יהלומים ממכרה וורספוד שבדרום אפריקה מספקים לראשונה עדות ישירה לקיומן של סגסוגות מתכתיות עשירות בניקל, שנוצרו בעומק של 280-470 קילומטרים במעטפת כדור הארץ.
מחקר חדש בהובלת ד"ר יעקב וייס ויעל קמפה מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, שפורסם ב Nature Geoscience, גילה בתוך היהלומים תכלילים נדירים: ננו-חלקיקים של סגסוגות ניקל־ברזל לצד קרבונטים נדירים עשירים בניקל. היהלומים שגדלו כתוצאה מהמפגש בין נוזלים עשירים בפחמן וחמצן (התכות נושאות קרבונט) לבין סלעי מעטפת דלי חמצן, לכדו הן את המגיבים והן את תוצרי התגובה הכימית. הם מספקים "צילום" של רגע נדיר בתהליכים שמעצבים את אופי המעטפת, מבהירים את הדינמיקה של תהליכי חמצון-חיזור והקשר ביניהם ליצירת יהלומים, ומאשרים לראשונה את קיומן של סגסוגות מתכתיות עתירות ניקל בעומק המעטפת.
הממצאים מסייעים להסביר מדוע עדויות קודמות מיהלומים אחרים, שנוצרו בעומקים דומים, הצביעו על רמות חמצון גבוהות מהמצופה. בנוסף, הם מצביעים על כך שתהליכי חמצון-חיזור במעמקי המעטפת מאפשרים להזין סלעים בעומק במים, ב CO2, וביסודות קורט נוספים. תוספת זו מאפשרת יצירה של מאגמות ייחודיות כמו קימברליטים (המאגמה שמביאה יהלומים אל פני השטח), ובזלות של איים אוקיינים. במילים אחרות – היהלומים חושפים קשר ישיר בין כימיה עמוקה במעטפת לבין התפרצויות געשיות גדולות שמעצבות את היבשות ומעלות יהלומים מהעומק אל פני השטח.