חוקרי האוניברסיטה העברית גילו עדות לשימוש בפיגמנט אורגני אדום בישראל לפני כ-15,000 שנה במערת כאברה באזור הר הכרמל. מדובר בעדות הקדומה ביותר בעולם לשימוש בפיגמנט אדום ממקור אורגני. תגלית זו מצביעה על היבט התנהגותי לא מוכר ומאירה אור חדש על האבולוציה התרבותית של בני האדם בתקופה הקדומה
לאורך ההיסטוריה האנושית, בני אדם השתמשו בצבע לצרכים שונים, כגון קישוט הגוף, צביעה של חללי מגורים, סימון חפצים ועוד. בעוד שהשימוש בפיגמנטים מינרליים אדומים (אוכרה), על ידי בני אדם מודרניים, החל כבר לפני יותר מ-140 אלף שנה, צבעים ממקור אורגני היו מוכרים עד היום רק מלפני 6,000 שנה. מחקר חדש בהובלת ד"ר לורן דובין מהחוג לארכיאולוגיה והמזרח הקרוב הקדום באוניברסיטה העברית, בשיתוף מעבדת TEMPS של המרכז הלאומי הצרפתי למחקר מדעי, חשף ראיות חדשות לשימוש בפיגמנט אורגני אדום על ידי אנשי התרבות הנטופית - ראשוני הלקטים-ציידים יושבי הקבע בלבנט (החלק המזרחי של אגן הים התיכון), לפני כ-15,000 שנים. מחקרם פורץ הדרך, שפורסם לאחרונה בכתב העת PLOS ONE, מהווה את הראייה העתיקה והאמינה ביותר בעולם לשימוש בפיגמנט זה.
במחקרם, צוות החוקרים איתר חרוזי קונכיות צבועים אדום במערת כאברה, הממוקמת בשמורת חוטם הכרמל, צפונית-מערבית לרמת הנדיב. את הקונכיות בדקו החוקרים באמצעות שיטות מיקרוסקופיות שונות לניתוח מדוייק, הכוללות מיקרוסקופ אלקטרונים סורק עם קולט ספקטרוסקופית רנטגן (EDS-SEM) וקורא ספקטרוסקופית ראמאן, שסיפקו זיהוי כימי ומולקולרי של הפיגמנט. על ידי שימוש בגישה רב תחומית המשלבת מומחיות ארכיאולוגית, כימית ובוטנית, הצליחו החוקרים לזהות ולהסביר כי מקורו של הצבע האדום הינו בשורשי צמחים ממשפחת הפואתיים (Rubiaceae), אשר בני האדם השתמשו בהם כדי להעניק גוונים אדומים עזים לקישוטים אישיים.
התגלית החדשנית מוסיפה ממד משמעותי להבנה המדעית של חברות קדומות, ומספקת תובנות חסרות תקדים על שיטות הקישוט שבהן השתמשו בעבר. כמו כן, הגילוי מעיד על מסורת מבוססת של עיבוד צמחים לא תזונתיים עוד לפני עידן ביות הצמחים. במבט צופה עתיד, התגלית עשויה להוביל לממצאים נוספים באתרים אחרים במזרח הקרוב.
התגלית פורצת הדרך משנה את התפיסה המדעית לגבי התנהגות אנושית ותרבותית בתקופה הנטופית. "השימוש בפיגמנט אדום אורגני מעיד על רמת תחכום גבוהה יותר ממה שחשבנו בעבר", סיכם ד"ר דובין, "מחקר זה לא רק מעמיק את הידע שלנו על התנהגות אנושית מוקדמת, אלא גם מדגיש את היכולת של אבותינו לחדשנות ולהסתגלות".
קישור למחקר המלא: https://doi.org/10.1371/journal.pone.0292264