פריצת דרך אפשרית בטיפול בשפעת: מדענים מהאוניברסיטה העברית חשפו שילוב תרופתי חדש המציג תוצאות טובות יותר בהרבה מטאמיפלו – התרופה הנפוצה ביותר כיום נגד שפעת – ואף מצליח להתמודד עם הזנים הקטלניים ביותר של הנגיף, כול שפעת העופות ושפעת החזירים.
מה מפתיע בצמד התרופות הזה? אחת מהן היא תאוברומין – תרכובת המצויה בשוקולד.
אחת מההשלכות ההרסניות של שינויי האקלים היא הפגיעה בביטחון המזון העולמי. כעת, הודות לשימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, הצליחו חוקרים מהאוניברסיטה העברית לזהות זנים של חיטה, שנפגעים פחות בתנאי יובש קשים. הממצאים עשויים לעזור לחקלאים לעמוד בקצב הביקוש הגובר למזון, ולחזק בכך את ביטחון המזון בעידן משתנה.
גמילה מקוקאין נחשבת לאחד האתגרים הקשים והכואבים ביותר ברפואת ההתמכרויות. גם לאחר תקופות ארוכות של הימנעות, רבים מהנגמלים מוצאים את עצמם חוזרים לשימוש, לאו דווקא מתוך כמיהה לעונג, אלא כדי להפסיק את הסבל. מאחורי הכמיהה הזו עומדים תהליכים מוחיים עמוקים, שעד כה לא הובנו במלואם.
מחקר חדש שנערך באוניברסיטה העברית שהתפרסם Science Advances, שופך אור על אחת התעלומות המרכזיות של עולם ההתמכרות - ומזהה רשת עצבית ייחודית במוח, הפועלת במצב של "אנטי-תגמול", והופכת לפעילה במיוחד במהלך תסמיני הגמילה. פעילות זו, כך מתברר, מגבירה תחושות מצוקה ודוחפת את המשתמשים בחזרה לסם.
מנשרים מורעלים ועד צבאים שניצודו – זירות פשע כנגד חיות בר אינן נראות כמו בסדרות טלוויזיה. אך בזכות עבודתה של פרופ' גילה כחילה בר-גל מבית הספר לרפואה וטרינרית ע"ש קורט באוניברסיטה העברית, הסיכויים לאתר עבריינים סביבתיים השתפרו משמעותית. מחקר חדש מציג את הדרך למאבק בפשעים סביבתיים מורכבים הכוללים מינים שונים של בעלי חיים, אשר עושה שימוש בכלים גנטיים מתקדמים ובמאגרי DNA מקומיים. עבודת הזיהוי וההבחנה מסייעת להביא לדין עבריינים אשר פוגעים בחיות הבר.
צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית הצליח למדוד לראשונה תופעה פיזיקלית שנחשבה לבלתי ניתנת לזיהוי – אפקט הול האופטי – וזאת באמצעות אור בלבד. מדובר בגילוי מרגש שסוגר מעגל מדעי שנפתח לפני כמעט 150 שנה, כשאדווין הול, מגלה אפקט הול, ניסה לשווא לבצע מדידה דומה באמצעים אופטיים.
ניאנדרטלים חיו במערות סמוכות, במרחק כ70 ק"מ, בסובב הים תיכוני, במערות עמוד וכבארה, בין 50 ל-60 אלף שנה, במהלך עונות החורף. הם השתמשו בכלים דומים שנעשו בשיטות סיתות דומות וצדו מגוון דומה של בעלי-חיים -בעיקר צבאים ויחמורים. עם זאת ישנם כמה הבדלים - נראה כי הניאנדרטלים שחיו בכבארה צדו יותר חיות גדולות מאלה שבעמוד, ונראה שהם גם נשאו הביתה יותר חלקים מהחיות הגדולות, פרות הבר והקרנפים. בשתי המערות יש עדויות לישוב אינטנסיבי לאורך זמן, המתבטא בצפיפויות של כלי האבן ושל עצמות החיות הניצודות, ריבוי מדורות, קבורות אנושיות וחלוקה מרחבית של הפעילויות השונות.
מחקר חדש מגלה שאנשים מעריכים יותר תגובות אמפתיות כאשר הם מאמינים שמקורן באדם – גם כשהתגובה עצמה נוצרה בפועל על ידי בינה מלאכותית. תשעה ניסויים שנערכו בקרב יותר מ־6,000 משתתפים מגלים כי תגובות שיוחסו לבני אדם נתפסות כאמפתיות יותר, עוזרות יותר, מרגשות יותר, ואכפתיות יותר מאשר תגובות זהות שיוחסו לבינה מלאכותית. את המחקר הובילה פרופ' ענת פרי מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, בשיתוף הדוקטורנט מתן רובין, ולקחו בו חלק חוקרים מאוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת טקסס.
במרחבי הערבות הרוחשות של צפון-מזרח מונגוליה, חשפו ארכיאולוגים חלון נדיר לחיי היומיום בגבול אימפריית ליאו (Liao) בימי הביניים. חפירות באתר בו שכן מוצב צבאי מבודד גילו אלפי עצמות של בעלי חיים המהווים עדות לפעולות של רעיית צאן, ציד, דיג ולסביבה קשה, ומציעות מבט קרוב על הישרדות באותן שנים רחוק מהמרכזים האימפריאליים המתועדים בספרי ההיסטוריה. הממצאים מערערים את התיאורים המסורתיים בכך שהם מאירים את חיי החיילים והאזרחים שחיו לא בארמונות, אלא לאורך החומה הארוכה והבודדה של האימפריה.
מחקר פורץ דרך שנערך באוניברסיטה העברית ופורסם בכתב העת PNAS חושף לראשונה מנגנון פריפרי שלא היה ידוע קודם לכן, שבאמצעותו משכך הכאבים פאראצטמול המוכר בין הייתר בשמות המסחריים אקמול ודקסמול מפחית כאב.
מחקר חדש שנערך באוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה מגלה ירידה משמעותית באיכות השינה של האוכלוסייה האזרחית בישראל מאז מתקפת הטרור של חמאס בשבעה באוקטובר 2023 ופרוץ מלחמת חרבות ברזל.
המחקר, שכותרתו “Tired of War: Changes in the Sleep of the Israeli Civilian Population in the Wake of the Israel-Hamas War” פורסם בכתב העת International Journal of Clinical and Health Psychology והוא מהראשונים לתעד את ההשפעות הרחבות של לחימה על בריאות השינה של אזרחים.