מחקר
הקרב על הקול הלטיני: הגירה ופוליטיקה בארה"ב
ד"ר קלאודיה קדר, ראשת החוג ללימודי ספרד, פורטוגל ואמריקה הלטינית, מסבירה במאמר ל"הארץ" כיצד המאבק על הקול הלטיני הופך את סוגיית ההגירה למרכזית בבחירות בארה"ב. פרופ' קדר מנתחת את האסטרטגיות של שתי המפלגות ואת הגורמים המשפיעים על החלטות הבוחרים הלטיניים
להמשך קריאה - הרפובליקאים משתמשים בהגירה כנשק נגד קמלה האריס. הבוחרים הלטינים אולי יכריעו את הכף דווקא לטובתה - בעולם (haaretz.co.il)
הגורמים המשפיעים על קבלת החלטות בקרב חקלאים
מחקר חדש שנערך על ידי הדוקטורנטית מיכל מורגנשטרן, בהנחיית פרופ' אייל קלמנט מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, חושף כי קבלת החלטות בנוגע לחיסונים ברפתות מושפעת בעיקר מגורמים אנושיים בסביבת הרפתן, כגון וטרינרים, קולגות ותושבי המושב או הקיבוץ. ממצא מעניין במיוחד הוא העובדה שקיים פער משמעותי בין המלצת הוטרינר והבנת הרפתן את ההמלצה. החוקרים מסיקים כי יש להשקיע יותר בחיזוק התקשורת בין וטרינרים ללקוחותיהם כדי שהמסרים הנכונים יועברו כיאות.
זיהוי רעלנים חדשים באמצעות למידת מכונה
מחקר חדש שנערך על ידי ד"ר אסף לוי, אלכס דנוב וענבל פולין, בשיתוף ד"ר פיליפוס פפתאנוס מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ופרופ' תומי קפלן מביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב, חושף תובנות חדשות על מערכת נשק חיידקית הפועלת כמזרק מיקרוסקופי. החוקרים פיתחו כלי למידת מכונה חדשני המשלב נתונים גנטיים וביוכימיים המזהה רעלנים. ממצאי המחקר עשויים להוביל ליישומים חדשים ברפואה, חקלאות וביוטכנולוגיה, כולל פיתוח אנטיביוטיקה חדשה
בעלי חיים מקודדים מחבואי מזון
מחקר חדש שנערך על ידי ד"ר אורן פורקוש ושרון מרדכי מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה והחוג למדעי הקוגניציה והמוח מציע מנגנון חדש להסבר התנהגות החבאת מזון אצל בעלי חיים. במקום להסתמך על זיכרון, בעלי חיים משתמשים במנגנון עצבי הדומה לפונקציות גיבוב במחשבים, המאפשר אחסון ואחזור יעילים של מיקומי מחבואי מזון. המחקר מציע הסבר יעיל יותר לאופן שבו בעלי חיים יכולים לנהל אלפי מחבואי מזון ללא עומס יתר על מערכות הזיכרון שלהם
התנהגות חריגה של מולקולות CO₂ בקרינה חזקה
מחקר חדש שנערך על ידי צוות בינלאומי בהובלת פרופ' דניאל שטרסר ופרופ' רועי בר מהמכון לכימיה מצא כי זוגות של מולקולות פחמן דו-חמצני מתנהגות באופן מפתיע כאשר הן נחשפות לקרינה חזקה. החוקרים גילו שהמולקולות עוברות שינוי מבני לא סימטרי, בניגוד לתחזיות המקובלות. תגלית זו עשויה לשפוך אור חדש על תהליכים כימיים באטמוספירה ובחלל החיצון
שינוי פני ההשכלה הגבוהה לסטודנטים מקבוצות מיעוט
מחקר חדש בהובלת הדוקטורנטית כנרת אנדוולט, בהנחיית ד"ר רוני פורת מהמחלקה למדע המדינה והמחלקה ליחסים בינלאומיים ופרופ' ערן הלפרין מהמחלקה לפסיכולוגיה חושף גישה חדשנית לגישור על פערי הישגים בקרב סטודנטים מקבוצות מיעוט בהשכלה הגבוהה. המחקר מדגיש את הצורך בחיזוק תחושת השייכות, ומציע התערבות פסיכולוגית לטפח הכללה והצלחה
להמשך קריאה – https://phys.org/news/2024-07-higher-minority-students-minor-adjustments.html
אנרגיה סולארית בחממות: רווח לחקלאות ולסביבה
פרופ' עדו קן, ד״ר אביב שטרן, הדוקטורנט יהודה סלייטר ופרופ׳ עליזה פליישר מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, חושפים במחקר חדשני את הפוטנציאל הטמון בשילוב אנרגיה סולארית וחקלאות. מטרת המחקר- לתת הערכה כלכלית כיצד התקנת מערכות אגרו-וולטאיות על גבי חממות ובתי רשת תשפיע על אספקת מזון וטקסטיל (כותנה)
להמשך קריאה - https://www.ynet.co.il/environment-science/article/b1dshmltr
אי שוויון מגדרי בטיפול בכאב
מחקר חדש בהובלת הדוקטורנטית מיקה גוזיקביץ' ופרופ' שהם חשן-הלל מבית הספר למינהל עסקים ומרכז פדרמן לחקר הרציונליות, ד"ר אלכס גיללס-הלל מהפקולטה לרפואה והמרכז הרפואי הדסה וד"ר תום גורדון-הקר מאוניברסיטת בן-גוריון, חושף תופעה מדאיגה של אי שוויון בטיפול בכאב בין נשים לגברים, המיוחסת לתפיסות סטריאוטיפיות. המחקר נערך בישראל ובארה"ב
להמשך קריאה – https://www.ynet.co.il/health/article/b1q0cfk5r
תזונה מאוזנת קריטית לבריאות דבורי הדבש
מחקר חדש שנערך על ידי פרופ' שרוני שפיר, דני מינהן ומאיה גורן מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה מצא כי תזונה לא מאוזנת, בעיקר חסרת בחומצות שומן מסוג אומגה 3, פוגעת ביכולתן של הדבורים לטפל בצאצאיהן. המחקר מדגיש את חשיבות השמירה על מגוון מקורות מזון לדבורים, לצד המאמצים להגנה על מאביקים מפני גורמי סיכון אחרים כגון חומרי הדברה ושינויי אקלים
להמשך קריאה - https://www.ynet.co.il/environment-science/article/b11x511cfa
פרס CAV
ברכות לפרופ' גיא כץ מביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב, על זכייתו בפרס CAV היוקרתי. הפרס הוענק לכץ עבור מחקרו בתחום אימות רשתות עצביות. פרסי CAV מוענקים מדי שנה בכנס בינלאומי לחוקרים מצטיינים בתחום האימות בעזרת מחשב (Computer-Aided Verification)
עמידות לאנטיביוטיקה באמצעות קוקטיילים של פפטידים
מחקר חדש בהובלת פרופ' צבי חיוקה מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה מציע פתרון מבטיח לבעיית העמידות לאנטיביוטיקה. החוקרים גילו כי תערובות אקראיות של פפטידים אנטימיקרוביאליים מפחיתות משמעותית את הסיכון להתפתחות עמידות בחיידקים, בהשוואה לפפטידים בודדים. הממצאים מדגימים את הפוטנציאל של גישה זו במאבק בחיידקים עמידים, תוך שמירה על יעילות הטיפול
להרחבה - https://medicalxpress.com/news/2024-07-peptide-cocktails-combating-antibiotic-resistance.html
גילוי מפתיע: צמחים וחיידקים מחליפים גנים
מחקר חדש בהובלת ד"ר אסף לוי מהמכון למדעי החיים חשף העברת גנים נרחבת בין צמחים לחיידקים. צוות המחקר זיהה 75 גנים שהועברו בין הצמח ארבידופסיס לחיידקים, המשפיעים על תהליכים חיוניים כמו חילוף חומרים וייצור הורמונים, והדגימו כי גן חיידקי יכול לתקן פגמי גדילה בצמח, מה שמצביע על הפוטנציאל ליישומים ביוטכנולוגיים בחקלאות
להרחבה - https://phys.org/news/2024-07-boosting-health-role-gene-exchange.html
מענק מחקר מקרןChan Zukerberg Initiative
ברכות לפרופ' גיא רון ממכון רקח לפיסיקה, על זכייתו במענק המחקר מקרןChan Zukerberg Initiative, בזכות מחקרו העוסק בפיתוח כלי בינה מלאכותית מתקדמים לניתוח נתונים של חלבונים ברקמות סרטניות. מחקרו של פרופ' רון, אשר נערך יחד עם ד״ר אפרת שמע ממכון וייצמן למדע וד״ר מריאנה רפסומניקי מאוניברסיטת לוזאן, יאפשר לשלב ולנתח מידע ממחקרים שונים על סרטן
האם אנשים נעשים דומים לשמם עם השנים?
מחקר חדש שנערך על ידי פרופ' רות מאיו מהמחלקה לפסיכולוגיה, בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת רייכמן, מצא כי פניהם של בני האדם מתעצבים בהתאם למטען שמותיהם. בניסוי שערכו החוקרים התברר שאנשים יודעים להתאים שם לתמונת פנים של אדם לא מוכר, אולם רק כשמדובר בתמונות של מבוגרים. עוד מסתבר שהפנים שלנו משתנים לאורך זמן בצורה שתואמת סטריאוטיפים חברתיים