מחקר

מחקרים שפורסמו לאחרונה מצביעים על כך שככל הנראה עישון מהווה גורם סיכון לתחלואה קשה ולתמותה מנגיף הקורונה. ידוע בוודאות כי העישון הינו גורם סיכון עצמאי למחלות רקע רבות כגון מחלת ריאות כרונית, מחלת לב, סוכרת וסרטן, שכולם מעלים בפני עצמם את הסיכון לתחלואה קשה בנגיף ה-COVID-19. אלא שעד כה, זה לא גרם לשינוי של ממש בדפוסי הפעולה של חברות הטבק והעישון. 

בקצרה: מחקר שהתפרסם ב-Nature Nanotechnology בראשות פרופ' דני פורת מהאוני' העברית הדגים לראשונה הולכת זרם חשמלי משמעותי למרחק רב במולקולות של דנ"א. החוקרים הופתעו לגלות כי ההולכה החשמלית עוברת בשידרת הדנ"א, שנחשבה ערוץ הולכה לא סביר. הגילוי משמש כיום כבסיס לפיתוח גלאי שיוכל לזהות ברגישות ובמהירות סמנים לסרטן ואף את וירוס הקורונה.

מחקרים מראים שצום לסירוגין ממזון (ללא הגבלה בשתיית מים) מקנה יתרונות בריאותיים רבים כמו ירידה במשקל, שיפור לחץ דם וירידה ברמת הסוכר בדם. באנשים הסובלים מהשמנת יתר, עודף כולסטרול או סוכרת צום לסירוגין הוביל לשיפורים במדדי המחלה. במחקרים מקיפים שנעשו בעכברים, משטרי צום לסירוגין הקנו יתרונות בריאותיים מרחיקי לכת. בין היתר, עכברים סוכרתיים שצמו לסירוגין הפסיקו לחלוטין להראות סימני מחלה. בניסוי אחר, עכברים שצמו לסירוגין חיו למשך זמן רב יותר.

דו"ח חדש שפורסם ע"י צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית והדסה קובע כי מקדם ההדבקה עלה חזרה מעל ל-1, וכי בשבועיים הקרובים יש לצפות לכ-600 חולים במצב קשה מהנגיף. החשש שלהם הוא מפני אי ספיקה בבתי החולים. נתוני הדו"ח הוצג במהלך ישיבת קבינט הקורונה

"האם אלו פניו של האלוהים?", זו השאלה שהופיעה השבוע על גבי השער של כתב העת המדעי "Biblical Archaeology Review" ומתקשרת לעבודתו המחקרית פורצת הדרך והמהפכנית של פרופ' יוסי גרפינקל, ראש המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית. במחקרו ביצע פרופ' גרפינקל השוואה בין צלמיות של אלים זכריים שנמצאו בחורבת קיאפה, במקדש בתל מוצא שליד ירושלים וממצא נוסף מאוסף משה דיין שבמוזיאון ישראל.

לדברי חוקרים מהאוני' העברית, אוני' סטנפורד והמרכז הבינתחומי הרצליה, גישה זו עשויה לשפר את תגובת המערכת החיסונית לווירוס, לקצר את תקופת המחלה, להפחית את הסיכון לסיבוכים, ואף לקצר את תקופת ההדבקה. החוקרים: "אנו מקווים שבעקבות המאמר ייצאו לדרך ניסויים קליניים שיבחנו את הגישה החדשה"

חוקרי מערות ישראלים, בראשות צוות מהאוני' העברית, הצליחו למצוא את מערת החוואר הארוכה בעולם בדרום ים המלח. אורכה הכללי עומד על מעל לקילומטר. החוקרים סיפרו בהתרגשות: "גילוי שדות המערות בחוף ים-המלח הוא אחד הגילויים המשמעותיים והדרמטיים ביותר בעבודת השטח במערות ישראל בשנים האחרונות"

בימים אלה נערך מחקר בין-לאומי (הכולל את ישראל, ארבע מדינות מדרום אמריקה, סין, ארה"ב ושש מדינות מאירופה), במסגרתו נחקר העיסוק בפעילויות שונות ובהן מוסיקה, במטרה להקל על המתח, החרדה, והבדידות, ולחזק את החוסן והרווחה הנפשית שלהם בשגרת החיים הלא-צפויה והמורכבת שנכפתה על כולנו. נשמח להבין ממך כיצד עובר עליך משבר הקורונה ומה הן דרכי ההתמודדות שלך עם המצב. תשובותיך תוכלנה ללמד אותנו כיצד ניתן להתמודד עם משברים מורכבים ולשמור על בריאות נפשית מיטבית.

השרידים שנמצאו, של אישה שכינויה המדעי הוא "עמוד 9", הם ככל הנראה בין העדויות המאוחרות ביותר הידועות כיום לקיומו של האדם הניאנדרטלי במזה"ת, והם בו-זמניים להופעה של האדם המודרני בארץ. במחקר חדש בהובלת ד״ר אוסבורן פירסון מהאוני' של ניו מקסיקו ופרופ' אראלה חוברס מהאוני' העברית, קובעים החוקרים: "'עמוד 9' היא ניאנדרטל, אבל עם נופך מקומי"

מחקר של חוקרי האוניברסיטה העברית שהתפרסם ב-Nature חושף מנגנון מפתיע הדרוש להתנעת הפעילות הסרטנית של מוטציה נפוצה בסרטן המעי הגס. פרופ' ינון בן- נריה, ממובילי המחקר: "התגלה שהמוטציה הסרטנית הכה נפוצה, שבכל העולם חשבו שהיא עומדת בפני עצמה, תלויה באופן מוחלט בסביבתה". וגם: למה מומלץ לאנשים שנמצאים בסיכון לחלות בסרטן המעי הגס לצמצם אכילת מזונות המכילים פוליפנולים?

הוויאגרה והאספירין הן שתי תרופות מתוך רשימה חדשה של תרופות אותה יצר ד"ר יובל טבח מהאוני' העברית וצוותו, לגביהן נמצא כי יתכן שיש להן פוטנציאל להשפיע לטובה או לרעה על מהלך המחלה בנגיף הקורונה. הרשימה פורסמה ב-“iScience”