האם בתל לכיש שבשפלת יהודה נמצאה "החוליה החסרה" בהיסטוריה של האלפבית המוקדם? כך סבורים ארכיאולוגים מהארץ והעולם, שפרסמו בשבוע שעבר את מחקרם במגזין המדעי Antiquity. החוקרים, ביניהם ד"ר חגי משגב המשמש כמרצה במכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, מצאו בתל לכיש בשפלת הארץ כתובת על שבר של כלי חרס המתוארכת ל-1450 לפני הספירה - שעשויה לסגור את הפער בהתפתחות של האלפבית. החוקרים הצליחו לתארך את השבר לנקודת זמן קריטית בהתפתחות של האלפבית - לפני כ-3,500 שנים, שלא הייתה ברורה עד כה לחוקרים. "הרסיס הזה הוא אחת הדוגמאות המוקדמות ביותר לכתיבה אלפביתית מוקדמת שנמצאה בישראל", ציין בהקשר זה ד"ר פליקס הופלמאייר מהאקדמיה האוסטרית למדעים, ממובילי המחקר, והוסיף כי "עצם קיומה של הכתובת מוביל אותנו לחשיבה מחודשת על ההופעה וההתפשטות של האלפבית במזרח הקרוב".

השבר נמצא כבר בשנת 2018 על ידי צוות הארכיאולוגים באתר החפירות המפורסם, אך החוקרים דיווחו על גילויו רק כעת, בכתב העת. אורכו הוא פחות מ-4 ס"מ בלבד, ונראה שהיה חלק משולי קערה קפריסאית מיובאת. בחלק הפנימי נכתבו האותיות בצבע כהה, תוך שמירה על קומץ אותיות שנכתבו באלכסון, ואילו החלק החיצוני כולל דפוס זוויתי כהה. למעשה, מדובר בכתב הפרוטו-כנעני, או הכנעני המוקדם, שצורת אותיותיו מבוססות על הירוגליפים מצריים. למרות שהקיטועים בשבר מקשים על תרגום הטקסט שנכתב, המומחים סבורים כי נכתב עליו "עבד" ו"נפת" (ייתכן שהכוונה לנופת, דבש). 

מדוע ציינו החוקרים שמדובר ב"סגירת פער"? היו ארכיאולוגים שמצאו בעבר עדויות לאלפבית קדום בסיני, וכתובות חשובות התגלו שם בשנת 1905 ותוארכו ל-1800 לפני הספירה. בנוסף, התגלו כתובות בלבנט המתוארכות ל-1300 לפני הספירה, ומשם האלפבית ככל הנראה התפשט במזרח התיכון (בין היתר לכתב העברי הקדום), ואחר כך התפתח גם לאלפבית היווני והלטיני. אלא שעד למציאת הכתובת בתל לכיש היה פער לכאורה של מאות שנים בין הופעת האלפבית בסיני להגעתו ללבנט. "ההפצה של האלפבית הקדום בדרום הלבנט תוארכה לרוב למאה ה-14 ולמאה ה-13 לפני הספירה, ונראתה כתוצר לוואי של הדומיננטיות המצרית באזור באותה תקופה", ציין עוד ד"ר הופלמאייר בראיון שהעניק ל"דיילי מייל". למעשה, הממצא חשף כי האלפבית לא הגיע ללבנט על ידי הכובשים המצריים, כפי שסברו עד עתה. שבר זה, שנותח באמצעות טכניקות מקצועיות תארוך פחמן, גילה כי האלפבית הקדום היה בשימוש עוד לפני כן. 

הצוות מקווה לבצע חפירות נוספות באתר כדי לחשוף עוד על התקופה החשובה הזו בתולדות האלף-בית הקדום.

לפרסום המדעי: https://www.cambridge.org/core/journals/antiquity/article/early-alphabet...

לפרסומים בתקשורת:

https://www.ynet.co.il/environment-science/article/HJ9AgkDI00