מחקר חדשני מצא כי בתאים בוגרים שמקורם בתאי גזע, המשמשים לתחום של רפואה רגנרטיבית המתמקד בחידוש רקמות חיות וביצירת איברים להשתלה, עלולות להופיע מוטציות סרטניות

תאי גזע פלוריפוטנטיים הינם תאים בעלי שתי תכונות חשובות ביותר: הם בעלי יכולת חלוקה אינסופית ויכולת מדהימה ליצור כל תא בגופנו. מאפיינים אלו הופכים את התאים הללו לכלי מצוין למחקר של התפתחות עוברית, כמו גם פיתוח תרופות ומידול מחלות, וכן – עבור מקור תאים לרפואה רגנרטיבית. במחקר חדש, בהובלת פרופ' נסים בנבניסטי ממרכז עזריאלי לתאי גזע ומחקר גנטי במכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, מצאו כי קיים חשש להימצאותן של מוטציות סרטניות בתאים בוגרים אשר התפתחו מתאי גזע פלוריפוטנטיים.

למרות שתאי גזע פלוריפוטנטיים מאדם יכולים לשהות בתרבית לתקופות זמן ארוכות, ידוע גם שאלו חשופים לרכישת פגמים גנטיים המעניקים יתרון סלקטיבי בתנאי התרבית. הפופולריות הגוברת בשנים האחרונות של שימוש בתאי גזע פלוריפוטנטיים במחקרי התמיינות לתאים בוגרים, מובילה את המחקר בתאי גזע לנסות ולחשוף את שכיחות המוטציות בתאים אלו ובתאים שהתמיינו מהם. המעבדה של פרופ' נסים בנבניסטי הינה חלוצה בזיהוי גנים הקשורים לסרטן עם מוטציות כאלו ולאחרונה פיתחה אלגוריתם ביו-אינפורמטי לזיהוי של אותן מוטציות.

במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Nature Biotechnology, תלמידי המחקר אליעד לזמי ויונתן יונג, יחד עם פרופ' בנבניסטי, ניתחו למעלה מ-2200 דגימות של תאי גזע פלוריפוטנטיים במטרה להבין את שיעור וחומרת המוטציות הקשורות לסרטן שנרכשו בתרבית. החוקרים חושפים כי 22% מהדגימות שנותחו היו בעלות מוטציה אחת לפחות הקשורה לסרטן, ומתוכן – לפחות 70% נרכשו במהלך השהות בתרבית. מוטציות שנרכשו במהלך תקופת ההתמיינות, למרות היותן נדירות, עדיין קיימות, ועל כן מעלות את הצורך במעקב אחר ההתמיינות עד לסופה.

"הגן הפגום הנפוץ ביותר באנליזה היה גן P53, המזוהה ביותר עם סרטן אצל בני האדם", מסביר פרופ' בנבניסטי, וממשיך: "אנו מציעים כי מוטציות אלו, הנרכשות בתרבית, לא רק מעניקות יתרונות בתרבית, אלא גם משפיעות על הליך ההתמיינות התקני וגורל התא. על כן, מדובר במקור לדאגה, בשל שכיחותם הגדלה של מחקר תאי גזע ויישומם ברפואה רגנרטיבית".

"המוטציות שזוהו על ידינו לא היו ידועות לחוקרים שהשתמשו בתאים כאשר פרסמו את מחקריהם בעבר, וכפועל יוצא מכך, היו עלולות להביא מסקנות מטעות, במיוחד כאשר נמצאו השפעות פנוטיפיות. הצורך בבחינה עקבית של התרבית חשובה על מנת שתחום תאי הגזע יתקדם בכיוון הנכון, והמחקר הרפואי המחדש יהיה מודע להתפתחויות מסוכנות, במיוחד עבור שימוש קליני", סיכם יונתן יונג.

 

קישור למחקר המלא:  https://www.nature.com/articles/s41587-023-02090-2