
מדענים מהאוניברסיטה העברית בירושלים מציעים לראשונה הסבר חדש לשאלה עתיקה במדעי החיים: מדוע כל האורגניזמים על פני כדור הארץ מבוססים על חומצות אמינו מסוג אלפא, ולא על סוגים אחרים שהיו זמינים בשפע בכדור הארץ הקדום?
המחקר, בהובלת ד"ר מורן פרנקל-פינטר מהמכון לכימיה ומהמרכז לננו-טכנולוגיה באוניברסיטה העברית, יחד עם שרה פישר וישי אזרזר, מצביע על כך שהיתרון האבולוציוני של חומצות אמינו אלפא נובע מהיכולת שלהן ליצור מבנים יציבים ועמידים לאורך זמן.
החוקרים בחנו מולקולות פשוטות הנקראות דפסיפפטידים - דמויות-פפטידים שיכלו להיווצר בתהליכים טבעיים על פני כדור הארץ הקדום. בניסויים נמצא כי דפסיפפטידים המבוססים על חומצות אלפא יצרו מבנים יציבים דמויי-טיפות, שנשמרו במשך שבועות גם לאחר הקפאה והפשרה. לעומתם, מבנים מקבילים המבוססים על חומצות בטא התפרקו מהר יותר והיו פחות יציבים.
המחקר התפרסם בכתב העת PNAS.
