מחקר

קבוצת המחקר של פרופ' חגי איזנברג בשיתוף מכון מחקר צרפתי והדוקטורנטים דניאל איסטרטה ויהודה פילניאק מהאונ' העברית, שפורסם בכתב העתNature Communications , הוליד מחקר חדש המבשר על מערכת קוונטית קומפקטית חדשה ופורצת דרך המאפשרת שזירת מספר שרירותי של פוטונים

הספר יושק באירוע מקוון שישודר בפייסבוק לייב ב-24.11.20 בשעה 20:00

להרשמה לאירוע

במחקר שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומהמכון הווטרינרי ע"ש קימרון במשרד החקלאות נמצא כי חמורים רבים בישראל נחשפו במהלך חייהם לטפיל  Toxoplasma gondii, שעלול להיות מסוכן לנשים בהיריון. זהו המחקר האפידמיולוגי הראשון שביקש לבחון מה מידת החשיפה של חמורים בישראל לטפילי טוקסופלזמה, ובו נמצאה עדות לחשיפה לטפיל ב-94% מהחמורים

במהלך החיים, הגוף הבוגר מייצר מספר רב של תאים חדשים, דוגמת תאי שערה ותאי דם. עם זאת, תאי עצב (נוירונים), התאים האחראים לכלל התקשורת במוח שלנו, במרבית המקרים אינם מתחדשים במהלך החיים. המוח מכיל מספר קבוע של תאי עצב איתם אנחנו נולדים ובמקרים בהם תאי עצב מתים, למשל בעקבות שבץ מוחי או מחלות הפוגעות במערכת העצבים המרכזית כמו אלצהיימר, חוסר היכולת של המוח לחדש את עצמו ניכר באובדן תפקודי הולך ומחמיר.

קבוצת חוקרות בראשות ד״ר מורן יסעור ופרופ' דנה וולף מציגה ממצאים ראשונים מסוגם אודות הרגישות והיעילות של שיטת האיגום, המאפשרת לבדוק עד שמונה נבדקים בעזרת בדיקה יחידה. כתב העת nature שיבח את תוצאות המחקר בעדכון הקורונה העתי שפרסם לחודש נובמבר

 המחקר פורסם ב-"Science" ובוצע בין היתר בהובלת ד"ר דינה שניידמן וצוותה מהאונ' העברית, שטוענת כי "בהשוואה לטיפולים בנוגדנים סטנדרטיים שנמצאים כרגע בשלבים קליניים מתקדמים, שהם יקרים מאוד ויכולים בקלות לעלות מעל 100,000 דולר לחולה, ניתן לייצר ננו-נוגדנים מהונדסים בזול, בקנה מידה גדול - התואם היטב למשבר הנוכחי". קוקטייל ננו-נוגדנים שיצרו החוקרים במחקרם נמצא כעת בשלב הניסויים הפרה-קליניים

מתוצאות מחקר חדש שבוצע על ידי חוקרות וחוקרים מהאוניברסיטה העברית, בראשות פרופ' מאשה ניב ורופאי הדסה, עולה כי תסמינים של עייפות, שינויים בריח ובטעם וקשיי נשימה היו שכיחים גם לאחר תוצאות מטוש שלילי. 46% מהחולים דיווחו על תסמין אחד לפחות גם חצי שנה לאחר ההידבקות בקורונה

בית הספר למנהל עסקים, בית הספר לחינוך והמחלקה לפסיכולוגיה, מזמינים את הסטודנטים באוניברסיטה העברית לקחת חלק בניסויים תמורת תשלום.

הניסויים מתקיימים בקמפוס או און-ליין במהלך שנת הלימודים הקרובה, ומתקיימים בשעות גמישות.

איך נרשמים? באתר הניסויים - https://huji.sona-systems.com/Default.aspx?ReturnUrl=%2f

השתתפות בשעת ניסוי מזכה את המשתתף בכ-40 שקל.

המחקר, שבוצע בהובלת חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מספק את ההוכחה הראשונה שמוחו של התמנון מקבל מידע מהזרועות לגבי המיקום או התנועה שלהם. הוא גם מראה לראשונה כי קיימת שליטה בין המוח לזרוע בזמן אמת, כלומר תחלופת מידע חושי מהזרוע למוח במהירות גבוהה יחסית כדי לקבל החלטה לגבי המשך תנועתו