מחקר

באסון שאירע ב-4 בינואר 2020 נהרגו שני בני אדם במעלית ותשתיות רבות ניזוקו. בסוף השבוע שטפה סופה את ערי החוף של ישראל. האם הסיבה לקיומן של סופות אלה קשורה אך ורק לשינוי האקלים? מחקר שנערך בהובלת חוקרים מהאונ' העברית ו-IDC הרצליה, מצא סינרגיה מרתקת בין מספר גורמים, ביניהם אירסולים וחלקיקי אבק, שעלולים לגרור סופות ברקים וגשמים שהתרבו בעת האחרונה באזורנו

עוד עולה מהסקר החדש, שבוצע על ידי פרופ' גד יאיר מהאונ' העברית, כי אנשים שחלו בקורונה הפכו שאננים ופחות שומרים על היגיינה, לציבור לא בוער להעמיק את הידיעות לגבי מגיפת הקורונה ותסמיניה והוא פחות סומך על התקשורת ומסריה, והמשיבים לא מאמינים שהצעירים ישנו את נוהגי החתונה שלהם בעתיד הקרוב

לפי מחקר חדש, שפת דפי הקרב השתנתה ממיקוד ביהדות והמורשת היהודית לפני מלחמת יוה"כ, לשפה רציונלית הממוקדת במילוי משימות והשבת השקט והביטחון לאזרחי ישראל לאחר המלחמה. לטענת מובילת המחקר, נטע גל-נור מהאונ' העברית, בחברה בישראל המפולגת לשבטים בה היהדות כבר איננה גורם מלכד, המיקוד במשימות וערכי הצבא שרתו את המפקדים בבואם לדרבן חיילים לצאת לקרב

קבוצת המחקר של פרופ' חגי איזנברג בשיתוף מכון מחקר צרפתי והדוקטורנטים דניאל איסטרטה ויהודה פילניאק מהאונ' העברית, שפורסם בכתב העתNature Communications , הוליד מחקר חדש המבשר על מערכת קוונטית קומפקטית חדשה ופורצת דרך המאפשרת שזירת מספר שרירותי של פוטונים

הספר יושק באירוע מקוון שישודר בפייסבוק לייב ב-24.11.20 בשעה 20:00

להרשמה לאירוע

במחקר שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומהמכון הווטרינרי ע"ש קימרון במשרד החקלאות נמצא כי חמורים רבים בישראל נחשפו במהלך חייהם לטפיל  Toxoplasma gondii, שעלול להיות מסוכן לנשים בהיריון. זהו המחקר האפידמיולוגי הראשון שביקש לבחון מה מידת החשיפה של חמורים בישראל לטפילי טוקסופלזמה, ובו נמצאה עדות לחשיפה לטפיל ב-94% מהחמורים

במהלך החיים, הגוף הבוגר מייצר מספר רב של תאים חדשים, דוגמת תאי שערה ותאי דם. עם זאת, תאי עצב (נוירונים), התאים האחראים לכלל התקשורת במוח שלנו, במרבית המקרים אינם מתחדשים במהלך החיים. המוח מכיל מספר קבוע של תאי עצב איתם אנחנו נולדים ובמקרים בהם תאי עצב מתים, למשל בעקבות שבץ מוחי או מחלות הפוגעות במערכת העצבים המרכזית כמו אלצהיימר, חוסר היכולת של המוח לחדש את עצמו ניכר באובדן תפקודי הולך ומחמיר.

קבוצת חוקרות בראשות ד״ר מורן יסעור ופרופ' דנה וולף מציגה ממצאים ראשונים מסוגם אודות הרגישות והיעילות של שיטת האיגום, המאפשרת לבדוק עד שמונה נבדקים בעזרת בדיקה יחידה. כתב העת nature שיבח את תוצאות המחקר בעדכון הקורונה העתי שפרסם לחודש נובמבר

 המחקר פורסם ב-"Science" ובוצע בין היתר בהובלת ד"ר דינה שניידמן וצוותה מהאונ' העברית, שטוענת כי "בהשוואה לטיפולים בנוגדנים סטנדרטיים שנמצאים כרגע בשלבים קליניים מתקדמים, שהם יקרים מאוד ויכולים בקלות לעלות מעל 100,000 דולר לחולה, ניתן לייצר ננו-נוגדנים מהונדסים בזול, בקנה מידה גדול - התואם היטב למשבר הנוכחי". קוקטייל ננו-נוגדנים שיצרו החוקרים במחקרם נמצא כעת בשלב הניסויים הפרה-קליניים

מתוצאות מחקר חדש שבוצע על ידי חוקרות וחוקרים מהאוניברסיטה העברית, בראשות פרופ' מאשה ניב ורופאי הדסה, עולה כי תסמינים של עייפות, שינויים בריח ובטעם וקשיי נשימה היו שכיחים גם לאחר תוצאות מטוש שלילי. 46% מהחולים דיווחו על תסמין אחד לפחות גם חצי שנה לאחר ההידבקות בקורונה