מחקר פורץ דרך חושף כי קופי מרמוסט מסמנים זה את זה בשמות באמצעות קריאות ייחודיות, יכולת שעד כה נחשבה לנחלתם הבלעדית של מספר מצומצם של מינים. הממצאים מספקים תובנות חדשות על התפתחות השפה האנושית, ומציעים קשר לאתגרים חברתיים דומים לאלו של אבותינו הקדומים.

סימון אחרים בשמות קוליים, ולמידת שמות מאחרים נחשבות יכולות קוגניטיביות גבוהות בקרב חיות חברתיות. עד כה, יכולות אלו ייוחסו רק למספר מצומצם של מינים: בני אדם, דולפינים ופילים, ובאופן מפתיע, לא נצפו יכולות דומות בקרב קרובינו האבולוציוניים, הפרימטים.

מחקר חדש פורץ דרך שנערך על ידי צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית, בהובלת ד"ר דוד עומר ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח (ELSC), חושף לראשונה כי קופי מרמוסט, מין קטן של קופים החיים ביערות הגשם של דרום אמריקה, משתמשים בקריאות ייחודיות כדי לסמן בשמות זה את זה. תגלית זו מרחיבה את רשימת בעלי החיים בעלי יכולת זו, ומספקת תובנות חדשות על התפתחות האבולוציונית של השפה האנושית.

במסגרת המחקר, שפורסם בכתב העת היוקרתי Science, הקליטו החוקרים שיחות טבעיות בין זוגות של מרמוסטים וכן אינטראקציות בין הקופים למערכת מחשב. המחקר, בהובלת הדוקטורנט גיא אורן, כלל ניתוח מעמיק של "קריאות-פי" – קריאות ייחודיות שמשמיעים המרמוסטים. החוקרים השתמשו בשיטות מתקדמות מתחום למידת המכונה לניתוח אקוסטי של הקריאות ועקבו אחר תגובות הקופים לקריאות שונות. בנוסף, נעשה שימוש במערכת מחשב שניהלה שיחות עם מרמוסטים, מה שאפשר להם לבחון את תגובות הקופים בתנאים מבוקרים.

ממצאי המחקר חושפים מערכת תקשורת מורכבת בהרבה ממה שהיה ידוע עד כה. בני משפחה בקבוצת מרמוסטים משתמשים בתוויות קוליות דומות לסימון פרטים שונים ובמאפיינים אקוסטיים דומים לקידוד השמות, בדומה לשימוש בשמות וניבים אצל בני אדם. מעניין במיוחד כי למידה קולית זו מתרחשת גם בקרב מרמוסטים בוגרים שאינם קשורים בקשרי דם. "מחקר זה חושף לראשונה את היכולת המרשימה של קופי מרמוסט להשתמש בשמות. קריאות אלה אינן משמשות רק להודעה על מיקום במרחב, כפי שחשבו בעבר, אלא משמשות לסימון פרטים ספציפיים", מסביר הדוקטורנט אורן.

ד"ר עומר מסכם את משמעות המחקר: "במשך עשורים, תקשורת קולית בפרימטים נחשבה כמוכתבת גנטית וחסרה את הגמישות המאפיינת כל כך את השפה האנושית. לכן, גם לא נחשבה לרלוונטית מבחינה אבולוציונית להתפתחות השפה בבני אדם. ממצאים אלו פותחים דלת להבנת ההתפתחות האבולוציונית של השפה האנושית. מרמוסטים חיים בקבוצות משפחתיות מונוגמיות קטנות ומטפלים בצאצאיהם יחד, בדומה מאוד לבני

אדם. דמיון זה מרמז על כך שהם התמודדו עם אתגרים חברתיים אבולוציוניים דומים לאלו של אבותינו הקדומים, מה שאולי הוביל אותם לפתח שיטות תקשורת דומות. מעבר להבנה שלנו על יכולות התקשורת של בעלי חיים, המחקר גם מציע כיווני מחקר חדשים בתחום התפתחות השפה והקוגניציה החברתית".

קישור למחקר המלא (יפתח עם תום האמברגו): https://www.science.org/doi/

 

 

כותרת: בהומי ובל (אמא ובת) | קרדיט: המעבדה של דוד עומר

כותרת: ברק | קרדיט: המעבדה של דוד עומר

כותרת: התינוקת ברקת | קרדיט: המעבדה של דוד עומר

קישור לדרייב עם תמונות והקלטה של צלילי הקופים (קרדיט בשם הקובץ):
70hk27UVX_IuQ6FTsHgmCgk9PCH-https://drive.google.com/drive/folders/1VjzO