מחקר

המחקר, שבוצע בהובלת חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מספק את ההוכחה הראשונה שמוחו של התמנון מקבל מידע מהזרועות לגבי המיקום או התנועה שלהם. הוא גם מראה לראשונה כי קיימת שליטה בין המוח לזרוע בזמן אמת, כלומר תחלופת מידע חושי מהזרוע למוח במהירות גבוהה יחסית כדי לקבל החלטה לגבי המשך תנועתו

קרא עוד אודות לפענח את אחת החידות המסתוריות ביותר בטבע: האם נמצא המקור של ארס בעולם החי?

קרא עוד אודות מחקר חדש במכון לקרימינולוגיה: ירידה משמעותית במעמד המשטרה בקרב הציבור בסגר השני

מחקר חדש הכולל שיתוף פעולה בין צוות החוקרים פרופ' סיגל קפלן מהאוני' העברית, ד"ר דורון גרינברג מאוניברסיטת אריאל בשומרון, ד"ר איציק ספיר מכללת אפקה וד"ר ענת צ'צ'יק מאוניברסיטת בר-אילן בדק השפעות של תפיסות סיכון, פחד מהדבקה ואמון הציבור ברשויות על הפחתת השימוש בתחבורה ציבורית (תחב"צ), לצורך נסיעה לעבודה בתקופת הקורונה. המחקר נערך לאחרונה באמצעות סקר שבוצע על מדגם של 850 נוסעים בתחב"צ שהשתמשו בה באופן תדיר לפני משבר הקורונה, זאת בעזרת חברת פאנל4אול, והוא צפוי להתפרסם בקרוב בכתב עת מדעי.   קרא עוד אודות מחקר חדש: 70% חוששים להידבק בקורונה במהלך הנסיעה בתחב"צ, 50% חוששים להידבק בזמן ההמתנה בתחנה

מחקר חדש שפורסם בכתב העת המפורסם nature על ידי המיקרוביולוג ד"ר עמרי פינקל, חוקר צעיר שהחל לאחרונה את פעילותו במכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, חושף את הייחודיות של המיקרוביום הצמחי ודרכי פעולתו של חיידק אחד שפועל בתוכו ועשוי לשנות את בריאותו הכללית של הצמח

קרא עוד אודות צוות הניקיון של המיקרוביום: איך חיידק אחד מגן על הצמח בפעילות מטבולית פשוטה

קרא עוד אודות גישה חדשה נגד סרטן השד: לנסות לחיות בשלום עם 'האויב' בגוף האדם

קרא עוד אודות מחקר חדש: אנשים המתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז – יתאוששו מהר יותר מקורונה

השאלה האם ניתן לזהות את עקבות המידה המקראית "טפח" בממצאים ארכיאולוגיים, מוצאת פתרון אפשרי ממקום בלתי צפוי. שלוש קבוצות קנקני אגירה ומסחר שיוצרו במקומות שונים בא"י במאות ה-10 עד ה-7 לפנה"ס נחקרו, ונמצא כי הפרמטר המשותף היחידי בדיוק רב לשלושתן, הוא קוטר פתחי הקנקנים, ואורכו בטווח ההערכות השונות שניתנו בעבר למידת הטפח * הבדיקה אף תומכת בהשערה שייצור הכלים בתקופה הנידונה הופקד בידי קדרים גברים בלבד קרא עוד אודות חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מכון ויצמן ורשות העתיקות מצאו את עקבותיה של המידה "טפח" בממצאים ארכיאולוגיים

חוקרים מהאוניברסיטה העברית שפיתחו שיטה לאיתור מרחוק של מוקשים החבויים בקרקע על-ידי חיידקי E. coli מהונדסים, ביצעו מחקר המשך, והצליחו לשפר משמעותית את התגלית שלהם. שתי מוטציות של החיידקים זיהו את המוקשים בצורה טובה יותר וגרמו לפליטת אור בצורה הניתנת לזיהוי גם בעין אדם, ללא צורך במכשור. המחקר החדש פורסם בכתב העת New Biotechnology

  קרא עוד אודות מחקר: מוטציות בחיידקי E. coli יסייעו לאתר בקלות רבה יותר מוקשים באדמה

קרא עוד אודות כנימת עש הטבק, מהחרקים המזיקים ביותר בחקלאות העולמית, הורסת יבולים שלמים באפריקה, אסיה וגם בישראל – האם נמצא המנגנון שיאפשר לעצור אותה?

צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב הסיק כי לירידה בעומסים בבתי החולים בישראל בשבועות הסגר הראשון השפעה מכרעת על הירידה בכמות התמותה הכללית באותה תקופה, וחושף את חשיבותם של אשפוזי בית כחלופה לאשפוז בבתי חולים, ואת הצורך בחיזוק שירותי הרפואה הקהילתית קרא עוד אודות מחקר: סגר הקורונה הראשון הפחית את כמות המתים הכללית בישראל (לא בטוח שזה מה שיקרה בסגר השני)

דיוויד פרלמן, אספן וחוקר גלויות יוצא דופן, תרם כ-130 אלף גלויות מאוספו הפרטי למרכז לחקר הפולקלור באוניברסיטה העברית. האוסף כולל גלויות שהודפסו על ידי מעל 1,500 מו"לים - 80 אלף מהן ממוינות (החל בגלויה הראשונה שנוצרה על ידי הדואר האוסטרי בירושלים בשנת 1883 ועד גלויות שנוצרו ערב הקמת המדינה) ו 50 אלף גלויות בתפזורת שנוצרו אחרי 1948 עם הקמת מדינת ישראל ועד השנים האחרונות (מחציתן של חברת "פלפוט"). אוסף זה של גלויות ארץ הקודש הוא הגדול בעולם, מבסס את המרכז לחקר הפולקלור כמוסד מוביל בחקר הגלויה מבין המוסדות האקדמיים בעולם. קרא עוד אודות קיבוץ גלויות: אספן גלויות בריטי תרם את אוסף הגלויות ההיסטוריות הגדול בעולם, מעל 130 אלף גלויות, למרכז לחקר הפולקלור באוניברסיטה העברית

קרא עוד אודות מחקר: התחסנתם לאחרונה נגד שחפת? כנראה שיש לכם סיכוי טוב יותר להתמודד עם נגיף הקורונה

קרא עוד אודות פוצחה תעלומת המוות ההמוני של דגי שונית האלמוגים באילת בקיץ 2017