מחקר

מחקר חדש שפורסם במגזין המדעי היוקרתי Nature Science Report מציע, כי חלילים זעירים העשויים מעצמות כנף של עופות מים, שימשו להפקת צלילים המחקים קולות עופות דורסים.

במסגרת הביאנלה הבינלאומי לעיצוב, קבוצת מחקר משותפת לאוניברסיטה העברית ולטכניון, המשלבת בין תחומי המדעים המדויקים ומדעי הרוח והאמנות, מציגה את החומרים החדשניים שפיתחה, המתבססים על רתימת תהליכים טבעיים למען ייצור תעשייתי ירוק וטבעי יותר ולטובת האנושות

תצפיות באמצעות טלסקופ החלל ג׳יימס ווב מגלות כמות כוכבים גדולה בגלקסיות כבר בתקופות המוקדמות של היקום בניגוד לתיאוריה המקובלת. כעת, צוות אסטרופיזיקאים מהאוניברסיטה העברית מציע פתרון פשוט לתעלומה

ד"ר הייתם עמל, אחד החוקרים המבטיחים ביותר בישראל בחקר האוטיזם, הוא הראשון בעולם שמצליח לפצח מנגנון חדש ולהוכיח קיומו של קשר מובהק בין רמות גבוהות של תחמוצת החנקן במוח לבין הפרעת האוטיזם. הגילוי החלוצי יאפשר גילוי ופיתוח תרופות חדשות לטיפול בתופעות של הספקטרום האוטיסטי 

בחפירות ארכיאולוגיות באתיופיה, גילו חוקרי האוניברסיטה העברית את המאובן הראשון של הזאב האתיופי שתוארך לכ-1.5 מיליוני שנים. הממצא הייחודי מספק תובנות להבנת עמידותו של המין בשינויים סביבתיים שחלו בזמן קיומו באתיופיה ומדגיש את הדחיפות של הצורך במדיניות שימור של סביבתו האקולוגית לאור שינויי האקלים בעתיד הקרוב והיותו בסכנת הכחדה

פרופסור חרמונה שורק, אחת מהחוקרות המובילות בעולם של ביטוי גנים במוח, הצליחה למצוא  בשיתוף עמיתיה למחקר מנגנון מולקולרי המתרחש במוחן של חולות אלצהיימר, שאינו קורה בגברים ואשר מסביר את האצת ההידרדרות הקוגניטיבית אצל חולות במחלת אלצהיימר. ידוע מזה זמן רב כי בנשים מדדי הדמנציה עולים מהר ובעוצמה רבה יותר מאשר בגברים, אך הגורמים לכך נותרו עלומים. הגילוי הינו צעד חיוני בדרך למציאת תרופה המותאמת לנשים החולות בה

מומחים בינלאומיים, בשיתוף האוניברסיטה העברית, יצרו לאחרונה מאגר נתונים ראשון מסוגו הכולל יותר ממיליארד חפצים מתולדות ההיסטוריה של הטבע. הממצאים, , יסייעו להתמודד עם אתגרים גלובליים בנושאי משבר מגוון המינים והאקלים. מחקר מבוסס אוספים יהווה בסיס   לפעילות לשמירת מינים בסכנת הכחדה ומערכות אקולוגיות.

חוקרי האוניברסיטה העברית גילו את המנגנון המולקולרי המאפשר לסרטן הלבלב לשלוח גרורת ולהפוך לקטלני. הגילוי מציע לראשונה דרכי טיפול חדשות

סרטן הלבלב נחשב לקטלני ביותר מכל סוגי הסרטן, ואחוזים בודדים מהחולים שורדים יותר משנים בודדות עם המחלה. כיום, אין כיום שום טיפול יעיל כנגד סרטן הלבלב שמתגלה בדרך כלל בשלב הגרורתי שלו. למרות שבעשור האחרון התגלו מספר שינויים גנטיים (מוטציות) שתורמים להתפתחות סרטן הלבלב, עד היום לא נמצאו שום שינויים גנטיים שהופכים את הגידול לפולשני וגרורתי – השלב הקטלני של הסרטן.

מחקר חדש מצביע על עלייה עתידית מדאיגה בגלי חום קיצוניים, אשר עלולים להגביר את התמותה פי עשרה. "גל חום אחד צפוי לגרום לתמותה עודפת השווה למספר ההרוגים בתאונות הדרכים בשנה"

פרס הסטרין של האגודה הישראלית לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית לשנת 2023 הוענק לד"ר עידו גולדשטיין, מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, בזכות מחקרו בתחום הביולוגיה של הצום. במהלך צום, הכבד אחראי על ייצור סוכר לאברי הגוף והגוף מאותת לכבד להתחיל לייצר סוכר בעזרת הורמונים. במחקרו החדשני של ד"ר גולדשטיין נמצא כי שני ההורמונים המרכזיים האחראיים על התמודדות עם צום משתפים פעולה בדרך ייחודית ויחדיו הם מאיצים ביטוי גנים. ביטוי מואץ זה מאפשר אספקה מוגברת של חומצות אמינו המשמשים לייצור סוכר בכבד וכך מגבירים ייצור סוכר, מה שמאפשר התמודדות מיטבית עם צום. 

חוקרים בפקולטה לחקלאות הצליחו לפתח מערכת חיישנים ביולוגיים שמסוגלת לזהות מחלות בצמחים כבר בשלבים המוקדמים. הממצאים עשויים להועיל משמעותית לשיפור הביטחון התזונתי ברחבי העולם ולמזעור נזקים בחקלאות

חוקרי האוניברסיטה העברית פיתחו כדורי תרופה מזעריים עם כיפות מתכתיות שיכולים לנוע בזרם הדם ולרפא בדיוק רב את מקום הגידול. הפיתוח החדשני מאפשר שליטה מרחוק במיקום ובקצב שחרור התרופה, ללא תופעות לוואי ומבלי לפגוע ברקמות בריאות בגוף

חוקרי האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת קנטקי מאמינים שסוג חלבונים ספציפי, שטרם נחקר בעבר, מגביר מהותית את המורכבות המולקולרית במוח ומשפר את תפקודו. "לתגלית כזו עשויות להיות השלכות על חקר מחלות נוירולוגיות כמו סכיזופרניה, אפילפסיה ואוטיזם"