ייצור בשר מתורבת נחשב לאורך שנים לתהליך יקר ומורכב מבחינה טכנולוגית, עם עלויות ייצור גבוהות פי עשרות מבשר מן החי. אלו נובעות בעיקר ממחירי חומרי הגלם היקרים, תהליכי ייצור מסובכים, והצורך במתקנים מיוחדים. מצב זה מנע את הפיכתו של הבשר המתורבת למוצר נגיש לצרכן הרגיל ועיכב את חדירתו לשוק ההמוני. מחקר פורץ דרך שנערך על ידי פרופ' יעקב נחמיאס מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית ומייסד חברת Believer Meats, יחד עם צוות רב-תחומי מהאוניברסיטה העברית ומתעשיית הבשר המתורבת, מציג שיטה חדשנית לייצור רציף של בשר מתורבת. השיטה החדשה מאפשרת ייצור ללא הפסקה, בדומה לפס ייצור שפועל ברציפות. המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי היוקרתי Nature Food, מתמודד עם שני אתגרים מרכזיים בתעשיית הבשר המתורבת: ייצור כמויות גדולות יותר והוזלת עלויות הייצור.
צוות החוקרים פיתח טכנולוגיות יצור מבוססת על סינון זרימה משיקית (TFF), המאפשר גידול מהיר ויעיל של תאי בשר מתורבת. טכנולוגית היצור החדשה, מאפשרת להגיע לצפיפות תאים חסרת תקדים של 130 מיליארד תאים לליטר, בצפיפות גבוהה ב- 30% מבעבר. בנוסף, החוקרים הצליחו להפעיל את המערכת באופן רציף למשך 20 יום, תוך "קציר" יומי של הבשר המתורבת.
ניתוח כלכלי מקיף של מפעל ייצור היפותטי, בקנה מידה של 50,000 ליטר, מצביע על פוטנציאל משמעותי להפחתת עלות הייצור של עוף מתורבת. על פי המחקר, עלות הייצור יכולה לצנוח באופן תיאורטי עד ל-51 שקל לק״ג, מחיר השווה ערך לעוף אורגני בשוק הקמעונאי. ממצא זה מדגיש את היתרון המשמעותי של ייצור רציף, המאפשר אופטימיזציה של התהליך והפחתה ניכרת בעלויות התפעול. ההערכה היא כי ייצור בקנה מידה גדול, בשילוב טכנולוגיה מתקדמת, יוביל להוזלה נוספת של עלויות הייצור, מה שהופך את הבשר המתורבת לתחרותי יותר מול מוצרי בשר מסורתיים.
פרופ' נחמיאס סיכם את ממצאי המחקר: "קיבלנו השראה מפס הייצור האוטומטי של פורד ששינה את תעשיית הרכב לפני 110 שנים. ממצאינו מוכיחים כי ייצור רציף מאפשר ייצור בשר מתורבת בחלק קטן מהעלויות הנוכחיות, ללא צורך בעריכה גנטית או במפעלי ענק מזהמים. טכנולוגיה זו מקרבת אותנו להפיכת הבשר המתורבת לאלטרנטיבה מעשית ובת-קיימא".
ברוס פרידריך, נשיא מכון GFI, השותפים למחקר הנוכחי, בירך: "אנו במכון GFI מברכים על נכונותם של חוקרי הבשר המתורבת, כמו פרופ' קובי נחמיאס וצוותו, לשתף מידע. הם ואחרים מבינים שכאשר הם מציגים את ההתקדמות המדעית בתחום הבשר המתורבת, הם תורמים לכלל המדענים העוסקים בנושא. שיתוף הידע הזה מקדם את התחום כולו."
ד"ר אליוט שוורץ, המדען הראשי בתחום הבשר המתורבת במכון GFI, ציין: "המחקר החלוצי הנוכחי מוכיח שהבשר המתורבת הוא לא רק רעיון, אלא גם אפשרות כלכלית ממשית. הנתונים מוכיחים שניתן לייצר את המצע הדרוש לגידול הבשר בעלות נמוכה מאוד, מבלי לפגוע בכמות הבשר שנקבל. זהו צעד משמעותי לקראת הפיכת הבשר המתורבת למזון שנגיש לכל כיס".
ניר גולדשטיין, מנכ"ל GFI ישראל, הוסיף: "ישראל מוכיחה שוב את מעמדה כמובילה עולמית בתחום הבשר המתורבת. מיקומה השני בעולם בהשקעות בתחום זה אינו מקרי, אלא תוצאה של מחויבות לחדשנות, מחקר מתקדם ושיתופי פעולה פוריים בין האקדמיה, חברות סטארט אפ והתעשייה. המחקר פורץ הדרך של פרופ' קובי נחמיאס הוא דוגמה מובהקת לאיך השקעות אלו מניבות תוצאות מוחשיות, מקדמות את תעשיית הבשר המתורבת ומקרבות אותנו צעד משמעותי נוסף להבאת מוצרים חדשניים אלו לצלחת הצרכן. אנו גאים בהישג זה ורואים בו אבן דרך חשובה בקידום פתרונות מזון בני-קיימא".