אחד מאסונות הטבע הגדולים ביותר במאה ה-21 התרחש בספטמבר 2023 בעיר דרנה השוכנת בצפון לוב. הסופה הים-תיכונית "דניאל" גרמה שם לשטפונות קטלניים, שני סכרים שהיו אמורים להגן על העיר קרסו ומעל 10,000 איש נהרגו.
מחקר חדש בהובלת פרופ' הלל אביעזר והדוקטורנטית מיה לקר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף עם חוקרים בינלאומיים, מגלה כי בניגוד לתפיסה המקובלת, אנו מזהים פחד על פי ההקשר הסביבתי בו אנו נמצאים יותר מאשר על פי הבעות הפנים של האדם החווה את הפחד. המחקר פורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences (PNAS), ומציע פרספקטיבה חדשה על הדרך בה אנו מזהים ומגיבים לפחד אצל אחרים.
לעכבישים תפקיד חשוב במערכות אקולוגיות של מערות כטורפים, אך מעט ידוע על ההתפתחות העוברית של מיני עכבישי מערות רבים. בעלי חיים השוכנים במערות מפגינים לעתים קרובות הסתגלות ייחודית לחיים בחושך מוחלט, בין היתר של עיניהם, בשינויים בפיגמנטציה וביכולת החישה.
תגלית חדשה מהחפירות במערת תנשמת שבמרכז ישראל משנה את תפיסתנו לגבי יחסי הגומלין בין בני אדם בתקופה הפליאוליתית התיכונה במזרח הקרוב. המערה, שהתגלתה כאתר עשיר בממצאים ארכאולוגיים ואנתרופולוגיים, חשפה מספר קברים של בני אנוש – הראשונים מהתקופה הפליאוליתית התיכונה שנתגלו מזה יותר מחמישים שנה.
עישון סיגריות הוא הגורמים המובילים בעולם לסרטן ריאות, אך כיצד בדיוק הוא מוביל למחלה הקשה הזאת? מחקר חדש באוניברסיטה העברית בירושלים חושף כיצד אריזת ה-DNA בגרעין התא והשינויים הכימיים בו משפיעים על הנזקים שנגרמים מעשן סיגריות, ומה משפיע על יכולת הגוף לתקן אותם. תוצאות המחקר, שהתפרסמו לאחרונה בכתב העת היוקרתי Nucleic Acid Research, עשויות לסייע בפיתוח אסטרטגיות מניעה וטיפול מותאמות אישית נגד סרטן ריאות.
צוות חוקרים, בהובלת פרופ' אלכסנדר ויינשטיין וד"ר דומיניקה בדנרקזיק מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית' באוניברסיטה העברית בירושלים, חשף תגלית מדעית מרתקת: גן הומאוטי המוכר כתורם לעיצוב הפרח (אחראי על יצירת עלי הכותרת) נמצא גם כבקר מרכזי של ייצור הריח בפרחי פטוניה (Petunia) - סוג צמח עשבוני ממשפחת הסולניים, שמוצאו בדרום אמריקה ומיניו השונים שימשו לפיתוח עשרות רבות של זני מכלוא תרבותיים בגדלים וצבעים שונים.
מחקר חדש בהובלת פרופ' גבריאל נוסבאום מהפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית בירושלים חשף כי החיידק Porphyromonas gingivalis (P. gingivalis), הגורם העיקרי למחלת הפריודונטיטיס (דלקת חניכיים חמורה), מסוגל להערים על מערכת החיסון האנושית. המחקר, שהתפרסם בכתב העת PNAS, שופך אור על האופן שבו חיידק זה מנצל את המערכת החיסונית כדי לשרוד ברקמות דלקתיות בפה, תוך הגברת הסיכון למחלות מערכתיות כמו מחלות לב וכלי דם, אלצהיימר וסרטן.
מחקר חדש שפורסם בכתב העת Nucleic Acids Research בהובלת ד"ר עידו גולדשטיין מהמכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה' סמית חושף כיצד צום חוזרני מפעיל מנגנון זיכרון תאי בכבד ומשפר את תגובתו לאירועי צום עתידיים. המחקר מגלה קשר מרתק בין צום לסירוגין ליכולת הכבד להסתגל באמצעות הפעלת גנים מוגברת וייצור של דלק הנקרא גופי קטון, ומספק תובנות חדשות על ויסות מטבולי.
שפה אנושית נתפשת כמאפיין ייחודי למין האנושי, עם תכונות שמבדילות אותה מאמצעי תקשורת של בעלי חיים. מחקר חדש בהובלת פרופ' ענבל ארנון מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, המתפרסם בכתב העת Science חושף כי לשירת הלווייתן גדול הסנפיר יש מבנה סטטיסטי הדומה לזה הקיים בכל שפה אנושית.
צוות חוקרים בינלאומי מהאקדמיה האוסטרית למדעים, אוניברסיטת וינה והאוניברסיטה העברית בירושלים חשף פרשת שחיתות מרתקת מלפני כמעט 2,000 שנה, המתועדת בפפירוס ביוונית עתיקה שנמצא במדבר יהודה. המחקר, שפורסם בכתב העת היוקרתי 'Tyche', מציג את אחד תיעוד המשפטיים המקיפים ביותר שנמצאו מתקופת השלטון הרומי בארץ ישראל.
המועצה האירופית למחקר של האיחוד האירופי (ERC) הכריזה היום (ה') על תמיכתה במספר הצעות מחקר ישראליות, 3 מהן בהובלת חוקרי האוניברסיטה העברית. שלושת החוקרים מהאוניברסיטה העברית זכו בעבר במענק ERC וכעת יקבלו את מענק ERC Proof of Concept - מימון המשך לבעלי מענק קיים על מנת לפתח רעיונות שעלו ממחקרם לשלב יישומי, בשווי 150,000 יורו כל אחד.
מקבלי המענקים מהאוניברסיטה העברית הם:
המחקר, שהובל על ידי על ידי פרופ' ג'אי פיינברג והדוקטורנט שחר גבירצמן ממכון רקח לפיסיקה, חוקר את המנגנונים הפיזיקליים של רעידות אדמה, ושם דגש על תהליך היווצרותן הראשוני ("נוקליאציה") ועל המעבר ממצב של תנועה איטית למצב של שבירה דינמית. המחקר מתמקד בתהליך השבירה המתרחש על פני משטח המגע בין גופים - במקרה של רעידת אדמה אלו הלוחות הטקטוניים - ומציע מודל חדשני להבנת תהליכים אלה. מחקר זה פותח צוהר לניבוי אפשרי רעידות אדמה לפני שהן הופכות הרסניות.
ארכיאולוגים חשפו אבן גבול נדירה מהתקופה הרומית המאוחרת באתר אבל בית מעכה שליד מטולה בגליל העליון. האבן, ששימשה במקור לסימון גבולות קרקע במסגרת רפורמות המס של הקיסר הרומי דיוקלטיאנוס, מספקת תובנות על בעלות קרקע, דפוסי התיישבות מקומיים וסדרי מינהל של האימפריה הרומית. הגילוי חושף גם שני שמות מקומות שלא היו ידועים בעבר, ומרחיב את הבנתנו אודות הגאוגרפיה ההיסטורית והנוף החברתי-כלכלי של האזור.