כשהתינוק מגיח לעולם, נדמה שדף בריאות הפה שלו חלק לגמרי. אבל הסיפור המרתק הזה מתחיל הרבה קודם – בסביבה המוגנת של הרחם. מחקר חדש שפורסם בכתב העת היוקרתי Nature Communications חושף כי אימהות לא רק מעניקות הגנה זמנית לצאצאיהן, אלא מבצעות "חיווט" מחדש של מערכת החיסון שלו, כזה שילווה אותו לאורך כל חייו.
האם נגיף Covid-19 עלול לגרום לסרטן הריאות? בשנים שחלפו מאז פרוץ מגפת הקורונה, מדענים מנסים להבין את השלכותיה ארוכות הטווח. כעת, מחקר בינלאומי חדש חושף אפשרות מדאיגה: חלבון הספייק של הנגיף עלול לתרום באופן פעיל להתפתחות סרטן ריאות.
במשך יותר משישה עשורים ריחפה מעל תחום מדעי המוח שאלה בסיסית: כיצד המוח מעבד את התמונה הנופלת על הרישתית של העיניים ומחלץ ממנה את המשמעות שלה? בעולם הראייתי שלנו, קווים בעלי כיוון ספציפי – קווי המתאר של דלת, ענפי העץ, קו האופק – מהווים מאפיינים מרכזיים של התמונה, והמוח רגיש אליהם במיוחד.
צוות מחקר בינלאומי בראשות ד״ר לורן דאבין, חוקר פוסט־דוקטורט במכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים בהנחיית פרופ׳ ליאור גרוסמן, ראשת המעבדה לארכאולוגיה חישובית באוניברסיטה העברית, זיהה את אוסף קישוטי החימר הקדום ביותר הידוע עד כה בדרום־מערב אסיה. הממצאים פורסמו השבוע בכתב העת Science Advances ומצביעים על כך שחימר שימש באזור זה לביטוי עצמי, וסיפר סיפור של זהות ושייכות כבר לפני כ־15 אלף שנה.
צוות מחקר בראשות פרופ' יוסי תם מביה"ס לרוקחות באוניברסיטה העברית גילה כי תרכובות מקנאביס שאינן פסיכואקטיביות (CBD ו- CBG) עשויות להפחית באופן משמעותי את הצטברות השומן בכבד ולשפר את הבריאות המטבולית. במחקר חדש שפורסם בכתב העת British Journal of Pharmacology נמצא שהתרכובות פועלות באמצעות יצירת מאגר אנרגיה חלופי בכבד ושיקום פעילותן של מערכות "ניקוי" תאיות המפרקות פסולת מזיקה.
כך חיידקים בוחרים את המטרה שלהם: נחשף מנגנון ההכוונה של מזרק חיידקי שמקורו בווירוסים
מחקר חדש של צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית מגלה כיצד חיידקים מצליחים לזהות ולהיצמד לסוגים שונים של תאים, באמצעות מערכת הזרקה זעירה שמקורה בווירוסים. החוקרים מראים כי החיידקים יכולים “לכוון מחדש” את מערכת ההזרקה שלהם שוב ושוב בטבע, פשוט על ידי החלפת חלבון הקישור בקצה המערכת — מעין “ראש מתחלף” שקובע לאיזה תא היא תיצמד ואיזה תא יקבל את המטען שהיא מזריקה.
החיפוש אחר חיים מחוץ לכדור הארץ התמקד עד היום בכוכבי לכת “דמויי־ארץ” — כאלה שנמצאים במרחק מאוד מסוים מהכוכב שלהם, שבו התנאים דומים פחות או יותר לאלו שעל פני כדור הארץ. מחקר חדש של ד״ר עמרי ונדל מהמכון לפיזיקה באוניברסיטה העברית מציע שהתפיסה הזו עשויה להיות מצומצמת מדי, וכי ייתכן שיש הרבה יותר עולמות שבהם יכולים להתקיים תנאים בסיסיים לחיים ממה שהעריכו עד כה.
שינויי מזג אוויר מהירים בזמן תקופת בצורת גורמים ליערות לשנות את האופן שבו הם נושמים: מחקר חדש של האוניברסיטה העברית חושף כי בזמן בצורת, לא רמת החום או היובש קובעת את פליטת הגזים מהצמחים - אלא השינויים המהירים בתנאים. החוקרים אומרים כי הגילוי משנה את ההבנה של הקשר בין בצורת, צמחייה וזיהום טבעי באטמוספרה.
מחקר חדש שנערך באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת חיפה מצא כי אנשים נוטים להעריך את רגשותיהם של אחרים כעוצמתיים יותר מכפי שהאחרים עצמם מדווחים. התופעה בולטת במיוחד ברגשות שליליים כמו כעס, עצב או פחד, ונמצאה עקבית בקרב זרים ואף זוגות רומנטיים. לעומת זאת, הערכת הייתר של רגשות חיוביים הייתה מתונה יותר.
מחקר נרחב שבחן נתונים של יותר משני מיליון מתבגרים, חשף קשר מובהק בין מיגרנות לבין לחץ דם גבוה - שני מצבים שנחקרו עד היום לעיתים רחוקות יחד בקרב צעירים. המחקר, שנערך על ידי פרופ' רונחית קלדרון-מרגלית וד"ר ענבל יעקביאן מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, ושפורסם בכתב העת American Hearts Association Journal, מראה כי בני נוער שאובחנו עם מיגרנות היו בסיכון גבוה פי שלושה לסבול מיתר לחץ דם לעומת בני גילם ללא מיגרנות. הממצאים מרמזים על כך שמה שנוטים לעיתים לראות כ"סתם כאבי ראש" עלול לאותת על בעיות עמוקות יותר במערכת כלי הדם.
צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף רופאה ממזרח ירושלים וחוקרים מצרפת ומיפן, זיהה מאות גנים החיוניים להתפתחות תקינה של תאי עצב במוח – וביניהם גֵּן הגורם להפרעה נוירו-התפתחותית חמורה שלא תוארה עד כה בבני אדם.
המחקר, שנערך בהובלת פרופ' שגיב שיפמן מהפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע והתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי היוקרתי Nature Neuroscience, מספק דרך חדשה לזיהוי של גנים המעורבים בהפרעות נוירו-התפתחותיות, כולל אוטיזם.
במבט ראשון, יתושים זכרים ונקבות נראים כמעט אותו דבר. אבל ההבדל הזה קריטי, שכן היתושות הן אלו שעוקצות ותורמות להתפשטותן של מחלות כגון מלריה, דנגי וזיקה. אחד האמצעים היעילים להדברת יתושים, הוא שיבוש יכולת הרבייה של יתושים באמצעות "הצפה" של השטח בזכרים עקרים. כדי להבטיח יישום בטוח של אמצעים אלה ולמנוע מטרד והפצת מחלות, חשוב מאוד למנוע שחרור של נקבות. כיום, ההפרדה בין המינים בטרם השחרור מתבססת על הבדלי גודל בפרטים הבוגרים, שיטה מכנית זו דורשת השקעה רבה, ואינה תמיד מדוייקת - עניין המגביל את יישומה של השיטה לתאי שטח קטנים.
מחקר חדש מוצא כי כ-14% מהמבוגרים המשתמשים בסיגריות אלקטרוניות - ובפרט במכשירים חד-פעמיים - לא עישנו מעולם סיגריה רגילה, והעדפת טעמים מתוקים נמצאה קשורה באופן מובהק לשימוש במכשירים חד-פעמיים. את המחקר, שפורסם בכתב העת Israel Journal of Health Policy Research, הובילה פרופ' יעל בר-זאב, מבית הספר לבריאות הציבור בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, יחד עם ד"ר בגשוא מולא, בוגר תואר שני בבריאות הציבור במסגרת תוכנית בינלאומית.
מחקר חדש בהובלת ד"ר אורנלה דקואר-קעואר, פרופ' מור נחום ופרופ' איתי ברגר מבית הספר לריבוי בעיסוק באוניברסיטה העברית, ופורסם בכתב העתNeuroImage: Clinical מצא שילדים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) מציגים דפוס פעילות מוחי שונה מזה של ילדים ללא ההפרעה - דפוס שניתן למדידה בבדיקת EEG(בדיקת רישום פעילות חשמלית של המוח).
החוקרים התמקדו במדד הנקרא פעילות א-מחזורית –סוג מסוים של "רעש" חשמלי ברקע פעילות המוח. התברר כי אצל ילדים עם ADHD המדד הזה מוגבר, מה שמרמז על יעילות עצבית נמוכה יותר.
סוכרת הריונית עלולה לגרום למגוון רחב של סיבוכים בעובר, אך עד כה לא הובן במלואו כיצד היא גורמת לכך. מחקר חדש, שפורסם בכתב העת Diabetes, חושף כי סוכרת הריונית פוגעת בתהליך בסיסי בבניית חלבונים מהחומר הגנטי, תהליך הקרוי שחבור (splicing) ובכך משנה את הדרך שבה השליה קוראת ומעבדת את ההוראות הגנטיות.