חוקרים מהאוניברסיטה העברית פענחו במחקר פורץ דרך את אופן ההשפעה של תאי עצב מתחדשים על פעילות המוח הבוגר

נובמבר 17, 2020
AM

במהלך החיים, הגוף הבוגר מייצר מספר רב של תאים חדשים, דוגמת תאי שערה ותאי דם. עם זאת, תאי עצב (נוירונים), התאים האחראים לכלל התקשורת במוח שלנו, במרבית המקרים אינם מתחדשים במהלך החיים. המוח מכיל מספר קבוע של תאי עצב איתם אנחנו נולדים ובמקרים בהם תאי עצב מתים, למשל בעקבות שבץ מוחי או מחלות הפוגעות במערכת העצבים המרכזית כמו אלצהיימר, חוסר היכולת של המוח לחדש את עצמו ניכר באובדן תפקודי הולך ומחמיר.

בשנים האחרונות, מחקרים רבים ביססו את העובדה כי תאי עצב דווקא מתחדשים במוח למרות הכל, גם אם באופן מצומצם ובמספר אזורים מוגבל ביותר. מחקרים שנעשו על התאים הללו, מתוקף היותם "מעיין נעורים" נדיר במוח, הראו את החשיבות שלהם עבור למידה, זיכרון, ארגון קלט חושי, תקשורת אמהית ועוד. על אף המחקר הענף העוסק בתאים המתחדשים, שאלה מהותית ביותר נותרה, עד לאחרונה, ללא מענה: כיצד משפיעים המתגייסים החדשים על הפעילות העצבית במעגל המוחי הקיים? כיצד הם תורמים לקידוד במוח הבוגר? מחקר חדש של חוקרים ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח (ELSC) באוניברסיטה העברית, שפורסם בכתב העת היוקרתי Nature Communications, עונה בדיוק על השאלה הזאת.

המחקר, שנערך במעבדתו של פרופסור עדי מזרחי בהובלת הדוקטורנט הרן שני-נרקיס, פיתח מערכת ניסויית חדשנית למחקר ומניפולציה של אוכלוסיית התאים החדשים. "השתמשנו בכלים ביולוגיים וגנטיים חדשניים, על מנת להשתיק את פעילות התאים החדשים באופן זמני ולבדוק כיצד הדבר משפיע על אופן הפעילות של המעגל העצבי הקיים", הסביר שני-נרקיס, "מצאנו שלמרות שהתאים החדשים מהווים אחוז קטן מכלל אוכלוסיית התאים, הם בעלי חשיבות מכרעת לקידוד נכון ויעיל של ריחות וכי השפעתם הדרמטית היא רבה ביותר בעודם צעירים (בני חודש-חודשיים) והולכת ודועכת ככל שהם מתבגרים. כלומר, המוח משתמש בתכונות הייחודיות שמאפיינות את התאים המתחדשים בצעירותם כדי לשפר את החישובים שהוא מבצע".

"המחקר הזה הוא נדבך נוסף בדרכינו להבין את החידה של המוח״, הוסיף פרופ׳ מזרחי על משמעות התגלית והמשיך ״הבנת תהליכי התחדשות המוח הינה קריטית ליכולתנו להתערב ולסייע בשיפור תפקודו של המוח במצבים פתולוגיים".

 

למאמר המלא