מחקר

במחקר שבוצע לראשונה בארץ, במרכז הרפואי הדסה על ידי פרופ' עבד אל-ראוף חג'אזי, מנהל מערך המעבדות בהדסה וחוקר באוני' העברית, נמצא המנגנון האחראי על יצירת קרישיות יתר בדמם של חולי COVID-19, שהביא לתמותה נרחבת בקרב חולים בנגיף ברחבי העולם. החוקר: "אם נצליח למנוע את היווצרות קרישי הדם לפני שהם נוצרים כנראה שהחולים לא יזדקקו למכונות הנשמה או לטיפול נמרץ"

לראשונה תועד בזמן אמת התהליך אשר מעורר דחף עצבי בתאים חיים. המחקר פורץ-הדרך הזה פורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי "NATURE", מאמץ מחקרי לו נדרשו מגוון רחב של מומחים בקריסטלוגרפיה וספקטרוסקופיה מאוניברסיטאות מובילות בעולם. בעבודת המחקר היה שותף גם פרופ' איגור שפירו מהאוניברסיטה העברית,  אשר השלים את המומחיות הדרושה בהדמיות מחשב של תהליכים קוונטים

קשה לחפש את הארוחה הבאה בידיעה שברגע זה אתה עצמך חשוף לבעלי חיים, שעבורם אתה מהווה את הארוחה הבאה. כדי לבחור את ההתנהגות ההגנתית הטובה והיעילה בכל רגע נתון, מעריכות חיות באופן מתמיד את מידת הסכנה בסביבתן. הן חייבות להשתמש בכל המידע החושי הזמין עבורן, ולייצר תמונת מצב מדויקת שתכוון את החלטתן - האם לשחר למזון באזור מסוים או להסתלק ממנו. יכולתן של חיות לזהות סכנה הינה חיונית לשרידותן, אבל התנהגות זהירה יתר על המידה עלולה להשפיע על יכולתן לצרוך די מזון כדי לשרוד.

צוות חוקרים ממכון רקח לפיסיקה ומהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית ערך ביום א׳ ניתוח של העלייה בשיעורי ההדבקה בנגיף הקורונה מאז תחילת הקלות הסגר, ובמיוחד בעשרת הימים האחרונים.

לאחר בדיקת פרמטרים רלוונטיים, כמו מספר החולים המאותרים, שינוי במספר המאושפזים והשוואה בין מדינות שנקטו במדיניות טיפול דומה בנגיף, החוקרים הגיעו למספר מסקנות:

סקר ישראלי חדש חושף כי המעשנים בארץ הגדילו בממוצע את כמות הסיגריות היומית שלהם במהלך משבר הקורונה בכ-3 סיגריות ליום. בנוסף, 8.8% מהמעשנים דיווחו על שינוי בכללי העישון בתוך הבית במהלך תקופת הקורונה - ממצב שבו אסור לעשן בתוך הבית בכלל למצב שבו מותר לעשן במרפסת או בחדרים מסוימים

סקר חדש שנערך באוניברסיטה העברית בהובלת הפיזיולוג ד"ר חורש דור-חיים, שמנהל את מרכז o2 אגף אד"מ לקידום בריאות ורפואת ספורט באוניברסיטה, בדק את הרגלי האימונים והתזונה של 1,200 נבדקים בתקופת הקורונה - שנוהגים להתאמן במסגרת חוגים, חדר כושר, אימון אישי או כל פעילות ספורט מאורגנת בימי השגרה. הסקר פורסם בכתבה נרחבת בעיתון "ישראל היום". הנתונים מבוססים על דיווח עצמי של הנשאלים ולא על שקילה, וההערכה היא שמדובר בנתוני חסר, כשהנתונים האמיתיים גבוהים בכ-30%.

בחודש מרץ השנה החלו להופיע דיווחים על פגיעה בחוש הריח ולעתים גם בחוש הטעם של חולי קורונה. לאחרונה, אנוסמיה (תתרנות) צורפה כתסמין מחלה רשמי במדינות מסוימות אך שאלות רבות עדיין פתוחות וללא מענה חד-משמעי מטעם חוקרים ורופאים ברחבי העולם - כמה חזקה הפגיעה בחושים? איך היא שונה משפעת או מחלה נשימתית אחרת? האם תפיסת הטעם נפגעת ישירות, או בעקיפין, בשל פגיעה בריח? כמה זמן עובר עד שהחושים חוזרים לתפקד כרגיל והאם פגיעה בחושים אלה מצביעה על מהלך מחלה חמור יותר, או דווקא ההיפך?

חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים פיתחו אנטיביוטיקה להזרקה בעלת מנגנון פעולה חדש בשם ננו-מופירוצין. על פי הודעה שפרסמה היום "יישום", חברת הטכנולוגיות של האוניברסיטה העברית, הפיתוח החדש יוכל להשפיע לטובה על הטיפול בחולי קורונה קשים הסובלים מזיהום חיידקי משני. מדובר בפרויקט ייחודי שנערך בשיתוף פעולה בין חוקרי האוניברסיטה העברית יחד עם עמיתיהם הגרמנים במרכז "הלמהולץ" לחקר זיהומים.