גמילה מקוקאין נחשבת לאחד האתגרים הקשים והכואבים ביותר ברפואת ההתמכרויות. גם לאחר תקופות ארוכות של הימנעות, רבים מהנגמלים מוצאים את עצמם חוזרים לשימוש, לאו דווקא מתוך כמיהה לעונג, אלא כדי להפסיק את הסבל. מאחורי הכמיהה הזו עומדים תהליכים מוחיים עמוקים, שעד כה לא הובנו במלואם.
מחקר חדש שנערך באוניברסיטה העברית שהתפרסם Science Advances, שופך אור על אחת התעלומות המרכזיות של עולם ההתמכרות - ומזהה רשת עצבית ייחודית במוח, הפועלת במצב של "אנטי-תגמול", והופכת לפעילה במיוחד במהלך תסמיני הגמילה. פעילות זו, כך מתברר, מגבירה תחושות מצוקה ודוחפת את המשתמשים בחזרה לסם.
המחקר, בהובלת פרופ' יונתן קופצ'יק והדוקטורנט לירן לוי מהמרכז לחקר התמכרות ICARe בפקולטה לרפואה של אוניברסיטה העברית, זיהה רשת מוחית גלוטמטרגית עמוקה (קבוצת נוירונים הפועלים בעיקר באמצעות גלוטמט, חומר כימי המעביר מידע בין תאי עצב) הנמצאת באזור הנקרא וונטרל פלידום (Ventral Pallidum), חלק במוח שמעורב ברגשות, מוטיבציה, תגמול והתמכרות. רשת זו עוברת שינויים ארוכי-טווח בעקבות שימוש בקוקאין, גמילה וחשיפה חוזרת. הממצאים מציבים אותה כגורם מרכזי בתהליך ההתמכרות, ואת המוח כזירה של מאבק לא רק בין תגמול לריסון, אלא גם בין כאב לנחמה.