פריצת דרך עולמית של האוניברסיטאות העברית, בר אילן ותל אביב:
נחשפה העדות הקדומה ביותר לבישול של דגי ענק על ידי האדם הקדמון, לפני כ- 780,000 שנים, זוהי העדות הקדומה ביותר בעולם גם לשימוש מכוון באש לצורך בישול מזון.
שרידי דגי ענק (באורך של מעל 2 מטר) שנחשפו באתר הארכיאולוגי של גשר בנות מצביעים על כך שהאדם הקדמון שלט באש לצורך בישול מכוון והבין את התועלת התזונתית הגבוהה בבישול דגים טרם אכילתם.
חוקרי האוניברסיטה העברית חשפו ממצא ארכיאולוגי נדיר מהתקופה הכנענית התיכונה מדובר במשפט המלא הראשון שנמצא ונכתב באלפבית
מחקר חדש שנערך על ידי ד"ר שי סבח מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית מוצא קשר בין חשיפה לאור לבין טיפול בהפרעות נפשיות.
"בדומה להשפעה של נוגדי דיכאון, חשיפה לאור מדכאת את הפעילות העצבית בקליפת המוח הקדמית ויכולה לסייע בהפחתה של תסמיני דיכאון"
חוקרי האוניברסיטה העברית פיתחו שיטה חדשנית לקביעת ריכוזי יוד במי שתייה ומצאו ריכוזי היוד במים מינרלים ומי ברז בישראל נמוכים בכ-85-96% מהמקובל
אם יש לכם מוטיבציה להצליח, לעבוד קשה ובנחישות ולהגשים לעצמכם חלום, ואתם מגיעים מרקע כלכלי מאתגר, תוכנית מושל לתואר ראשון לתחומי ההנדסה, רפואה ומדעי המחשב- בדיוק בשבילכם.
תוכנית מושל מיועדת לסטודנטים לתואר ראשון, המגיעים מרקע סוציו-אקונומי מאתגר ומעוניינים לחולל שינוי משמעותי בחייהם באמצעות השכלה גבוהה.
במחקר חדש שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Polymers, הצליח צוות חוקרים מהאוניברסיטה לחקות את תהליך ההרכבה הטבעי של העץ באמצעות מדפסות תלת-ממד. תוצאות המחקר מפתחות גישה חדשה לתכנון ומידול אובייקטים שמסוגלים לעצב את עצמם. המחקר נערך בהובלת פרופ' ערן שרון מהמכון לפיסיקה שבאוניברסיטה, פרופ' עודד שוסיוב מהפקולטה לחקלאות ופרופ' שלמה מגדסי מהמכון לכימיה, בשיתוף עם הדוקטורנטים דורון קם ועידו לוין.
המחקר בשנים האחרונות הוביל לפיתוח חומרים חכמים המאפשרים לחקות את האופן בו הטבע מייצר צורות, ולפתח מכך שיטות חדשות לתכנון ובנייה של מבנים המשנים את צורתם. אחד החומרים הנפוצים ביותר בשימוש האדם הוא העץ, חומר חכם אשר מתכווץ כאשר הוא מתייבש, וכך לרוב, מבני עץ כמו גדרות ושולחנות שהושארו בחוץ יתעוותו עם הזמן. בניסיון לחקות את תהליך ההרכבה הטבעי של העץ, הצליח צוות החוקרים לפתח שיטה להדפסת משטחים אשר מתכווצים ומשתנים למגוון צורות על-פי תכנות מראש. ההדפסה התלת-ממדית בשיטה החדשה מאפשרת לייצר מבנים מורכבים במינימום פסולת. יתרה מזאת, נעשה שימוש בדיו המבוסס על חומרים צמחיים טבעיים. "חומר הדיו ייחודי לנו ומורכב מאובייקטים מבוססי עץ שניתן לייבש ולקבל מהם מגוון עיוותים וצורות שלא היה ניתן לקבל באופן טבעי בעבר", משתף הדוקטורנט קם.
פרופ' שרון מסביר כי למעשה, "דורון פיתח יכולת מתקדמת להדפיס עץ במדפסת תלת-ממד, וכעת אנו מסוגלים לתכנן את שיעור וכיוון ההתכווצות של הגוף המודפס בזמן הייבוש, דבר הקובע את צורתו התלת-ממדית". במהלך המחקר, נוצרו בשיטה החדשה רצועות עץ שיכולות לחקות התפתלות של תרמילי זרעים במהלך ייבוש. בהתייחס לתוצרים הסופיים, פרופ' שוסיוב מוסיף כי "אנחנו מצליחים לקבל עקמומיות משטח שלא ניתן היה לקבל באמצעים אחרים. לדוגמא, בקיפול נייר רגיל אנחנו לא יכולים לקבל צורה של אוכף, ואילו בשיטה החדשה זה אפשרי".
העין האנושית אינה מסוגלת לראות שדות מגנטיים, אך הם משפיעים על תופעות רבות בחיינו, החל מהזוהר הצפוני ונדידת ציפורים ועד לשימושים טכנולוגיים כמו כרטיסי אשראי. מחקר חדש שנערך על-ידי ד"ר יונתן אנהאורי והדוקטורנט אביה נח ממכון רקח לפיזיקה שבאוניברסיטה, מצא תופעה מגנטית ייחודית, בה חומרים דקים בעלי שכבות אטומיות בודדות, שומרים על מגנטיות בטווח של עשרה ננו-מטרים מקצה החומר (שערה אנושית עבה פי 10,000), בעוד החלק הפנימי מאבד את הזיכרון המגנטי. המחקר וממצאיו מהווים חלק מהמאמץ לייצר טכנולוגיות מהירות יותר הצורכות פחות אנרגיה בהשוואה לטכנולוגיות המבוססות על התכונות החשמליות של החומר הנפוצות כיום. התופעה הייחודית כבר זכתה לשם "מגנטיות קצה" והממצאים פורסמו לאחרונה בכתב העת היוקרתי Nano Letters.
תחילה, כוונת המחקר הייתה לבחון אינטראקציה בין חומר מגנטי לחומרים על-מוליכים, אשר דוחים שדות מגנטיים. אך, בעקבות גילוי תופעת "מגנטיות הקצה", כיוון המחקר השתנה. "לאחר שבועות של מדידות, גילינו שהמגנטיות לא מתנהגת כפי שציפינו ומבדיקה בספרות המדעית, גם אף אחד אחר לא ציפה. החלטנו לשנות את כיוון המחקר ובחרנו לאפיין את המגנט עצמו – לבדוק באילו מצבים הוא שומר על מגנטיות", משתף ד"ר אנהאורי. התמונות המגנטיות הופקו בעזרת סוג חדש של מיקרוסקופ מגנטי המבוסס על טכנולוגיה קוונטית אשר פותח בישראל, ומסוגל למדוד את השדה המגנטי של אלקטרון בודד. המחקר נעשה בעבודה משותפת עם עמיתים מאוניברסיטת אוטונומה דה-מדריד בספרד, אוניברסיטת קולורדו בארה"ב וחוקרי האוניברסיטה העברית.
התגלית החדשה מאפשרת יצירת ערוצים מגנטיים בעובי ננו-מטרים בודדים. החוקרים מסבירים כי באמצעות שיטות תיעוש שונות ניתן לייצר מהחומר הננו-מטרי תבניות ולשלוט באיזה חלק ממנו יהיה מגנטי. האפקט הזה, למרות גודלו הקטן, יכול להיות בעל יישומים נרחבים בחיי היומיום שלנו. הדוקטורנט נח מספר כי "במרוץ הטכנולוגי להפוך כל רכיב לקטן וחסכוני יותר באנרגיה, מגנטיזציה זעירה יכולה לשמש לזיכרונות בקנה מידה קטן יותר או כרכיב בתוך התקן חישובי המבוסס על טכנולוגיה קוונטית".