העכביש, שהתגלה לראשונה באזור הערבה, מעדיף קרקעות נקיות מזיהום נפט ובכך מהווה סמן ביולוגי

מאמר מדעי שפורסם לאחרונה, חושף מין של עכביש חדש למדע שהתגלה לראשונה בדרום הערבה, על ידי ד''ר אפרת גביש-רגב, מנהלת אוסף פרוקי-הרגליים באוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית, ופרופ' יעל לובין מאוניברסיטת בן-גוריון וצוותי המחקר שלהן. החוקרות הבחינו בעכביש המיוחד במהלך ניטור עכבישנים שביצעו, שנועד לאמוד את הנזקים שגרמו אסונות דליפת הנפט בדרום הערבה בשנים 1975 ו-2014. העכביש שנקרא ''Sahastata aravaensis . Ganem, Magalhaes, Zonstein and Gavish-Regev'', תועד עד כה רק מאזור ישראל וירדן.

העכביש שהתגלה הוא הגדול שבמיני משפחת החגוויתיים בארץ והוא בולט בצבעו השחור הקטיפתי. החוקרות מעריכות כי אורך חייו של העכביש הוא כארבע שנים (הרבה במונחי עכבישים), אותן הוא מבלה בתוך מחילה אנכית, המדופנת במשי. לאחר גילויו ובתום חמש שנות ניטור, מצאו החוקרות כי מספר מחילות העכבישים בשטחים שזוהמו בנפט בשנים 2014 ו-1975 נמוך משמעותית בהשוואה למספרן בשטחים סמוכים, שנשארו נקיים. בנוסף, נמצא כי גודל מחילות העכבישים בשטחי הדליפה קטן במובהק מגודל מחילות העכבישים בשטחים שנותרו נקיים. בניסויי מעבדה, בהם עכבישים מהמין החדש הונחו בכלים החצויים בין קרקע מזוהמת לקרקע נקייה, ניתן היה לראות כי באופן מובהק רוב העכבישים התמקמו על האדמה הנקייה, כבר בסוף היום הראשון של הניסוי.

ד"ר גביש-רגב הסבירה את הממצאים: ''נתוני הניטור ותוצאות הניסוי במעבדה מציעים כי לנפט השפעה ארוכת טווח על הקרקע ועל בעלי החיים המשתמשים בקרקע למחייה. ממצאים אלה מדגישים את העובדה שרבים מסודותיו של המדבר הישראלי טרם התגלו לנו" מוסיפה ד"ר גביש רגב, "אך גם מביאים נתונים מדאיגים על שבריריותה של האקולוגיה המדברית למול מפגעי האדם".

המאמר מדעי שבו מתואר העכביש החדש

מאמר נוסף שמתפרסם כעת, ובין מחבריו ד''ר גביש-רגב, עוסק באבולוציה של מחלקת העכבישנים וכיבוש היבשה על ידי עכבישנים קדומים. המאמר מנסה לפתור את הקשרים האבולוציוניים בין סדרות העכבישנים השונות, בעזרת בסיס הנתונים המולקולרי הגדול ביותר שפורסם עד כה, הכולל 506 גנומים של עכבישנים המשתייכים לסדרות המלקוחנים בנות-זמננו. המלקוחנים הם פרוקי-רגליים עם גפי פה מסוג מלקוחים, הכוללים את העכבישים, העקרבים, הקרציות ועוד. לעומתם, קיימות סדרות של פרוקי-רגליים בעם גפי פה מסוג לסתות הכוללים את החרקים, הסרטנים רבי-הרגל והנדלים. כחלק מהמחקר, רוצפו מספר גנומים ייחודים של עכבישנים מדבריים שנאספו בישראל (למשל אקרית ארוכת-רגל (Opilioacariformes), עכשוב (Solifugae) ועקרבים).

בנוסף החוקרים יצרו בסיס נתונים מורפולוגי הכולל 514 נציגים בני-זמננו ומאובנים של מלקוחנים שנכחדו בכדי להבין טוב יותר את הקשרים האבולוציונים בין סדרות שנכחדו לבין סדרות עם נציגים בני-זמננו, ולבחון את השפעת הנתונים המורפולוגיים על העץ הפילגנטי ביחס להשפעת הנתונים המולקולריים. התוצאה החשובה של מחקר זה מצביעה על כך שמלקוחנים אקווטיים כדוגמת מינים בני-זמננו של זנב-חרב (horseshoe crabs) ועקרבי-ים שנכחדו, מקוננים בתוך מחלקת העכבישנים, שנחשבה לקבוצה יבשתית עד כה. "תוצאה זו משפיעה על הבנתנו את האבולוציה של המלקוחנים", מסבירה ד"ר גביש-רגב. "אם עד כה מקובל היה שהעכבישנים הם מחלקה יבשתית עם אב-קדום יחיד שכבש את היבשה, בעקבות מאמר זה ההשערה החדשה גורסת כי היו מספר כיבושים נפרדים של היבשה על ידי מלקוחנים, ושה'עכבישנים' הם קבוצה הכוללת גם מלקוחנים ימיים שנחשבו בעבר לקדומים והוצעו כקרובים לאב-קדום ימי של ה'עכבישנים' היבשתיים, אבל לא נכללו במחלקת העכבישנים".

שני מחקרים אלו מדגישים את החשיבות של גילוי ותיעוד המגוון הביולוגי, המחקר הבסיסי הנעשה באוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים, והשלכותיו המעשיות בשמירת טבע ותרומתו הגדולה להבנת ההיסטוריה האבולוציונית של החיים בכדור הארץ.

המאמר המדעי שהתפרסם על האבולוציה של העכבישנים

פרסומים בתקשורת: YNET