מחקר חדש של ד"ר מיכל מרמורשטיין מהאוניברסיטה העברית חושף כי, בניגוד לשימוש שלה בשיח בעל פה שמרמז על היסוס, השימוש במילה "אממ" בהתכתבויות בוואטסאפ נעשה באופן מחושב ואסטרטגי במטרה להמחיש התחשבות באחר
שיחה בין בני אדם היא תופעה כל כך בסיסית שאנחנו לא טורחים לחשוב עליה סתם כך, ואם כן, נדמה לנו שהיא ׳מבולגנת׳, נעדרת שיטתיות וסדר. אלא שהמחקר בתחום ניתוח השיחה (Conversation Analysis) חושף כי שיחה אנושית מושתתת על מנגנון מסודר ומתוחכם להפליא של קואורדינציה ושיתוף פעולה בין בני השיח. מחקרים עכשוויים מתמקדים לא רק בשיחה בעל פה, אלא גם בשיח כתוב ב
עקבות ריבוי האינטראקציות דרך אפליקציות. המעבר של השיח היומיומי משיחה בעל פה לכתב דורש התאמות, שכן בעל פה אנחנו משתמשים בצלילים וביטויים שאינם מילים אבל יש להם משמעות, כמו ׳אה׳ או ׳אממ׳. על פניו, נדמה שבכתב אין בהם צורך, אך בכל זאת שני הביטויים נפוצים בשיח הודעות כתובות בכל השפות. מחקר חדש של ד"ר מיכל מרמורשטיין מהמחלקה לבלשנות באוניברסיטה העברית שפורסם בכתב העת Discourse, Context & Media בוחן את המעבר של הביטוי ׳אממ׳ משיחה בעל פה לשיח הודעות כתובות באפליקציית ווטסאפ (WhatsApp) והמשמעויות החדשות שהיא אימצה תוך המעבר הזה.
המחקר על אינטראקציית ווטסאפ מנסה לברר האם המערכת השיטתית המוכרת משיחה ׳רגילה׳ פועלת גם כאשר התקשורת אינה סינכרונית ואמצעי השיח מבוססים בעיקר על טקסט ותמונה. "הביטוי ׳אממ׳ (וכל הווריאציות שלו) נפוץ בשיח ווטסאפ לאין שיעור יותר מ-׳אה׳ הנמצא בשימוש תכוף בדיבור, ולכן החלטתי להתמקד בו במחקר שלי", אומרת ד"ר מרמורשטיין. בשיחה בעל פה נהוג לתאר את ׳אממ׳ ודומיו כהפקות קוליות שמבטאות היסוס והשתהות תוך תכנון של המשך המבע, בפרט בהקשרים שבהם העומס הקוגניטיבי רב יותר. ביטויים אלה נפוצים במצבים שבהם דוברים מתקנים את עצמם, מדברים ברצף במהלך תור ממושך או כשהעניין שמתייחסים אליו רגיש חברתית. כיוון שתנאי ההפקה של שיח ווטסאפ אינם סינכרוניים, והלחץ להפיק דיבור תוך זמן קצר פוחת משמעותית, נשאלת השאלה איזה תפקיד ממלא ׳אממ׳ בהתכתבות?
מחקרה של ד"ר מרמורשטיין מבוסס על מאגר שיחות ווטסאפ שנאסף בשנתיים האחרונות במחלקה לבלשנות באוניברסיטה העברית. המאגר מתעד שיחות בין סטודנטים, חבריהם וקרוביהם ומונה כ-170 אלף הודעות. ד"ר מרמורשטיין: "בשלב הראשון חילצתי 300 היקרויות של ׳אממ׳ בשיחות באמצעות חיפוש ממוחשב. בשלב השני כל אחת מההיקרויות האלה נותחה בהקשר המקומי של הופעתה. הדבר הוביל לזיהוי פונקציה כללית של המילה ותפקידים ספציפיים ומקומיים יותר שלה".
המחקר מגלה כי רק מספר קטן מהשימושים המוכרים של ׳אממ׳ ודומיו קיים באינטראקציית ווטסאפ. "התפקיד המרכזי של ׳אממ׳ הוא לבטא באופן גלוי מחשבה והתחשבות בהקשרים רגישים מבחינה חברתית", מסבירה מרמורשטיין וממשיכה "בפרט, כאשר אי אפשר להשיב באופן ישיר, להסכים מיד או להתיישר עם הפעולה של הצד השני, או כאשר עולה הצורך לציין כי עניין מסוים ראוי למחשבה או עיבוד נוספים". למעשה, הביטוי ׳אממ׳ הנמצא בשימוש כמעט אוטומטי בדיבור, נמצא בשיח ווטסאפ בשימוש אסטרטגי.
"דרך המחקר, אני מציעה הסבר לאופן שבו אנחנו משתמשים בווטסאפ ובטכנולוגיה דיגיטלית ככלל. השימוש במילה ׳אממ׳ הוא מקרה מבחן שמעניין לא רק מבחינת השאלה איך שיח דבור ׳עובר׳ לווטסאפ, אלא גם בכיוון ההפוך, איך שיח ווטסאפ משקף את האופן שבו אנו תופסים או יכולים לתפוס דיבור. המחקר הוא חלק מאג׳נדה רחבה שתכליתה לבחון את הדפוסים האינטראקציוניים המתהווים בווטסאפ. הבנה של המנגנון וההיגיון באינטראקציה באפליקציות של שיח יכולה להפחית את השיפוטיות לגבי תקשורת ווטסאפ, שאמנם מבוססת ברובה על כתיבה אך מכוונת למטרות אחרות לגמרי משל ז׳אנרים כתובים פורמליים", מסכמת מרמורשטיין.