check
מחקר חדש מהאונ' העברית: התרופות הפסיכיאטריות הנפוצות פותחו לטיפול בגברים ואינן לוקחות בחשבון הבדלים מגדריים | האוניברסיטה העברית בירושלים

מחקר חדש מהאונ' העברית: התרופות הפסיכיאטריות הנפוצות פותחו לטיפול בגברים ואינן לוקחות בחשבון הבדלים מגדריים

28 אוקטובר, 2020
pills

בעקרון, נשים וגברים סובלים ממחלות פסיכיאטריות באופן שונה. ידועים הבדלים בסיכון לחלות במחלות פסיכיאטריות, באופי ועצמת הסימפטומים ובתגובה לטיפול תרופתי בין נשים וגברים, והבדלים אלה מיוחסים לרוב לשונות ברמות הורמוני המין ולהבדלים הכרומוזומליים. נכון להיום, תרופות חדשות מפותחות במקרים רבים ללא התייחסות מעמיקה להבדלים בין המינים, גם במחלות פסיכיאטריות וגם במחלות אחרות. יתר על כן, המחקר הקדם-רפואי מבוצע כמעט כולו בעכברים זכרים, והנחיית הרשות הפדרלית לפיתוח תרופות חדשות ממוקדת בהשוואה לתרופות קודמות, מה שחוסך הוצאות אבל עלול להעמיק את הפערים. בסקירה עדכנית שפורסמה בכתב העת המדעי הנחשב Trends in Pharmacological Sciences, פרופ' חרמונה שורק והדוקטורנט אלון שמחוביץ-גשר מהאוניברסיטה העברית התייחסו להכרח לשקול את תרומת כרומוזומי המין ופעילותם בייצור רנ״א, ובעיקר כפי שאלו באים לידי ביטוי ברשתות בקרה על גנים ובסוגי רנ״א לא-מקודדים שתרומתם למופע הכללי הוכרה רק לאחרונה, גם בהקשר להבדלים בין המינים במופע ובתגובה לטיפול במחלות פסיכיאטריות.

פרופ' שורק: "הוזמנתי לכתוב את הסקירה הזו לאחר שפרסמנו מאמר בשנה שעברה על הבדלים בביטוי במוח של סוגי רנ״א לא-מקודדים (שאינם מייצרים חלבונים, אך מבקרים את ביטוי הרשתות במוח ובעצם מהווים את הרוב המכריע של הגנים המתבטאים בכל היונקים, ובמיוחד באדם) בחולים וחולות בסכיזופרניה ודיכאון דו-קוטבי. בפרסום הנוכחי, שאפנו להעריך את עצמת ההבדלים, מקורם המולקולרי והשפעתם על תגובות לטיפול תרופתי".

azrieli_foundation_shaul_lendner

החוקרים מצאו, בין השאר, עדויות לכך שתופעות ידועות שהוגדרו כייחודיות למחלות פסיכיאטריות בעצם משקפות את מצב הזכרים הסובלים ממחלות אלה, מה שמחייב בחינה מחדש של קצב, יעילות ותופעות לוואי של תרופות פסיכיאטריות ידועות תוך הפרדה בין גברים ונשים. צוות החוקרים מציע לבחון מחדש, בהפרדה לנתוני זכרים ונקבות, מאגרי מידע מבני אדם ומעכברי מחקר שהופקדו על ידי חוקרים רבים לאורך השנים.

Alon SG

הדוקטורנט אלון שמחוביץ-גשר, שהגיש לאחרונה את עבודתו וסיים את לימודיו בבית הספר לרפואה בתמיכת קרן קלור מסביר: "גילינו שגנים לא-מקודדים, שאינם מייצרים חלבונים, מראים הבדלים תלויי-מין ואחראים לרבים מההבדלים בפעילות המוח, להפרעות החלות בה ולהבדלים בין גברים ונשים, מה שעשוי להסביר את השוני בין המינים בתגובה לרבות מהתרופות המקובלות בתחום". "ממצאינו מדגישים שוב ושוב שמחצית האנושות מטופלת בתרופות פסיכיאטריות ואחרות שפותחו במטרה לטפל במחצית השנייה", הוסיפה פרופ' שורק והמשיכה, "לאור זאת, יש הכרח להפריד את הנבדקים במחקרים הבסיסיים והיישומיים לזכרים ונקבות, לבחון תרופות חדשות בנפרד ולהעריך מחדש את התאמת התרופות הקיימות לשני המינים".

 

לפרסום באתר ynet