check
בינלאומיות | האוניברסיטה העברית בירושלים

בינלאומיות

כנס

קול קורא לקבלת תמיכה בכנסים מדעיים בינלאומיים

22 פברואר, 2024

שם הקרן: האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה מעודדת קיומם של כנסים מדעיים בינלאומיים המאורגנים על-ידי חוקריה, ורואה חשיבות בכנסים אלו להידוק הקשרים בין חוקריה לבין עמיתיהם בארץ ובעולם - לטובת קידום המדע, המחקר, החינוך והתרבות. לצורך כך מקצה האוניברסיטה משאבים פנימיים לסיוע בארגון כנסים אלו, באמצעות ועדת הכנסים האוניברסיטאית. החלטות הוועדה נקבעות בהתאם לאמות המידה למתן תמיכה.

בינלאומיות
סגל
Ousa Chea, unsplash

מענק של כמיליון דולר לצוות חוקרים שינסה לגלות מדוע המוח האנושי חזק יותר מאורגניזמים אחרים

7 פברואר, 2023

חוקרי האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת קנטקי מאמינים שסוג חלבונים ספציפי, שטרם נחקר בעבר, מגביר מהותית את המורכבות המולקולרית במוח ומשפר את תפקודו. "לתגלית כזו עשויות להיות השלכות על חקר מחלות נוירולוגיות כמו סכיזופרניה, אפילפסיה ואוטיזם"

קרא עוד
המוח האנושי הוא כנראה האיבר המורכב ביותר בגוף האדם, שרוב דרכי פעילותו עדיין נסתרות ובלתי נתפסות. אף שרב הנסתר על הגלוי, עולם המדע מנסה בשנים האחרונות לפצח עוד ועוד פרטים על נבכי המכונה המרתקת הזו. כעת, צוות החוקרים בהובלת פרופ' רות שפרלינג מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית יחד עם פרופ' סטפן שטאם מביה"ס לרפואה בלקסינגטון שבקנטקי, מציע כי סוג חדש של חלבונים, המתורגם ממולקולות RNA מעגלי, הוא שמגביר מהותית את המורכבות המולקולרית במוח האנושי ואף משפר את תפקודו ביחס לאורגניזמים אחרים בעלי מספר גנים דומה. לאחרונה, הצעת המחקר זכתה במענק משותף בגובה של כמיליון דולר מהקרן הלאומית האמריקאית למדע (NSF) והקרן הדו-לאומית למדע של ארצות הברית-ישראל (BSF).

RNA הוא המתווך בהפיכת הוראות המוצפנות ב-DNA לחלבונים בתאים שלנו. במסגרת התהליך, חלקים ממנו מתנתקים וחוברים לאחרים כדי להרכיב שורה חדשה של מולקולות RNA – מה שמשנה מהותית את הרכבן. לעיתים, החלקים הללו נוצרים במעגלים ויוצרים RNA מעגלי. כעת, לראשונה בעולם, צוות החוקרים יתמקד בהיבטים ביולוגיים חדשים של מולקולות ה-RNA המעגליות, במטרה לחשוף מדוע לבני אדם יש מוח חזק ומורכב יותר מאשר לאורגניזמים אחרים בעלי מספר גנים דומה. באמצעות מעבדתה של פרופ' שפרלינג, מומחית בעלת שם עולמי לעיבוד RNA, החוקרים מנסים להבין את האופן שבו נוצר RNA מעגלי על ידי מכונות השחבור בתאים – ואף לנתח מתי זה מתרחש וכיצד הוא מווסת במוח.

יצירת RNA מעגליים, שקיימים בעיקר במוח, מקודמת על ידי אלמנטים גנומיים ספציפיים לבני אדם ופרימטים אחרים, הנקראים Alu. הגנום האנושי מורכב מכ-11% של אלמנטים Alu והרחבתם בפרימטים עומדת בקורלציה עם מורכבות המוח. במילים אחרות, ההשערה היא שהחלבונים החדשים, המתורגמים מאותם RNA מעגליים ספציפיים, מגבירים מהותית את המורכבות המולקולרית, מה שמשפר את תפקודי המוח. "האם RNA מעגליים מקודדים לחלבונים? האם חלבונים אלו מתפקדים? האם ניתן למצוא אותם במוח? זה מה שאנחנו מנתחים. מעולם לא הסתכלו על זה", משתף פרופ' שטאם.

לטענת פרופ' שפרלינג, "אם אכן נמצא כי יש לנו חלבונים חדשים, זה פותח שדה מחקרי חדש לחלוטין עם פונקציות חיוניות למוח האנושי". לתגלית כזו עשויות להיות השלכות רחבות, לדוגמה, על איתור של חומרים גנטיים המתואמים עם סכיזופרניה, אפילפסיה, אוטיזם או מחלה נוירולוגית. במסגרת הפרויקט התלת-שנתי, החל מהקיץ הקרוב יתקיים באוניברסיטה העברית בירושלים קורס קיץ בינלאומי שנתי מרוכז, במשך שבועיים, בביולוגיה של RNA בהנחיית פרופ' שטאם ופרופ' שפרלינג, הכוללים מעבדה והרצאות.

פרסום אודות המענק באתר אוניברסיטת קנטקי

קראו פחות
בינלאומיות
מחקר
סגל
נשיא אוקראינה וולדימיר זלנסקי

נאום הנשיא זלנסקי לקהילת האוניברסיטה העברית

23 יוני, 2022

נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, לקהילת האוניברסיטה העברית:

"אני מודה לאזרחי ישראל ולאוניברסיטה העברית על התמיכה הכנה באוקראינה, אבל מה עם ממשלת ישראל? אנחנו רוצים עזרה"

נוכח המלחמה המתנהלת במדינתו מזה ארבעה חודשים, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי נאם היום בפני קהילת האוניברסיטה העברית. הנאום הועבר בשידור ישיר מקייב, ולאחר מכן התקיים שיח פתוח בינו לבין הסטודנטים ואנשי הסגל

בינלאומיות
בתקשורת
Briana Tozour, unsplash

שירותי המתורגמנות שמציעה המדינה לעולים חדשים אינם מקצועיים מספיק

12 יוני, 2022

בשנת 2021, חל זינוק של 31% במספר העולים לישראל בהשוואה לשנה שעברה. שירותי רווחה חברתיים הם מצרך חיוני עבור עולים רבים כדי שיוכלו להשתלב טוב יותר, אך נראה כי שירותי התרגום בארץ לא זוכים להכרה הראויה ואינם מקצועיים מספיק. מחקר חדש של חממת מבט בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה, מוצא ששירותי התרגום עבור העולים החדשים אינם נגישים ומקצועיים מספיק ולכן פוגמים ביכולת השילוב של העולים החדשים. התוצאות הוצגו בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בכנסת. את המחקר הובילו פרופ' יוחאי נדן, ד"ר ארנה שמר, ותמר שורץ-זיו מהאוניברסיטה העברית, בשיתוף עם משרד הרווחה והאגודה לפיתוח ולקידום כוח האדם בשירותים החברתיים מארגון הג'וינט.

קרא עוד

המחקר נערך בלשכה לשירותים חברתיים בעיר גדולה בארץ, בה המתורגמנים הם עובדים סמך מקצועיים או מתנדבים בני התרבות אותה הם מתרגמים, כשחלקם עברו הכשרה התחלתית למתורגמנות קהילתית. "התמקדנו בשתי אוכלוסיות עולים, העולים מאתיופיה והעולים מצרפת, וניסינו להבין את החוויות והתפיסות של המתורגמנים והעובדים הסוציאליים שעובדים איתם", מסבירה ד"ר שמר. הממצאים משקפים כי המתנדבים והמתורגמנים הקהילתיים בישראל לא עוברים תהליכי הכשרה משמעותיים ואין הליכי הסמכה לתפקיד חשוב זה.

זאת ועוד, המתורגמנים, אשר מגיעים מהקשר תרבותי וחברתי דומה לעולים שאיתם הם עובדים, מתבססים על הבנה והזדהות עמוקה עם העולה במהלך השיח הטיפולי. כתוצאה מכך, נוצרת מורכבות כאשר מצד אחד העולים חשים כך יותר ביטחון, שייכות ושמבינים אותם, ומצד שני חלקם יעדיפו שלא להיחשף ליד אדם מהקהילה או דווקא יגבירו ציפיות ממנו שיקדם את הטיפול בעניינם. בנוסף, מצאו החוקרים כי השכר נמוך וחוסר היציבות התעסוקתית של המתורגמנים, משפיעים על איכות התרגום. "באופן אירוני, למרות שישראל הינה קיבוץ גלויות שמעודד עלייה, תפקיד המתורגמן לא מבוסס מקצועית והעולים מקבלים שירות לקוי בהליך שילובם בקהילה. מדינת ישראל עדיין צריכה לעבוד הרבה כדי להטיב ולהנגיש את השירות הזה בצורה המקצועית ביותר מבחינת הכשרה, הדרכה ותקנים", מוסיפה תמר שורץ-זיו.

עם זאת, צוות החוקרים מציע דרכים לשפר את המפגשים בין העולים למתורגמנים. פרופ' נדן מוסיף לדוגמא כי "ניתן לשפר את תיאום הציפיות המוקדם לחלוקת העבודה בין העובדת הסוציאלית למתורגמן, תוך מתן מקום לביטוי הכישורים וההקשרים שלו שיכולים לתרום לקשר עם המטופלים". מבחינת ההכשרה וההדרכה לתרגום, החוקרים מציעים לכלול תכנים הקשורים לגישור בין-תרבותי המתייחסים להקשרים של מנהגים, תפיסות עולם ואורח חיים של עולים. בנוסף, יש להרחיב את ההכשרה בתרגום קהילתי גם לעבודות הסוציאליות שעובדות עם מתורגמנים בתהליכי טיפול. בעניין תנאי ההעסקה של המתורגמנים, החוקרים ממליצים להושיט סיוע בהתארגנות מגשרים, בפיתוח גוף מקצועי מוביל כמו ועד עובדים, ביצירת מסלולי קידום לאופק מקצועי וביציבות תעסוקתית למתורגמנים.

קראו פחות
בינלאומיות
מחקר
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, The Israel Academy of Sciences and Humanities

תכנית מלגות הצטיינות לחוקרי בתר-דוקטורט זרים בישראל

7 יוני, 2022

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מודיעה על המחזור השישי של תכנית מלגות הצטיינות לחוקרי בתר-דוקטורט זרים בישראל ((Excellence Fellowship Program for International Postdoctoral Scholars.

במסגרת התכנית, יוענקו עד 20 מלגות בתר-דוקטורט, כל אחת לתקופה של שנתיים, לחוקרים צעירים מצטיינים מכל תחומי הידע.

גובה המלגה: 160,000 ₪ (~$47,000)  פר שנה

מודל מימון:

בינלאומיות
מחקר
סטודנטים