מחקר

המחקר בוצע לאחרונה על ידי שני חוקרים מהאונ' העברית, אהוד צמח ופרופ' ענת זוהר. צמח: "הצלחנו לשרטט את דרכי החשיבה שהחרדים מביאים איתם מהישיבה לאקדמיה וגילינו שיש שם מאפיינים ייחודיים, חוזקות גדולות לצד אתגרים משמעותיים". פרופ' זוהר: "המחקר מבליט את החיסרון שבלימוד הכתיבה התבניתי וה'טכני' המאפיין את לימודי השפה בבית הספר הממלכתי"

מחקר שבוצע באוניברסיטה העברית מצא כי קפאין משפר יכולות עיכוב תגובה ובכך מסוגל לסייע לאנשים המתמודדים עם OCD כדי להתגבר על התנהגותם הקומפולסיבית. מובילת המחקר, הדר נפתלוביץ: "גילינו כיצד עוררות יכולה לסייע בבלימת התנהגות כפייתית". הממצאים פורסמו ב-Journal of Anxiety Disorders

חוקרים מהטכניון ומהאוניברסיטה העברית בירושלים פיתחו טכנולוגיה חדשנית לאיתור מוקדם של נטיות אובדניות, החשובה במיוחד בימי משבר הקורונה. הטכנולוגיה מבוססת על אנליזה חכמה של טקסטים ברשתות החברתיות. עבודתם המדעית פורסמה בכתב העת Scientific Reports מבית Nature

פרובוסקייט, חומר מוליך למחצה שהתגלה לאחרונה ע"י פרופ' ליעוז אתגר וצוותו מהאוניברסיטה העברית כיעיל מאוד בבליעת אור השמש, ושכלולו עשוי להוביל לשינויי דרמטי בשימוש העולמי באנרגיה סולארית, מתברר כעת כחומר שניתן להחליפו בתאים סולאריים מבלי לחכות שיתפרק או ייהרס ובכך יפגע בסביבה

באסון שאירע ב-4 בינואר 2020 נהרגו שני בני אדם במעלית ותשתיות רבות ניזוקו. בסוף השבוע שטפה סופה את ערי החוף של ישראל. האם הסיבה לקיומן של סופות אלה קשורה אך ורק לשינוי האקלים? מחקר שנערך בהובלת חוקרים מהאונ' העברית ו-IDC הרצליה, מצא סינרגיה מרתקת בין מספר גורמים, ביניהם אירסולים וחלקיקי אבק, שעלולים לגרור סופות ברקים וגשמים שהתרבו בעת האחרונה באזורנו

עוד עולה מהסקר החדש, שבוצע על ידי פרופ' גד יאיר מהאונ' העברית, כי אנשים שחלו בקורונה הפכו שאננים ופחות שומרים על היגיינה, לציבור לא בוער להעמיק את הידיעות לגבי מגיפת הקורונה ותסמיניה והוא פחות סומך על התקשורת ומסריה, והמשיבים לא מאמינים שהצעירים ישנו את נוהגי החתונה שלהם בעתיד הקרוב

לפי מחקר חדש, שפת דפי הקרב השתנתה ממיקוד ביהדות והמורשת היהודית לפני מלחמת יוה"כ, לשפה רציונלית הממוקדת במילוי משימות והשבת השקט והביטחון לאזרחי ישראל לאחר המלחמה. לטענת מובילת המחקר, נטע גל-נור מהאונ' העברית, בחברה בישראל המפולגת לשבטים בה היהדות כבר איננה גורם מלכד, המיקוד במשימות וערכי הצבא שרתו את המפקדים בבואם לדרבן חיילים לצאת לקרב

קבוצת המחקר של פרופ' חגי איזנברג בשיתוף מכון מחקר צרפתי והדוקטורנטים דניאל איסטרטה ויהודה פילניאק מהאונ' העברית, שפורסם בכתב העתNature Communications , הוליד מחקר חדש המבשר על מערכת קוונטית קומפקטית חדשה ופורצת דרך המאפשרת שזירת מספר שרירותי של פוטונים

הספר יושק באירוע מקוון שישודר בפייסבוק לייב ב-24.11.20 בשעה 20:00

להרשמה לאירוע

במחקר שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומהמכון הווטרינרי ע"ש קימרון במשרד החקלאות נמצא כי חמורים רבים בישראל נחשפו במהלך חייהם לטפיל  Toxoplasma gondii, שעלול להיות מסוכן לנשים בהיריון. זהו המחקר האפידמיולוגי הראשון שביקש לבחון מה מידת החשיפה של חמורים בישראל לטפילי טוקסופלזמה, ובו נמצאה עדות לחשיפה לטפיל ב-94% מהחמורים

במהלך החיים, הגוף הבוגר מייצר מספר רב של תאים חדשים, דוגמת תאי שערה ותאי דם. עם זאת, תאי עצב (נוירונים), התאים האחראים לכלל התקשורת במוח שלנו, במרבית המקרים אינם מתחדשים במהלך החיים. המוח מכיל מספר קבוע של תאי עצב איתם אנחנו נולדים ובמקרים בהם תאי עצב מתים, למשל בעקבות שבץ מוחי או מחלות הפוגעות במערכת העצבים המרכזית כמו אלצהיימר, חוסר היכולת של המוח לחדש את עצמו ניכר באובדן תפקודי הולך ומחמיר.