מחקר חדש חושף דפוסים חברתיים נסתרים בממלכות העבריות הקדומות באמצעות ניתוח שמות פרטיים מכתובות ארכאולוגיות. החוקרים, מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת חיפה, יישמו שיטות סטטיסטיות מתחום האקולוגיה כדי לנתח את מגוון השמות שנמצאו, וגילו כי בממלכת ישראל היה גיוון אונומסטי (של שמות) רחב בהרבה מאשר בממלכת יהודה – ממצא שיכול להעיד על חברה פתוחה וחשופה יותר להשפעות חיצוניות.
עם הזמן, מגוון השמות ביהודה הלך והצטמצם, כנראה בשל תהליכים של ריכוז דתי ושליטה חברתית-פוליטית מתעצמת. המחקר מדגים כיצד כלים סטטיסטיים/מתמטיים מתחום מדעי הטבע יכולים לשפוך אור חדש על עולמות קדומים.
את המחקר, שהתפרסם בכתב העת PNAS, הובילו ד"ר ברק סובר ואריאל וישנה מהמחלקה לסטטיסטיקה ומדעי הנתונים באוניברסיטה העברית, ד"ר מיתקה גולוב-רצהבי מהמכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית, פרופ' ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת חיפה ופרופ' אלי פיאסצקי מאוניברסיטת תל אביב.