מומחים ישראלים: בחלל סגור ניתן להידבק בקורונה דרך האוויר – אוורור נכון ושהות קצרה בתוכו יצמצמו את הסיכון

יולי 9, 2020
img

צוות מולטי-דיסיפלינרי של מומחים ישראלים שיגר למשרד הבריאות מכתב פתוח, בו הודגש החשש מפני הישארות בחללים סגורים לא מאווררים, וביקשו שתינתן התייחסות רבה יותר לדרכי מניעה יעילות של הדבקה דרך האוויר, לא רק דרך רסיסים טיפתיים – זאת בהמשך למכתב שנשלח אתמול בנושא על ידי 239 מדענים לארגון הבריאות העולמי

 

מדענים מרחבי העולם הזהירו שלשום (שני) כי ארגון הבריאות העולמי מתעלם מהפוטנציאל של Covid-19 להתפשט לא רק בהעברה של רסס טיפתי, אלא גם באוויר. במכתב פתוח שעתיד להתפרסם בכתב העת Clinical Infectious Disease, קראו 239 חוקרים ומדענים מ-32 מדינות לממשלות ברחבי העולם להיזהר מפני העברה אירוסולית, טיפות שקוטרן קטן מ-100 מיקרומטר (עשירית המילימטר) שנוטות לרחף באוויר זמנים ארוכים כיוון שמשקלן נמוך מספיק כך שהגרביטציה כמעט ולא משפיעה על ריכוזן באוויר. אתמול נמסר על ידי ארגון הבריאות העולמי כי הם דנים באפשרות של העברה אווירנית והעברה דרך אירוסולים (חלקיקים באוויר) כאחת מדרכי ההעברה של הנגיף. במקביל, צוות של 14 חוקרים ומומחים מהאוניברסיטה העברית (מביה"ס לבריאות הציבור ומכון רקח לפיסיקה), הטכניון והמרכז הרפואי הדסה שלחו השבוע מכתב למשרד הבריאות בו פירטו את הדרכים להימנע מהדבקה דרך האוויר. המסמך עוסק בהמלצות מפורטות ובהסברים לתקופת הגל השני של התפרצות הקורונה, ופונה בין היתר גם לציבור ולמעסיקים כדי שיוכלו להפיק ממנו תועלת.

Coronavirus spreading through air. Borna Hrzajna"אחד המנגנונים האפשריים להדבקה הינו הדבקה על ידי אירוסולים (תרחיף, טיפות קטנות במיוחד המכילות את הנגיף). מנגנון זה הוצע כמנגנון העיקרי בהדבקות-על בחללים סגורים ומדינות מובילות במאבק נגד הקורונה דוגמת יפן ודרום קוריאה כבר אימצו צעדים קונקרטים נגד הדבקה אירוסולית. אמנם על פי ארגון הבריאות העולמי הדבקה ב- SARS-CoV-2 על ידי אירוסולים 'לא הוכחה', וההנחה היא שמנגנון ההדבקה העיקרי הינו טיפתי (בטיפות, שהן חלקיקים נוזליים גדולים יותר מחלקיקי האירוסול בעלי קוטר הנע בין 0.1 - 3 מילימטר). בשל משקלן, טיפות אלו נעלמות במהירות מן האוויר ולכן שמירה על מרחק סביר (2 מ'), שטיפת ידיים בסבון והימנעות ממגע הדוק וקרוב יכולים להבטיח הגנה סבירה. עם זאת, חוקרים רבים העוסקים באיכות אוויר תוך-מבני בטוחים שבתנאים מסוימים מתקיימת הדבקה על ידי אירוסולים, המאפשרת בין היתר 'הדבקת-על', ושניתן למנוע או לפחות להקטין אותה באופן משמעותי באמצעים שונים, חלקם פשוטים מאוד, שאת חלקם יכול הציבור לאמץ בקלות", מציינים המומחים במכתבם.

ככלל, במסמך של המומחים הם מציינים כי יש להימנע בתקופה הקרובה משהייה בכל מקום סגור, צפוף ולא מאוורר. "אם ממש חייבים להיות שם, אז לזמן קצר ועם מסיכה המכסה פה ואף", מסבירה פרופ' רונית קלדרון מרגלית מביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית בירושלים. במקומות בהם הדבר אפשרי, למשל בחללים קטנים יחסית כגון כיתות לימוד בבתי ספר, רצוי מאוד ליצור אוורור על ידי פתיחה של יותר מכיוון אוויר אחד (למשל - פתיחה של שני חלונות או חלון ודלת). "כאשר לא ניתן לייצר שני כיווני אוויר, גם פתיחה של חלון אחד מעלה משמעותית את מספר החלפות האוויר ועדיפה על פני חלופה של חלל סגור. במקומות בהם קיימת מערכת אוורור מכנית, המצב האידאלי למניעת הדבקה הינו הכנסת 100% אוויר צח בכל החלפת אוויר וככל שפרופורציית האוויר הצח יורדת גדל הסיכון להדבקה", צוין במכתב.

המומחים ממליצים לפתוח חלונות ככל הניתן גם כאשר נעשה שימוש במזגנים ובמאווררים, המסחררים את האוויר בחלל הסגור, זאת כדי  להפחית את פיזור הנגיף בחלל הסגור. "סחרור אוויר משומש במקום החלפת האוויר באוויר צח מעודד את פיזור האירוסולים בכל החלל הבנוי ועל ידי כך יכול להביא להדבקה ללא קשר למרחק ממקור ההדבקה", מסבירים המומחים.

ומה לגבי מכשירי טיהור אוויר? המומחים העלו ספקות לגבי יעילות השימוש בהם בתקופה הקרובה. "קיימים מטהרי אוויר מסוגים שונים המבוססים על טכנולוגיות שונות. לדוגמא, קיימים מכשירים הפולטים יונים לאוויר (יוניזטורים) ועל ידי כך מפרקים בין השאר גם נגיפים. אולם, לא ידוע לנו על מחקרים שבחנו את יעילות הטכנולוגיה הזאת עבור הנגיף הנוכחי, ויש לציין שמכשירים אלו שונים מאוד אחד מהשני. חלק מהמכשירים העובדים בטכנולוגיה זו גורמים לעלייה בריכוז האוזון בחלל הסגור. אוזון הוא גז רעיל המגרה את דרכי הנשימה, ולכן יש להימנע משימוש במכשירים המעלים את ריכוזו". מאידך, ציינו החוקרים לטובה את "השימוש במכשירים המשתמשים בקרינת UVC להשמדת חומר ביולוגי מרחף. ככל הידוע לנו אין כרגע מחקרים שהדגימו יעילות של קרינת UVC כנגד נגיף ה-SARS-Cov-2, אולם יעילות השיטה הוכחה בעבר עבור נגיפים אחרים ממשפחת הקורונה".

בין מחברי המסמך הישראלי ניתן למצוא את ד"ר מיכאל אסף, פרופ' ינון אשכנזי, ד"ר עמית בן קיש, פרופ' דוד ברודאי, פרופ' דורון גזית, ד"ר שמשון יעקבי, פרופ' נדב כץ, פרופ' רן ניר פז, עמיעד ספקטור, ד"ר רן פישר, פרופ' אורה פלטיאל, פרופ' רונית קלדרון-מרגלית, אורי קלי, ד"ר רענן רז.

 

פרסומים בתקשורת: 

ישראל היום - https://www.israelhayom.co.il/article/779035

הארץ - https://www.haaretz.co.il/tmr/1.8981960

דה מרקר - https://www.themarker.com/coronavirus/1.8981960

בחדרי חרדים - https://www.bhol.co.il/news/1115940