מחקר

במרחבי הערבות הרוחשות של צפון-מזרח מונגוליה, חשפו ארכיאולוגים חלון נדיר לחיי היומיום בגבול אימפריית ליאו (Liao) בימי הביניים. חפירות באתר בו שכן מוצב צבאי מבודד גילו אלפי עצמות של בעלי חיים המהווים עדות לפעולות של רעיית צאן, ציד, דיג ולסביבה קשה, ומציעות מבט קרוב על הישרדות באותן שנים רחוק מהמרכזים האימפריאליים המתועדים בספרי ההיסטוריה. הממצאים מערערים את התיאורים המסורתיים בכך שהם מאירים את חיי החיילים והאזרחים שחיו לא בארמונות, אלא לאורך החומה הארוכה והבודדה של האימפריה.

מחקר פורץ דרך שנערך באוניברסיטה העברית ופורסם בכתב העת PNAS  חושף לראשונה מנגנון פריפרי שלא היה ידוע קודם לכן, שבאמצעותו משכך הכאבים פאראצטמול המוכר בין הייתר בשמות המסחריים אקמול ודקסמול מפחית כאב.

מחקר חדש שנערך באוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה מגלה ירידה משמעותית באיכות השינה של האוכלוסייה האזרחית בישראל מאז מתקפת הטרור של חמאס בשבעה באוקטובר 2023 ופרוץ מלחמת חרבות ברזל.

המחקר, שכותרתו “Tired of War: Changes in the Sleep of the Israeli Civilian Population in the Wake of the Israel-Hamas War”  פורסם בכתב העת International Journal of Clinical and Health Psychology  והוא מהראשונים לתעד את ההשפעות הרחבות של לחימה על בריאות השינה של אזרחים.

מחקר חדש בהובלת פרופ' גדעון שלח-לביא ודן גולן מהחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים, שופך אור חדש על אחד ההיבטים הפחות מובנים של הארכולוגיה וההיסטוריה של מונגוליה וסין בימי הביניים: חומת גובי.

מחקר חדש שנערך על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומהמכון הטכנולוגי של קרלסרוהה (גרמניה) מזהיר: שינויי האקלים צפויים לשנות משמעותית את תנועת הרוחות במזרח התיכון – ובכך להשפיע על ייצור האנרגיה מטורבינות רוח באזור.

רבים נוטים להתייחס לתקווה כשאיפה או תכונה, אלא שתקווה היא נושא מדעי לכל דבר, שמעסיק בשנים האחרונות חוקרים ואקדמאיים. כעת, התקווה זוכה למקום גם באקדמיה הישראלית. לאחרונה, במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג ופרופ׳ אלי פיקרסקי דיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית, בישר חוקר התקווה, פרופ' בן קורן על הקמת "המכון לחקר התקווה" באוניברסיטה העברית בירושלים. הנשיא הרצוג התייחס לדברים ואמר:" התקווה זורמת בדם שלנו, כעם וכאומה משחר ההיסטוריה. ברגע שאנשים יידעו שיש מטרה ויש רצון, משם תגיע התקווה"

מחקר חדש חושף דפוסים חברתיים נסתרים בממלכות העבריות הקדומות באמצעות ניתוח שמות פרטיים מכתובות ארכאולוגיות. החוקרים, מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת חיפה, יישמו שיטות סטטיסטיות מתחום האקולוגיה כדי לנתח את מגוון השמות שנמצאו, וגילו כי בממלכת ישראל היה גיוון אונומסטי (של שמות) רחב בהרבה מאשר בממלכת יהודה – ממצא שיכול להעיד על חברה פתוחה וחשופה יותר להשפעות חיצוניות.

מחקר חדש של פרופ' אריאל צ'יפמן מהמכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן באוניברסיטה העברית מציע מודל חדש להבנת ההתפתחות והאבולוציה של מבנה הגוף בבעלי חיים פרוקי-רגליים — בפרט ארגון הגוף לחטיבות גוף או טגמטה  (Tagmata).

ד"ר יפיי ז'אנג, עמרי כהן, פרופ' ערן שרון ופרופ' מיכאל משה ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית, מצאו שפרח הוורד מתעצב באופן מיוחד במינו, בשונה מכל האחרים בטבע. בעולם הצומח, כמעט כל הצורות נקבעות לפי "המשפט הנהדר של גאוס", שבו הצורה משרתת את הצורך. בוורד, כך התברר במחקר שפורסם בכתב העת Science, הדברים פועלים אחרת לגמרי.

מחקר חדש בהובלת פרופ' חרמונה שורק ושני וקנין טריידל ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית, מגלה כיצד לחץ נפשי שחוות אימהות במהלך ההיריון משפיע על התינוקות ברמה המולקולרית – עם הבדלים בולטים בין בנים לבנות.

אחד מאסונות הטבע הגדולים ביותר במאה ה-21 התרחש בספטמבר 2023 בעיר דרנה השוכנת בצפון לוב. הסופה הים-תיכונית "דניאל" גרמה שם לשטפונות קטלניים, שני סכרים שהיו אמורים להגן על העיר קרסו ומעל 10,000 איש נהרגו.

מחקר חדש בהובלת פרופ' הלל אביעזר והדוקטורנטית מיה לקר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף עם חוקרים בינלאומיים, מגלה כי בניגוד לתפיסה המקובלת, אנו מזהים פחד על פי ההקשר הסביבתי בו אנו נמצאים יותר מאשר על פי הבעות הפנים של האדם החווה את הפחד. המחקר פורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences (PNAS),  ומציע פרספקטיבה חדשה על הדרך בה אנו מזהים ומגיבים לפחד אצל אחרים.

לעכבישים תפקיד חשוב במערכות אקולוגיות של מערות כטורפים, אך מעט ידוע על ההתפתחות העוברית של מיני עכבישי מערות רבים. בעלי חיים השוכנים במערות מפגינים לעתים קרובות הסתגלות ייחודית לחיים בחושך מוחלט, בין היתר של עיניהם, בשינויים בפיגמנטציה וביכולת החישה.