"התרופה שבפיתוח תעודד חידוש מתמיד של תאים ברקמות חולות, ובכך תאפשר לראשונה טיפול ואף מניעה של מחלות זקנה כמו אלצהיימר ופרקינסון"
פריצות דרך בעולם הרפואה והטכנולוגיה עומדות בבסיס העלייה בתוחלת החיים בעולם. לעומת זאת, השיפור באיכות החיים בגיל המבוגר מפגר מאחור. נראה שאריכות ימים ללא התדרדרות בריאותית היא אחד האתגרים העיקריים העומדים בפני עולם הרפואה כיום. מחקר חדש שנערך בהובלת פרופ' עינב גרוס ופרופ' שמואל בן-ששון מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, הצליח לזהות קבוצת מולקולות חדשניות שמאפשרות לתאים לחדש ביעילות חלקים פגומים, וכך הרקמות שומרות על תפקוד תקין. למחקר יתכנו השלכות יישומיות מרחיקות לכת, שכן פלטפורמה זו, שפותחה במעבדות האוניברסיטה העברית, מאפשרת ייצור תרכובות חדשניות לטיפול במחלות שכיום נחשבות חשוכות מרפא. המאמר המדעי פורסם לאחרונה בכתב העת המוביל Autophagy.
גורם מרכזי בהזדקנות רקמות הוא ירידה בכושרו של מנגנון בקרת איכות תוך-תאי הגורם להצטברות מיטוכונדריות פגומות. פרופ' גרוס מסביר כי "מיטוכונדריון הוא אברון בתא שמשמש כ'תחנות הכוח' האחראי לייצור אנרגיה בתא. ניתן לדמות את המיטוכונדריות לסוללות חשמליות זעירות המאפשרות פעולה תקינה של התא". "סוללות" אלה עוברות בלאי באופן מתמיד, אך קיים מנגנון בקרת איכות משוכלל הדואג לסלק מיטוכונדריות פגומות ולהחליפן בחדשות. עם הגיל, חלה הדרדרות הדרגתית בפעילות מנגנון זה, אשר גורמת לחוסר תפקוד התא ולהצטברות פגמים ברקמות. תהליך ניווני זה עומד בבסיס התפתחותן של מחלות זקנה רבות, כגון אלצהיימר, פרקינסון, אי ספיקת לב ודלדול השריר, ששכיחותן עולה בהתמדה. המולקולות שנמצאו במחקר החדש, הודגמו כיעילות במודל לבחינת השפעת טיפולים שונים על אריכות חיים ואיכות חיים, שהוכיח כי הן מסוגלות להגן על תאים אנושיים מפני נזקים שונים.
יתרה מזאת, החוקרים טוענים כי ניתן להשתמש במולקולות אלה באופן מניעתי. "ייתכן כי בעתיד נוכל אף לעכב באופן משמעותי את התפתחותן של מחלות זקנה רבות ואיכות חיינו תשתפר", משתף פרופ' בן-ששון. לבסוף, תרכובות אלה ידידותיות למשתמש מאחר וניתן לקחת אותן באופן אוראלי. לצורך קידום מחקר זה ותרגומו לטיפול עבור חולים רבים, הקים צוות המחקר, בשיתוף עם חברת "יישום" של האוניברסיטה העברית, את חברת סטרטאפ Vitalunga אשר עוסקת בפיתוח התרופה לתועלת האנושות.
פרסומים בתקשורת: N12