מחקר חדש בהובלת פרופ' הלל אביעזר והדוקטורנטית מיה לקר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף עם חוקרים בינלאומיים, מגלה כי בניגוד לתפיסה המקובלת, אנו מזהים פחד על פי ההקשר הסביבתי בו אנו נמצאים יותר מאשר על פי הבעות הפנים של האדם החווה את הפחד. המחקר פורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences (PNAS), ומציע פרספקטיבה חדשה על הדרך בה אנו מזהים ומגיבים לפחד אצל אחרים.
במסגרת המחקר, החוקרים אספו וניתחו עשרות קטעי וידאו המתעדים מצבים אמיתיים של פחד. בהמשך הם בחנו כיצד צופים מפרשים את תחושת הפחד של המצולמים כאשר רואים את הפנים בלבד, את הסרטון ללא הפנים (אך עם ההקשר הסביבתי והבעות הגוף), או את הסרטון השלם. הסרטונים גם נותחו באמצעות שיטות מתקדמות של אלגוריתמים לזיהוי ממוחשב של הבעות פנים.
הממצאים הראו כי בעוד הבעות פנים בהחלט יכולות להעיד על קיום רגש, הן מהוות גורם שולי באופן שבו בני אדם מזהים פחד. למעשה הסתמכות על הפנים לבד הובילה לטעויות ניכרות בסוג הרגש המזוהה. לעומת זאת, זיהוי ההקשר בו מתרחש האירוע הוא זה שמשפיע באופן מכריע על האופן שבו זיהוי הפחד מתבצע. כלומר, כאשר אנשים צופים במישהו במצב של פחד, הם מסתמכים יותר על ההקשר הרחב – כגון תנועות גוף, ההתנהגות הכללית, והסיטואציה בה מתרחש האירוע – ופחות על הבעות פנים מבודדות.