התבטאותו החריפה של השר צחי הנגבי בתוכנית "אופירה וברקוביץ'" בערוץ 12 בסופ"ש, במהלכה אמר כי "השטויות האלה שלאנשים אין מה לאכול זו חארטה, להגיד שאין מה לאכול זה פופוליזם. כמישהו שחי את הציבור, הביטוי 'אין מה לאכול' הוא מוגזם", גרמה לזעם רב בקרב מומחי בריאות ציבור ותזונה רבים, המגיעים מאוניברסיטאות, מכללות, ארגונים ועמותות בארץ - שבמשך החודשיים האחרונים מזהירים ומוחים כי היעדר התייחסות לתזונה לקויה ולאי-ביטחון תזונתי בישראל, הקשורה לעלייה בתחלואה כרונית ומחלות רקע, מהווה בפני עצמה סיכון לתחלואה קשה לאחר הידבקות בנגיף הקורונה. למעשה, לפני חודשיים כמעט פנו המומחים למל"ל (המטה לביטחון לאומי), ב-17.5, עם שורת לקחים מהגל הראשון, ופנו שוב ב-24.6 לשרים, למנכ"לים ולחברי הכנסת אך לא זכו עד כה לשום מענה.
השר צחי הנגבי בתוכנית של "אופירה וברקוביץ"
את שיתוף הפעולה בין המומחים והפניות לפוליטיקאים ולמשרדי הממשלה מובילים שני חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים - פרופ' חגי לוין מביה"ס לבריאות הציבור ויו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית, ופרופ' אהרון טרואן מביה"ס למדעי התזונה והמכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה מהפקולטה לחקלאות. פרופ' חגי לוין מסר כי "ברור לנו שאי התערבות במצב הקיים יוביל לכך שמערכות התזונה כפי שהן כיום יובילו לתחלואה כרונית והתפרצות של מחלות רקע רבות שיחריפו משמעותית את הנזקים הצפויים כעת, בגל השני. למרות שעבר זמן רב, לא התייחסו לנושא התזונה ונראה שלא נעשה דבר. אסור לחשוב 'חשיבת מנהרה' ולעסוק רק בקורונה. על מנת להגן על בריאות הציבור, חייבים לעסוק גם במענה לאיומים בריאותיים חמורים וארוכי טווח כדוגמת תזונה לקויה".
פרופ' אהרון טרואן זעק: "בניגוד למי שחושב 'שהכל חארטה', יש רעבים גם בתל אביב! עוד לפני הקורונה, הביטוח הלאומי דיווח שכ-18% מאוכלוסיית ישראל שרויים באי-ביטחון תזונתי, מחציתם (כ-9%) באי-ביטחון תזונתי חמור, וכ-370 אלף ילדים מקבלים ארוחה חמה בבית הספר במימון המדינה, בין השאר כדי לתמוך במי מהם שלא יקבל אותה בבית. מאז הקורונה מספר הפונים לבית התמחוי 'לשובע' בתל אביב קפץ בכ-400% כולל 200-300 ילדים שפונים מדי יום להתחנן לאוכל. מתי נראה כדבר הזה כאן? התרענו לפני חודשיים שזה יקרה, וכשזה מגיע לפתחינו, עדיין שומעים התבטאויות אומללות ומנותקות של מי שלא מביט למציאות בעיניים. מה מצפים, שבמקום לחם יאכלו עוגה? הבעיה היא לא רק בפריפריה, לא עניין של 'שקופים', לא של 'האחר'. זהו מבחן לדמותה של החברה הישראלית ומנהיגיה. אף אחד לא בוחר להיות רעב או סוכרתי. ככל שהמגיפה תתפשט באוכלוסייה, היא תכה חזק יותר בסובלים מעודף משקל ומחלות רקע, שהיה ניתן למנוע או למתן אותן. המשבר הזה הוא הזדמנות לחשב מסלול מחדש, ולתת מענה מידי ולטווח רחוק של מדיניות שמבטאת את הקשר הבלתי נפרד של תזונה, בריאות הציבור, כלכלה וחוסן חברתי וביטחוני - שתכלול פיתוח מהלכים מדיניים רוחביים בין כל משרדי הממשלה הרלוונטיים".
פרופ' שירה זלבר-שגיא, ראש בית הספר הציבור אוניברסיטת חיפה: "אנו בעידן חדש בו מחלות זיהומיות משלבות כוחות עם מחלות כרוניות. תחלואה כרונית הכוללת עודף משקל, סוכרת או טרום סוכרת, יתר לחץ דם ומחלות לב שכיחה מאוד באוכלוסייה בישראל ומושפעת מאוד מתזונה ואורח חיים. תחלואה כרונית זו מעלה סיכון למחלה קשה יותר ולתמותה בקרב חולים בקורונה, כך שהשילוב בין מחלה כרונית ומחלה זיהומית מייצר 'סערה' מסכנת חיים. לכן, אסור להזניח תחלואה כרונית דווקא בתקופת חזרת המגפה ואסור לשים בצד את חשיבות התזונה. חינוך תזונתי וביטחון תזונתי ימנעו וישפרו תחלואה כרונית וגם תחלואה קשה בקורונה, ואף ייקלו בראייה ארוכת טווח את העומס על מערכת הבריאות".
פרופ' ניר אוהד, ראש תוכנית מן לביטחון המזון מאוניברסיטת תל אביב, הוסיף כי "בתקופה קשה זו עייני כולנו מופנות אל קברניטי המדינה שיוליכו אותנו לחוף מבטחים בריאותי וכלכלי. אנו מצויים בתחילתו של גל שני אליו מופנים כלל הזרקורים, אך יש לתת את הדעת כעת כיצד למקסם את השימוש בכל הכלים העומדים לרשותנו על מנת לשמור על בריאות הציבור תוך כדי האירועים ולא פחות חשוב מכך לאחריהם. אחד המרכיבים החשובים שחייבים לדאוג לו הוא הביטחון התזונתי של תושבי ישראל ובמיוחד עבור קבוצות בסיכון וקבוצות מוחלשות. אנו קוראים למל"ל להיעזר בצוות המומחים שהתנדב להתגייס לטובת הביטחון התזונתי של כולנו".
פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון: "התמודדות עם מגפת הקורונה לא יכולה לכלול רק מדדים של מספר נדבקים, חולים קשה, מונשמים ונפטרים. התוצאות של החודשים האחרונים בין היתר מביאים לידי ביטוי אתגרים משמעותיים בתחום התזונה, החל מחוסר ביטחון תזונתי בשל עוני ופערים כלכליים חברתיים, נגישות לקויה למזון בריא של אוכלוסיות רגישות החל מילדים ועד לקשישים. חייבים להתייחס לממד של תזונה ובטחון תזונתי כחלק מהמדדים שבוחנים את ההצלחה עם התמודדות במגפת הקורונה".
כאמור, בחודש מאי שלחו המומחים את מכתבם הראשון, נייר עמדה שהופץ למל"ל, בו הפנו זרקור אל שורת חולשות וליקויים במדיניות הנוגעת לתזונה ובריאות הציבור. בישראל, לטענתם במכתב, חסרה תוכנית אב לאומית למזון ולתזונה, שתספק לאזרחי ישראל חוסן וביטחון תזונתי המושתת על יסודות של התזונה הבריאה, של חקלאות מקומית איתנה, מבוססת סל מזון בריא בסיסי ונגיש כלכלית, ודרשו לתקן את המצב בהקדם האפשרי: "תוכנית אב לאומית למזון ולתזונה נחוצה לכל מדינה מתוקנת בשגרה ובחירום, ועל אחת כמה וכמה בישראל בה מחקרי המוסד לביטוח לאומי מתריעים משך שנים על רמה גבוהה של אי ביטחון תזונתי - כחמישית מאוכלוסיית ישראל סובלת מאי-ביטחון תזונתי מתון או חמור. על ישראל להידרש לסוגיה זו בדחיפות כדי למנוע או להכיל נזקים בריאותיים, כלכליים וחברתיים הצפויים מגל שני, וכדי להפיק לקחים להגברת החוסן הלאומי בשגרה ובמצבי חירום עתידיים".
מה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב בתקופה הנוכחית, רגע לפני "טלטלה חמורה כתוצאה מהתפרצות של גל שני", לדברי המומחים? בין היתר, בטווח הזמן המיידי, הממשלה תהיה חייבת להבטיח את קיומו ושרידותו של מלאי חירום, שיהיה מבוסס על עיקרי סל המזון הבריא לפי הנחיות מחייבות של משרד הבריאות. כמו כן, הם דורשים ליצור מנגנון שיתכלל את ההשלכות הרוחביות בעת החרפה אקוטית של אי-בטחון תזונתי, שיתאם וינחה חלוקת תפקידים ברורה בין הגופים המעורבים, ויפקח על יעילות המענה. בנוסף, הם מציינים כי יש לאפשר הנגשה פיזית ותמיכות ממשלתיות לחלוקת מזון בריא או שווה ערך לאוכלוסייה נזקקת ו/או המרותקת לביתה מכל סיבה, בדגש על אוכלוסיות פגיעות כגון קשישים, תינוקות, אימהות בהריון ומניקות ואוכלוסיות מוחלשות כלכלית.
פרסומים בתקשורת:
https://www.israelhayom.co.il/article/777863
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3838073,00.html
https://www.davar1.co.il/233810/