הנהדר של גאוס", שבו הצורה משרתת את הצורך. בוורד, כך התברר במחקר שפורסם בכתב העת Science, הדברים פועלים אחרת לגמרי.
מחקר חדש בהובלת פרופ' חרמונה שורק ושני וקנין טריידל ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית, מגלה כיצד לחץ נפשי שחוות אימהות במהלך ההיריון משפיע על התינוקות ברמה המולקולרית – עם הבדלים בולטים בין בנים לבנות.
אחד מאסונות הטבע הגדולים ביותר במאה ה-21 התרחש בספטמבר 2023 בעיר דרנה השוכנת בצפון לוב. הסופה הים-תיכונית "דניאל" גרמה שם לשטפונות קטלניים, שני סכרים שהיו אמורים להגן על העיר קרסו ומעל 10,000 איש נהרגו.
מחקר חדש בהובלת פרופ' הלל אביעזר והדוקטורנטית מיה לקר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף עם חוקרים בינלאומיים, מגלה כי בניגוד לתפיסה המקובלת, אנו מזהים פחד על פי ההקשר הסביבתי בו אנו נמצאים יותר מאשר על פי הבעות הפנים של האדם החווה את הפחד. המחקר פורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences (PNAS), ומציע פרספקטיבה חדשה על הדרך בה אנו מזהים ומגיבים לפחד אצל אחרים.
לעכבישים תפקיד חשוב במערכות אקולוגיות של מערות כטורפים, אך מעט ידוע על ההתפתחות העוברית של מיני עכבישי מערות רבים. בעלי חיים השוכנים במערות מפגינים לעתים קרובות הסתגלות ייחודית לחיים בחושך מוחלט, בין היתר של עיניהם, בשינויים בפיגמנטציה וביכולת החישה.
תגלית חדשה מהחפירות במערת תנשמת שבמרכז ישראל משנה את תפיסתנו לגבי יחסי הגומלין בין בני אדם בתקופה הפליאוליתית התיכונה במזרח הקרוב. המערה, שהתגלתה כאתר עשיר בממצאים ארכאולוגיים ואנתרופולוגיים, חשפה מספר קברים של בני אנוש – הראשונים מהתקופה הפליאוליתית התיכונה שנתגלו מזה יותר מחמישים שנה.
עישון סיגריות הוא הגורמים המובילים בעולם לסרטן ריאות, אך כיצד בדיוק הוא מוביל למחלה הקשה הזאת? מחקר חדש באוניברסיטה העברית בירושלים חושף כיצד אריזת ה-DNA בגרעין התא והשינויים הכימיים בו משפיעים על הנזקים שנגרמים מעשן סיגריות, ומה משפיע על יכולת הגוף לתקן אותם. תוצאות המחקר, שהתפרסמו לאחרונה בכתב העת היוקרתי Nucleic Acid Research, עשויות לסייע בפיתוח אסטרטגיות מניעה וטיפול מותאמות אישית נגד סרטן ריאות.
צוות חוקרים, בהובלת פרופ' אלכסנדר ויינשטיין וד"ר דומיניקה בדנרקזיק מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית' באוניברסיטה העברית בירושלים, חשף תגלית מדעית מרתקת: גן הומאוטי המוכר כתורם לעיצוב הפרח (אחראי על יצירת עלי הכותרת) נמצא גם כבקר מרכזי של ייצור הריח בפרחי פטוניה (Petunia) - סוג צמח עשבוני ממשפחת הסולניים, שמוצאו בדרום אמריקה ומיניו השונים שימשו לפיתוח עשרות רבות של זני מכלוא תרבותיים בגדלים וצבעים שונים.
מחקר חדש בהובלת פרופ' גבריאל נוסבאום מהפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית בירושלים חשף כי החיידק Porphyromonas gingivalis (P. gingivalis), הגורם העיקרי למחלת הפריודונטיטיס (דלקת חניכיים חמורה), מסוגל להערים על מערכת החיסון האנושית. המחקר, שהתפרסם בכתב העת PNAS, שופך אור על האופן שבו חיידק זה מנצל את המערכת החיסונית כדי לשרוד ברקמות דלקתיות בפה, תוך הגברת הסיכון למחלות מערכתיות כמו מחלות לב וכלי דם, אלצהיימר וסרטן.
מחקר חדש שפורסם בכתב העת Nucleic Acids Research בהובלת ד"ר עידו גולדשטיין מהמכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה' סמית חושף כיצד צום חוזרני מפעיל מנגנון זיכרון תאי בכבד ומשפר את תגובתו לאירועי צום עתידיים. המחקר מגלה קשר מרתק בין צום לסירוגין ליכולת הכבד להסתגל באמצעות הפעלת גנים מוגברת וייצור של דלק הנקרא גופי קטון, ומספק תובנות חדשות על ויסות מטבולי.
