מחקרים מראים שצום לסירוגין ממזון (ללא הגבלה בשתיית מים) מקנה יתרונות בריאותיים רבים כמו ירידה במשקל, שיפור לחץ דם וירידה ברמת הסוכר בדם. באנשים הסובלים מהשמנת יתר, עודף כולסטרול או סוכרת צום לסירוגין הוביל לשיפורים במדדי המחלה. במחקרים מקיפים שנעשו בעכברים, משטרי צום לסירוגין הקנו יתרונות בריאותיים מרחיקי לכת. בין היתר, עכברים סוכרתיים שצמו לסירוגין הפסיקו לחלוטין להראות סימני מחלה. בניסוי אחר, עכברים שצמו לסירוגין חיו למשך זמן רב יותר.
מנגנונים מורכבים בגוף שלנו מיועדים לאפשר את שרידותנו בזמן צום. הורמונים שונים מאותתים לכבד על עצירת אספקת המזון והכבד בתגובה מייצר "דלק", המספק את הדרישות האנרגטיות של הגוף כשאנו צמים. במעבדתו של ד"ר עידו גולדשטיין מהמכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה בפקולטה לחקלאות, סביבה ומזון באוניברסיטה העברית חוקרים תהליכים המתרחשים בכבד בעת צום, ובוחנים את האופן שבו הכבד משנה את ביטוי הגנים שלו בעקבות אותות הורמונליים ובכך מאפשר את ייצור ה'דלק' בזמן שצמים. "המעבדה שלנו משתמשת בטכניקות מתקדמות לריצוף כלל גנומי כדי לפענח את התוכניות הגנטיות שמטרתן להתמודד עם צום ממושך ולהקנות יתרונות בריאותיים. בין היתר, גילינו שצום משנה את מבנה אריזת הדנ"א בגרעין התא וכך מאפשר ביטוי גנים בצורה יעילה יותר", מסביר ד"ר גולדשטיין. לאחרונה מצאו ד"ר גולדשטיין וצוותו שהורמוני צום משתפים פעולה ביניהם כדי להביא לתגובה משמעותית ויעילה יותר של הכבד. "גילינו שכאשר הכבד חשוף להורמונים גלוקגון וקורטיזול בזמן צום מתאפשר ייצור 'דלק' מקסימלי", הוא מתאר. בזכות תגליות אלו, ד"ר גולדשטיין זכה להיות החוקר הראשון בפקולטה לחקלאות שזוכה במענק ה- ERC Starting Grant בסך של 1,500,000€במסגרת תוכניתHorizon 2020 .
"על ידי הבנת תהליכים אלו אנחנו שואפים במעבדה לרתום את תהליכי הצום (או דיאטות שונות המדמות צום כגון דיאטה קטוגנית) כדי להביא לשיפור במדדי בריאות", מוסיף ד"ר גולדשטיין, "שיבוש תוכניות ביטוי הגנים בכבד הוא מחולל מרכזי של מחלות כגון סוכרת והשמנת יתר, ולכן הבנה עמוקה של תהליכים אלו עשויה להוביל לטיפולים חדשניים במחלות".
עד כה זכו חוקרי האוניברסיטה העברית ב-150 מענקי ERC, מענקי המחקר היוקרתיים ביותר מטעם האיחוד האירופי, בסכום כולל של למעלה מרבע מליארד אירו.
פרסומים בתקשורת