מחקר

Fear

פרס הסטרין היוקרתי הוענק לד"ר עידו גולדשטיין מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה

5 מרץ, 2023

פרס הסטרין של האגודה הישראלית לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית לשנת 2023 הוענק לד"ר עידו גולדשטיין, מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, בזכות מחקרו בתחום הביולוגיה של הצום. במהלך צום, הכבד אחראי על ייצור סוכר לאברי הגוף והגוף מאותת לכבד להתחיל לייצר סוכר בעזרת הורמונים. במחקרו החדשני של ד"ר גולדשטיין נמצא כי שני ההורמונים המרכזיים האחראיים על התמודדות עם צום משתפים פעולה בדרך ייחודית ויחדיו הם מאיצים ביטוי גנים. ביטוי מואץ זה מאפשר אספקה מוגברת של חומצות אמינו המשמשים לייצור סוכר בכבד וכך מגבירים ייצור סוכר, מה שמאפשר התמודדות מיטבית עם צום. 

מחקר
סגל
shutterstock_1094101268.jpg

חיישן מולקולרי מבוסס חלבון יתריע מפני מחלות בצמחים

26 פברואר, 2023

חוקרים בפקולטה לחקלאות הצליחו לפתח מערכת חיישנים ביולוגיים שמסוגלת לזהות מחלות בצמחים כבר בשלבים המוקדמים. הממצאים עשויים להועיל משמעותית לשיפור הביטחון התזונתי ברחבי העולם ולמזעור נזקים בחקלאות

מחקר
סגל
shutterstock_651485668_1.jpg

'כיפת ברזל' רפואית: שיטה חדשה תאפשר להכווין תרופות ישירות לגידול הסרטני

14 פברואר, 2023

חוקרי האוניברסיטה העברית פיתחו כדורי תרופה מזעריים עם כיפות מתכתיות שיכולים לנוע בזרם הדם ולרפא בדיוק רב את מקום הגידול. הפיתוח החדשני מאפשר שליטה מרחוק במיקום ובקצב שחרור התרופה, ללא תופעות לוואי ומבלי לפגוע ברקמות בריאות בגוף

בתקשורת
מחקר
Ousa Chea, unsplash

מענק של כמיליון דולר לצוות חוקרים שינסה לגלות מדוע המוח האנושי חזק יותר מאורגניזמים אחרים

7 פברואר, 2023

חוקרי האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת קנטקי מאמינים שסוג חלבונים ספציפי, שטרם נחקר בעבר, מגביר מהותית את המורכבות המולקולרית במוח ומשפר את תפקודו. "לתגלית כזו עשויות להיות השלכות על חקר מחלות נוירולוגיות כמו סכיזופרניה, אפילפסיה ואוטיזם"

קרא עוד
המוח האנושי הוא כנראה האיבר המורכב ביותר בגוף האדם, שרוב דרכי פעילותו עדיין נסתרות ובלתי נתפסות. אף שרב הנסתר על הגלוי, עולם המדע מנסה בשנים האחרונות לפצח עוד ועוד פרטים על נבכי המכונה המרתקת הזו. כעת, צוות החוקרים בהובלת פרופ' רות שפרלינג מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית יחד עם פרופ' סטפן שטאם מביה"ס לרפואה בלקסינגטון שבקנטקי, מציע כי סוג חדש של חלבונים, המתורגם ממולקולות RNA מעגלי, הוא שמגביר מהותית את המורכבות המולקולרית במוח האנושי ואף משפר את תפקודו ביחס לאורגניזמים אחרים בעלי מספר גנים דומה. לאחרונה, הצעת המחקר זכתה במענק משותף בגובה של כמיליון דולר מהקרן הלאומית האמריקאית למדע (NSF) והקרן הדו-לאומית למדע של ארצות הברית-ישראל (BSF).

RNA הוא המתווך בהפיכת הוראות המוצפנות ב-DNA לחלבונים בתאים שלנו. במסגרת התהליך, חלקים ממנו מתנתקים וחוברים לאחרים כדי להרכיב שורה חדשה של מולקולות RNA – מה שמשנה מהותית את הרכבן. לעיתים, החלקים הללו נוצרים במעגלים ויוצרים RNA מעגלי. כעת, לראשונה בעולם, צוות החוקרים יתמקד בהיבטים ביולוגיים חדשים של מולקולות ה-RNA המעגליות, במטרה לחשוף מדוע לבני אדם יש מוח חזק ומורכב יותר מאשר לאורגניזמים אחרים בעלי מספר גנים דומה. באמצעות מעבדתה של פרופ' שפרלינג, מומחית בעלת שם עולמי לעיבוד RNA, החוקרים מנסים להבין את האופן שבו נוצר RNA מעגלי על ידי מכונות השחבור בתאים – ואף לנתח מתי זה מתרחש וכיצד הוא מווסת במוח.

יצירת RNA מעגליים, שקיימים בעיקר במוח, מקודמת על ידי אלמנטים גנומיים ספציפיים לבני אדם ופרימטים אחרים, הנקראים Alu. הגנום האנושי מורכב מכ-11% של אלמנטים Alu והרחבתם בפרימטים עומדת בקורלציה עם מורכבות המוח. במילים אחרות, ההשערה היא שהחלבונים החדשים, המתורגמים מאותם RNA מעגליים ספציפיים, מגבירים מהותית את המורכבות המולקולרית, מה שמשפר את תפקודי המוח. "האם RNA מעגליים מקודדים לחלבונים? האם חלבונים אלו מתפקדים? האם ניתן למצוא אותם במוח? זה מה שאנחנו מנתחים. מעולם לא הסתכלו על זה", משתף פרופ' שטאם.

לטענת פרופ' שפרלינג, "אם אכן נמצא כי יש לנו חלבונים חדשים, זה פותח שדה מחקרי חדש לחלוטין עם פונקציות חיוניות למוח האנושי". לתגלית כזו עשויות להיות השלכות רחבות, לדוגמה, על איתור של חומרים גנטיים המתואמים עם סכיזופרניה, אפילפסיה, אוטיזם או מחלה נוירולוגית. במסגרת הפרויקט התלת-שנתי, החל מהקיץ הקרוב יתקיים באוניברסיטה העברית בירושלים קורס קיץ בינלאומי שנתי מרוכז, במשך שבועיים, בביולוגיה של RNA בהנחיית פרופ' שטאם ופרופ' שפרלינג, הכוללים מעבדה והרצאות.

פרסום אודות המענק באתר אוניברסיטת קנטקי

קראו פחות
בינלאומיות
מחקר
סגל
חוקרות מצטיינות שורה 2/23

החוקרות המצטיינות לשנת תשפ"ג

12 פברואר, 2023

Scroll down for the English version

בגאווה גדולה אנחנו מציינים את היום הבינלאומי לנשים במדע באוניברסיטה העברית. זוהי הזדמנות להוקיר את ההישגים של החוקרות המופלאות שלנו, שמובילות את האוניברסיטה לשיאים חדשים, כל אחת בתחומה.

מחקר
סגל
covidmufid-majnun-oi20ehignd4-unsplash.jpg

מחקר חדש חושף כי שיעור התמותה העולמי מקורונה גדול פי 3 ממה שדווח באופן רשמי

15 דצמבר, 2022

צוות חוקרים בינלאומי בשיתוף האוניברסיטה העברית חשף במחקר שפורסם בכתב העת המדעי Nature, כי מספר הנפטרים בשיא המגפה עמד על 14.8 מיליון בני אדם בכל העולם.

"מקווים שהמדינות יבחנו מחדש מקרי מוות רבים כדי למנוע את המגפה הבאה"

בתקשורת
מחקר
מטבע נדיר של חצי שקל כסף מימי המרד הגדול

מטבע נדיר של חצי שקל כסף מימי המרד הגדול התגלה בחפירות העופל בירושלים

13 דצמבר, 2022

בחפירות שנערכו לאחרונה בעופל שמדרום להר הבית נחשפו שרידי מבנה ציבורי מפואר מימי הבית השני שחרב בשנת 70 לספירה. בתוך שכבת החורבן התגלו עשרות מטבעות יהודיים מתקופת המרד הגדול ברומאים (66 – 70 לסה"נ), רובם עשויים ברונזה. יוצא דופן ונדיר במיוחד הינו מטבע כסף בעריך של חצי שקל מהשנה השלישית למרד, שאותר בין המטבעות – אחד הבודדים מסוגו שהתגלו בחפירות אי פעם. החפירות נערכו בידי משלחת מהאוניברסיטה העברית בראשות פרופ' עוזי ליבנר מהמכון לארכיאולוגיה, בשיתוף ארמסטרונג קולג' מאוקלהומה שבארה"ב, ובסיוע החברה הממשלתית לפיתוח מזרח ירושלים, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים.

בתקשורת
מחקר
ספירת זרע

מחקר חדש: ירידה של 50% בספירת הזרע של גברים ב-50 השנים האחרונות בכל העולם

15 נובמבר, 2022

במחקר המקיף ביותר שנעשה בנושא, נמצא כי איכות הזרע מתדרדרת עם השנים אצל גברים בכל העולם, כולל באפריקה, אמריקה הלטינית ואסיה, וכי קצב הירידה אף מתגבר במאה ה-21
"מחקר זה מהווה קריאת השכמה לחוקרים, לקובעי מדיניות, לרשויות הבריאות ולציבור ברחבי העולם ובישראל, שמחייבת התייחסות ונקיטת פעולות לתיקון המצב הקיים"

בתקשורת
מחקר