חוקרות האוניברסיטה בחנו את השימוש של נשים שומרות ולא שומרות מצוות בשיטות רוחניות בתחום הזוגיות והמשפחה. ככל שנשים לא הרגישו התקדמות בשאיפותיהן המשפחתיות, כך עלתה רמת הלחץ הנפשי שלהן כמו גם השימוש בקמעות, ברכות ותפילות

חשוב שאנשי המקצוע הרפואיים יתייחסו לשיקולים התרבותיים והרוחניים כחלק מהיסטוריה הבריאותית של המטופלים, על מנת לספק טיפול רפואי נכון ויעיל יותר עבורם באופן אישי. מחקר חדש בהובלת ד"ר אניטה נובל מבית הספר לסיעוד באוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה, מצא שככל שנשים לא מצליחות להגשים את השאיפות למציאת זוגיות, כך הן נוטות להשתמש יותר בפרקטיקות רוחניות, בלי קשר לרמת האמונה הדתית. הממצאים, שפורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of Integrative & Complementary Medicine, מגלים כי בדומה לנשים מסורתיות ככל שנשים חילוניות לא הרגישו התקדמות בשאיפותיהן המשפחתיות, כך עלתה רמת הלחץ הנפשי שלהן בנוסף לשימוש בברכות ועצות מרבנים, קמעות, הדלקת נרות, עשייה נגד עין הרע ולקיחת חלק פעיל בתפילות ובגמילת חסדים.

ד"ר נובל וצוות המחקר שלה בחנו כיצד נשים יהודיות – חרדיות, דתיות, מסורתיות וחילוניות – משתמשות בפרקטיקות רוחניות למטרות שונות בתחום הזוגיות והמשפחה: מציאת בני זוג, חתונה, כניסה להריון ולידה בטוחה. הן התבססו על מחקר אתנוגרפי במקומות קדושים, עשרות ראיונות עם נשים על הדרכים שלהן לקדם שאיפות בזוגיות ובמשפחה, וכן על מקורות דתיים כמו תפילות, תהילים וספרים הנוגעים לרצף המשפחתי. "מאז ומעולם, אמונות ומנהגים תרבותיים שימשו לשיפור הבריאות ולמניעת מחלות. בישראל, כמו גם במדינות אחרות, אנשי המקצוע הרפואיים מחויבים לספק טיפול מותאם לתרבות המטופל, אך לרוב אמונות ופרקטיקות תרבותיות לא נלקחות בחשבון כחלק מההיסטוריה הרפואית," טוענת ד"ר נובל.

המחקר מגלה כי חלק מהנשים חשו צורך בשיפור עצמי ברמה הרוחנית ולכן למדו תורה ותפילה, בדגש על תפילות שאמורות לסייע להן בהגשמת אחת המטרות שנבדקו. ד"ר נובל משתפת כי "אמנם נשים שומרות מצוות נטו יותר להשתמש בסגולות מסורתיות, אך גם נשים חילוניות השתמשו בסגולות, אכלו מאכלים מיוחדים, לבשו קמעות והתפללו לסגולה. בנוסף, היו גם כאלה שהסתמכו על טיפולים אלטרנטיביים לשיפור עצמי, כמו יוגה".

"מעניין לציין", מוסיפה נובל, "שנשים שהתקשו להגשים את שאיפותיהן למצוא זיווג, להתחתן, להיכנס להריון ולעבור לידה בטוחה, הרגישו יותר סטרס ולכן נטו להשתמש יותר בפרקטיקות הרוחניות. עם זאת, נשים שהתחתנו בגיל שבו תכננו, למשל, ציינו שהן לא השתמשו בכלל (או מעט מאוד) בשיטות הרוחניות".

לטענת צוות החוקרות, "כבר הביא ראיות במחקרים קודמים שאנשים חוזרים לשורשים תרבותיים כדי לטפל בעצמם. השיטות הרוחניות יכולות להפחית מתח ולקדם נוחות אצל המטופל, ולכן הן עשויות להוות אינדיקטור ללחץ או קשיים שהאישה מרגישה. לרוב, שיקולים רוחניים לא נלקחים בחשבון, אך חשוב שאנשי הצוות הרפואיים ישאלו על כך כדי להבין את הלך הרוח של המטופלת ולבנות טיפול הוליסטי כוללני". המחקר הנוכחי מעלה תחום מהותי והוליסטי בהתאמת הטיפולים הרפואיים במערכת הבריאות בישראל ובעולם. ד"ר נובל מדגישה כי לא חייבים להאמין בסגולות הרוחניות הללו, אלא להכיר למה המטופלת מרגישה את הצורך להשתמש בהן, שכן שימוש רב בפרקטיקות כאלה יכול להעיד על הסטרס שהיא מרגישה כדי להשיג את המטרה. זה יסייע לאנשי הצוות הרפואיים לספק טיפול נכון ויעיל יותר עבור כל אחת באופן אישי.

לפרסום בתקשורת: ערוץ 7
רוצים לשמוע עוד על פרקטיקות רוחניות בחדר היולדות? האזינו לד"ר אניטה נובל ב-HujiCast