הרעיון היצירתי של חוקרי האוני' העברית והדסה: בדיקות קבוצתיות לאיתור קורונה

מאי 14, 2020
בדיקות קורונה באוניברסיטה העברית

ד"ר מירי קוט-גוטקובסקי מנהלת יחידת הציוד הבין-מחלקתי (צב"מ) וד"ר עידית חזן מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה הברית. קרדיט תמונה: ד"ר אלאנורה מדבדב

מאז פרצה מגיפת הקורונה בישראל, הבינו כולם כי לבדיקות לזיהוי וירוס הקורונה יש חשיבות עליונה כדי לשלוט על התפשטות המחלה. צוות בין-אוניברסיטאי בהובלת פרופ' דנה וולף מהמרכז הרפואי הדסה והאוניברסיטה העברית יחד עם ד"ר יותם דרייאר מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, מצא פתרון יצירתי לבעיה שהוביל לשינוי כל מערך הבדיקות במעבדת הקורונה המורחבת של המרכז הרפואי הדסה והפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית. כדי לצמצם את זמן ההמתנה לקבלת מידע לגבי בדיקות סקר נרחבות (למשל בבתי אבות, של אנשי צוות רפואי או של עובדים במפעלים חיוניים), בהן מרבית התוצאות צפויות להיות שליליות, ניתן לאגד בדיקות של מספר נבדקים בכל פעם.

הרעיון עלה לאחר שבתחילת חודש אפריל התעורר החשש כי לא ניתן יהיה לבצע בדיקות עקב חוסר עולמי בריאגנטים (חומרים שנועדו ליצירת תגובה כימית או ביוכימית בהם משתמשים בין היתר במעבדות הקורונה). הרעיון של חוקרי האוניברסיטה העברית והדסה התברר לא רק כחוסך באופן משמעותי בכוח האדם אלא גם מבזבז פחות חומרים לשימוש בבדיקות. ואולי החשיבות הגדולה ביותר שלו קשורה לכך שבממוצע של אלפי הנבדקים שנבדקו עד כה - נמצא שהיעילות של הבדיקה הקבוצתית עד כה הייתה גבוהה פי 7.5 מהבדיקות רגילות. כתוצאה מכך, המעבדה הווירולוגית של הדסה בשיתוף האוניברסיטה העברית הפכה לאחראית כיום על כ-20% מהבדיקות הנערכות ברחבי המעבדות בארץ.

צוות החוקרים החל לבדוק את יעילות השיטה מתחילת חודש אפריל ועד כה הממצאים שהתקבלו נחשבים למצוינים. אלא שעל מנת לשמור על הרגישות הגבוהה של הבדיקה, היה צורך לבדוק כמה דוגמאות ניתן להכניס יחד לבדיקה אחת מבלי לפגוע באיכות יכולת הזיהוי של נגיף הקורונה בהן. בבדיקה מקיפה התגלה שבערבוב של עד שמונה דוגמאות ניתן לשמור על רגישות גבוהה ולזהות גם דגימות עם ריכוז נמוך של הווירוס, אפילו כשמערבבים אותן עם דוגמאות שליליות. לפיכך, יושמה במעבדה המורחבת של המרכז הרפואי האוניברסיטה העברית והדסה בדיקה קבוצתית במקבצים של כשמונה דוגמאות כל אחת. אם בדיקה של קבוצת דגימות יוצאת שלילית, ניתן להסיק שכל שמונה הדגימות בקבוצה הינן שליליות. במידה ואחת הקבוצות נמצאה "חשודה", חזרו החוקרים ובדקו נקודתית כל דוגמה מאותה הקבוצה. לדוגמה, כדי לאתר חולה אחד מבין 80 אנשים מפעילים עשר בדיקות. במידה ואחת מהן יצאה חיובית כל שמונת הדגימות בקבוצה יבדקו בנפרד.

העבודה היא שיתוף פעולה של סטודנטיות וסטודנטים וכן חוקרות וחוקרים מצוינים מהאוניברסיטה ומהמרכז הרפואי הדסה ובהם: פרופ׳ יובל דור, פרופ׳ ערן משורר, ד״ר מורן יסעור, פרופ׳ אורי גוראל-גורביץ׳, ד״ר מעין סלטון, ד״ר אנייס קלושנדלר, ד״ר אסף גרטלר, ד״ר אסתר אוקנין-דג׳יאן, ד"ר גיל בנדק וחבריהם יחד עם המתנדבות/ים והעובדות/ים ביחידה לציוד בין-מחלקתי בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית.

פורסם באתר ynet:

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5725405,00.html

ובאתר וואלה: 

https://healthy.walla.co.il/item/3355914