ממצא ממחקר מטא-אנליזה ראשון מסוגו שבדק את הבטיחות והיעילות של קנביס רפואי בילדים מצביע על קשר בין שימוש במיצוי קנבידיול, אחד ממרכיבי צמח הקנביס, לבין הפחתה (40%!) של מספר ההתקפים האפילפטיים בילדים עם אפילפסיה קשה , אך מצד שני, התגלה כי שימוש ברכיב זה מלווה בתופעות של דיכוי התיאבון
מחקר חדש שנערך בהובלתו של פרופ' אילן מתוק, ראש מעבדה במכון לחקר התרופה בביה"ס לרוקחות שבפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית ומרכז דיוויד ר. בלום, יחד עם הדוקטורנט ניר טרבס, שופך אור חדש על יעילות ובטיחות של קנביס רפואי בטיפול בילדים. זהו מחקר מטא-אנליזה ראשון מסוגו, העושה שימוש בכלים כמותיים ומתמקד בטיפול בקנביס באוכלוסיית הילדים, וכלל התוויות רפואיות שונות שהיו חסרות עד כה בעיקר לקהילת הרופאים, כדוגמת טיפול באפילפסיה ובבחילות והקאות על רקע כימותרפיה. המחקר צפוי להתפרסם בקרוב בכתב עת מדעי, ויוצג במסגרת כנס הקנביס הבינלאומיICRS2021 של האיגוד הבינלאומי לחקר קנבינואידים, שיתקיים השנה לראשונה בישראל באופן מקוון, בשיתוף פעולה ובהובלת האוניברסיטה העברית ומרכז הקונגרסים הבינלאומי בנייני האומה ירושלים.
בעקבות השימוש ההולך וגובר בקנביס למטרות רפואיות בשנים האחרונות גדל הידע הטיפולי בתחום. המדע מבין כיום כי אין זה נכון להתייחס אל הקנביס כמקשה אחת, שכן תפרחות ומיצויים שונים מכילים הרכבי חומרים שונים בתכלית של אלה מאלה, למרות שהם יוצאים מצמח אחד. בנוסף, המקור של עיקר הידע הינו מהניסיון שהצטבר בשימוש במבוגרים, בעוד שהמידע בשימוש בילדים שעומד לרשותנו הינו לא רב, מתמקד יותר בהיבטים יעילות הטיפול ולא בבטיחותו, וחלקו מבוסס על מקרים נקודתיים ועל חשיפה לא מכוונת לרכיבים מן הצמח.
We presented today a poster on our meta-analysis on the use of #medicalcannabis in children in the #ICRS2021. You can read about it in the following report in @jposthealth @TamYossi @IlanMatok https://t.co/5wkbOCn2Ip
— Ilan Matok (@IlanMatok) June 22, 2021
משום שאין זה נכון להתייחס לילדים כמבוגרים קטנים מבחינה רפואית, יש לזקק ולמצות את המידע הקיים על מנת לאפשר טיפול מיטבי במצבים רפואיים בהם האלטרנטיבות לטיפול ברכיבים מהקנביס רפואי הינן מוגבלות. לכן, החוקרים ראו צורך להעריך את היעילות והבטיחות של טיפולים בקנביס בילדים, תוך התמקדות במידע באיכות גבוהה הזמין לפי שעה. מחקרים שנמצאו לא איכותיים לא נלקחו בחשבון. לשם כך, הם ביצעו סקירה שיטתית ומטא-אנליזה כדי להעריך את הבטיחות והיעילות של רכיבים שונים בצמח הקנביס למטרות רפואיות שונות, תוך התייחסות להרכבים השונים של המוצרים שנבדקו.
אחד הממצאים המרתקים במחקר נוגע ל-CBD (קנבידיול), רכיב בולט בצמח הקנביס המוכר בזכות האפקט האנטי-דלקתי והמרגיע שלו. נמצא כי הוא אכן קשור בהפחתה של מספר הפרכוסים בילדים עם אפילפסיה קשה שטיפולים אחרים לא נותנים לה מענה - נמצאה ירידה של כ-40 אחוז במספר התקפי האפילפסיה בילדים עם אפילפסיה קשה שלא מגיבה לתרופות האנטיאפילפטיות הקיימות. יחד עם זאת, נמצא כי אותו רכיב נמצא קשור לעלייה בשיעור של יותר מפי שניים בסיכון לאובדן תיאבון – זאת בניגוד לתפיסה הרווחת בקרב רופאים וחוקרים, אשר מקורה בהשפעה המוכרת של רכיב אחר בצמח הקנביס, ה-THC (טטרה-הידרוקנבידיול), לפיה שימוש בקנביס דווקא מעורר תיאבון. בנוסף, נראה כי טיפול ברכיב ה-CBD, כמו גם טיפול בחומרים אחרים המופקים מצמח הקנביס או מבוססים על חומרים מהצמח, קשור בשינויים שליליים במצב המנטלי של הילדים, דוגמת מקרי עייפות, ישנוניות, סחרחורות, חוסר תגובה לגירויים וכדומה.
המטא-אנליזה שבוצעה התבססה על שבעה מחקרים מבוקרים עם סך כולל של כ-500 מטופלים ילדים, ועל אף מספר המשתתפים המוגבל הצליחו החוקרים להצביע על ההטבה הקיימת יחד עם הסיכונים הקיימים בטיפול בקנביס הרפואי, שעלולים להשפיע על ההתפתחות המנטלית והפיזית של אוכלוסייה הנוטה גם כך לקשיים בהזנה ולהפרעות בתפקוד. על פי החוקרים, צמח הקנביס ומרכיביו השונים עשויים להיות טיפול מיטיב במצבים רפואיים שונים ואף קשים בילדים, אולם גם לרכיבים השונים, המוכרים כחומרים יותר "תמימים", ייתכנו תופעות לוואי משמעותיות אותן צריך להמשיך ולאתר. ההבדלים בתופעות הלוואי שנמצאו במחקר בין מבוגרים וילדים שהשתמשו בקנאביס לצרכים רפואיים צריכים להדליק נורה אדומה עבור המומחים והרופאים, בבואם לתת אישור רפואי להורים המבקשים להקל על הסבל הבריאותי של ילדיהם.
"מחקרים בודדים נערכו עד כה ברחבי העולם בנוגע לקשר בין שימוש בקנאביס רפואי בילדים, במיוחד לגבי ההשפעה האפשרית על אפילפסיה חמורה בילדות וגם בנוגע והקלת השימוש בכימופתרפיה בילדים חולי סרטן (הפחתה של הבחילות וההקאות הקשורים לכימותרפיה). בגזרה הישראלית, אגב, יש רק חוקר אחד שפרסם מאמר מדעי על קנביס רפואי במתן טיפול לילדים הסובלים מאוטיזם. כמובן שזה לא מספיק. חקר הקנאביס הרפואי והשפעותיו על ילדינו נמצא בחיתוליו, ורוב הספרות המחקרית מפוזרת ומבלבלת. לקנאביס אין מעמד של תרופה ובניגוד לתרופות מאושרות לשימוש, לא בוצעו מספיק מחקרים כדי לדעת אם הקנביס מותאם לילדים והמידע שפורסם לא תמיד מסודר וברור. גם סקירת תופעות הלוואי האפשריות לוקה בחסר. ההבדל עצום, לדוגמה, מול חיסוני הקורונה 'פייזר' ו'מודרנה', שעברו ועוברים שלבים מחקריים וקליניים עד שאושרו לאחרונה לשימוש בקרב ילדים מגיל 12 ומעלה. המחקר הנוכחי נועד לשים את כל המידע הקיים, לגבי השפעות קנאביס רפואי על ילדים, על השולחן", סיפר השבוע פרופ׳ מתוק.
במאמץ המחקרי לקחו חלק גם הסטודנטית נעה מור שלומדת רוקחות קלינית באוניברסיטה העברית, פרופ׳ מתי ברקוביץ' מהמרכז הרפואי שמיר ופרופ׳ קארל אלגרט מביה״ח Erasmus ברוטרדם בהולנד. מחקר זה ומחקרים רבים ונוספים בתחום חקר הקנאביס יוצגו בכנס הבינלאומי ICRS2021 , שצפוי להתקיים בין ה-21 ל-24 בחודש הנוכחי ועשוי למשוך אליו כ-800 חוקרים, רופאים ומדענים מישראל והעולם. הכנס מאגד את החוקרים המובילים מהקהילה המדעית הבינלאומית ומציג את המחקר העדכני ביותר בתחום הקנאביס, ויועבר באופן מקוון דרך פלטפורמת "מרכז הקונגרסים הווירטואלי" של בנייני האומה.
פרסום בתקשורת