צמח השומשום הינו אחד מגידולי השמן העתיקים בעולם, וזרעיו משמשים למגוון רחב של מוצרים בתחום המזון (טחינה, שמן וציפוי מאפים) והרפואה. ערכו התזונתי הגבוה וסגולות הטעם הביאו להגדלת הביקוש העולמי לזרעי השומשום ומוצריהם כ"מזון על". כיום רוב שטחי הגידול מתרכזים במדינות מתפתחות, מגודלים באופן מסורתי ומניבים יבולים נמוכים. 

מחקר חדש, בהובלת הדוקטורנט עידן סבאג ובהנחיית פרופ' צבי פלג, מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, גילה לראשונה את הגן שאחראי על הקשר בין תזמון הפריחה של הצמח ליבול הזרעים. תגלית זו תאפשר התאמת השומשום לסביבות גידול שונות - ביניהן בישראל.

השומשום הוא צמח בעל אופי גידול לא מסיים, כלומר הפריחה שלו נמשכת ככל שהתנאים מאפשרים זאת, ולכן לימוד הבקרה הגנטית של הפריחה תוכל לתרום לשיפור היבולים. החוקרים אפיינו אוסף רחב של צמחי שומשום ממקורות גיאוגרפיים שונים בעולם ובדקו את תכונת זמן הפריחה שלהם, תכונות מורפולוגיות ופיזיולוגיות וכן את רכיבי היבול השונים תחת תנאי גידול ים-תיכוניים. במטרה ללמוד על הבקרה הגנטית של התכונות בוצע מיפוי שהניב 50 אתרים גנטיים שנמצאים באסוציאציה עם התכונות שאופיינו. אחד מהם, המכיל שבעה גנים, נמצא כמשפיע גם על תכונת מועד הפריחה וגם על רכיבי היבול שונים. תוצאה זו מעידה על הקשר הגנטי החזק של תכונות אילו ומדגימה את חשיבות תזמון הפריחה להעלאת היבולים בשומשום.

לפי פרופ' פלג , ''בעבר גידול השומשום היה אחד מהגידולים המרכזיים בחקלאות הישראלית, אולם, עקב הצורך בכוח אדם רב לגידולו הוא נזנח לטובת גידולים ריווחים יותר. העלייה המתמדת בביקוש והתאמתו של השומשום לגידול תחת טמפרטורות גבוהות הקשורים בשינויי האקלים, הביאו לניסיון להשיבו לחקלאות בישראל. מציאת הקשר בין תזמון הפריחה לרכיבי היבול, תוכל לעזור בעתיד להתאמת גידול זה להתמודדות עם שינויי האקלים, וביחד עם פיתוחים אחרים במעבדתנו, להפוך את גידול השומשום מגידול מסורתי-מקומי לגידול מודרני וגלובלי''. 

המחקר המדעי

פרסומים בתקשורת: מעריב