מחקר

פרופ' שלמה מגדסי, AG

פרופ' שלמה מגדסי מונה לחבר באקדמיה הלאומית לממציאים של ארה''ב

16 דצמבר, 2021

 

קרא עוד
פרופ' שלמה מגדסי מונה לחבר באקדמיה הלאומית לממציאים של ארה''ב! מגדסי הוא האקדמאי הישראלי החמישי שזוכה להתמנות לארגון יוקרתי זה, שחבר בו גם זוכה פרס הנובל אהרון צ'חנובר

פרופ' שלמה מגדסי, חוקר במכון לכימיה ובמרכז לננומדע וננוטכנולוגיה באוניברסיטה, מונה לחבר באקדמיה הלאומית לממציאים של ארה"ב (NAI), הכוללת כ - 4000 חברים המייצגים כ-250 אוניברסיטאות ומוסדות מחקר ממשלתיים.

פרופ' מגדסי, עוסק בתחום החומרים ובמיוחד בחלקיקים וטיפות ויישומיהם בין היתר בתחומי אנרגיה והדפסת תלת מימד. לאורך השנים, פרסם מגדסי כ 300 פטנטים, חלקם הפכו למוצרים, תהליכים תעשייתיים והקמת חברות סטארט אפ.

עם קבלת המינוי, הודה פרופ' מגדסי  לחברות וחברי האקדמיה האמריקנית וציין: "זהו כבוד גדול עבורי להיות חבר בקהילה האקדמית של הממציאים בארה"ב, אשר ממחישה את השילוב הנפלא בין מחקר אקדמי ויישומים תעשייתיים, ואת רוח החדשנות באוניברסיטה העברית. אני מודה לחברי קבוצת המחקר שלי ולתמיכת האוניברסיטה במהלך השנים אשר אפשרו להגיע להכרה זו".

האקדמיה הלאומית לממציאים היא ארגון גג של אוניברסיטאות ומכוני מחקר ממשלתיים שנוסדה בשנת 2010, במטרה לעודד ממציאים, לקדם טכנולוגיה וחדשנות אקדמית. עמיתי NAI מחזיקים ביותר מ-48,000 פטנטים רשומים בארה"ב, הקימו למעלה מ-13,000 טכנולוגיות וחברות, ויצרו יותר ממיליון מקומות עבודה. ההמצאות של חברי הארגון מוערכות בהיקף של למעלה מ-3 טריליון דולר.

בארגון ה- NAI, חברים ארבעה אקדמאים ישראלים, בראשם זוכה פרס הנובל פרופ' אהרון צחנובר ובניהם גם פרופ' נעם אליעז, פרופ' יעל  חנין ופרופ' זאב זלסקי. ישראלי נוסף שזכה למינוי כחבר בכיר באקדמיה הוא התעשיין קובי ריכטר.

קרדיט לתמונה: AG

פרסומים בתקשורת: הידען

קראו פחות
ראה גם: מחקר, סגל
צילום: ברונו שרביט

הישג נדיר: ציון לשבח על "תגלית השנה המדעית של אגודת הפיזיקאים הבריטית" לד"ר שלומי קוטלר

14 דצמבר, 2021

קרא עוד

ד"ר שלומי קוטלר מהמחלקה לפיזיקה יישומית באוניברסיטה העברית, זכה בפרס "התגלית המדעית של השנה בפיזיקה" של האגודה הפיזיקאים הבריטית

אפשר ללמוד מעט על המעמד, בהתבסס על התגליות שזכו בשנים הקודמות לציון לשבח:  גילוי חלקיק ה- Higgs Boson שבמשך שנים קיומו היה בגדר היפותזה בלבד, גלי גרביטציה, גילוי ראשון של ניורינט קוסמי עם אנרגיה גבוהה ונחיתה של גשושית על כוכב שביט. חבר השופטים מורכב מחמשת עורכי כתב העת Physics World , שבחרו תגליות פורצות דרך מבין מאות מהעבודות שפורסמו בשנת 2021. הקריטריונים לבחירה הינם התקדמות משמעותית בידע או בהבנה, חשיבות העבודה עבור המדע הבסיסי או פיתוח טכנולוגי, והיותו בעל עניין לכלל קוראי כתב העת.

הציון לשבח ניתן על עבודת המחקר שפורסמה השנה בכתב העת המדעי היוקרתי Science, שבוצעה על ידי ד"ר שלומי קוטלר, מהמחלקה לפיסיקה יישומית באוניברסיטה העברית, במכון הלאומי (האמריקאי) לסטנדרטים וטכנולוגיה, יחד עם קבוצת המחקר לפוטוניקת מיקרו-גל מתקדמת בהובלת ג׳ון טופול וקבוצת התיאוריה של חישוב ותקשורת בהובלת עמנואל קניל וסקוט גלנסי.  החוקרים הצליחו לצפות באופן ישיר במצב קוונטי שזור של שני תופים מכאניים, כל אחד בגודל קרוב לקוטר שערה אנושית.

שזירה קוונטית (quantum entanglement) היא אחת התופעות המרתקות ביותר של מכניקת הקוונטים. אם מתרחשת תופעה זו, שני גופים נפרדים זה מזה יכולים לבטא מתאם חזק גם ללא החלפת מידע ביניהם. בשימוש נכון, השזירה יכולה להועיל לפרוטוקולי תקשורת חדשניים, לייצור של מספרים אקראיים מאומתים, ובסופו של דבר, למה שכולם מייחלים לו – יצירת מחשב קוונטי. השופטים קבעו כי החוקרים התגברו על אתגרים מדעיים מורכבים והעבודה היא אבן דרך חשובה לקראת בנייה של מעבד קוונטי משובץ אובייקטים מכאניים כתאי זיכרון. (קובץ עם נימוקי הפרס באנגלית מצורף הודעה)

 

לדברי ד"ר קוטלר: ״אני שמח ומאוד מתרגש מהזכיה בתואר הכבוד.  צריך להבין- הדרך במחקר שלנו מאוד ארוכה ומתבססת על לא מעט סיכונים. אם נעשה את כל הדברים נכון, יש סיכוי לראות שזירה מאקרוסקופית באופן ישיר. היה לילה שבו הרצנו את הניסוי האחרון בסדרה ואני אישית התפללתי שלמחרת בבקר נראה שזירה. אם התוצאה היתה שלילית כל העבודה שנמשכה 4 שנים, הייתה מסתכמת בכישלון.

תודה לאוניברסיטה העברית ולמחלקה לפיזיקה יישומית והמרכז הקוונטי שהאמינו במחקר שלי לאורך השנים.

פרופ' דן מרום, ראש מחלקת פיזיקה יישומית: " זוהי פריצת דרך בהרחבת גבולות הפיזיקה של מכניקת הקוונטים והתאמתו ליישומים כמו תקשורת וזכרונות קוונטים ארוכי טווח. אגודת הפיזיקה זיהתה בצדק הישג זה כפריצת הדרך המדעית של שנת 2021.

קראו פחות
alain-bonnardeaux-tlxgw_its7k-unsplash.jpg

מחקר חדש מנתח את הקשר בין התפרצויות געשיות לשינויים אקלימיים

13 דצמבר, 2021

קרא עוד

באמצעות הדמיות ממוחשבות של התפרצויות געשיות על פני אלף השנים האחרונות ותאוריות המנתחות את מאזן האנרגיה הגלובלי, מחקר חדש מאתר ומנתח את הקשר בין התפרצויות געשיות לבין שינויים אקלימיים שונים 

במאמר שמתפרסם בכתב העת המדעי Journal of climate בוחנים החוקרים מורן ארז וד"ר אורי אדם מהמכון למדעי כדור הארץ של האוניברסיטה העברית בירושלים את ההשפעה תלוית הזמן של התפרצויות געשיות על רצועת הגשם הטרופית, המכילה כחצי מאוכלוסיית העולם. בניגוד למחקרים קודמים, התגלתה תגובה ייחודית בחלקיה השונים של האטמוספירה ובאוקיאנוסים: כל אחד מקושר בצורה שונה לתהליכים אקלימיים ולכן התגובה להתפרצויות געשיות מובילה לספקטרום של תופעות שונות, אותן המאמר מנסה להסביר.

הגורם העיקרי לשינויי אקלים  בעקבות התפרצויות געשיות הוא שחרור אפר געשי באטמוספירה. חלקיקי האפר סופגים את קרני השמש ולכן מחממים את רום האטמוספירה אך מקררים את הקרקע. בממוצע, חסימת קרני השמש בעקבות שחרור אפר געשי מובילה לקירור גלובלי, ובעיקר לקירור עודף של חצי כדור הארץ  בו התרחשה ההתפרצות. ידוע כי שינויי אקלים נרחבים ומגוונים מלווים התפרצויות געשיות. אלה כוללים ירידה בכמות הגשם הגלובלית, גדילה משמעותית בכיסוי הקרח הגלובלי, הסטה של רצועת הגשם הטרופית, היחלשות מונסונים, אירועי אל-ניניו כשנה לאחר התפרצויות, ואירועי לה ניניה כשלוש שנים אחרי התפרצויות.

סדרה של התפרצויות געשיות בתחילת המאה ה-19 הובילו לירידה של מעלה בקירוב של הטמפרטורה הגלובלית בעקבות זיהום האוויר הגעשי, עד כדי כך ש-1816 הוכתרה כ-״שנה ללא קיץ״. נזק חקלאי עצום ממדים בעקבות שטפונות, גלי קור, והפחתת אור השמש הובילו לרעב כלל עולמי. סדרה דומה של התפרצויות געשיות הובילה ל״עידן הקרח הקטן״ בחצי הארץ הצפוני בין המאות ה-15 וה-18.

הקירור הגלובלי המלווה התפרצויות געשיות, כתוצאה מהפחתת אור השמש, מהווה השראה לפתרונות ״הנדסת אקלים״ עתידיים באקלים מתחמם, ועל כן מעורר עניין מחקרי נרחב בתהליכים הקשורים באירועים עוצמתיים אלה. המחקר הנוכחי מתבסס על ניתוח שחזור שינויי האקלים באלף השנים האחרונות על ידי מודל אקלימי של המרכז הלאומי האמריקני לחקר האטמוספירה (National Center for Atmospheric Research Community Earth System Model). נתוני ההתפרצויות הגעשיות עצמן (מועד, עוצמה ואופן חלוקת האפר בין ההמיספרות) מבוססים על חקר ליבות קרח מגרינלנד ואנטרקטיקה שביצעו מחקרים קודמים.

המחקר מסביר תופעות אקלימיות שונות על ידי שימוש במאזן האנרגיה הגלובלי. הוא עושה זאת על ידי  בחינת הקשר בין שטפי האנרגיה באטמוספירה ובאוקיאנוסים למשובים תלויי זמן כגון אלה המקשרים את כיסוי הקרח הגלובלי ואת הטמפרטורה הגלובלית, את רוחות קרקע וזרמי ים, ואת ריכוז האפר הגעשי ומשטר הזרימה באטמוספירה. השימוש במסגרת תיאורטית אחידה המבוססת על מאזני אנרגיה מאפשר הבנה ותיאור האופן בו משובים אלה מכתיבים את התפתחות התופעות האקלימיות השונות. בנוסף, החוקרים גילו במאזן האנרגיה סימנים מקדימים לתופעות שונות. בפרט, הם מראים כי ניטור מאזן האנרגיה ברום האטמוספירה, על ידי שימוש בנתוני לוויין, מאפשר חיזוי התגובה הטרופית להתפרצויות געשיות כשישה שבועות מראש. ממצא זה יוכל להוות בסיס ליישומים עתידיים של היערכות להשפעות התפרצויות געשיות.

המאמר המדעי

פרסומים בתקשורת- מעריב

 

קראו פחות
silje-midtgard-0f9ovq3x2ak-unsplash.jpg

יום הסוס הבינלאומי- הזרקת דבש מונעת זיהומים אצל סוסים

12 דצמבר, 2021

קרא עוד
תוצאות מחקר שנערך בבית החולים הווטרינרי של האוניברסיטה , מראות שהטיפול הוריד באופן משמעותי את שיעור הזיהומים מ-32% ל-8%. ייתכן והשימוש בדבש במקרים יוכל לצמצם או להחליף בעתיד, את השימוש באנטיביוטיקה הן בבעלי חיים והן בקרב אנשים

שיעור הזיהומים בניתוחים בהם נאלצים לפתוח את חלל הבטן של הסוס, כדי לחקור ולאתר גורמים מסכני חיים, הינו גבוה ומהווה את אחד הסיבוכים הנפוצים והמשמעותיים ביותר לאחר הניתוחים. מנתחים מבית החולים הווטרינרי של האוניברסיטה העברית, ד"ר גילה סיטון, ד''ר עמוס טץ, ד''ר וויסאם אבו אחמד, ד''ר רואי דהן וד''ר קייסה גוסטפסון, בהובלת ד"ר גל קלמר, פרסמו השנה מחקר בו בדקו את השפעת שימוש במשחה על בסיס דבש המוזרקת לתוך חתך בבטן של סוסים, על שיעור הזיהומים. במחקר שהתפרסם בכתב העת Equine Veterinary Journal מציגים  החוקרים את השפעת הזרקת משחה על בסיס דבש, אל תוך החתך הנעשה בבטן הסוס. במטרה לבחון את השפעתו על מניעת זיהומים הנפוצים כתוצאה מהניתוחים בבעלי חיים וגם בקרב אנשים הם בדקו  מעל 100 מקרים ומתוכם עולה כי ההבדל בין המטופלים לביקורת היה משמעותי. כאמור, התוצאות מראות שהדבש הוריד באופן ניכר ומשמעותי סטטיסטית, את שיעור הזיהומים מ-32% ל-8%. 

הדבש ידוע כתרופה עתיקת ימים, אך בשנים האחרונות מחקרים גילו מנגנונים שונים בהם הוא מדכא צמיחת חיידקים ואף ישנן חבישות מסחריות עם דבש לטיפול בכוויות ופצעים באנשים. החוקרים מאמינים כי השימוש החדשני, התוך חתכי, בדבש עשוי לעזור במניעת זיהומים.

ד"ר גל קלמר אומר כי "עמידות חיידקים היא בעיה בכל תחומי הרפואה: ההומנית והווטרינרית. ידוע על מחקרים באנשים בהם שימוש באנטיביוטיקה בתוך החתך, הוריד באופן משמעותי את כמות הזיהומים. כיוון שנכון להיום, לא נראתה עמידות חיידקים לדבש, ייתכן והשימוש בדבש במקרים אלו יוכל לצמצם, או להחליף בעתיד, את השימוש באנטיביוטיקה הן בבעלי חיים והן בקרב אנשים".
 

המחקר המדעי

 

קראו פחות
ראה גם: מחקר
אבנים

ניתוח של כלי אבן מאתר פרה-היסטורי בעמק הירדן הוביל לזיהוי המופע הקדום ביותר של יכולות קוגניטיביות מפותחות באירו-אסיה

9 דצמבר, 2021

קרא עוד
קבוצת חוקרים מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בהובלת ד"ר גדי הרצלינגר בשיתוף פעולה עם חוקרים מן המרכז הלאומי הצרפתי למחקר מדעי (CNRS), ובמימון משרדי המדע הישראלי והצרפתי, זיהוי את המופע הקודם ביותר באירו-אסיה, של התנהגויות המעידות על יכולות קוגניטיביות מפותחות - הנמצאות בבסיס ההתנהגות האנושית אותה אנו מכירים כיום.

האתר הארכיאולוגי עוּבָּדׅיַה (Ubeidiya), הנמצא עמק הירדן התיכון, בסמוך לקיבוץ אפיקים, מתוארך למיליון וחצי שנים לפני זמננו. אתר זה נחשב לאחד האתרים הקדומים ביותר מחוץ לאפריקה בן כמילון וחצי שנים. ייחודו בכך שכלי האבן המסותתים על ידי הקדמונים שנמצאו בו, משויכים לטכנולוגיה המכונה בפי הארכיאולוגים "אָשֶלׅית" (Acheulian) במסגרתה החלו בני האדם ליצר כלי חיתוך גדולים (Large cutting tools), סימטריים, מוקפדים ויעילים יותר. הממצאים האשליים הופיעה לראשונה באפריקה לפני 1.8 מיליון שנה, בעוד שלפניה כלי אבן היו לא יותר מחלוקים מסותתים פשוטים בעלי קצוות חדים. למעשה מדובר באתר הקדום ביותר מחוץ לאפריקה בו נמצאה הטכנולוגיה, המהווה את קפיצת המדרגה המשמעותית הראשונה ביכולת ייצור הכלים.

החוקרים השתמשו בסורק תלת-מימדי ובתכנת מחשב אותה פיתחו במיוחד, כדי לנתח את צורת הכלים בשיטות חדשניות. התוצאות המתפרסמות כעת בכתב העתJournal of Paleolithic Archaeology  ומלמדות שלמעשה בתוך משפחת כלי החיתוך הגדולים בעובדיה, יש להבחין בין שתי תתי-משפחות של כלים: אחת מוקפדת פחות שהשימוש בה מסתיים זמן קצר יחסית לאחר תקופת האתר. השניה, מוקפדת יותר שנותרה בשימוש יותר ממיליון שנה לאחר מכן.

נראה כי שיטות סיתות מורכבות יחסית, אשר היו ידועות עד עתה רק מאתרים מאוחרים יותר, היו כבר בשימוש לצורך הפקת כלי החיתוך בעובדיה. החוקרים טוענים שהשילוב בין המאפיינים שתוארו, כלומר: קיומן של שתי תתי-קטגוריות מקבילות בתוך אותה משפחת כלים, בחירת חומר הגלם המכוונת תוך תכנון מקדים, והשימוש בשיטות סיתות מורכבות מעידים, כי המנגנונים הקוגניטיביים אותם ניתן היה לזהות עד עתה רק בקרב אוכלוסיות מאוחרות הרבה יותר התקיימו כבר בעת שהאתר היה מאוכלס. כאמור נכון להיום, מקרה זה מהווה את הזיהוי המוקדם ביותר באירו-אסיה, של התנהגויות המעידות על היכולות הקוגניטיביות הנמצאות בבסיס ההתנהגות האנושית המורכבת, אותה אנו מכירים כיום.

 

בתמונה: כלי חיתוך גדולים המסותתים על צור ובזלת, שנמצאו בעובדיה קרדיט צילום: גדי הרצלינגר

פרסום בתקשורת: YNET

 

קראו פחות
ראה גם: מחקר
זבוב

מחקר שמתנהל בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה מצא כי שמן מזחלים של זבוב מראה פוטנציאל טיפולי עתידי בחולי מחלת מעי דלקתית

8 דצמבר, 2021

קרא עוד
מחקר שמתנהל במעבדתה של פרופ' בטי שוורץ מהאוניברסיטה העברית חושף לראשונה את התכונות האנטי-דלקתיות של שמן זבוב החייל השחור והשימושים העתידיים שלו - ראשית בתעשיית המזון לבעלי חיים ובהמשך לאנשים

זה עלול להישמע מוזר, אך זבוב החייל השחור (Hermetia illucens, BSF) נחשב לכוכב עולה בקטגוריית מזונות ברי קיימא עתידיים בתעשיית המזון לבעלי חיים. שימוש בזחלי הזבוב כחלופה לחלבונים שמופקים מפסולת שנפוצה בתעשיית המזון לחיות מחמד, מהווה תחליף חלבון הולם ומספק תוצרים איכותיים בעלי תכולת חלבון גבוהה שעשירים בחומצות אמינו חיוניות. הרימות של זבוב החייל השחור מכילות כ-40% חלבון וכ-35% שומן, אך בעוד שהחלבון הממוצה מהרימות משמש כמוצר פרימיום להזנת חיות מחמד ולתחום החקלאות הימית כבר היום, הפוטנציאל היישומי של מיצוי השמן לא מוגדר.

מחקר שמתקיים בימים אלה על ידי הדוקטורנטית הדס ריכטר במעבדתה של פרופ' בטי שוורץ, במחלקה לביוכימיה מזון ותזונה בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית, בתמיכתן של חברות Entoprotech Ltd ו-BioBee Sde Eliyahu Ltd, בוחן לראשונה את היתרונות התזונתיים של שמן הBSF, ספציפית את השפעתו על דלקת. המחקר הוצג לראשונה בכנס מדעי החקלאות בישראל שהתקיים בשבוע שעבר."שמן ה-BSF מכיל כ 40-50% חומצה לאורית, חומצת שומן בעלת תכונות אנטי-מיקרוביאליות והשפעות אנטי-דלקתיות במעי הגס", אמרה הדס ריכטר. "בנוסף לחומצה לאורית, השמן מכיל חומצה פלמיטולאית וחומצה אולאית, אשר דווחו במחקרים כבעלות השפעה חיובית על הרכב המיקרוביום ועל הפחתת דלקת במעי. לכן, לשמן המופק מהרימות של זבוב החייל השחור פוטנציאל להציע מנגנון ייחודי למניעה או טיפול במצבי דלקת, אולם השמן לא נחקר בתחום זה, עד עכשיו".החוקרות מצאו כי שמן זבוב החייל השחור הפחית דלקת בתאי מאקרופאג' של מערכת החיסון, ע"י דיכוי ביטוי והפרשה של ציטוקינים פרו-דלקתיים (חלבונים שמהווים את הבסיס לתקשורת בין תאים בתגובות של מערכת החיסון).

בנוסף, בניסוי בעכברי מעבדה במודל קוליטיס אקוטי (מחלת מעי דלקתית), שמן זבוב החייל השחור הפחית בצורה מובהקת סימנים קליניים של המחלה. "תזונה המבוססת על 20% שמן BSF מיתנה את התקצרות אורך המעי ומנעה הגדלה של הטחול, בהשוואה לדיאטות המכילות 20% שמן דקלים או 20% שמן סויה", הסבירה ריכטר. בניתוח של רקמת המעי, נמצא כי רמות תאי דם לבנים מסוג לימפוציטים B ברקמת המעי של העכברים הסובלים מקוליטיס אשר ניזונו על דיאטת BSF היו נמוכות משמעותית בהשוואה לעכברים שניזונו על דיאטת דקלים או דיאטת סויה. לימפוציטים הינם תאים לבנים של מערכת החיסון הנרכשת (האדפטיבית) והם מגויסים עם התפתחות השלב הכרוני של המחלה במטרה לנטרל את הפתוגן ולייצר זיכרון חיסוני.

פרופ' בטי שוורץ מסכמת: "תזונה אנטי-דלקתית מותאמת לחולי קוליטיס יכולה לשמש קו הגנה לנסיגה ושלמירה על הפוגה של המחלה. המטרה שלנו היא לחקור את הפוטנציאל של שמן זבוב החייל השחור כמרכיב בתזונה מותאמת לטיפול במחלות מעי דלקתיות. תוצאות המחקר שלנו יכולות לשמש לתעשיית המזון לבעלי חיים בשלב הראשון, אך בהמשך גם לאנשים".

לפרסום באתר mako

קראו פחות
mufid-majnun-cm1au42fnrg-unsplash.jpg

מחוסני פייזר נמצאים בסיכון הנמוך ב- 85% לחלות בקורונה, בהשוואה למחוסנים של אסטרה-זניקה ויאנסן

8 דצמבר, 2021

קרא עוד

מחקר חדש שפורסם החודש על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית מדרג את יעילותם של חיסונים שונים למניעת קורונה

 

חוקרים מבית הספר לרוקחות והפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים השוו את יעילותם של תשעה חיסונים כנגד מחלת קורונה תסמינית ומחלה קשה בקרב האוכלוסייה בוגרת. במחקר חדש שפירסמו החודש דר' ויקטוריה רוטשילד, דר' ברוריה הירש-רקח, דר' יאן מיסקין, פרופ' מרדכי מושקט ופרופ' אילן מתוק בכתב העת המדעיScientific Reports'' '' מקבוצתNature , הם משווים בין יעילות חיסונים חדשים כנגד הקורונה, בהתבסס על תוצאות של מחקרים קליניים שנערכו על כל חיסון בנפרד. שיטת אנליזה בה נקטו מכונהnetwork meta-analysis - (NMA) - שיטה המאפשרת לחבר ולהשוות תוצאות ממחקרים שונים, גם כאשר באף אחד מהמחקרים לא נעשתה בדיקת יעילות ישירה של חיסון אחד לעומת חיסון אחר. השימוש בניתוח הנתונים מאפשר להעריך יעילות יחסית בין כל צמד חיסונים ואף לדרגם מבחינת ההסתברות להיות חיסון היעיל ביותר.

החיסונים שנכללו במחקר: שני חיסוני mRNA - חברת פייזר (BNT162) וחברת מודרנה (mRNA-1273); שני חיסונים המשתמשים בווירוס שונה (אדנווירוס) הנושא מקטע DNA של ווירוס קורונה - חיסון של חברת אסטרה-זניקה וחיסון ספוטניק; חיסון המשתמש באדנווירוס להעברת חלבון S של ווירוס קורונה של חברת יאנסן; חיסון המכיל חלבון S של וירוס קורונה של חברת Novavax; שלושה חיסונים המתבססים על טכנולוגיה "קלאסית" המכילים וירוס קורונה לא פעיל של חברת Sinopharm וחברת Sinovac.

על פי תוצאות המחקר ,הנבדקים שחוסנו בחיסוני mRNA, של חברת פייזר ומודרנה, הינם בעלי  הסיכון היחסי הנמוך ביותר לחלות בקורונה תסמינית, בהשוואה לשאר מקבלי החיסונים שנבדקו בניתוח הנתונים. למחוסנים של פייזר היה סיכון יחסי נמוך ב- 85% לחלות במחלה תסמינית בהשוואה למחוסנים של אסטרה-זניקה ויאנסן. נתון דומה (79%) נצפה בקרב מחוסני מודרנה בהשוואה לאסטרה-זניקה ויאנסן. שני חיסוני mRNA דורגו כבעלי הסתברות הגבוהה ביותר למנוע מחלה תסמינית בקרב אוכלוסייה בוגרת בהשוואה לחיסונים אחרים.

החוקרים דירגו את ההסתברות שחיסון מסויים יגן באופן הטוב ביותר בהשוואה לחיסונים האחרים:

  • פייזר - 95%
  • מודרנה - 84%
  • ספוטניק - 78%
  • Novavax - 70%
  • Sinovac - 57%
  • שני חיסוני Sinopharm - 43% ו- 33%
  • יאנסן ואסטרה-זניקה - 20%

בנוסף, נצפתה מגמה של יעילות גבוהה יותר של חיסוני mRNA במניעת מחלת קורונה קשה. החוקרים לא מצאו הבדל בין החיסונים השונים מבחינת יעילותם במניעת מחלה תסמינית בקרב אוכלוסייה מעל גיל 65.

תוצאות המחקר יכולות לטרום בקביעת מדיניות החיסונים בשילוב עם משתנים נוספים כגון זמינות החיסונים השונים, תופעות לוואי, עלויות, תנאי אחסון, שינוע ועוד.

החוקרים מסייגים את התוצאות ומציינים ששיטת NMA מחברת תוצאות של מחקרים שונים, תוך הנחת יסוד שהמחקרים דומים ביניהם מבחינת תכנון, אוכלוסייה, כשבפועל ישנם תמיד הבדלים במידה זו או אחרת בין המחקרים. הדבר בעל חשיבות רבה במיוחד בהקשר למחקרי קורונה, כאשר אנו עדים לגלי תחלואה משתנים מבחינת רמת תחלואה באוכלוסייה, מיקום גאוגרפי, ווריאנטים שונים של הווירוס ועמידותן בפני החיסונים. כל משתנה עלול להשפיע על תוצאות של יעילות החיסון בכל מחקר בנפרד וכך להשפיע על יעילות היחסית כפי שהיא מחושבת ב- NMA.

המאמר המדעי

פרסומים בתקשורת: וואלה

קראו פחות
ראה גם: מחקר
birmingham-museums-zn_pwhgvqhm-unsplash.jpg

תפקידן החברתי של המחלות במאה ה-17 כהזדמנות לשחרור ממחויבויות ומנורמות מקובלות

5 דצמבר, 2021

קרא עוד
מחקר חדש בוחן את תפקידן החברתי של מחלות במאה ה 17, דרך דיון שנערך בפני אב בית הדין היהודי במצרים, העוסק בפנייתו של גביר יהודי הסבל ממלנכוליה מסכנת חיים עקב הצטברות זרע בגלל ריחוקה הפיזי של אשתו

סביב אמצע המאה ה-17, הגיע גביר יהודי עשיר מאיסטנבול, למצרים ואחר ימים אחדים, תקפה אותו מחלה שסיכנה את חייו. מצבו הכלכלי הטוב אפשר לו לשכור את מיטב רופאי מצרים, בכללם גם רופא נוצרי, שסבר כי הגביר סובל ממלנכוליה הנגרמת מהצטברות זרע וטען כי הפתרון היחידי למצב הוא קיום יחסי מין באופן מידי. המקרה שהובא לפתחו של ר' מרדכי הלוי, אב בית הדין היהודי במצרים, נכלל בספר השאלות והתשובות שלו, "דרכי נועם", שהובא לדפוס אחר מותו בשנת 1697. כיוון שאשתו של אותו הגביר התגוררה באיסטנבול, נדרש הלוי לדון בדילמה האתית הנוגעת למימוש הפתרון הרפואי המוצע. 

המקרה המשפטי מהווה את הבסיס למאמר של ד"ר טלי בוסקילה מהמחלקה להיסטוריה , שהתפרסם בכתב העת Gender & History ובוחן בין היתר את התייחסות למלנכוליה וההיסטריה בספרות הרפואית של התקופה. המאמר מתחקה אחר שכיחותן של המלנכוליה, כמו גם אחר מחלת "חנק הרחם" המוכרת במערב כ"היסטריה". המחקר מתאר את תפקידיהם החברתיים של המחלות, ואת התפקיד שהיה למטופלים כ"סוכנים היסטוריים", ואף מדגים את החשיבות שיש בהבנת תפיסת הגוף הפיזי להיסטוריה החברתית.  

לטענת ד"ר בוסקילה, ההשוואה בין מלנכוליה והיסטריה, הנזכרות בדיונו הארוך של ר' מרדכי הלוי, מאפשרת להתחקות אחר התפקידים החברתיים של גברים ונשים במזרח התיכון הטרום-מודרני. הפרשנות המוצגת במאמר לבחירותיו של הגביר מלמדת על תפקיד חברתי חשוב של המחלות: האפשרות להשתמש בהן כהזדמנות לשחרור ממחויבויות ומנורמות מקובלות. מעין "טקטיקה" המאפשרת פריצה של הגבולות החברתיים, תוך הכרה בהם במקביל.  

נדמה, כי ניתן לראות את "המפגש הרפואי" הנזכר, כצומת שבה נפגשו שיחים ואינטרסים משלימים. המלנכוליה, הייתה למחלה המשרתת את מטרות המשתתפים: הרופא הנוצרי הוכיח את מיומנותו ואת בקיאותו המקצועית העומדת בניגוד לחוסר הידיעה של המרפאים האחרים. הרב, באמצעות "יראת החטא" של הגביר והתעלמותו מפתרונות אחרים כדוגמת אוננות, ביסס שיח הלכתי וחיזק את תוקפן של הנורמות הקבליות. והגביר, באמצעות תסמינים מובחנים, תמרן בין שיחים רפואיים, הלכתיים וחברתיים, כך שיוכל להפר את שבועת הנישואין שנשבע לאשתו. בכך שימשה לו המלנכוליה כ"טקטיקה" המאפשרת שחרור מן הנורמות החברתיות, מבלי להפר את תוקפן. 

המאמר המדעי

פרסומים בתקשורת: הארץ

קראו פחות
ראה גם: מחקר
asterfolio-pjojga8eovq-unsplash

קרב אגודלים- למה אנחנו כותבים עם האגודל וכיצד זה משפיע על מה שכתבנו?

28 נובמבר, 2021

קרא עוד
מחקר חדש בוחן את השינויים שעבר האדם בשימוש באצבעות השונות בכף היד לכתיבה וכיצד זה משפיע על התוכן שאנחנו כותבים

בשני העשורים האחרונים ובמיוחד מאז התפשטות הסמארטפונים, האצבע שעובדת ''הכי קשה'' ביד שלנו בעת כתיבה היא האגודל. מדובר בשינוי משמעותי בהיסטוריה של הכתיבה בכלל ושל ההקלדה בפרט. מחקר חדש טוען כי השינוי משפיע לא רק על הדרך שבה אנחנו כותבים, אלא גם על התוכן עצמו, שנכתב יותר ויותר על ידי האלגוריתמים.

המחקר, שנערך על ידי ד''ר עידו רמתי מהמחלקה לתקשורת ומהתוכנית ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית והתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי ''Convergence'',  בוחן את ההשתנות ההיסטורית של ממשקי אדם ומכונה בפעולת ההקלדה לכתיבה – מהמצאת המקלדות הראשונות למכונות הכתיבה ושיטות ההקלדה העיוורת שהומצאו יחד איתן, ועד ההקלדה העכשווית בסמארטפונים – ומראה כיצד הקלדה באמצעות אגודלים היא תופעה חדשה ותקדימית בהיסטוריה האנושית.

בעזרת המחקר, ניתן להבין טוב יותר את הקשר שבין בני אדם, תופעות חברתיות שונות והמכשירים שבאמצעותם התנהגויות הללו מתבצעות. לדוגמה, הבחירה באימוג'יז או מילים שלמות באמצעות המקלדת הווירטואלית היא קלה יותר, מאשר הקלדה של מילה אות אחר אות, משום שהמקלדת בעצם לא מותאמת לגודלו של האגודל (האצבע העבה והחזקה ביותר).

השלכה אפשרית לכך, היא שאנחנו משתמשים יותר במה שמציע לנו האלגוריתם – כמו גיפים, אימוג'יז או מילים מתוך המקלדת הווירטואלית, במקום במילים שאנחנו בוחרים בעצמנו. זה אומר שכתיבה כיום אינה תוצר בלעדי לאדם אלא היא שיתופית לבני אדם ומכונות גם יחד.

ככלל, הצורה שבה אנחנו כותבים השתנתה לאורך השנים- בעוד שבתחילת המאה העשרים אנשים שאפו להקליד עם כל עשר האצבעות, המצאת עכבר המחשב הוסיפה לכך גם את הקשר בין העין ליד והתיאום ביניהן. לטענת החוקר, השימוש באגודלים מסדר מחדש את חלוקת העבודה המסורתית בין האצבעות בכף היד. האגודלים, שבאופן היסטורי תמכו באחיזה של כלי כתיבה, משמשים כיום לבדם לכתיבה, ואילו האצבעות האחרות, כגון האצבע המורה, עוברות לראשונה לעמדה התומכת בכתיבה. המאמר קושר בין הטכניקות בהן אנחנו כותבים ובין התוצרים התרבותיים המאפיינים את התקופה – אם עידן של כתיבה בעשר אצבעות התאפיין בסדר וארגון של האותיות על הדף, הרי שהעידן של כתיבה באגודלים מתאפיין בגמישות גבוהה ויצירתיות  –  לדוגמה בשימוש באימוג'יז, גיפים, סטיקרים ועוד.

ד''ר רמתי מוסיף ואומר כי ''בכל מה שקשור לטכנולוגיה, אין רק גורם אחד שיוצר את השינוי אלא שלל גורמים שמייצרים את הממשק. לראיה, המקלדת - למרות שהיא לא אידיאלית בלשון המעטה, ואפשר היה להמציא לה חלופות, ואף המציאו - עדיין היא איתנו כבר למעלה מ-150 שנה. ייתכן שבעתיד רק נדבר אל מכונות (אופציה שכבר קיימת כיום, גם אם לא עובדת כמו שצריך ומעצבנת לרוב) או נשדר אליהן גלי מחשבות בטלפתיה, אבל בהחלט ייתכן שנמשיך להקליד. המאמר מראה כיצד השינויים הטכנולוגיים אינם רק שאלה של "המצאה" או "שיפור" שדוחקים טכנולוגיה "נחותה" או ישנה, אלא הם תוצר של מארג של מגוון שיקולים, צרכים, לחצים, כוחות, התנהגויות ומוסכמות. לדעתי כך גם ימשיך להתאפיין עתיד הקשר בין בני האדם והטכנולוגיות שלהם.''

קרדיט לתמונה: BRUNO CHARBIT

המחקר המדעי

פרסומים בתקשורת: N12, פורטל כרמל והצפון

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
peter-burdon-Ekzf8kIKizQ-unsplash

כיצד הבצורת הבאה תעצב את העתיד שלנו?

28 נובמבר, 2021

קרא עוד

פרופ' רוני אלנבלום ז''ל הקדיש את חייו למחקר של השפעות אקלימיות על תרבויות ואירועים היסטוריים. מחקר חדש, שמפורסם כעת לאחר מותו, מציע כי ההשפעה שלהם גדולה משחשבנו

שינויים אקלימים מהווים גורם מרכזי בעיצוב והתפתחות חברה. גם אירועים לכאורה ''רגילים'', שאינם נראים דרמטיים או תופסים את עיני התקשורת באופן יוצא דופן, עשויים להיות בעלי השפעה מהותית על חברות אנושיות. פעמים רבות דווקא המידע על משברים אלה-אורכם, עוצמתם ומידת ההשפעה שלהם על החברה, נשארים לא ידועים. משברי אקלים מסוג זה - בצורות, גשמים בלתי צפויים, גלי קור ועוד, משפיעים על חברות אנושיות ויכולים להתפתח גם להידרדרות ביציבות הפוליטית, לקונפליקטים אלימים ולגלי הגירה.

מחקר זה, המתמקד במשברי אקלים, בוצע על ידי פרופ' רוני אלנבלום ז''ל והדוקטורנטית טל אולוס, מהמחלקה לגיאוגרפיה וביה''ס ללימודי סביבה באוניברסיטה העברית והוגש שבועיים בלבד לפני מותו המפתיע של פרופ' אלנבלום. לאחר מותו, המשיכה טל את העבודה על פרסום המחקר לבדה, עד פרסומו לאחרונה בכתב העת היוקרתי ''Humanities & Social Sciences Communications''. המאמר הוא גם חלק מקבוצת מחקר שפעלה בשנים האחרונות במסגרת בית ספר ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל ללימודים מתקדמים במדעי הרוח באוניברסיטה העברית וכן בשיתוף עם קבוצת מחקר במימון קרן המחקר של האיחוד האירופי (ERC). ייחודו של המחקר הוא השילוב בין פרספקטיבה היסטורית וארכיאולוגית לבין סקירה של אירועים עכשוויים. החוקרים בחנו שלושה מקרים לאורך ההיסטוריה, בהם ריכוז של אירועי אקלים יחסית שגרתיים הובילו תוך זמן קצר לפגיעה בזמינות המזון וכתוצאה מכך לחוסר שקט חברתי, קונפליקטים, ואף לקריסה של אותה חברה.

המחקר התבסס על ניתוח של מקורות היסטוריים ובמקרה של מאלי על נתונים ממגוון מקורות כגון סקרים ודוחות המתארים את המצב האקלימי, הכלכלי והחברתי לפני פרוץ הקונפליקט ובמהלכו, וכן נתונים ומידע כמותי כמו כמות המשקעים החודשית, מדד בצורת, מחירי מזון ועוד. המקרה ההיסטורי הראשון שנבחן במאמר עוסק בנפילת שושלת הליאו, ששלטה בצפון סין ומונגוליה, בין השנים 907-1112 ונחקר בשיתוף עם פרופ' גדעון שלח-לביא וד''ר יה-לי לי. המקרה השני מנתח את המשבר האקלימי והשפעתו על הציביליזציות המורכבות במערב אסיה במאה השתיים עשרה. המקרה השלישי, מהשנים האחרונות, עוסק בקריסה החברתית והמדינית של רפובליקת מאלי שבמערב אפריקה, בשנים 2012-2013. כך לדוגמא, בין השנים 2009-2011, מאלי חוותה תקופת בצורת בצפון ומרכז המדינה. המאמר העלה כי מאותו אזור החל גם המרד כנגד הממשל המרכזי וכי לצד הצפות קשות בקיץ 2012, שהובילו לעלייה נוספת במחרי המזון, חלה נקודת השבר במדינה. בעקבותיה, נהפך הקונפליקט מסכסוך מקומי מצומצם למלחמה קשה שכללה גלי עקורים ופליטים והתערבות של כוחות צבאיים בינלאומיים.

הרבה מהעיסוק והדיון העכשווי בנושא שינויי האקלים נוגע לסיבה, לגורם האנושי, שבגינה אנחנו חווים שינויי אקלים, ובדרך שבה נוכל להפחית את פליטת גזי החממה ולמתן את הנזק שנגרם. מחקר זה, מתמקד לא בסיבה אלא בתהליכים עצמם ובתוצאותיהם. המסקנה המרכזית של המאמר היא שלהפחתה בזמינות המזון במשך זמן לא ארוך מדי - כמה שנים בודדות עד עשור - שנגרמת ממשברי אקלים הדרגתיים כמו בצורות, יכולה להיות השפעה דרמטית וארוכת טווח על חברות אנושיות. במידה מסוימת, אפשר לומר שלהידרדרות הדרגתית כזו, בגלל הפגיעה המתמשכת שלה בזמינות המזון, יש השפעה חברתית יסודית ועמוקה יותר מאשר אירועי אקלים עוצמתיים מאוד וקצרי מועד, שלהם השפעה מוגבלת על הביטחון התזונתי. טל אולוס מסבירה כי ''לפי תוצאות המחקר שלנו לא מדובר בהרבה מאוד זמן, ולא מדובר בהכרח באירועים דרמטיים במיוחד שמצטלמים היטב. החשיבות של המחקר היא דווקא בהבנה שגם אירועים 'רגילים' יכולים להביא לתוצאות דרמטיות.''

פרופ' רוני אלנבלום ז''ל, היה חוקר בכיר במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, היסטוריון של ימי הביניים וגיאוגרף של ערים היסטוריות, מומחה בתולדות הלבנט בימי הביניים ובמסעי הצלב, והוא נפטר מדום לב בחודש ינואר האחרון.  מחקריו האחרונים עסקו בהיסטוריה סביבתית ואקלימית, בתולדות העיור ובהיסטוריה של ירושלים. אלנבלום היה גם חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. על בסיס עבודותיו אלו פרופ' אלנבלום פיתח את גישת ה'שבריריות', על פיה הפרעות אקלימיות עלולות להביא לערעור ואף להתמוטטות של חברות אנושיות.

על העבודה עם פרופ' אלנבלום, אמרה טל: "פרסום המאמר התקבל אצלי ברגשות מעורבים. מצד אחד שמחתי מאוד על פרסומו ומצד שני כאב לי מאוד שרוני איננו איתנו לחלוק את הרגע הזה. במידה מסוימת פרסום המאמר הוא סגירת מעגל ועוד פרידה מרוני, והוא חלק ממורשתו של רוני. הגשנו את המאמר שבועיים לפני שרוני נפטר במפתיע, ואת העבודה על הגרסאות הבאות של המאמר עשיתי לבד ותוך דיאלוג מתמיד עם רוני שהתרחש בראשי. חשוב לי לומר שזה לא יהיה הפרסום האחרון שלו. מאז מותו עמלים חברים, קולגות ובני משפחה על הוצאתו לאור של ספר מקיף ופורץ דרך שמסכם את המחקר של רוני בעשור האחרון."

המחקר המדעי

פרסומים בתקשורת: YNET

 

קראו פחות
ראה גם: מחקר
חוקרים פיתחו התקן חדש שיאפשר הגנה מפני פיצוח קוונטי

חוקרים פיתחו התקן חדש שיאפשר הגנה מפני פיצוח קוונטי

22 נובמבר, 2021

 

קרא עוד

עידן המהפכה הקוונטית השנייה, נמצא כבר בפתח וכרגע מתנהל המרוץ אחר המחשב הקוונטי: מחשב שיוכל לבצע פעולות חשובות מסויימות במהירות ובעוצמה רבה בהרבה מהפעילות שהמחשבים הקיימים כיום. אך לצד הברכה שבדבר, הסוגייה מעלה חששות בדבר יכולת הפריצה להצפנות, הקיימות כמעט בכל פעולה שאנו מצבעים: מתשלום מאובטח, דרך משלוח הודעות וכו'. כיום כל פעולה מצופנת מתבססת על אלגוריתם מתמטי שמחשב רגיל, מבחינת כוח החישוב והזמן הנדרש, מתקשה לפתור אותו ולפרוץ את הקוד. לעומתו, מדענים מאמינים שהעוצמה הגדולה של מחשבים קוונטים שתפעל באופן מהיר ובמקביל, תוכל לפרוץ בקלות יחסית הצפנות ולפגוע בפרטיות המשתמשים. 

מחקר חדש שנערך בהובלת פרופ' רונן רפפורט ודר׳ חמזה אבודייה ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים בשיתוף עם קבוצת המחקר של מוניקה פליישר מאוניברסיטת טובינגן, הוביל לפיתוח מערכת פשוטה באופן יחסי, המאפשרת יצירת קידוד המעניק הגנה מפני עוצמת מחשבי הקוונטום: מעין "מכונות יריה" של פוטונים בודדים עליהם הוטענו מידע מקודד. הפוטונים הבודדים, שהם היחידות הבסיסיות של אור (״חלקיקי אור״), מאפשרים קידוד הידוע בשם ״קידוד קוונטי״. בניגוד להצפנה הקלאסית הנפוצה כיום, טכנולוגית ההצפנה הקוונטית מתבססת ישירות על חוקי הפיסיקה ועל חוקי תורת הקוונטים ולא על המתמטיקה ואלגוריתמים. מערכת הצפנה מבוססת פוטונים בודדים המקודדים קוונטית, משגרת אותם לנקודה המבוקשת, כאשר כל נסיון להתערב או לשאוב את המידע – יזוהה ויסוכל ללא סיכון למידע.   

באופן מופשט, כיום הפצחנים מנסים להיכנס לתוך השרשת העברת המידע בין שתי נקודות, לשאוב את המידע ולחבר מחדש את השרשרת, כדי שהמידע יגיע ליעדו הסופי. זאת מבלי שתאותר הפריצה. החוקרים בצוות הצליחו ליצר התקן זעיר ביותר שמייצר ומשגר פוטנים בודדים ועליהם אפשר להעביר את המידע. כל פוטון מקודד נקרא ״ביט קוונטי״. בביט קוונטי כל מגע, או אפילו ביצוע מדידה משנה בהכרח את המידע שקודד על הפוטון והדבר יתבטא, בהגיעו ליעד, בשגיאה בפרוטוקול ומתן אינדיקציה לנסיון הפריצה. 

בהתקן, שפותח בטכנולוגיות ננומטריות חדשניות במרכז לננומדע וננוטכנולוגיה של האוניברסיטה העברית, החוקרים השתמשו בננו-גביש, בעובי פחות אלפית שערה - חומר מוליך למחצה שכאשר מאירים עליו בפולס של לייזר הוא פולט פוטון יחיד. בעוד שהננו-גביש לבדו לא מאפשר פליטה מהירה מספיק של פוטונים בכדי לייצר מפתחות הצפנה בקצב גבוה, החוקרים השתמשו ב״טריק ננומטרי״ והצליחו להגביר משמעותית את הקצב, לכעשרה מיליון פוטנים בשנייה והם שואפים להגיע לקצב של מיליארד לשנייה. הדבר נעשה ע"י הזרמת הפוטונים במעין קונוס מתכתי ממוזער הצמוד לננו-גביש, המשמש "כליא ברק" השואב את האנרגיה ואת האור מתוך הננו-חלקיק והופך לאנטנה המשדרת את האור. החוקרים הביאו למצב, בו האור הנפלט מהפוטון ינוע לכיוון הדרוש ולא באופן אקראי, על-ידי ננו-עדשה המכוונת את פליטת הפוטונים לכיוון הרצוי. וכך ברגע שהם הגבירו את קצב פליטת הפוטונים המקודדים עם המידע והם מניעים אותם לכיוון המתבקש, ניתן לאסוף אותם לנקודת היעד ולקרוא את המידע שקודד בהם, בלי יכולת של התערבות חיצונית. 

כבר היום ארגונים ומדינות מפתחים מחשבי קוונטים ובעתיד הלא רחוק  השימוש בהם יהיה נפוץ ברמה המסחרית והממסדית. חשיבותו של  ההתקן הוא ביכולתו לאפשר קידוד לא פציח באמצעות מערכת פשוטה יחסית, הניתנת להפעלה אפילו בטמפרטורת החדר.  

המאמר המדעי

פרסומים בתקשורת: ישראל היום

קראו פחות
ראה גם: מחקר
מחקר חדש: שחקני שחמט מצליחים יותר, דווקא כאשר הם משחקים מחוץ למדינתם

מחקר חדש: שחקני שחמט מצליחים יותר, דווקא כאשר הם משחקים מחוץ למדינתם

21 נובמבר, 2021

קרא עוד
בעולם הניידות הגלובלית של היום, אנשים רבים נוסעים בין מדינות כחלק מהשגרה המקצועית שלהם, כולל אקדמאים, רופאים, ספורטאים, שחקנים, אנשי עסקים ופקידי ממשל. איזו השפעה יש לטיול הרחק ממדינת המולדת על הביצועים המקצועיים של אותם אנשים? תובנות לגבי ההשפעות של נסיעות לחו''ל על הביצועים הן קשות במיוחד לבחינה וכמעט ולא קיימות. מחקר חדש מנסה להגיע למסקנות ולשם כך בחן תחום המספק מדדים ברורים של מיומנות וביצועים – שחמט תחרותי. את המחקר הוביל אורי זק, דוקטורנט בחוג למדעי הקוגניציה והמוח באוניברסיטה העברית. המחקר התפרסם לאחרונה בכתב העת Journal of Economic Psychology והביא נתונים ראשונים המראים כי שחקני שחמט מצליחים יותר - דווקא כאשר הם משחקים מחוץ למדינתם.

שחמט הוא תחום אינדיבידואלי ותחרותי מאוד, הבוחן מיומנות קוגניטיבית, אינטליגנציה, תרגול ויכולת לקבל החלטות. בנוסף, המיקום של טורניר שחמט לכאורה לא רלוונטי – אין בו קהל רועש, אין בו כמעט השפעה של השופטים, והיכרות מוקדמת עם הסביבה לא מהותית למשחק. לבסוף, שחקני שחמט מדורגים לפי מערכת מד הכושר האובייקטיבית, המודדת הישגים ונחשבת למאוד מהימנה.

המחקר התבסס על נתונים מטורנירים של שחמט בין לאומי שנערכו בין השנים 2008-2015 וכללו מעל לחמישה מיליון משחקים. החוקר מצא כי הסיכוי של שחקן לנצח במשחק שנערך כחלק מביקור שלו בחו''ל, גבוה ביותר משני אחוזים מהסיכויים של אותו השחקן לנצח אם המשחק היה מתקיים במדינה שלו. גם כאשר השתנו פרמטרים אחרים, כמו גיל, מגדר וניסיון, התוצאות נותרו זהות.

בענפי ספורט אחרים, שחקנים מתקשים יותר להצליח מחוץ למגרש הביתי והיתרון קיים דווקא במשחק ב'סביבה הביתית'. מדוע בשחמט תחרותי המצב הפוך? המחקר מציע שתי סיבות לכך. ראשית, נראה סביר שלשחקני שחמט המגיעים במיוחד לטורניר בחו''ל יש פחות התחייבויות והפרעות מהיריבים המקומיים. הדבר עשוי לאפשר לשחקנים מבחוץ הרבה יותר מיקוד והשקעה במהלך הטורניר, מה שעלול להוביל לביצועים טובים יותר. שנית, סביר כי המאמץ שהושקע על מנת להשתתף בטורניר גדול משמעותית אצל אלה המגיעים אליו במיוחד ממדינה אחרת. ייתכן שהשחקנים האורחים יהיו מונעים במיוחד להצליח, בזכות המאמץ שהם כבר השקיעו בהיערכות וההגעה לטורניר. במילים אחרות, יכול להיות שהמאמץ (לנסוע) מעורר יותר מאמץ (לנצח).

אורי, שחקן שחמט בעצמו, מסכם את מסקנות המחקר: ''ההשערה שלי לגבי היתרון של נסיעה לחו"ל למשחקים, למעשה נולדה מתוך חוויה אישית. את ההישג התחרותי הטוב ביותר שלי בשחמט (ציון לתואר אמן בינלאומי) השגתי בתחרות באיסלנד. בתקופת הקורונה נעשו מחקרים רבים על יתרון הביתיות בספורט, אשר הצטמצם באופן משמעותי, ככל הנראה בעקבות הרחקת הקהל מהאצטדיונים והאולמות. המחקר על תחרויות השחמט עשוי להוות אינדיקציה ראשונית, להשפעה החיובית של נסיעות לחו''ל על ביצועים'' ומעריך כי  ''היתרון של נסיעה לחו"ל רלוונטי בעיקר לענפי ספורט בהם הקהל והשופטים אינם דומיננטיים, דוגמת ביליארד, גולף, קשתות וברידג'''.

המחקר המדעי

פרסומים בתקשורת: שלושה שיודעים

קראו פחות
ראה גם: מחקר
תרופה מיוון העתיקה מסוגלת להפחית את שיעורי התמותה מקורונה ב-50%

תרופה מיוון העתיקה מסוגלת להפחית את שיעורי התמותה מקורונה ב-50%

21 נובמבר, 2021

קרא עוד

מחקר רפואי מקיף מגלה שתרופה וותיקה בשם ''קולכיצין'' משפרת את הטיפול בתחלואת קורונה חמורה ואף עשויה להוריד את שיעורי התמותה בחצי. "מדובר בתוצאה מפתיעה במיוחד, בגלל שזו תרופה עתיקה ומוכרת בטיפול במחלות דלקתיות אחרות לגמרי"

קולכיצין היא תרופה עתיקה שמקורה בצמח הסתוונית, שהיה ידוע כבר בימי קדם בתכונות הריפוי המיוחדות שלו והיא אחת התרופות הבודדות ששרדו עד לתקופה המודרנית. מחקר חדש, שהתפרסם לאחרונה בכתב העתEuropean Journal of Internal Medicine  בהובלת פרופ' עמיחי שטנר מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה, מנתח את כל החולים שטופלו בניסויים מבוקרים ומגלה כי התרופה העתיקה עם ההיסטוריה המיוחדת יעילה גם בטיפול בתחלואת קורונה חמורה.

בעוד שבעבר הקולכיצין שימש לטיפול ומניעת התקפים של מחלת השיגדון ("גאוט") בלבד, תגלית בת כחמישים שנה שאושרה על-ידי מחקרים בתל השומר ובמרכז הרפואי הדסה הוכיחה כי קולכיצין יעילה מאוד גם נגד מחלה התקפית דלקתית על בסיס תורשתי, המכונה קדחת ים-תיכונית (FMF). מחלה זו שכיחה יחסית בקרב משפחות יהודיות מצפון אפריקה כמו גם תורכים, ארמנים וערבים. הקולכיצין יעילה מאוד לא רק נגד ההתקפים החדים ומניעתם, אלא גם בהגנה מפני סיבוך קשה של המחלה – אמילואידוזיס, הפוגע בכליות. בשנים האחרונות נערכו מחקרים גדולים ומבוקרים של קולכיצין כנגד תרופת דמה (פלצבו) ויעילותה הוכחה בשורה של מחלות נפוצות, עד כדי כך שהעלו אותה לרשימת 200 התרופות הנרשמות ביותר בארה"ב כיום.

האזכור הראשוני של הקולכיצין התגלה בפפירוס מצרי קדום שתוארך לשנת 1550 לפני הספירה, קודם ליציאת בני ישראל ממצרים, ובהמשך הייתה התרופה בשימושם של רופאים ביוון העתיקה, בתקופה הביזנטית, ושל רופאים ערבים לפני יותר מאלף שנים. לדבריו של פרופ' שטנר, "זו תרופה נוגדת דלקת שהייתה מקובלת למניעה וטיפול במחלת השיגדון – מחלה מטבולית תורשתית הגורמת להתקפי דלקת בגלל שקיעת גבישי חומצת שתן מוגברת בפרקים ובכליות".

"לאחרונה, ערכתי סקירה על השימושים המוכחים בקולכיצין במחקרים איכותיים מעשרים השנים האחרונות. המחקר הנוכחי מעלה שלושה שימושים חדשים ומבוססים לתרופה זו – כולל טיפול בנגיף הקורונה", מתאר פרופ' שטנר. שלושת השימושים העיקריים שנבחנו במחקר מגלים יעילות מרשימה של קולכיצין, בנוסף לכך שזו תרופה זולה, נסבלת היטב בדרך כלל ובעלת פרופיל בטיחות גבוה ויעילות מרשימה. במחקרים ותיקים ומבוססים, בהם בולט חלקו של פרופ' יהודה אדלר מישראל, נמצא שבצירוף לתרופה נוגדת דלקת לא-סטרואידלית, הקולכיצין יעילה מאוד בטיפול בדלקת קרום הלב (פריקרדיטיס) ובמניעת הישנויות שיכולות להוביל לתחלואה קשה. בדומה לכך, הטיפול יעיל גם במניעה ובטיפול בתסמונת של דלקת אוטו-אימונית של קרומי הלב והריאות המופיעה לא פעם לאחר אוטם שריר הלב, ניתוחי לב פתוח, ותיתכן גם אחרי צנתורים לטיפול בחסימות עורקי הלב, למניעת התקפי פרפור הפרוזדורים ("אבלציה") או להכנסת קוצב.

שימוש נוסף בקולכיצין מרתק עוד יותר. כידוע, חולים שעברו אירוע לב נמצאים בסכנה מוגברת משמעותית לאירוע חוזר ולשבץ מוחי, ומדובר בחולים רבים מאוד. במחקרים מהשנים האחרונות נמצא כי בזכות פעילותה האנטי-דלקתית על הרבדים הטרשתיים בעורקים, קולכיצין במנות יומיות קטנות מסוגלת להגן ביעילות על חולים אלה. רמת ההגנה הייתה עד כדי מניעת כמחצית מהאירועים החוזרים, וההשפעה המיטיבה המרשימה הזאת הושגה גם בחולים שכבר עברו צינטור טיפולי ונטלו טיפול מניעתי מיטבי על-ידי אספירין וסטטינים. "אלה חדשות חשובות עבור מספר גדול מאוד של חולים. בזכות התרופה נמנעו גם אירועי לב וגם אירועי שבץ מוחי והיא נסבלה היטב על-ידי רוב המטופלים. רק כאחד מ-10 נאלצו להפסיק את התרופה, בעיקר בגלל תופעת לוואי לא חמורה של שלשול. כרגע אנחנו ממתינים לתוצאות מחקרים נוספים בחולי טרשת עורקים ונקווה שאלה יאשרו את המגמה החיובית", מדגיש פרופ' שטנר.

באשר למגפת הקורונה העולמית, עד כה התפרסמו ארבעה מחקרים מבוקרים שבדקו את השפעת תוספת קולכיצין בכמעט 6,000 חולי קורונה. נמצא כי חולים שקיבלו קולכיצין הראו שיפור משמעותי במדדי קורונה חמורה, והחשוב מכל – חלה ירידה בתמותה בערך בשיעור של כ-50% לעומת אלה שלא טופלו בקולכיצין. פרופ' שטנר מסכם כי "בזכות המחיר הזול שלה ובטיחות השימוש בה, יעילות הקולכיצין בטיפול בקורונה היא בבחינת תגלית חשובה שתוכל לתרום מהותית לשיפור בתחלואה ובתמותה של חולים רבים, אם תאושר במחקרים נוספים. התוצאה מפתיעה במיוחד, בגלל שזו תרופה כה עתיקה ומוכרת לכאורה, שהולכים ומתגלים עבורה שימושים חדשים וייתכן שמחקרים עתידיים יבססו את התועלת שלה במצבים נוספים".

פרסומים בתקשורת: מעריב, ערוץ 7, בחזית, בימה, ישראל היום

קראו פחות
 הכנסת חיידקים  ל"מצב כאוטי" כדרך לריפוי מחלות

הכנסת חיידקים ל"מצב כאוטי" כדרך לריפוי מחלות

18 נובמבר, 2021

קרא עוד

מחקר  חדש שמתפרסם בכתב העת היוקרתי Nature, מצא כי חיידקים הנמצאים במצב כאוטי רגישים פחות לטיפול תרופתי סטנדרטי. החוקרים פיתחו מודל סטטיסטי המנבא את תוצאות הטיפול האנטיביוטי, ובהתאם מציעים אסטרטגיה טיפולית חדשה: הכנסה מכוונת של החיידקים למצב כאוטי -  וריפוי התאים באמצעות תרופות המותאמות במיוחד למצב זה  

מחקר ישראלי חדש התחקה אחר התנהגות התאים במצבים כאוטים, במטרה לשפר את איכות הטיפול הרפואי. תוצאותיו התפרסמו לאחרונה במאמר בכתב העת הבינלאומי  Nature (Observation of universal “ageing” dynamics in antibiotic persistence). המחקר נערך בהובלת פרופ' נטלי בלבן ממכון רקח לפיזיקה, עם הסטודנט יואב קפלן וקבוצת מחקר ביו-תחומית מגוונת הכוללת סטודנטים בתוכנית תלפיות (שקד רייך ואליק אוסטר), ד"ר לביופיזיקה (אורית גפן) וד"ר לביולוגיה (אירה רונין). ממצאי המחקר מספקים גישה חדשה לתיאור הפרעות במצב התאי. בעוד שעד היום, הדעה הרווחת בתחום הייתה שמדובר במנגנון הגנה מסודר שמונע מהחיידקים להתחלק באופן תקין, אך למעשה מדובר בכאוס לא מתוכנן. פרופ' בלבן מסבירה כי "גם כשאנחנו מתגברים על מחלה מסוימת, הטיפול התרופתי כיום, אינו מסוגל להרוג את כלל החיידקים "הרעים". נמצא שאנטיביוטיקה לדוגמא, מכניסה חיידקים מסוימים למצב של הפרעה בתפקודם והופכת אותם לרגישים פחות לטיפול החוזר. ולכן שילוב בין חומרים המכניסים חיידקים למצב כאוטי, לבין תרופות הפוגעות בחיידקים דווקא במצב הזה, יוכל לנצל את מצבם בצורה חכמה כדי לרפא את המחלה". 

בתמונה:  בחלק האדום: בקטריה ב"מצב לחץ" - שאינה גדלה. בחלקים בירוק: צמיחה מחדש הלחץ נפסק.

 

חיידקים נחשפים על בסיס יומי לתנאי קיצון של קור, חום, מחסור באוכל ועוד. למזלם (ולעיתים לחוסר מזלנו), האבולוציה גרמה לפיתוח מנגנוני הגנה מתוחכמים מאוד עבורם: בתגובה לקור חיצוני הם מייצרים חומרים מגני קור ובתנאי חום - מייצרים חומרים המגנים בפני החום, ועוד. התפישה הרווחת הינה שמנגנוני ההגנה של חיידקים יפעלו כשורה - או שהחיידק ימות. צוות החוקרים גילה מצב ביניים חדש של חיידקים, לאחר חשיפה לתנאי קיצון: "מצב כאוטי", מצב פנימי המאופיין בהפרעות המצב התאי. מצב זה נוצר בחיידק כאשר מנגנוני ההגנה שלו מוצפים ולא מצליחים להתגבר על תנאים סביבתיים קשים. למרות זאת הוא לא מת, אלא מפסיק להתחלק ונכנס למצב שבו מערכותיו נמצאות במצב כאוטי. מסתבר שדווקא במצב שכזה חיידקים המפסיקים להתחלק מוגנים יותר נגד אנטיביוטיקה, בגלל שרבות מהן נועדו לפגוע בתהליך החלוקה של חיידקים. יתרה מזו, רוב התהליך לפיתוח אנטיביוטיקה נבדק על חיידקים מתחלקים ולא במצב כאוטי.  

כחלק מהמחקר שיתופו החוקרים פעולה עם פרופ' עודד אגם, מהפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע באוניברסיטה העברית, המתמחה בתאוריה של פיזיקה סטטיסטית. יחדיו הם הצליחו  לפתח מודל סטטיסטי שביכולתו לנבא את תוצאות הטיפול האנטיביוטי. "אחד מסימני ההיכר של הפרעות במצב התאי הוא שחיידקים זהים, למשל חיידקים תאומים בעלי אותו DNA, מתחילים להתנהג בצורה שונה מאוד שהרופאים מתקשים להבינו ובכך גם יורדת יעילות הטיפול התרופתי", מסבירה פרופ' בלבן. "למעשה, מדובר בכיוון חשיבה חדש, לפיו דווקא הפיזיקה הסטטיסטית מסוגלת להבין את התנהגות תאים במצבי לחץ ובכך לשפר את יעילות הטיפול במחלות שונות. " 

בדרך זו, החשיפה והאפיון הכמותי של הפרעות במצב התקין של התאים תאפשר פיתוח טיפולים רפואיים טובים יותר בעתיד. החוקרים מקווים שניתן יהיה לנצל את התכונות הכלליות של "מצב הבלגן התאי",  גם לשם מציאת שילובים חכמים לטיפול במחלת הסרטן. "נוכל לחסל תאים לא רק במצבם הרגיל, אלא גם כאשר הם נמצאים במצב לא סטנדרטי וחמקמק – דבר שעשוי לשפר את הטיפול התרופתי ובכך לסייע לנו לחזור לשגרת חיים רגילה בהקדם האפשרי", מסכמת פרופ' בלבן. 

הפרסום המדעי

פרסומים בתקשורת: הארץ

קראו פחות
ראה גם: מחקר
חוקרים באונ' העברית פיתחו דרך ליצירת ''חלקי חילוף'' של כלי דם בגוף

חוקרים באונ' העברית פיתחו דרך ליצירת ''חלקי חילוף'' של כלי דם בגוף

17 נובמבר, 2021

קרא עוד
פיתוח חדשני מציע התקן ביולוגי המבוסס על תאי גזע ומעודד יצירת כלי דם חדשים,

שיוכלו להחליף כלי דם פגומים אצל חולי סכרת הסובלים מכיבים ברגליים וחולים הזקוקים לצנתור

אנגיוגנזה הינו תהליך אשר במסגרתו נוצרים כלי דם חדשים במהלך תיקון רקמות, התחדשות איברים וגידולים. בשנים האחרונות, מספר חוקרים מדווחים על השימוש בתאים תאי גזע מזאנכימלים, שמקורם בבני אדם, כדרך לטיפול בתאים כדי לעורר אנגיוגנזה אצל חולי סכרת וחולים הנזקקים לצנתור, אך עדיין לא דווחו תוצאות בעלות משמעות קלינית.

מחקר ישראלי חדש, בהובלת פרופ' אדוארדו מיטרני ותלמיד המחקר אסף עסיס מן המחלקה לביולוגיה תאית והתפתחותית במכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, מציע לראשנה התקן ביולוגי חדש שמשתמש בתאים מסוג זה. החוקרים השתמשו בטכנולוגיה של הנדסת רקמות, כדי לפתח התקנים ביולוגיים תלת ממדיים המתפקדים באופן עצמאי, ופועלים כמשאבות ביולוגיות המפרישות מגוון של הורמונים של גידול ומעודדים צמיחת כלי דם חדשים, שיחליפו כלי דם חסומים במצבים רפואיים שונים. 

ההתקנים החדשים מתבססים על פלטפורמת המיקרו-פיגום (micro-scaffold), המופקים מחתיכות מיקרוסקופיות של רקמות שונות, אשר עברו תהליך להוצאת התאים המקוריים. בעקבות תהליך זה, מתקבלים מיקרו-פיגומים תלת-ממדיים אשר מסוגלים לספק סביבת גידול אופטימלית לתאים חדשים הנזרעים עליהם. על מבנים אלה נזרעו תאי הגזע. תאים אלה מהווים מקור פוטנציאלי ליצירת הורמוני גידול,  האחראים ליצירת כלי דם חדשים.

בשלב הראשון, הוכיחו החוקרים כי תאים אלה גדלים בהצלחה על הפיגום הביולוגי, משעתקים ומפרישים קשת רחבה של הורמוני גידול. לאחר מכן, הושתלו התקנים אלה מתחת לעורם של עכברים וכתוצאה מכך נוצרו כלי דם חדשים מסביב להתקן, אשר התחברו עם כלי הדם של המאכסן לאחר כשבוע בלבד. בשלב הבא, בשיתוף פעולה עם המחלקה לאנדוקרונולוגיה ומטבוליזם והמחלקה לאורתופדיה בבית החולים הדסה עין כרם, השתמשו החוקרים  בתאי גזע מזאנכימלים, אשר בודדו מדגימות מח עצם של חולי סוכרת בשלב כריתת הגפיים, ליצירת התקנים דומים. נמצא כי התאים אשר בודדו מחולי סכרת גדלים היטב על הפיגום הביולוגי, מייצרים ומפרישים מגוון הורמוני גידול, ברמה דומה להתקנים אשר הוכנו מתאים בריאים.

החוקרים עובדים כעת על הכנת התקן דומה המיוצר מדגימות דם, ומציינים כי "בקרוב אנו מקווים לקבל אישור אתי לטיפול ראשוני במטופלים הסובלים מפצעים חיצוניים. ההתקנים יוכנו מתאים שיופקו מדגימות דם של המטופלים וישמשו כזרז לטיפול בסגירת האזור הפגוע".

באשר לשימושים העתידיים של ההתקן, הם אמרו כי ''ההתקן הביולוגי שפיתחנו יוכל לתת מענה מספק למיליוני אנשים ברחבי העולם, הסובלים מכיבים ברגליהם עקב אספקת דם לקויה בעקבות החמרה של מחלת הסוכרת. בעתיד עשוי ההתקן לספק גם חלופה לניתוח מעקפים כליליים. במקום התערבות מכנית במהלך צנתור, יוכל ההתקן המושתל להשרות יצירת כלי דם חדשים באזור ההשתלה, וכך ייווצרו ערוצים חדשים להובלת הדם אל הלב כתחליף לכלי הדם החסומים".

המחקר המדעי

פרסומים בתקשורת: mako, הידען, יתד נאמן

קראו פחות
ראה גם: מחקר