פריצת דרך מדעית ויצירת גישה חדשנית: באוני' העברית מפתחים תרופה שתנצח את סרטן העור והכבד בלי כימותרפיה

יוני 15, 2020
פרופ' בועז תירוש וד"ר מוחמד מחאמיד

פרופ' בועז תירוש, מרצה וחוקר מביה"ס לרוקחות בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, חוקר מעל לשני עשורים את התגובה התאית לפגיעה בקיפול של חלבונים בתא. כעת הוא עומד בפני פריצת דרך מדעית בחקר הסרטן. במסגרת מחקר שארך שלוש שנים בשיתוף עם חוקרים בגרמניה ובארה"ב ושהתפרסם במגזין המדעי היוקרתי Nature Communication, בדקו פרופ' תירוש ותלמידי המחקר שלו ד"ר מוחמד מחאמיד את תנועת החלבונים התוך-תאית בסרטן תחת שילובי תרופות שונים. במהלך בדיקתם הצליחו החוקרים להגיע לשילוב תרופתי ייחודי בין שני סוגי תרופות - איחוד שהוכח כיעיל נגד סרטן כבד וסרטן העור בעכברים כשבשלב הבא הוא צפוי לעבור לשלב הניסויים הקליניים. פריצת דרך זו עשויה להביא גם לשינוי הגישה כלפי חקר סוגי סרטן אלה.

סרטן

על מנת להשיג אפקט מוגבר למיגור תאים סרטניים, בדרך כלל משולבות תרופות אנטי-סרטניות הפועלות במנגנונים שונים. גישה זו מגבירה את יעילות הטיפול אך גם את תופעות הלוואי שלו. אולם שילובים בין תרופות, כאשר כל אחת לבדה אינה רעילה אך בטוחה לשימוש, לא קיימים כיום לטיפול בסרטנים אלימים.

על פי תוצאות המחקר התברר כי שימוש בתרופה אנטי-ויראלית המיועדת במקור לחולי איידס, יחד עם תרופה הנמצאת בפיתוח קליני לטיפול באיבוד זיכרון, הוביל לתגובה אנטי-סרטנית כנגד סרטן הכבד וסרטן העור. התגלית הראתה ששילוב בין השניים הוביל לתגובה אפקטיבית וכי כל אחת מהתרופות לבדן לא השפיעה כלל על תאי הסרטן. "מדובר בשילוב שהוא לא בין תרופות אנטי-סרטניות, אלא בין תרופות שלא חשבו בכלל שעובדות על סרטן", מסביר פרופ' תירוש. הייחודיות בממצא היה שמנגנון הפעולה של השילוב התרופתי עירב כליאה של חלבוני מפתח בהתפתחות סרטן בתוך התא, ומניעת הצגתן על פני קרום התא. תופעה זו לא דווחה בעבר ויכולה להוות גישה טיפולית אלטרנטיבית לשימוש בתגובות הידועות כמעכבי קינאזות (חלבונים חשובים בגוף המווסתים את אופן גדילת וחלוקת התאים), להן תופעות לוואי קשות וכן התפתחות של עמידות הסרטן לטיפולים.

כמודל לבחינת יעילות הטיפול השתמשו החוקרים בתאי סרטן ממקור כבד וסרטן העור מלאנומה, שניהם סוגי סרטן אלימים עם שיעורי הישרדות נמוכים. בשני המקרים השילוב התרופתי הראה יעילות משמעותית עד כדי היעלמות מוחלטת של הגידול בחיות מעבדה. בעתיד אם התרופה תאושר לשימוש בבני אדם, היא עשויה לחסוך לחולה את טיפולי הכימוטרפיה הקשים. "הממצאים היו מאוד מפתיעים", טען פרופ' תירוש. "כליאת חלבונים בתוך התא מושגת בדרך כלל על ידי חומרים מאוד טוקסיים. במקרה הזה, הדבר קרה על ידי שילוב תרופתי בטוח לשימוש שהראה אפקט אנטי-סרטני ספציפי. הגישה הזאת תקשה מאוד על גידולים לפתח עמידות ויכולה להוות פריצת דרך קלינית".

למרות השמחה הרבה במעבדה של פרופ' תירוש באוניברסיטה העברית, יידרשו שנים נוספות עד שהתרופה תהפוך להיות שימושית וזמינה לחולי סרטן. "למרות פריצת הדרך המדעית שמצאנו, הדרך לקליניקה עוד ארוכה ודורשת הרבה עבודה והשקעה, אבל העבודה שלנו בהחלט מראה את ההיתכנות", מסכם פרופ' תירוש.

 

לקריאת המאמר המדעי: https://www.nature.com/articles/s41467-020-15067-5