מחקר חדש של חוקרים מביה"ס לבריאות הציבור מצא כי ניצולי שואה מתים יותר ממחלות לב ומסרטן בהשוואה לקבוצת אוכלוסייה מקבילה עם נסיבות חיים שונות

מצבה

חשיפות לתנאי מצוקה בשלבים מוקדמים של החיים נושאות השלכות בריאותיות משמעותיות בהמשך החיים. ניצולי שואה נחשפו לשילוב של תנאי מצוקה, כמו התעללות פיזית ורגשית קיצונית, רעב ומחלות זיהומיות. מחקרים רבים בדקו מדדי בריאות שונים בקרב ניצולי השואה, ולמרות שנמצאו אחוזים גדולים יותר של מחלות לב וסרטן, החוקרים שעסקו במדדי התמותה בקרב הניצולים לא הגיעו למסקנה חד משמעית. עד היום לא בוצע מחקר על סיבות מוות ספציפיות בקרב ניצולי השואה, כמו תמותה ממחלות לב או סרטן. מחקר חדש של צוות חוקרים מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, בהובלת ד"ר ירוסלב יוסים וד"ר חגית הוכנר, בחן את שיעורי התמותה ממחלות ספציפיות ולאורך זמן רב במהלך החיים בקרב ניצולי השואה שעלו לישראל והקימו משפחה. החוקרים בדקו האם הניצולים סבלו במהלך חייהם מעודף תמותה.

 

החוקרים השתמשו בנתוני תמותה מפורטים שנאספו בין השנים 1964-2016 עבור קרוב ל-22,000 אנשים והשוו  סיכויי תמותה כלליים וממחלות ספציפיות, כמו סרטן ומחלות לב, בקרב ניצולי השואה עם סיכויי התמותה של אנשים בעלי מאפיינים דומים שלא נחשפו לשואה. בקרב נשים, החשיפה לאירועי השואה העלתה ב-15% את הסיכוי שלהן למות מכל הסיבות. בנוסף, ניצולות שואה מתו מסרטן ב-17% יותר מנשים שלא חוו את השואה. בקרב גברים ניצולי שואה נמצא עודף תמותה במהלך תקופת המעקב של 14% מסרטן לעומת גברים שלא נחשפו לשואה, ונתון מדהים של 39% תמותה עודפת ממחלות לב.

 

ד"ר יוסים מסביר: "הממצאים מראים כי גם בקרב אנשים שהגיעו לארץ, והקימו משפחה, החשיפה למשטר הנאצי מוקדם בחיים הייתה קשורה לעודף תמותה מכל הסיבות וכן מסיבות ספציפיות במהלך חייהם. המחקר שלנו תומך בהשערה הקיימת בספרות על ניצולי השואה, אשר לפיה הניצולים מאופיינים בחוסן בריאותי כללי, אך בו בזמן גם בפגיעות מוגברת ממחלות ספציפיות". "הממצאים מצביעים על חשיבות מחקר מעקב ארוך טווח, שמאפשר לחקור תמותה בנקודות זמן שונות: הן באמצע החיים והן בגילאי זיקנה שונים", הוסיפה ד"ר הוכנר, "המחקר שלנו שופך אור על דפוסי תמותה של אנשים שנחשפו לטראומה חזקה מאוד בצעירותם. למחקר יש חשיבות הן עבור אוכלוסיית הניצולים היהודים והן עבור אוכלוסיות אחרות בעולם שחוו או חוות אירועים טראומטיים".

 

למאמר המלא, שפורסם בכתב העת המדעי American Journal of Epidemiology

לכתבה באתר ynet