חוקרי האוניברסיטה העברית חושפים במחקר חדש מסלולים תאיים חדשים המובילים למחלת אלצהיימר ובמה המחלה שונה מהזדקנות המוח, שעד כה לא היו ידועים. הממצאים, המבוססים על ניתוח מתקדם של מאגר ייחודי שאפיין 1.65 מיליון תאי מוח בודדים שנמדדו ב-465 מוחות מזדקנים, מספקים תובנות חדשות על התפתחות המחלה ומניחים את היסודות לפיתוח טיפולים מותאמים אישית, ומציעים תקווה חדשה למיליוני אנשים הסובלים מאלצהיימר ברחבי העולם

מחלת אלצהיימר היא אחת המחלות הנוירולוגיות המאתגרות ביותר של זמננו, המשפיעה על מיליוני אנשים ברחבי העולם, כאשר מספרם של חולי אלצהיימר ודמנציה בישראל מוערך בכ-150,000 איש. מחקר חדש ופורץ דרך שנערך על ידי דר' נעמי חביב וגילעד גרין ממרכז אדמונד ולילי ספרא לחקר המוח (ELSC) באוניברסיטה העברית, בשיתוף חוקרים מהמרכז הרפואי אירווינג של אוניברסיטת קולומביה ומהמרכז לחקר האלצהיימר של Rush University Medical Center, בארה״ב, חושף תובנות חדשות על המסלולים התאיים המובילים למחלת אלצהיימר ולהזדקנות מוחית אלטרנטיבית.

המחקר החדש, שפורסם בכתב העת היוקרתי Nature, התבסס על ניתוח מעמיק של  מידע רחב היקף ממדידות של מולקולת רנ״א מ 1.65 מיליון תאים שנלקחו ממוחות באזור הקורטקס הפרה-פרונטלי של 465 מבוגרים. החוקרים מיפו את השינויים בסביבה התאית של המוח וזיהו קבוצות תאים ספציפיות הקשורות לתכונות של מחלת אלצהיימר, אשר החוקרים חוזים שהם תורמים ישירות להתקדמות המחלה. למרות שמחלת האלצהיימר היא מחלה נוירודגנרטיבית, כלומר תאי הנוירונים נפגעים במהלך המחלה, מה שמוביל לתסמינים של דמנציה – איבוד הזיכרון והירידה הקוגניטיבית,  החוקרים מצאו שתאי גליה מסוימים קשורים באופן ישיר להתקדמות המחלה, ותאים אלו מופיעים במוח רק במהלך המחלה ומובילים להחמרה שלה. ספציפית, החוקרים זיהו שתי קבוצות של תאי מיקרוגליה הקשורות לליפידים, כאשר אחת מהן מניעה את הצטברות החלבון אמילואיד-בטא, והשנייה משפיעה על האופן שבו אמילואיד-בטא משפיע על הצטברות החלבון טאו. בנוסף, זוהתה קבוצה של תאי אסטרוציטים המשפיעה על האופן שבו טאו גורם לירידה קוגניטיבית. ממצאים אלו נתמכים על ידי ממצאים ראשוניים מעבודה קודמת שפורסמו בכתב  העת Nature Neuroscience על ידי אותו צוות חוקרים ובהובלה של הדוקטורנטית ענאל קיין מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אשר הניח את היסודות המדעיים לממצאים הנוכחיים.

מעבר לכך, ממצאי המחקר ענו על שאלה שהייתה פתוחה במדע עד כה: האם מחלת האלצהיימר זו הזדקנות מואצת של המוח או מסלול נפרד שייחודי למחלה? באמצעות אלגוריתם למידת מכונה (AI) חדשני שפיתחו החוקרים, בשם BEYOND, חשפו החוקרים שני מסלולים נפרדים של הזדקנות מוחית, כאשר אחד מוביל למחלת אלצהיימר והשני מייצג צורה אחרת של הזדקנות מוחית, והראו שמחלת האלצהיימר משנה באופן ייחודי את תאי המוח משלב מוקדם של המחלה, שנים לפני הנזק המשמעותי למוח והתסמינים הקליניים של המחלה. פרופ' חביב מסבירה: "הממצאים שלנו מדגישים את המורכבות של תהליכי ההזדקנות המוחית שמערבת תגובה מתואמת של הרבה סוגי תאים. זיהינו לא רק את התאים המעורבים במחלה, אלא גם את התגובה של המוח שמובילה להתפתחות מחלת אלצהיימר ואת התגובה האלטרנטיבית המובילה להזדקנות מוחית אלטרנטיבית ויתכן שאף מגנה על המוח מפני המחלה. זוהי פריצת דרך משמעותית בהבנת המנגנונים הבסיסיים של המחלה".

"המחקרים שלנו פותחים אופקים חדשים בהבנת מחלת אלצהיימר והזדקנות המוח והאפשרות לזיהוי מוקדם של המחלה", מסכמת פרופ' חביב. "באמצעות המיפוי התאי המקיף שביצענו, אנו מניחים את היסודות לפיתוח טיפולים ממוקדים ומותאמים אישית למניעה של תסמיני המחלה. אנו מאמינים שבעתיד נוכל לזהות את המסלול הספציפי של הזדקנות המוח אצל כל אדם, ולהתאים עבורו טיפול שעשוי למנוע או להאט את התפתחות המחלה. זוהי תקווה חדשה למיליוני אנשים ברחבי העולם הסובלים מדמנציה או נמצאים בסיכון לפתח אותה".

קישור למחקר המלא: https://www.nature.com/articles/s41586-024-07871-6