מחקר

מחקר חדש הכולל שיתוף פעולה בין צוות החוקרים פרופ' סיגל קפלן מהאוני' העברית, ד"ר דורון גרינברג מאוניברסיטת אריאל בשומרון, ד"ר איציק ספיר מכללת אפקה וד"ר ענת צ'צ'יק מאוניברסיטת בר-אילן בדק השפעות של תפיסות סיכון, פחד מהדבקה ואמון הציבור ברשויות על הפחתת השימוש בתחבורה ציבורית (תחב"צ), לצורך נסיעה לעבודה בתקופת הקורונה. המחקר נערך לאחרונה באמצעות סקר שבוצע על מדגם של 850 נוסעים בתחב"צ שהשתמשו בה באופן תדיר לפני משבר הקורונה, זאת בעזרת חברת פאנל4אול, והוא צפוי להתפרסם בקרוב בכתב עת מדעי.  

מחקר חדש שפורסם בכתב העת המפורסם nature על ידי המיקרוביולוג ד"ר עמרי פינקל, חוקר צעיר שהחל לאחרונה את פעילותו במכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, חושף את הייחודיות של המיקרוביום הצמחי ודרכי פעולתו של חיידק אחד שפועל בתוכו ועשוי לשנות את בריאותו הכללית של הצמח

השאלה האם ניתן לזהות את עקבות המידה המקראית "טפח" בממצאים ארכיאולוגיים, מוצאת פתרון אפשרי ממקום בלתי צפוי. שלוש קבוצות קנקני אגירה ומסחר שיוצרו במקומות שונים בא"י במאות ה-10 עד ה-7 לפנה"ס נחקרו, ונמצא כי הפרמטר המשותף היחידי בדיוק רב לשלושתן, הוא קוטר פתחי הקנקנים, ואורכו בטווח ההערכות השונות שניתנו בעבר למידת הטפח * הבדיקה אף תומכת בהשערה שייצור הכלים בתקופה הנידונה הופקד בידי קדרים גברים בלבד

חוקרים מהאוניברסיטה העברית שפיתחו שיטה לאיתור מרחוק של מוקשים החבויים בקרקע על-ידי חיידקי E. coli מהונדסים, ביצעו מחקר המשך, והצליחו לשפר משמעותית את התגלית שלהם. שתי מוטציות של החיידקים זיהו את המוקשים בצורה טובה יותר וגרמו לפליטת אור בצורה הניתנת לזיהוי גם בעין אדם, ללא צורך במכשור. המחקר החדש פורסם בכתב העת New Biotechnology

צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב הסיק כי לירידה בעומסים בבתי החולים בישראל בשבועות הסגר הראשון השפעה מכרעת על הירידה בכמות התמותה הכללית באותה תקופה, וחושף את חשיבותם של אשפוזי בית כחלופה לאשפוז בבתי חולים, ואת הצורך בחיזוק שירותי הרפואה הקהילתית

דיוויד פרלמן, אספן וחוקר גלויות יוצא דופן, תרם כ-130 אלף גלויות מאוספו הפרטי למרכז לחקר הפולקלור באוניברסיטה העברית. האוסף כולל גלויות שהודפסו על ידי מעל 1,500 מו"לים - 80 אלף מהן ממוינות (החל בגלויה הראשונה שנוצרה על ידי הדואר האוסטרי בירושלים בשנת 1883 ועד גלויות שנוצרו ערב הקמת המדינה) ו 50 אלף גלויות בתפזורת שנוצרו אחרי 1948 עם הקמת מדינת ישראל ועד השנים האחרונות (מחציתן של חברת "פלפוט"). אוסף זה של גלויות ארץ הקודש הוא הגדול בעולם, מבסס את המרכז לחקר הפולקלור כמוסד מוביל בחקר הגלויה מבין המוסדות האקדמיים בעולם.

חוקרי האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה, המנטרים באופן יומי את מצב התחלואה בישראל, פרסמו היום (חמישי) דו"ח חדש, שצופה עליה משמעותית בנדבקים, בחולים במצב קשה עד בינוני ובתמותה בימים הקרובים בייחוד לאור סכנה של הדבקה בין דורית מואצת בחגים.